היכן נמצא מהר"ם בן חביב בענין ביעור פירות שביעית?

עניני והלכות שביעית

פותח הנושא
כהן
הודעות: 603
הצטרף: 21 יולי 2020, 18:26
נתן תודה: 33 פעמים
קיבל תודה: 222 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

היכן נמצא מהר"ם בן חביב בענין ביעור פירות שביעית?

שליחה על ידי כהן » 09 אוגוסט 2021, 08:26

אבקש את עזרת הציבור באיתור מקומו של ספר תוספת יום הכיפורים בקטע שאציג.
האור לציון בשביעית עמ' נ"ה דן לענין ביעור פירות שביעית אם הוא בשריפה או בהפקר וכתב בזה""ל
image.png
image.png

ובספר ילקוט יוסף שביעית עמ' תקע"ב כתב להשיג על דברי האול"צ בזה"ל
image.png

חיפשתי ולא מצאתי במקום הנ"ל שהזכיר מענין פירות שנתמרחו על ידי ישראל ולא מענין יין שנעשו מענבים וכו'.

וגם אפילו שהיה כתוב דבר זה - לא הבנתי איך יש בזה השגה על האור לציון, הרי מהרמב"ח כותב להדיא שצריך לנהוג קדושת שביעית בפירות אלו לחומרא, אלא שאפשר להקל לסמוך על דעת הר"ש וסיעתו לענין ביעור כיון שזה מחלוקת הפוסקים, אולם חיוב המעשרות במירוח הישראל לא מעלה ולא מוריד לענין חובת ביעור.

לתועלת המעיינים אביא את לשונו של מהרמב"ח במקום הנ"ל.

תוספת יום הכיפורים מסכת יומא דף פג עמוד א
ובהא דכתב רש"י שביעית לאחר הביעור הוא באיסור עשה צריכין אנו למודעי מה איסור עשה הוא ויראה דהיינו מ"ש בת"כ בפרשת בהר ואיתא בפ"ק דתענית (דף ז) ובפרק מקום שנהגו (דף נב) והביאו רש"י פ' בהר ולבהמתך ולחיה כל זמן שחיה אוכלת וכו' ואין לומר זהו דוקא באוכלי בהמה אבל אוכלי אדם מותרים לעולם דהא חזינן דהרמב"ם רפ"ז דהלכות שמיטה מייתי הך דרשא גם לאוכלי אדם שכ"כ וז"ל פירות שביעית אין אוכלין מהם אלא כו' יע"ש וא"ת מנ"ל להרמב"ם להעתיק דין זה באוכלי אדם י"ל דכן מוכרח ממשניות טובא דבפ"ט דשביעית דאחר דכלה מן השדה אסור לאכול ממה שבבית ויראה דנפקא להו לרז"ל מקרא אחרינא דכתיב פרשת בהר כי יובל היא קדש תהיה לכם מן השדה תאכלו את תבואתה ודרשו בת"כ כל זמן שאתה אוכל מן השדה אתה אוכל מן הבית והביאו רש"י בפירוש הפרשה ובאופן הביעור של פירות שביעית נחלקו הפוסקים והענין הוא דכתב הסמ"ג בעשין קמ"ח ז"ל וכשיכלה לחיה מן השדה כו' יע"ש אבל הרמב"ם פ"ו דהלכות שמיטה כתב דאם לא מצא אוכלין בשעת הביעור שורף באש או משליך לים המלח ומאבדן בכל דבר המאבד יע"ש וק"ל לדעת הסמ"ג דאין איסור לאכול פירות שביעית אחר הביעור דע"י הפקר מותרין לאכול א"כ מהו זה שאמרו בשמעתין במי שאחזו בולמוס וצריך לאכול ואין לנו דברים המותרים רק טבל ושביעית אחר הביעור דנאכילנו שביעית דבשלמא לדעת הרמב"ם וסיעתו דצריך לשרוף הפירות ואסורים לאכלם ניחא אלא לדעת הסמ"ג דהביעור אינו אלא שיפקירם ויחזור לזכות בהם ובכן מותרים לאכלם א"כ מהו החדוש דנאכיל אותו שביעית ויראה דהסמ"ג ס"ל דאם הגיע שעת הביעור דהיינו להפקירו ולא הפקירו הם אסור לאכול וכן כתבו התוספות פרק מקום שנהגו (דף נב) ד"ה מתבערין יע"ש גם הרמב"ן פרשת בהר האריך לבאר דרך זה דביעור שביעית היינו הפקר ובסוף דבריו כתב והרמב"ם והרבה מן החכמים סבורים שהביעור אסור לגמרי וטעון שרפה ואינו כן דלא מנו חכמים בסוף תמורה פירות שביעית לא מהנשרפין ולא מהנקברים כו' יע"ש והא דגרסי בר"פ בתרא דע"ז דבי ר' ינאי יזפי פירות ז' מעניים ופרעי להו בח' משמע כשיטת הרמב"ם דצריכין ביעור ממש דאם איתא כס' הסמ"ג דהביעור אינו אלא הפקר למה להו לעניים להלוות לר' ינאי יפקירו ויחזרו לזכות בהם ויאכלו מהם לעולם י"ל דהיו יראים להפקירם פן יזכה בהם אחר אי נמי שהיו הפירות מתקלקלין אם ישמרום וע"ש בתוס' אך קשה מהא דתניא בפ' הגוזל קמא (דף קא) בגד שצבעו בקליפי ז' ידלק משום דאמר קרא תהיה כהוייתה תהא ואמאי ישרף יפקירנו לבגד ויחזור ויזכה בו אלא ודאי משמע כשיטת הרמב"ם ז"ל דביעור פירות ז' היינו לבער אותם לגמרי ע"י שרפה ויש לדחוק ולתרץ לשיטת הרמב"ן והסמ"ג והתוספות דהכא מיירי דכשהגיע שעת הביעור לא הפקיר קליפי אגוזים והחזיק בהם אחר הביעור כדי לצבוע בהם ולפיכך אמרו ידלק:
ולענין הלכה בענין ביעור פירות ז' נהגו בירושלים חסידים ואנשי מעשה להפקירם ולחזור ולזכות בהם וכן כתב מרן בכ"מ פ"ז דהלכות שמיטה בשם מהר"י קורקוס ומוכח מדבריו שם דבפירות שאנו קונים מא"י בשביעית נהגו בהם דיני קדושת שביעית דהיינו לעשות להם ביעור בח' ע"י הפקר אך מתוך דברי מרן בכ"מ ספ"ד דהלכות שמיטה משמע דפירות שאנו קונים מא"י אין בהן קדושת שביעית וגם בתשובה חלק מרן עם המבי"ט ומהרי"ט ח"א סימן מ"ב ומ"ג הביא פלוגתא זו באריכות והכריע כדעת אביו ועיין בספר חרדים (דף נו) ומחוורתא דפסקא לחוש לב' הסברות להחמיר לעשרן כדברי מרן ולעשות בהם ביעור דהיינו הפקר כדעת הסמ"ג ומהר"י קורקוס ולענין אין עושין סחורה בפירות שביעית ועכשיו נוהגים לעשות יש ללמד זכות כיון דז' בזמן הזה דרבנן לא ראו להחמיר שלא לעשות בהם סחורה מכח דאתו מא"י דלא מצית לאשתעויי דינא בהדיה ועיין בתשובת מהרי"ט י"ד סימן נ"ב ומה שמוסרין דמי שביעית לא"י עיין במהרי"ט ח"א ס"ס מ"ג ודוק:
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “שמיטה ויובל”

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח