מדוע אשה חייבת לשמור על קדושת פירות שביעית והלא זו מצות עשה שהזמן גרמא

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
כמעיין המתגבר אמר:
הזמן גורם למצוה בפרי, אבל בפרי שלפנינו המצוה נוהגת בכל זמן.
יפה מאוד.
אך השאלה שלי 
חז''ל נתנו לו כללים במה האשה חייבת ובמה לא
וקבעו כלל של זמן גרמא
אם הרב כמעיין המתגבר היה צריך לקבוע כעת מה דין פירות שביעית
האם היה הולך בכזו מהירות ופוסק שאשה חייבת בגלל שהפרי קדוש לעולם
אולי הזמן של חלות הקדושה קובע והוא עובר
נכון שאחר שברור לנו שאשה חייבת אפשר לומר מה שאמרתם שכנראה זה כך
השאלה שלי איך אפשר להוציא מדברי כלל של חז''ל את הדין.
תודה רבה.
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
כוונתך לבאר ששביעית היא מצוה בחפצא של הקרקע והפרי, ולא בגברא.
אשה לא יכולה להשליך חפצי מצוה של מצוות שהזמן גרמא שפטורה מהן, כמו סוכה וציצית שלא לדבר על רצועות תפילין.


לא זו היתה כוונתי כי לפי דבריך אינה מצווה בזה, אלא הוא רק כמו שאסורה להשליך סוכה וציצית, שזה אינו מצוה דאורייתא, אלא היתה כוונתי שהיא ממש מצווה בזה כי זה לא נקרא שהזמן גרמא כי המצוה בפרי בכל זמן ואין מסתכלים על שורש הדבר אלא על הזמן שנוהגת בפרי.
 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
והרי אשה מצווה לחדול מעבודת הקרקע מדאורייתא, אף שהיא מצוה שהזמן גרמא, ואחרי שמיטה הקרקע מותרת בעבודה.
אלא המכוון בזה שמצוות דרמיא עליה גופא - כשאלו מצוות שהזמן גרמא הן פטורות (מלבד אלו שחייבות בהן), אבל מצוות דרמיא על החפצא הן חייבות בהן ככל אדם.
 

דרומאי

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
שאר לעמו אמר:
כוונתך לבאר ששביעית היא מצוה בחפצא של הקרקע והפרי, ולא בגברא.
אשה לא יכולה להשליך חפצי מצוה של מצוות שהזמן גרמא שפטורה מהן, כמו סוכה וציצית שלא לדבר על רצועות תפילין.


לא זו היתה כוונתי כי לפי דבריך אינה מצווה בזה, אלא הוא רק כמו שאסורה להשליך סוכה וציצית, שזה אינו מצוה דאורייתא, אלא היתה כוונתי שהיא ממש מצווה בזה כי זה לא נקרא שהזמן גרמא כי המצוה בפרי בכל זמן ואין מסתכלים על שורש הדבר אלא על הזמן שנוהגת בפרי.
קשה עליך מציצית לדעת ר"ת דכסות יום בלילה חייב, ונמצא שבגד זה לעולם חייב בציצית ואמאי אשה פטורה מציצית.
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
שאר לעמו אמר:
כוונתך לבאר ששביעית היא מצוה בחפצא של הקרקע והפרי, ולא בגברא.
אשה לא יכולה להשליך חפצי מצוה של מצוות שהזמן גרמא שפטורה מהן, כמו סוכה וציצית שלא לדבר על רצועות תפילין.


לא זו היתה כוונתי כי לפי דבריך אינה מצווה בזה, אלא הוא רק כמו שאסורה להשליך סוכה וציצית, שזה אינו מצוה דאורייתא, אלא היתה כוונתי שהיא ממש מצווה בזה כי זה לא נקרא שהזמן גרמא כי המצוה בפרי בכל זמן ואין מסתכלים על שורש הדבר אלא על הזמן שנוהגת בפרי.
קשה עליך מציצית לדעת ר"ת דכסות יום בלילה חייב, ונמצא שבגד זה לעולם חייב בציצית ואמאי אשה פטורה מציצית.
אינו מדוייק, כי אילו הוא יחליט שבגד זה יהא ללילה יהא פטור ונמצא דחיובו תלוי בזמן.
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
הבא ראיה לדבריך.
הרי אשה מצווה לחדול מעבודת הקרקע מדאורייתא, אף שהיא מצוה שהזמן גרמא, ואחרי שמיטה הקרקע מותרת בעבודה.
אלא המכוון בזה שמצוות דרמיא עליה גופא - כשאלו מצוות שהזמן גרמא הן פטורות (מלבד אלו שחייבות בהן), אבל מצוות דרמיא על החפצא הן חייבות בהן ככל אדם.
אינה שאלה, לא תעשה הוא וחייבת.
 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
והשביעית תשמטנה ונטשתה - זו מצוות עשה, ואודות זה כתבתי שחייבת בעשה זה.
אמנם כבר אין זו ראיה מוחלטת, כי תוכל לטעון שהיא נאסרה ב'לא תעשה', ולא ב'עשה'.
אבל בפשוטו כמו שאמרתי צריך להביא ראיה שאשה פטורה מדבר שהוא בחפצא ולא בגברא. כי רק במה שחייבת מכח חובת גברא (ציצית ק"ש תפילין) נפטרה, אבל מה שהאדמה נאסרה בעבודה איך תיפטר.
 

דרומאי

משתמש ותיק
אור זורח אמר:
כן זאת השאלה 
מדוע אשה חייבת לשמור על קדושת שביעית והלא זו מצות עשה שהזמן גרמא
שאלת עם הארץ: האם אשה אינה חייבת בלאו הבא מכלל עשה שהז"ג?
 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
קדושת הפירות היא מצוות לא תעשה?
וא"א לכרוך את כל מצוות השביעית בחדא מחתא
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
אור זורח אמר:
מדוע אשה חייבת לשמור על קדושת שביעית והלא זו מצות עשה שהזמן גרמא

זו לא מ"ע שהזמן גרמא
צריך לשמור על קדושת פירות שביעית תמיד, בין בשביעית ובין בשמינית ובתשיעית וכו'
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
אור זורח אמר:
כן זאת השאלה 
מדוע אשה חייבת לשמור על קדושת שביעית והלא זו מצות עשה שהזמן גרמא
שאלת עם הארץ: האם אשה אינה חייבת בלאו הבא מכלל עשה שהז"ג?
כך הוא פשטא דמילתא כיון דלאו הבא מלל עשה הוא עשה והדר הוי עשה שהזמן גרמא, אמנם באמת אפשר דחייבת דהא ילפי' דפטורות ממצוות ת''ת ותפילין בקידושין לד.,וא''כ אפשר דהיינו דוקא בעשה גמור.
 
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
אבר כיונה אמר:
אור זורח אמר:
מדוע אשה חייבת לשמור על קדושת שביעית והלא זו מצות עשה שהזמן גרמא

זו לא מ"ע שהזמן גרמא
צריך לשמור על קדושת פירות שביעית תמיד, בין בשביעית ובין בשמינית ובתשיעית וכו'
להרב אבר כיונה שליט''א
כבר הקשה על זה ידידנו הרב @דרומאי שליט''א
למעלה מדעת ר''ת שטלית של יום חייבת גם בלילה
ועיין גם מה שכתבנו בהודעתנו לידידנו הרב @כמעיין המתגבר שליט''א
בתחילת האשכול
 
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
שאר לעמו אמר:
קדושת הפירות היא מצוות לא תעשה?
וא"א לכרוך את כל מצוות השביעית בחדא מחתא
להרב שאר לעמו שליט''א
לא ידעתי למי מתייחסת התשובה הזאת גם לא את כוונתה
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
היא מתייחסת לתגובה העוקבת של הרב דרומאי:

דרומאי אמר:
אור זורח אמר:
כן זאת השאלה 
מדוע אשה חייבת לשמור על קדושת שביעית והלא זו מצות עשה שהזמן גרמא
שאלת עם הארץ: האם אשה אינה חייבת בלאו הבא מכלל עשה שהז"ג?

ועליה שאלתי:
קדושת הפירות היא מצוות לא תעשה?
וא"א לכרוך את כל מצוות השביעית בחדא מחתא
 

הערשל

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
דרומאי אמר:
אור זורח אמר:
כן זאת השאלה 
מדוע אשה חייבת לשמור על קדושת שביעית והלא זו מצות עשה שהזמן גרמא
שאלת עם הארץ: האם אשה אינה חייבת בלאו הבא מכלל עשה שהז"ג?
כך הוא פשטא דמילתא כיון דלאו הבא מלל עשה הוא עשה והדר הוי עשה שהזמן גרמא, אמנם באמת אפשר דחייבת דהא ילפי' דפטורות ממצוות ת''ת ותפילין בקידושין לד.,וא''כ אפשר דהיינו דוקא בעשה גמור.
יש נידון בראשונים אם אשה חייבת במצות שבתון דיו"ט או שרק אסורה בל"ת דלא תעשה כל מלאכה.
 
 

בן עזאי

משתמש ותיק
החת"ס ח"א סי' ק"נ מבאר הטעם שנשים אסורות בסחורה בפירות שביעית משום דהוי לאו הבא מכלל עשה שהזמן גרמא שודאי נשים אסורות כאנשים.
[אמנם יש מהאחרונים שתי' ע"ד תירוצים הנ"ל שנכתבו לעיל].
 

דבש לפי

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
אור זורח אמר:
כן זאת השאלה 
מדוע אשה חייבת לשמור על קדושת שביעית והלא זו מצות עשה שהזמן גרמא
הזמן גורם למצוה בפרי, אבל בפרי שלפנינו המצוה נוהגת בכל זמן.
ולדעות שאחר זמן הביעור צריך (כמעט) בכל מקרה לבער אותם - מאי איכא למימר?
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
דבש לפי אמר:
ולדעות שאחר זמן הביעור צריך (כמעט) בכל מקרה לבער אותם - מאי איכא למימר?
זה דבר יפה מאוד

אך עדיין יש לדון שכאן החפץ נעלם ולכן אין מצוה
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
דבש לפי אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
אור זורח אמר:
כן זאת השאלה 
מדוע אשה חייבת לשמור על קדושת שביעית והלא זו מצות עשה שהזמן גרמא
הזמן גורם למצוה בפרי, אבל בפרי שלפנינו המצוה נוהגת בכל זמן.
ולדעות שאחר זמן הביעור צריך (כמעט) בכל מקרה לבער אותם - מאי איכא למימר?
אתה לא שואל לפי מי שסובר שהביעור הוא הפקר, כי לשיטתו המצוה נשארת, אלא שאלתך למי שסובר שמבערים מן העולם, אמנם אינו קשה כי זה לא תלוי בזמן אלא במציאות אם כלה לחיה מן השדה וזה לא חשיב שהזמן גרמא.
 
 

nls

משתמש ותיק
בן עזאי אמר:
החת"ס ח"א סי' ק"נ מבאר הטעם שנשים אסורות בסחורה בפירות שביעית משום דהוי לאו הבא מכלל עשה שהזמן גרמא שודאי נשים אסורות כאנשים.
[אמנם יש מהאחרונים שתי' ע"ד תירוצים הנ"ל שנכתבו לעיל].

זה נראה פשוט בסברא, כל מה שנשים פטורות זה בשב ואל תעשה, אבל בקום עשה ודאי שלא הותר לאשה לעבור על כלום
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
nls אמר:
זה נראה פשוט בסברא, כל מה שנשים פטורות זה בשב ואל תעשה, אבל בקום עשה ודאי שלא הותר לאשה לעבור על כלום
א.  אין אנחנו יכולים לומר כן לבד.
ב.  י''א שאשה פטורה מעשה שביתת יום טוב והוא בקום עשה.


 
 

אין חכמה

משתמש ותיק
nls אמר:
בן עזאי אמר:
החת"ס ח"א סי' ק"נ מבאר הטעם שנשים אסורות בסחורה בפירות שביעית משום דהוי לאו הבא מכלל עשה שהזמן גרמא שודאי נשים אסורות כאנשים.
[אמנם יש מהאחרונים שתי' ע"ד תירוצים הנ"ל שנכתבו לעיל].

זה נראה פשוט בסברא, כל מה שנשים פטורות זה בשב ואל תעשה, אבל בקום עשה ודאי שלא הותר לאשה לעבור על כלום
יש לאוין שהותרו אצלה כהקפת הראש וטומאת כהנים ולינשא לפסולין [אמנם השנים האחרונים יש לדחות בקל כמובן]
ומנין הפשיטות לחלק בזה
 
 

nls

משתמש ותיק
אור זורח אמר:
nls אמר:
זה נראה פשוט בסברא, כל מה שנשים פטורות זה בשב ואל תעשה, אבל בקום עשה ודאי שלא הותר לאשה לעבור על כלום
א.  אין אנחנו יכולים לומר כן לבד.
ב.  י''א שאשה פטורה מעשה שביתת יום טוב והוא בקום עשה.


יש זה קצת דימיון מדברי הנצי"ב בהעמק דבר עה"פ והזרתם את בני ישראל מטומאותם, שהוא שואל (מהזיכרון...) כיצד הותר לבעל לפקוד את אשתו קודם שיצא לדרך שהוא בעונת הוסת הרי הגמ' דורשת שוהזרתם את בני ישראל הוא דין דאו' לפרוש מאשתו בעונת הוסת. ומיישב, שבא החיוב של עונה ודוחה את האיסור של והזרתם, ואע"ג שעונתה לא יגרע הוא לאו ווהזרתם את בני ישראל הוא עשה, והדין הוא שעשה דוחה לא תעשה ולא ההפך, אלא שעשה דוחה לא תעשה הכוונה קום עשה דוחה שב ואל תעשה, ועונתה לא יגרע זה לאו שהדרך לא לעבור עליו הוא בקום עשה ווהזרתם את בני ישראל הוא עשה בשב ואל תעשה ולכן זה נדחה.

מה שהבאת שי"א שאשה פטורה משביתת יו"ט הכוונה שיהיה לה מותר לעשות מלאכות ביו"ט?! אם זה כך זה מבהיל, אשמח לקבל מקורות תודה
 

הערשל

משתמש ותיק
כעי"ז ילה"ק מ"ט אשה חייבת במצות נטע רבעי, וכעין קו' הראשונים דאשה במילת בנה תיפטר משום הז"ג.
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
nls אמר:
מה שהבאת שי"א שאשה פטורה משביתת יו"ט הכוונה שיהיה לה מותר לעשות מלאכות ביו"ט?! אם זה כך זה מבהיל, אשמח לקבל מקורות תודה
בכל מקרה אסור לה משום הלאו
 
 

nls

משתמש ותיק
אין חכמה אמר:
nls אמר:
בן עזאי אמר:
החת"ס ח"א סי' ק"נ מבאר הטעם שנשים אסורות בסחורה בפירות שביעית משום דהוי לאו הבא מכלל עשה שהזמן גרמא שודאי נשים אסורות כאנשים.
[אמנם יש מהאחרונים שתי' ע"ד תירוצים הנ"ל שנכתבו לעיל].

זה נראה פשוט בסברא, כל מה שנשים פטורות זה בשב ואל תעשה, אבל בקום עשה ודאי שלא הותר לאשה לעבור על כלום
יש לאוין שהותרו אצלה כהקפת הראש וטומאת כהנים ולינשא לפסולין [אמנם השנים האחרונים יש לדחות בקל כמובן]
ומנין הפשיטות לחלק בזה


הקפת הראש הוקשה להשחתת הזקן וכיוון שאינה בכלל השחתת הזקן כי אין לה זקן אינה בכלל הקפת הראש וזה מיעוט גמור מהתורה אין לזה קשר למצוות עשה שהזמן גרמא שאשה פטורה מהן.
טומאת כהנים זהו ג"כ מיעוט גמור מהתורה.
לינשא לפסולין אשה היא לא בכלל קהל.

אני דיברתי באופן כללי שאי אפשר לפטור אשה בטיעון של מצוות עשה שהזמן גרמא מלעבור בידיים על איסורים, כל יסוד מצוות עשה שהזמן גרמא שנשים פטורות נראה לי מסברא (ויש לזה קצת סימוכין) שזה רק אומר לה שהיא לא חייבת לקום ולעשות דברים במרוצת הזמן ולא להתיר לה לעשות איסור בידיים
 
 
חלק עליון תַחתִית