פטור משביעית בזה"ז כשהאילן תחת תקרה?

לבי במערב

משתמש ותיק
נשאלתי:
הכי איתא בירושלמי ערלה פ"א סוף ה"ב:
רבי יוחנן בשם רבי ינאי, אילן שנטעו בתוך הבית - חייב בערלה ופטור מן המעשרות, דכתיב "עַשֵּׂ֣ר תְּעַשֵּׂ֔ר אֵ֖ת כׇּל־תְּבוּאַ֣ת זַרְעֶ֑ךָ הַיֹּצֵ֥א הַשָּׂדֶ֖ה", ובשביעית צריכא (ולענין שביעית מספקא לן וצריכה למבעי, פני משה שם), דכתיב "וְשָׁבְתָ֣ה הָאָ֔רֶץ שַׁבָּ֖ת להֽ’" וכתיב "שָֽׂדְךָ֙ לֹ֣א תִזְרָ֔ע וְכַרְמְךָ֖ לֹ֥א תִזְמֹֽר".

יש פנים לצדד לכאן או לכאן (ספקו לחומרא, או דלמא שביעית בזה"ז דרבנן ולקולא אזלינן).
אשמח לכל מידע בנושא, בפרט - בנוגע להנהוג בפועל.
 

בן עזאי

משתמש ותיק
א) איתא בירושלמי (פ"ק דערלה סוף ה"ב), א"ר ינאי, אילן שנטעו בתוך הבית חייב בערלה ופטור מן המעשרות, שנאמר עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא "השדה", ובשביעית צריכא, (כלומר, לענין שביעית מספקא לן, משום שכתוב אחד אומר, ושבתה "הארץ" שבת לה', וכתוב אחד אומר "שדך" לא תזרע, דמשמע דוקא בשדך, משא"כ בבית, פני משה).

והויא בעיא דלא איפשיטא. וכתב בפאת השלחן (סי' כ ס"ק נב), דלדידן דקי"ל שביעית בזה"ז דרבנן, הוה ליה ספיקא דרבנן ולקולא. ע"ש.

אולם החזו"א (בהל' שביעית סי' כב אות א) העיר ע"ז ממ"ש הרמב"ם (פ"א מהל' מעשר ה"י), אילן שנטעו בתוך הבית פטור ממעשרות, ויראה לי שהוא חייב במעשרות מדבריהם. והראב"ד חולק עליו, וס"ל שאף מדבריהם פטור ממעשרות. והראיה שהביא מתאנה העומדת בחצר אינה כלום, שחצר היינו שדה. ע"ש. ולדעת הראב"ד ודאי שלענין שביעית לא גזרו חכמים, אבל להרמב"ם יש להחמיר מדבריהם. אלא שאפשר שגם הרמב"ם מודה לענין שביעית, שהקילו חכמים בשביעית משום חיי נפש. ושוב כתב, שעיקר יסודו של הפאת השלחן דלדידן ספיקא דרבנן לקולא, אינו מוכרע, שי"ל שכיון שעיקר הספק בדאורייתא, ואזלינן לחומרא, ממילא גם לדידן בזה"ז אזלינן לחומרא. ועוד שיש ס"ס להחמיר, שמא הלכה כהרמב"ם דאיסורא דרבנן איכא, ואת"ל כהראב"ד שמא בזמן הבית הוי מדאורייתא, והשתא מדרבנן, וס"ס להחמיר בדרבנן מחמירינן. עכת"ד. 

ויש עוד דעות בענין.
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
נשאלתי:
הכי איתא בירושלמי ערלה פ"א סוף ה"ב:
רבי יוחנן בשם רבי ינאי, אילן שנטעו בתוך הבית - חייב בערלה ופטור מן המעשרות, דכתיב "עַשֵּׂ֣ר תְּעַשֵּׂ֔ר אֵ֖ת כׇּל־תְּבוּאַ֣ת זַרְעֶ֑ךָ הַיֹּצֵ֥א הַשָּׂדֶ֖ה", ובשביעית צריכא (ולענין שביעית מספקא לן וצריכה למבעי, פני משה שם), דכתיב "וְשָׁבְתָ֣ה הָאָ֔רֶץ שַׁבָּ֖ת להֽ’" וכתיב "שָֽׂדְךָ֙ לֹ֣א תִזְרָ֔ע וְכַרְמְךָ֖ לֹ֥א תִזְמֹֽר".

יש פנים לצדד לכאן או לכאן (ספקו לחומרא, או דלמא שביעית בזה"ז דרבנן ולקולא אזלינן).
אשמח לכל מידע בנושא, בפרט - בנוגע להנהוג בפועל.
המנהג למעשה ע"פ דעת כל הפוסקים הוא לא להקל מחמת הספק דבית לבדו. אך כן לצרף את הספק עם עוד ספקות או צדדים לקולא.

בס"ד כתבתי קונטרס בעניין זה. ובו הבאתי את כל הצדדים והמסתעף וכו'.
כשיהיה שלם ומושלם אשמח להעלותו כאן בפורום לתועלת הרבים. ולתועלת עצמי. שיעברו ת"ח על דבריי ויעירו ויאירו את אור התורה.

מקצת מן הדברים העלתי באשכולות סמוכים.

באם יש לך שאלה ספציפית יותר. אשמח לסייע
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
פותח הנושא
בן עזאי אמר:
ויש עוד דעות בענין.
זוהי כוונת האמור לעיל כי 'יש פנים לצדד לכאן ולכאן'...
עכ"פ, תודתי לו על הסיכום הבהיר למחלוקת 'פאת השלחן' והחזו"א.
 
מכל מלמדי השכלתי אמר:
בס"ד כתבתי קונטרס בעניין זה. ובו הבאתי את כל הצדדים והמסתעף וכו'. כשיהיה שלם ומושלם אשמח להעלותו כאן בפורום לתועלת הרבים. ולתועלת עצמי. שיעברו ת"ח על דבריי ויעירו ויאירו את אור התורה.
אמתין להעלאתו בעת שיעלה רצון לפניו, ויישר כחו.
מהי הכוונה 'דעת כל הפוסקים'? ה'פאת השלחן' (למשל) לא סבר להקל אף בזה לבדו?!
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
בן עזאי אמר:
ויש עוד דעות בענין.
זוהי כוונת האמור לעיל כי 'יש פנים לצדד לכאן ולכאן'...
עכ"פ, תודתי לו על הסיכום הבהיר למחלוקת 'פאת השלחן' והחזו"א.
 
מכל מלמדי השכלתי אמר:
בס"ד כתבתי קונטרס בעניין זה. ובו הבאתי את כל הצדדים והמסתעף וכו'. כשיהיה שלם ומושלם אשמח להעלותו כאן בפורום לתועלת הרבים. ולתועלת עצמי. שיעברו ת"ח על דבריי ויעירו ויאירו את אור התורה.
אמתין להעלאתו בעת שיעלה רצון לפניו, ויישר כחו.
מהי הכוונה 'דעת כל הפוסקים'? ה'פאת השלחן' (למשל) לא סבר להקל אף בזה לבדו?!
כוונתי היא לפוסקי דורנו המפורסמים. החזו"א. הגרשז"א. וכל הבאים אחריהם (דרך אמונה. חוט שני. ועוד).
 
 

חימקו

משתמש ותיק
כל זה בבית שהגידול הוא לרועץ, אבל המגדלים על סמך ה'פאת השולחן' בחממות, הוי כשדה המחוסה בנילון. (שמעתי בשם רבי ניסים קרליץ)
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
בן עזאי אמר:
ויש עוד דעות בענין.
זוהי כוונת האמור לעיל כי 'יש פנים לצדד לכאן ולכאן'...
עכ"פ, תודתי לו על הסיכום הבהיר למחלוקת 'פאת השלחן' והחזו"א.
 
מכל מלמדי השכלתי אמר:
בס"ד כתבתי קונטרס בעניין זה. ובו הבאתי את כל הצדדים והמסתעף וכו'. כשיהיה שלם ומושלם אשמח להעלותו כאן בפורום לתועלת הרבים. ולתועלת עצמי. שיעברו ת"ח על דבריי ויעירו ויאירו את אור התורה.
אמתין להעלאתו בעת שיעלה רצון לפניו, ויישר כחו.
מהי הכוונה 'דעת כל הפוסקים'? ה'פאת השלחן' (למשל) לא סבר להקל אף בזה לבדו?!
העלתי כעת בפורום כאן
 
 

אלי הרשבורג

משתמש רגיל
לבי במערב אמר:
אשמח לכל מידע
אני מבין ששאלת רק על איסור עבודה, ולא על קדושה וגזירת ספיחין. האמנם?
בעציץ נקוב, הביאו קודם לכן, שהחזון איש אסר בתכלית (כ, א)
בעציץ שאינו נקוב, יש סתירה. פעם אחת (שם וכן כו, ד) כתב לאסור, ופעם אחרת (כה, י) להתיר.
הגרח"ק (שמו"י א, נו) הביא את הצד המיקל. עי"ש

 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
פותח הנושא
אמנם בעיקר על העבודה, אך גם בענין הקדושה וספיחין תהא תועלת מן הסתם.
 
חלק עליון תַחתִית