חיים ושלום
משתמש ותיק
זה שייך לערבה הצפונית או הדרומית?
איפה (איך) זה מסומן במפות גוגל?שאר לעמו אמר:ההבדל בין צפון לדרום, לחלק מהכשרויות, הוא קו מעלת הרוחב 30.
ברוךווייס אמר:אם יש יבול משם (חסות) זה אומר שזה גידול ישראל? או שזה בכ"א יבול נוכרי
שאר לעמו אמר:הבד"ץ כמדומה לוקח מעין יהב ודרומה
כל היבול שם הוא יהודי. אין נכרים בישובי הערבה.
חימקו אמר:ברוךווייס אמר:אם יש יבול משם (חסות) זה אומר שזה גידול ישראל? או שזה בכ"א יבול נוכרי
זה חו"ל.
ולאחרים ספק.ברוךווייס אמר:חימקו אמר:ברוךווייס אמר:אם יש יבול משם (חסות) זה אומר שזה גידול ישראל? או שזה בכ"א יבול נוכרי
זה חו"ל.
לפי חלק מהפוסקים
'קו רוחב 30' היינו מים המלח ודרומה.מתחנך אמר:מעבר לנחל הערבה זה מעבר לקו רוחב 30 או לא.
והיינו דאמרית (אלא שציינתיו כ'קו רוחב', ולא בַמעלָה עצמה).שאר לעמו אמר:המעלה ה-30, כלומר סוף המעלה ה-30 הינה מעט צפונית לישוב לוטן בערבה (יוטבתה סמוכה לה). סוף המעלה ה-31 בקצה ים המלח הדרומי.
ונחנו מה אמר:אני לא מצליח להבין, האם החסות של הבד"צ של עין יהב מזרחית לנחל, מוסכמות על כולם, או שהם בלב הויכוח
חימקו אמר:ולאחרים ספק.ברוךווייס אמר:לפי חלק מהפוסקיםחימקו אמר:זה חו"ל.
לדעת הגרמ"מ קארפ שליט"א שלמה המלך ועוזיהו המלך כבשו עד אילת, ולכן עד שם דינו כגבול עולי מצרים.שאר לעמו אמר:ברור שמצפון לקו ה-30, שהרי מדרום לו אין מי שמחמיר כלל.
יהודה בן יעקב אמר:שמעתי מרב א' הנותן כשרות בשכונתו, שדרש מבעל החנות להוציא סחורה זו.
יהודה בן יעקב אמר:לדעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל יבול זה הוא ספיחין.
אין שום ספיחין בשום מקום בשבועיים (בערך) הקרובים חוץ מלשיטה יחידאה של הרמבםיהודה בן יעקב אמר:ונחנו מה אמר:אני לא מצליח להבין, האם החסות של הבד"צ של עין יהב מזרחית לנחל, מוסכמות על כולם, או שהם בלב הויכוח
הם בלב הויכוח. לדעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל יבול זה הוא ספיחין.
שמעתי מרב א' הנותן כשרות בשכונתו, שדרש מבעל החנות להוציא סחורה זו.
ככלל לא מקילים בספק גבולות, כי ספק שהוא חסרון ידיעה הוא ספק שוטים (ש"ך). ממילא קוראים לזה ספיחין.חימקו אמר:יהודה בן יעקב אמר:לדעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל יבול זה הוא ספיחין.
הרב אלישיב רק אמר - מידי ספיקא לא נפקא.
עיין דרך אמונה תרומות א הלכה ז עמוד ח' הערה של רבי חיים קנייסקי בשם חמיו הרב אלישיב זצ"ל.
ומי שכותב 'ספיחין' זה סילוף, אפשר לכתוב - חשש ספיחין לדעת הרב אלישיב.
כפי שהדברים נראים מהדרך אמונה, זה יותר כחשש בעלמא ובגדר הזהירות והחומרא ולא כספק גמור, עיין בלשונו ודו"ק.שאר לעמו אמר:ככלל לא מקילים בספק גבולות, כי ספק שהוא חסרון ידיעה הוא ספק שוטים (ש"ך). ממילא קוראים לזה ספיחין.חימקו אמר:יהודה בן יעקב אמר:לדעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל יבול זה הוא ספיחין.
הרב אלישיב רק אמר - מידי ספיקא לא נפקא.
עיין דרך אמונה תרומות א הלכה ז עמוד ח' הערה של רבי חיים קנייסקי בשם חמיו הרב אלישיב זצ"ל.
ומי שכותב 'ספיחין' זה סילוף, אפשר לכתוב - חשש ספיחין לדעת הרב אלישיב.
(לא אמרתי שזה ספק. הגריש"א אחז שזה ספק)