המנהג ביבול נכרי ב"ישוב החדש"

בן אבנר

משתמש ותיק
הנה נחלקו להלכה רבני ירושלים עם החזו"א האם להלכה יש לנהוג קדושה ביבול נכרי או לא, ובבני ברק כמדו' שהרוב הגדול נוהג כהחזו"א.
הבי"ד בעיר מודיעין עילית סובר שיש שם בעיר מנהג כהחזו"א וכל הדרים בעיר חייבים בזה, ומרבים וטובים שמעתי שאינם יודעים מהיכן הם קבעו שזה המנהג, היכול להרחיב בזה תע"ב.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
הישוב החדש - התורני נמשך אחרי החזו"א בכל הלכות של המצוות התלויות בארץ. וכך גם כל גדולי הרבנים היראים בא"י (מלבד בירושלים ובנותיה).
ממילא כך בכל הישובים המבוססים על הישוב התורני המתחדש פה בארץ.

וראה פה: https://www.tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=24&t=15938#p235855
 

סופר המלך

משתמש ותיק
זה קצת מגוחך כל הנושא איך ה'מנהג', זה כמו שאברך שרוצה לדעת איך להנהיג בביתו לענין פתיחת בקבוקים בשבת, והוא יכריע זאת לפי מנהג שכונת מגוריו.

הסיסמאות 'מנהג ירושלים' ו'מנהג בני ברק' אינם אלא תעמולה של אותם המנסים להנהיג לכל העולם כמנהגם, ולא בהכרח בהצלחה.

ואגב יש מאמר חשוב מאד בעץ חיים על כל השתלשלות ה'מנהג' ביבול נכרי.

 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
לא כ"כ הבנתי את הגיחוך.
'מקום שנהגו' איננו רק סיסמה, ואף לא רק פרק במסכת פסחים - אלא הינו הוא פרק נכבד בכל הליכות התורה כולן.
 

יהודי

משתמש ותיק
תינח בבני ברק שרוב הליטאים המתגוררים בה נוהגים כהחזו"א, הרי מנהג בני ברק הוא לנהוג קדוש"ש בפירות נכרי. אך כיצד יכולים לקבוע על עיר חדשה שינהגו בה כאיזה צד בהלכה? יש כח לרב העיר להחליט לציבור כיצד לנהוג בה? ולכאו' אינו שייך לענייני מקום שנהגו. 
אמנם יש מן התמיהה שבמ. עילית (בחנויות שנמצאות תחת הכשר הק"ק) ישנם מודעות באותיות קידוש לבנה המזהירות על סלטי ירקות שהם מיבול נכרי (כאשר קניית יבול נכרי הוא קל בהרבה, וכידוע דעת המבי"ט שאין איסור בקניה ממי שאינו נוהג כן), ואילו מוצרים רבים אחרים באותה חנות אשר יש בהם חששות חמורים מן הדין אינם זוכים ליחס זה. 
 

בן אבנר

משתמש ותיק
פותח הנושא
שאר לעמו אמר:
הישוב החדש - התורני נמשך אחרי החזו"א בכל הלכות של המצוות התלויות בארץ. וכך גם כל גדולי הרבנים היראים בא"י (מלבד בירושלים ובנותיה).
ממילא כך בכל הישובים המבוססים על הישוב התורני המתחדש פה בארץ.
במודיעין עילית יש אחוזים נכבדים מאד שהגיעו מירושלים, וממילא הישוב מסתמך לא רק על הישוב המתחדש אלא גם על הישוב הישן, [אמנם גם תושבי ישרושלים דהיום הרבה מהם לכאו' הם מפירות הישוב הישן].
כמו כן יש לדון על ערים כמו ביתר עילית ובית שמש ששם אולי רוב הציבור מגיע מירושלים האם גם בהם תאמר שהם נמשכים אחר בני ברק, [אין לי מושג באחוזי הישוב החדש והישן באף אחת מהערים דלעיל].
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
יהודי אמר:
אמנם יש מן התמיהה שבמ. עילית (בחנויות שנמצאות תחת הכשר הק"ק) ישנם מודעות באותיות קידוש לבנה המזהירות על סלטי ירקות שהם מיבול נכרי (כאשר קניית יבול נכרי הוא קל בהרבה, וכידוע דעת המבי"ט שאין איסור בקניה ממי שאינו נוהג כן),
בשנת שמיטה שעבר דיברתי בנושא זה עם הגאון רבי שלמה זלמן אולמן זצ"ל גאב"ד מודיעין עילית, ואמר לי כדלהלן:
לגבי "מנהג המקום" אין לקבוע שמנהג המקום הוא כך או כך לגבי קדושת שביעית בפירות נכרים, וזה לא מחייב אף אחד שגר בעיר לנהוג כן, אמנם לגבי נוהל ההכשר של ק"ק מודיעין עילית נקבע שינהגו קדושת שביעית בפ"נ (גם לענין סחורה - וכדעת החזו"א), וגם יציינו על המוצרים אם הם מפרות נכרים כדי שהנוהגים כן ידעו להתנהג בהתאם.
 
 

סופר המלך

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
לא כ"כ הבנתי את הגיחוך.
'מקום שנהגו' איננו רק סיסמה, ואף לא רק פרק במסכת פסחים - אלא הינו הוא פרק נכבד בכל הליכות התורה כולן.
בזמנו חלוקת הקהילות היתה לפי מקומות. והיה מצוי שכל בני הקהילה במקום מסויים מקבלים עליהם חומרא מסויימת.
כיום כמעט אין משמעות למקום המגורים, וכל אחד נוהג במנהגיו כמנהג אבותיו/ רבותיו/ וכו' וכו'. (כך למשל, הספרדים בבני ברק, לא נדמה לי שנוהגים להחמיר ביבול נכרי, ואילו תלמידי החזו"א בירושלים, פשוט שמחמירים).
 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
בן אבנר אמר:
שאר לעמו אמר:
הישוב החדש - התורני נמשך אחרי החזו"א בכל הלכות של המצוות התלויות בארץ. וכך גם כל גדולי הרבנים היראים בא"י (מלבד בירושלים ובנותיה).
ממילא כך בכל הישובים המבוססים על הישוב התורני המתחדש פה בארץ.
במודיעין עילית יש אחוזים נכבדים מאד שהגיעו מירושלים, וממילא הישוב מסתמך לא רק על הישוב המתחדש אלא גם על הישוב הישן, [אמנם גם תושבי ישרושלים דהיום הרבה מהם לכאו' הם מפירות הישוב הישן].
כמו כן יש לדון על ערים כמו ביתר עילית ובית שמש ששם אולי רוב הציבור מגיע מירושלים האם גם בהם תאמר שהם נמשכים אחר בני ברק, [אין לי מושג באחוזי הישוב החדש והישן באף אחת מהערים דלעיל].
ועדיין רוב הציבור התורני שאינו נמנה על אנשי הישוב הישן בירושלים נוהג כהחזו"א הם ורבותיהם, וגדולי הפוסקים בדור האחרון ז"ל ושיחיו.
זו היתה כוונתי מקום שנהגו.

אם כבר עוררו, מעניין אותי האם יש מי שנוקט כהגר"א שמתחום עולי מצרים אין קדושת פירות בשביעית, שלא כמו החזו"א שהחמיר.
 

חזק וברוך

משתמש ותיק
לכאורה דין 'מקום שנהגו' הוא מנהג גורף וכללי, אבל מקום שיש בו רוב שנוהגים כך ומיעוט חשוב הנוהגים להפך, אין המיעוט נגרר אחר הרוב. וכמו שהעירו, שבזמננו כמעט אין 'מנהג המקום', אלא יש רק מנהג אבות.
עוד אעיר על הביטוי 'רוב הציבור התורני' - אם נצרף את הספרדים + החסידים + אנשי ירושלים ובנותיה [המפוזרים בכל הארץ], נמצא ש'רוב הציבור התורני' אינו נמשך אחרי החזו"א בענין פירות נכרים בשביעית.
 

זוטרא

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
לא כ"כ הבנתי את הגיחוך.
'מקום שנהגו' איננו רק סיסמה, ואף לא רק פרק במסכת פסחים - אלא הינו הוא פרק נכבד בכל הליכות התורה כולן.
נכון מאוד,
אך הרצון להכריע לאחרים בנושא שנוי במחלוקת, ויש מצדדים לפה ולפה, ולומר כך נהגו, בזמן שאין מנהג רווח ומקובל, הוא נגד הליכות התורה כולה.
 
 

בן-בנו של ק''ו

משתמש רגיל
שמעתי מת''ח שלמד בעבר בישיבת קול תורה בירושלים,
שבזמנו היו שהכניסו פח שמיטה לחדר אוכל, והגרש''ז אויערבך זצ''ל כעס עליהם מאד, שהם מוציאים לעז על דורות הראשונים, והורה להוציאו לאלתר.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
זוטרא אמר:
שאר לעמו אמר:
לא כ"כ הבנתי את הגיחוך.
'מקום שנהגו' איננו רק סיסמה, ואף לא רק פרק במסכת פסחים - אלא הינו הוא פרק נכבד בכל הליכות התורה כולן.
נכון מאוד,
אך הרצון להכריע לאחרים בנושא שנוי במחלוקת, ויש מצדדים לפה ולפה, ולומר כך נהגו, בזמן שאין מנהג רווח ומקובל, הוא נגד הליכות התורה כולה.
רצון של מישהו להחמיר לאחרים, לא רלוונטי.
גם לא רלוונטי למי שמצוות בשבילו הן בעיות, ורוצה להקל ע"ע היכן שאפשר.
 

זוטרא

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
זוטרא אמר:
שאר לעמו אמר:
לא כ"כ הבנתי את הגיחוך.
'מקום שנהגו' איננו רק סיסמה, ואף לא רק פרק במסכת פסחים - אלא הינו הוא פרק נכבד בכל הליכות התורה כולן.
נכון מאוד,
אך הרצון להכריע לאחרים בנושא שנוי במחלוקת, ויש מצדדים לפה ולפה, ולומר כך נהגו, בזמן שאין מנהג רווח ומקובל, הוא נגד הליכות התורה כולה.
רצון של מישהו להחמיר לאחרים, לא רלוונטי.
גם לא רלוונטי למי שמצוות בשבילו הן בעיות, ורוצה להקל ע"ע היכן שאפשר.
לא חלקתי על הזכות של רבני קרית ספר להחמיר ביבול נכרי לציבור המדקדקים הדורשים זאת, אך לדעתי אתה מעוות את המציאות כשאתה כותב שרוב הבני תורה מדקדקים בזה ולכן כולם "חיבים" להחמיר בזה,
המציאות היא הפוכה בעבר כולם נהגו להקל בזה חוץ מיחידים, החזו"א הורה להחמיר בזה וכך נהגו תלמידיו והנמשכים אחריו,
ועכשיו כבודו מגיע ואומר שהמנהג כהחזו"א . אם נבדוק בית בית בבני ברק וק"ס לא יודע מה תהיה התוצאה,
האם אתה מחשבן את כל הספרדים הנמשכים אחרי הוראות הגר"ע יוסף כבני תורה?
בדקת מה מנהג החסידים בזה?
שלא לדבר על בני ירושלים.
וגם בתוך הישיבות הליטאיות אני מכיר משפחות רבות שממשיכות את מנהג הישוב הישן שלא לנהוג קדושה בפירות שביעית
גם בישיבת חברון לא נהגו קדושה בפירות שביעית בחדר אוכל
ומסתמא כך גם נהגו בכל הישיבות הנמשכות אחרי מנהגיה,
אתה מאשים אותי ברצון להקל
אז אגלה לך שאני משתדל להחמיר בזה
אך זה לא רלונטי
רלונטי ההלכה בעצמה בלי טוטליטריות בשם מנהגים שלא היו!

 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
לדעתי הנקודות האלו קטנוניות.
עוד פרט חשוב לציין ורמזתיו בהפניה בתגובתי בראש האשכול,
שלא כל מי שמגדיר עצמו 'קודם כל חרדי', זה מנהג.
 
בן-בנו של ק''ו אמר:
והגרש''ז אויערבך זצ''ל כעס עליהם מאד
הגרש"ז לא כעס, הוא בכלל לא היה טיפוס שכועס.
היו בסביבתו עבירות חמורות שבעתיים והוא לא כעס עליהם.
אלא שהוא סירב שלא להביא לחדר האוכל יבול נכרי, ואמר שגם המחמירים יכולים לאכול כי לא הם עוברים באיסור סחורה,
ורצו המחמירים למנע מפועלי הנקיון להשליך את השאריות לפח, והוא מנע מהם לאסור עליהם והסכים שיהיה בחדר האוכל פח שמיטה שמי שחושש ישליך לשם את שאריות מאכלו כדי שלא יחשב לו שהוא גורם בזיון לפירות שביעית.
וכמדומה שהפועלים היו מפנים את הפח לאשפה הראשית בכל יום ואין מכלים.
 
 
שאר לעמו אמר:
'מקום שנהגו' איננו רק סיסמה, ואף לא רק פרק במסכת פסחים
נכון.
אבל זה שייך בדברים התלויים במנהג שאינם הלכה.
השאלה אם קדושת שביעית נוהגת בפירות נכרי היא שאלה הלכתית שאינה תלויה כלל במנהג.
 
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
אגב,
שאלת קדושת שביעית בשנים האחרונות מחמירה, היות והנכרים זרועים עבור ישראל באופן מובהק.
נא יסביר מר מדוע מחמירה שאלת קדו"ש ?
דרך אגב, מדברים על אפשרות של יבוא ירקות מהודו בעקבות קיצור מסלול הטיסה. למרות שאינני מבין מה חסר ביון ובולגריה ?
 

בן-בנו של ק''ו

משתמש רגיל
פינחס רוזנצוויג אמר:
הגרש"ז לא כעס
אני שמעתי מעד ראיה שהוא ממש כעס כששמע ע''ז לראשונה, אכן בניגוד לטבעו.
בגלל הוצאת הלעז על גדולי אר''י מהדורות שעברו.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
שאר לעמו אמר:
'מקום שנהגו' איננו רק סיסמה, ואף לא רק פרק במסכת פסחים
נכון.
אבל זה שייך בדברים התלויים במנהג שאינם הלכה.
השאלה אם קדושת שביעית נוהגת בפירות נכרי היא שאלה הלכתית שאינה תלויה כלל במנהג.
לגופו של ענין בלי להכנס לויכוח הספיציפי
בסוגיא בפסחים מפורש שזה שייך בשאלת פסיקת הלכה ולא רק בשאלת מנהג
דהיינו שבמקום שפוסקים הלכה בענין מסויים בדרך מסויימת מחוייבים כולם לנהוג כן 
 
[אמנם ברמב"ן שם מבואר שבאמת יש קצת חילוקי דינים בזה שלגבי מנהג אפילו אם עבר ממקום למקום ליום אחד מתחייב במנהג החדש מה שאין כן לגבי פסיקת הלכה רק אם עבר לגור באופן קבוע] 
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
המנהג להקל הוא מנהג ארץ ישראל כפי שמוזכר בכל הספרים הקדומים בנושא.
בדורנו חידשו גדרים. ויש שמצדדים שבבני ברק יש חיוב להחמיר מדין מנהג המקום. לענ"ד ולמיטב הבנתי גם בבני ברק הרוב מקילים.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
המנהג להקל הוא מנהג ארץ ישראל כפי שמוזכר בכל הספרים הקדומים בנושא.
בדורנו חידשו גדרים. ויש שמצדדים שבבני ברק יש חיוב להחמיר מדין מנהג המקום. לענ"ד ולמיטב הבנתי גם בבני ברק הרוב מקילים.
עובדא שבבני ברק לא התקבל המנהג 
אבל לא זו הנקודה 
הגיע לארץ ישראל יהודי הנקרא חזון איש שהיה סמכות גדולה בכל התורה 
וטוען שיש בידו ראיות ברורות שאי אפשר לנטות מהם שהלכה היא שנוהג קדושת שביעית בפירות נכרים 
באופן טבעי כשיש סמכות כזו גדולה רבים נוטים אחר פסיקתו 
ובעקרון לא בהכרח שמנהג לבד זה טיעון כנגד זה 
אלה שהתקבל אצלם כפוסק וודאי שאינם רשאים לנטות מפסיקתו וגם אלה שלא יתכן ולפחות צריכים להתמודד עם ראיותיו
כמובן יש טענות כנגד זה אני רק מעמיד את הדיון 
בכל מקרה קשה להשאר בהנחה שיש מנהג ובזה נגמר הסיפור. 
 

יוספי

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
אגב,
שאלת קדושת שביעית בשנים האחרונות מחמירה, היות והנכרים זרועים עבור ישראל באופן מובהק.
נא יסביר מר מדוע מחמירה שאלת קדו"ש ?
דרך אגב, מדברים על אפשרות של יבוא ירקות מהודו בעקבות קיצור מסלול הטיסה. למרות שאינני מבין מה חסר ביון ובולגריה ?
כשיהודי קונה מנכרי שגידל באדמותיו גידולים, הרי יש כאן רק מח' אי יש בזה קדושת שביעית או לא. (יש קנין לעכו"ם גבי שביעית). 
וכך היה תמיד שגם בד"ץ העדה החרדית וגם בבני ברק היו מביאים ירקות מגידולים כאלו ובירושלים לא נהגו ק"ש ובב"ב נהגו (מי שנהג).
לפני שנת השמיטה תשס"ח עורר הגרמ"ש קליין בשבת הגדול או בשבת שובה. שאסור לקנות ירקות אלו ואפי' על מנת לנהוג בהם קדושת שביעית, וטעמו - שכיון שחנויות השיווק מזמינות את הסחורה לפני שמיטה מהנכרי הוי שזרע בשביל ישראל ואסור מדין אמירה לעכו"ם, והסחורה נאסרה מדין עבודה בפירות שביעית. (למאן דסבר שהוי קדוש בקדושת שביעית). והעדה החרדית יצאו אז בכמה קונטרסים שאין הדבר כן,ואפי' מי שנוהג בקדושת שביעית יכול להשתמש בהם בקדושה. והלה יצא נגדם ג"כ בכמה תשובות וכו'. (היה כאן עוד כמה מח' בגדרי אמירה לעכום ועוד).
למעשה הסכים עמו הרב לנדא. ובי"ד לנדא בב"ב התחילו להחמיר ע"ז. (ואז היה תקופות שהיה חנות הירקות ריקות כיון שלא היה בידם להזמין)
בערך זה תוכן הדברים - וכמובן שלא דייקתי ואיני מכיר הסוגיות בזה. אם אמצא אעלה את הקונטרסיים שיצאו אז
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
יוספי אמר:
תלמיד נאמן אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
אגב,
שאלת קדושת שביעית בשנים האחרונות מחמירה, היות והנכרים זרועים עבור ישראל באופן מובהק.
נא יסביר מר מדוע מחמירה שאלת קדו"ש ?
דרך אגב, מדברים על אפשרות של יבוא ירקות מהודו בעקבות קיצור מסלול הטיסה. למרות שאינני מבין מה חסר ביון ובולגריה ?
כשיהודי קונה מנכרי שגידל באדמותיו גידולים, הרי יש כאן רק מח' אי יש בזה קדושת שביעית או לא. (יש קנין לעכו"ם גבי שביעית). 
וכך היה תמיד שגם בד"ץ העדה החרדית וגם בבני ברק היו מביאים ירקות מגידולים כאלו ובירושלים לא נהגו ק"ש ובב"ב נהגו (מי שנהג).
לפני שנת השמיטה תשס"ח עורר הגרמ"ש קליין בשבת הגדול או בשבת שובה. שאסור לקנות ירקות אלו ואפי' על מנת לנהוג בהם קדושת שביעית, וטעמו - שכיון שחנויות השיווק מזמינות את הסחורה לפני שמיטה מהנכרי הוי שזרע בשביל ישראל ואסור מדין אמירה לעכו"ם, והסחורה נאסרה מדין עבודה בפירות שביעית. (למאן דסבר שהוי קדוש בקדושת שביעית). והעדה החרדית יצאו אז בכמה קונטרסים שאין הדבר כן,ואפי' מי שנוהג בקדושת שביעית יכול להשתמש בהם בקדושה. והלה יצא נגדם ג"כ בכמה תשובות וכו'. (היה כאן עוד כמה מח' בגדרי אמירה לעכום ועוד).
למעשה הסכים עמו הרב לנדא. ובי"ד לנדא בב"ב התחילו להחמיר ע"ז. (ואז היה תקופות שהיה חנות הירקות ריקות כיון שלא היה בידם להזמין)
בערך זה תוכן הדברים - וכמובן שלא דייקתי ואיני מכיר הסוגיות בזה. אם אמצא אעלה את הקונטרסיים שיצאו אז

כב' מדבר אודות נושא מאוד חשוב, אבל אנו עסקנו בשאלת קדו"ש?
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
שאר לעמו אמר:
'מקום שנהגו' איננו רק סיסמה, ואף לא רק פרק במסכת פסחים
נכון.
אבל זה שייך בדברים התלויים במנהג שאינם הלכה.
השאלה אם קדושת שביעית נוהגת בפירות נכרי היא שאלה הלכתית שאינה תלויה כלל במנהג.
מהיכי תיתי?
ועוד, גם שאלה זו הינה מחלוקת, שתלוי' במנהג.

מקובל להלכה אצל גדולי הרבנים שזה המנהג אצל בני תורה, אם לא שמנהג הישוב הישן בידיהם. ומתייחסים לחזו"א כמרא דארעא בזה.
ולא על חינם אמר כך גם גם הרש"ז אולמן.
 
חלק עליון תַחתִית