בשו"ת מהרי"ט ח"א סימן מג, כתב שאף שלדעת הר"ש יש קדושה בפירות נכרים, מ"מ ישראל א"צ לבער משום אתינא מכח גברא וכו' ז"ל :
והדברים מרפסין איגרא ,כלפי לייא ,והלא אדרבה כיון שהפירות היו ברשות נכרי שלא היה מחויב בביעור הלא כ"ש שלא יאסרו הפירות , ואיך יתכן שישראל אינו צריך לבער , ואם היו פירות ברשות נכרי בשעת הביעור נאסרים הם ?
אם יש לאחד מהחברים ביאור נאות בדבריו, אשמח לשמוע .
ולאחר מכן כתב דברים שעל פניו נראים תמוהין מאוד ז"ל:וכך מצאתיה בתוך תשובות אבא מארי ז"ל וז"ל: מצאתי אח"כ בשם רבינו שמשון הזקן ז"ל, דאע"ג שיש כאן קדושת שביעית כדמוכח בדוכתי טובא, איסורא הוא ודאי דלא פקע, אבל ביעו' הדבר תלוי בממון להפקיר ולחלק לעניים ,ומצי למימר אתינא מכח גברא דלא מצית לאשתעוי דינא בהדיה כדאמרינן שלהי פ"ק דבכורות, ע"כ למדנו מכלל דבריו שפירות הגדלים בקרקע העכו"ם הרי הם כדין פירות שביעי' בכל דבריהם ופטורים מן המעשרות .
כלומר : אף שישראל הקונה מנכרי א"צ לבער משום אתינא מכח גברא , מ"מ אם בשעת הביעור היה הפירות ברשות נכרי - נאסרו באכילה .ומיהו ע"כ אף לסברת רבי' שמשון ז"ל, לאחר הביעור אין אנו יכולים לקנות מן השוק כלל אף מן העכו"ם, כדמוכח מההיא דסוף אהלות אהא דהתירו קסרי לומ' שאינ' א"י שהניחו שוק מלא פירות ובאו ישראל ובזזום, ופי' הוא ז"ל ולא חששו משום שביעית לאחר הביעור, והיינו טעמ' דכל שלא הופקר בשעת הביעור, שוב אין לו תקנה כדמוכח בנדרים דקרי' פירות שביעית לאחר הביעור דבר שאין לו מתירין.
והדברים מרפסין איגרא ,כלפי לייא ,והלא אדרבה כיון שהפירות היו ברשות נכרי שלא היה מחויב בביעור הלא כ"ש שלא יאסרו הפירות , ואיך יתכן שישראל אינו צריך לבער , ואם היו פירות ברשות נכרי בשעת הביעור נאסרים הם ?
אם יש לאחד מהחברים ביאור נאות בדבריו, אשמח לשמוע .