כותר
משתמש ותיק
ישנם שלושה דרכים באופן קיום מצוות שמיטה לכתחילה ובדיעבד:
א. שיטת העדה החרדית בירושלים, לכתחילה לאכול מפירות נכרים.
ב. שיטת החזון איש, למכור את הפירות של ישראל ע"י אוצר בית דין, ובשמיטות האחרונות הקילו למוכרם בחנויות הרגילות,
ע"י כתב מינוי שליחות לפני השמיטה.
ג. שיטת הרב קוק ודעימיה להתיר בדיעבד למכור את השדות לנכרי.
שמעתי מת"ח ומו"צ שהויכוח ההלכתי הגדול, שורשו בהשקפה, שכל רב דאג איך לנהיג את קיום מצוות השמיטה, בהתאם לסביבתו וקהילתו.
כמובן שלכל דרך היה צריך להתאימה על פי כללי ההלכה וכפי דעות הפוסקים ההלכתיים.
העדה החרדית בירושלים, אינה עוסקת עם חקלאים ומצוותיהם, המטרה שלהם היא להביא פירות וירקות לתושבי העיר בכשרות ובהידור,
ולכן הם העדיפו לסמוך על הפוסקים המקילים שבפירות נכרים אין קדושת שביעית.
החזון איש, מטרתו הייתה לקיום הדת, שחקלאים ישמרו מצוות שמיטה, לכן הקל וסמך על אוצר בית דין עם פתרונות שהחקלאים נעשים כשלוחי בית דין,
לעבודת הקציר והשיווק.
והרב קוק שעסק עם עמי הארצות שלא יעמדו בניסיון הקשה להשבית את שדותיהם, ולכן התיר בדיעבד למכור את השדה לנכרי.
א. שיטת העדה החרדית בירושלים, לכתחילה לאכול מפירות נכרים.
ב. שיטת החזון איש, למכור את הפירות של ישראל ע"י אוצר בית דין, ובשמיטות האחרונות הקילו למוכרם בחנויות הרגילות,
ע"י כתב מינוי שליחות לפני השמיטה.
ג. שיטת הרב קוק ודעימיה להתיר בדיעבד למכור את השדות לנכרי.
שמעתי מת"ח ומו"צ שהויכוח ההלכתי הגדול, שורשו בהשקפה, שכל רב דאג איך לנהיג את קיום מצוות השמיטה, בהתאם לסביבתו וקהילתו.
כמובן שלכל דרך היה צריך להתאימה על פי כללי ההלכה וכפי דעות הפוסקים ההלכתיים.
העדה החרדית בירושלים, אינה עוסקת עם חקלאים ומצוותיהם, המטרה שלהם היא להביא פירות וירקות לתושבי העיר בכשרות ובהידור,
ולכן הם העדיפו לסמוך על הפוסקים המקילים שבפירות נכרים אין קדושת שביעית.
החזון איש, מטרתו הייתה לקיום הדת, שחקלאים ישמרו מצוות שמיטה, לכן הקל וסמך על אוצר בית דין עם פתרונות שהחקלאים נעשים כשלוחי בית דין,
לעבודת הקציר והשיווק.
והרב קוק שעסק עם עמי הארצות שלא יעמדו בניסיון הקשה להשבית את שדותיהם, ולכן התיר בדיעבד למכור את השדה לנכרי.