גבול דרום של ארצנו הקדושה (ערבה דרומית/צפונית, עין יהב, פארן, וכו')

יאיר

משתמש ותיק
עֵין יַהַב הוא הראשון והגדול במושבי הערבה, המשתייך למועצה אזורית הערבה התיכונה. הוא מונה כ-700 תושבים.

מועצה אזורית הערבה התיכונה (או הערבה) היא מועצה אזורית במחוז הדרום, ערבה.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
לכוונת שאלת פותח האשכול: עין יהב בערבה הצפונית.

ההבדל בין צפון לדרום, לחלק מהכשרויות, הוא קו מעלת הרוחב 30.
ולחלקם פארן.
ולחלקם פרווה, פארן או יותר דרומה קצת. הכל לפי שעת הדחק (כי לא חוששים לנושא כ"כ).
 

חימקו

משתמש ותיק
הרב אפרתי, ושארית לוקחים רק מתחת לקו רוחב שלושים, הבד"ץ לוקח מפארן.
 

ברוךווייס

משתמש ותיק
אם יש יבול משם (חסות) זה אומר שזה גידול ישראל?  או שזה בכ"א יבול נוכרי
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
הבד"ץ כמדומה לוקח מעין יהב ודרומה

כל היבול שם הוא יהודי. אין נכרים בישובי הערבה.
 

חימקו

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
הבד"ץ כמדומה לוקח מעין יהב ודרומה

כל היבול שם הוא יהודי. אין נכרים בישובי הערבה.

הבד"ץ לוקח רק מפארן ודרומה, ועין יהב הוא לוקח רק מעבר לנחל הערבה המזרחי, ולא מצד המערבי.
יהיו יבולים שיהיה כתוב עליהם 'מעבר לנחל' וזה הכוונה - מעבר לנחל הערבה המזרחי.

הכל כתוב בחוברת של הבד"ץ על השמיטה.
 

מתחנך

משתמש רגיל
למעשה. מעבר לנחל הערבה זה מעבר לקו רוחב 30 או לא. במילים אחרות רק הבד"צ סוברים שזה חוץ לארץ או גם הרב אלישיב.
 

מתחנך

משתמש רגיל
כמדומני שאתה טועה. מיד אחרי ים המלח מכונה הערבה הצפונית, מקו רוחב 30 מכונה הערבה הדרומית. השאלה היא לגבי מה שכותבים בחסות של העדה שהם מהעבר המזרחי של נחל הערבה, האם זה לפני קו רוחב 30 או אחריו. 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
ברור שמצפון לקו ה-30, שהרי מדרום לו אין מי שמחמיר כלל.
אבל  גם בלי הוכחה, נחל הערבה מסתיים באיזור באר מנוחה-פטרה (פרשת המים של הערבה), ואילו קו ה-30 הרבה יותר דרומי.

לא מגוכח להמציא גבול שרירותי בנחל הערבה, שאין לו אחיזה במציאות, ולהתפלפל עליו?
תינח 'לא יודעים' ניחא, אבל להפוך את אי הידיעה לשיטה חדשה של 'מבינים', באיזה נחל?
(אגב, מי מחכמי הפורום שם ליבו איהו מדבר צין, לפי חז"ל (ולמה נקרא שמו כך) - בהתאמה למקור היסטורי של יוספוס).
 

לבי במערב

משתמש ותיק
מתחנך אמר:
כמדומני שאתה טועה. מיד אחרי ים המלח מכונה הערבה הצפונית, מקו רוחב 30 מכונה הערבה הדרומית.
'קו רוחב 30' מתחיל בסופו של ים המלח (כיום); המחמירים הנ"ל מחשיבים כחו"ל רק ממקום שמתחיל בו קו רוחב 29 (בין 'נאות סמדר' ו'קטורה').

ערבה.JPG
 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
לכל מעלה יש את התחלתה ואת סופה.
מעלה 1 תחילתה ב-0 קו המשווה, וסופה במעלה 1 וכן הלאה.
המעלה ה-30, כלומר סוף המעלה ה-30 הינה מעט צפונית לישוב לוטן בערבה (יוטבתה סמוכה לה).
סוף המעלה ה-31 בקצה ים המלח הדרומי. סוף המעלה ה-32 צפונית מעט לירושלים.

(סוף המעלה ה-29, שהיא תחילת המעלה ה-30 הינה ליד נואייבה שבסיני. למה לא מחמירים שעד שם א"י?  שהרי לכאורה הרמב"ם "קבע" את גבולות א"י 3 מעלות דרומה מירושלים, ולא זו בלבד שזו פירכה שאין עליה תשובה לכל יסוד חומרא זו של המעלה ה-30, עוד נפלאתי פלאות מדוע אף אחד מהרבנים בעלי הדעה בענין לא שת ליבו לפירכה עצומה זו).
 

לבי במערב

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
המעלה ה-30, כלומר סוף המעלה ה-30 הינה מעט צפונית לישוב לוטן בערבה (יוטבתה סמוכה לה). סוף המעלה ה-31 בקצה ים המלח הדרומי.
והיינו דאמרית (אלא שציינתיו כ'קו רוחב', ולא בַמעלָה עצמה).
 

ונחנו מה

משתמש ותיק
אני לא מצליח להבין, האם החסות של הבד"צ של עין יהב מזרחית לנחל, מוסכמות על כולם, או שהם בלב הויכוח
 

לבי במערב

משתמש ותיק
עין יהב הוא בתוך המעלה ה-31 ('קו רוחב 30'), שיש המחמירים להמנע מלקחת הימנה.
 

יהודה בן יעקב

משתמש ותיק
ונחנו מה אמר:
אני לא מצליח להבין, האם החסות של הבד"צ של עין יהב מזרחית לנחל, מוסכמות על כולם, או שהם בלב הויכוח

הם בלב הויכוח. לדעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל יבול זה הוא ספיחין.
שמעתי מרב א' הנותן כשרות בשכונתו, שדרש מבעל החנות להוציא סחורה זו.
 

דבש לפי

משתמש ותיק
חימקו אמר:
ברוךווייס אמר:
חימקו אמר:
לפי חלק מהפוסקים
ולאחרים ספק.
שאר לעמו אמר:
ברור שמצפון לקו ה-30, שהרי מדרום לו אין מי שמחמיר כלל.
לדעת הגרמ"מ קארפ שליט"א שלמה המלך ועוזיהו המלך כבשו עד אילת, ולכן עד שם דינו כגבול עולי מצרים.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
'אין מי שמחמיר' כוונתי לוועדות הכשרות ללא יוצא מהכלל, וכלל הצבור.

יחידים אינם מעניננו.
גם הגריש"א לעצמו חשש שמא מעלה עקרבים זו עקבה, כרעיון הרימ"ט (ולא כהצעתו של הגרמ"מ קרפ שהביא מהציץ אליעזר), אבל לא קבע כך לכלל.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
יהודה בן יעקב אמר:
שמעתי מרב א' הנותן כשרות בשכונתו, שדרש מבעל החנות להוציא סחורה זו.

אם יש סימון ברור, מה רע בכך?
למה סבור אותו רב שדעה א' נכונה/חשובה משל רעותה?
אא"כ כשרותו של אותו רב היא אדעתא דהכי שסומכים עליו כשיטה שהוא אוחז ממנה.
 

חימקו

משתמש ותיק
יהודה בן יעקב אמר:
לדעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל יבול זה הוא ספיחין.

הרב אלישיב רק אמר - מידי ספיקא לא נפקא. 
עיין דרך אמונה תרומות א הלכה ז עמוד ח' הערה של רבי חיים קנייסקי בשם חמיו הרב אלישיב זצ"ל.
ומי שכותב 'ספיחין' זה סילוף, אפשר לכתוב - חשש ספיחין לדעת הרב אלישיב.
 

ברוךווייס

משתמש ותיק
יהודה בן יעקב אמר:
ונחנו מה אמר:
אני לא מצליח להבין, האם החסות של הבד"צ של עין יהב מזרחית לנחל, מוסכמות על כולם, או שהם בלב הויכוח

הם בלב הויכוח. לדעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל יבול זה הוא ספיחין.
שמעתי מרב א' הנותן כשרות בשכונתו, שדרש מבעל החנות להוציא סחורה זו.
אין שום ספיחין בשום מקום בשבועיים (בערך) הקרובים חוץ מלשיטה יחידאה של הרמבם
 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
חימקו אמר:
יהודה בן יעקב אמר:
לדעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל יבול זה הוא ספיחין.

הרב אלישיב רק אמר - מידי ספיקא לא נפקא. 
עיין דרך אמונה תרומות א הלכה ז עמוד ח' הערה של רבי חיים קנייסקי בשם חמיו הרב אלישיב זצ"ל.
ומי שכותב 'ספיחין' זה סילוף, אפשר לכתוב - חשש ספיחין לדעת הרב אלישיב.
ככלל לא מקילים בספק גבולות, כי ספק שהוא חסרון ידיעה הוא ספק שוטים (ש"ך). ממילא קוראים לזה ספיחין.
(לא אמרתי שזה ספק. הגריש"א אחז שזה ספק)
 

חימקו

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
חימקו אמר:
יהודה בן יעקב אמר:
לדעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל יבול זה הוא ספיחין.

הרב אלישיב רק אמר - מידי ספיקא לא נפקא. 
עיין דרך אמונה תרומות א הלכה ז עמוד ח' הערה של רבי חיים קנייסקי בשם חמיו הרב אלישיב זצ"ל.
ומי שכותב 'ספיחין' זה סילוף, אפשר לכתוב - חשש ספיחין לדעת הרב אלישיב.
ככלל לא מקילים בספק גבולות, כי ספק שהוא חסרון ידיעה הוא ספק שוטים (ש"ך). ממילא קוראים לזה ספיחין.
(לא אמרתי שזה ספק. הגריש"א אחז שזה ספק)
כפי שהדברים נראים מהדרך אמונה,  זה יותר כחשש בעלמא ובגדר הזהירות והחומרא ולא כספק גמור, עיין בלשונו ודו"ק.
 
 
חלק עליון תַחתִית