ביעור פירות א"י בחו"ל בקשת ביאור בד' הראב"ד

הערשל

משתמש ותיק
כתב הראב"ד בתו"כ (בהר פרק א' ה"ט) דפירות א"י שהביאם לחו"ל בזמן הביעור פליגי תנאי אם יבערם שם או צריך להחזירם לארץ ולבערם ופלוגתייהו בפסחים נב. וזה הביעור או שריפה או קבורה הוא.
ולא הבנתי למה שיצטרך להחזירם לארץ לבערם שם, וכן מה השייכות לפלוגתא דפרק מקום שנהגו ששם נחלקו בענין הביא פירות ממקום למקום והיה זמן הביעור במקום שמשם הביאם, או במקום שהביאם לשם, אם זמן ביעורם לפי מקום שהם שם או לפי מקום שמשם באו. [ומש"כ הראב"ד שהביאם לחו"ל בזמן הביעור לכאו' כוונתו ביעור דפירות א"י ולא דחו"ל שהם כלל לא בפרשת ביעור].
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
כמו שמצאנו בקדשים ששורפין אותן במקומן.
אלא שבזה אמרו שמן הצופים ולפנים וכו'. אז מה טעם יטריחוהו לשוב לא"י לשורפם.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
הערשל אמר:
כתב הראב"ד בתו"כ (בהר פרק א' ה"ט) דפירות א"י שהביאם לחו"ל בזמן הביעור פליגי תנאי אם יבערם שם או צריך להחזירם לארץ ולבערם ופלוגתייהו בפסחים נב. וזה הביעור או שריפה או קבורה הוא.
ולא הבנתי למה שיצטרך להחזירם לארץ לבערם שם, וכן מה השייכות לפלוגתא דפרק מקום שנהגו ששם נחלקו בענין הביא פירות ממקום למקום והיה זמן הביעור במקום שמשם הביאם, או במקום שהביאם לשם, אם זמן ביעורם לפי מקום שהם שם או לפי מקום שמשם באו. [ומש"כ הראב"ד שהביאם לחו"ל בזמן הביעור לכאו' כוונתו ביעור דפירות א"י ולא דחו"ל שהם כלל לא בפרשת ביעור].
העיקרון הוא אם הולכים לפי המקום שהם באו משם או המקום שהם עכשיו, אם הולכים לפי המקום שהם באו ממנו ממילא המקום ההוא הוא זה שמחיל עליהם דין ביעור ועל כן צריך לבערו במקום ששם הדין גורם שיתבערו כי דין ביעור תלוי במקום המוצא לפי אותו תנא, ומ''מ עדיין יש כאן חידוש שצריך להחזיר.
 
 

אבי חי

משתמש ותיק
הערשל אמר:
כתב הראב"ד בתו"כ (בהר פרק א' ה"ט) דפירות א"י שהביאם לחו"ל בזמן הביעור פליגי תנאי אם יבערם שם או צריך להחזירם לארץ ולבערם ופלוגתייהו בפסחים נב. וזה הביעור או שריפה או קבורה הוא.
ולא הבנתי למה שיצטרך להחזירם לארץ לבערם שם, וכן מה השייכות לפלוגתא דפרק מקום שנהגו ששם נחלקו בענין הביא פירות ממקום למקום והיה זמן הביעור במקום שמשם הביאם, או במקום שהביאם לשם, אם זמן ביעורם לפי מקום שהם שם או לפי מקום שמשם באו. [ומש"כ הראב"ד שהביאם לחו"ל בזמן הביעור לכאו' כוונתו ביעור דפירות א"י ולא דחו"ל שהם כלל לא בפרשת ביעור].

טעות במ"מ, עי' שם (פסחים נב) בעמ' ב - פלו' תנאי להדיא בזה, וילפותא מקראי.
 
חלק עליון תַחתִית