איך לכתוב 'ממוצע' בשפה תורנית?

יוסף בן יוסף

משתמש ותיק
באיזה מבוא שאני כותב, לאחר שהבאתי שני פירושים, אני רוצה לכתוב על דעה ממוצעת, דא עקא, שהמבוא מיועד לתושבי חו"ל ואסור שיכיל מילה אחת בעברית.
יש למישהו רעיון איזו מילה לכתוב? תודה רבה.
 

יוסף בן יוסף

משתמש ותיק
פותח הנושא
בלויא אמר:
'ויש בזה דעה שלישית שהיא כעין פשרה בין ב' דעות אלו'.
תודה. אבל יש לי בעיה לכתוב כן במקרה זה, כי לא מדובר בדעה, אלא בכונת הברכה.
אולי עדיף שאכתוב את המקרה כדי שיובן יותר, כתבתי שיש מחלוקת בין בבלי לירושלמי וכתוצאה מכך גם בין נוסחאות התפילה שבידינו, אם ברכת המשפט הינה תפילה שה' יתן לנו אפשרות לשפוט בצדק ולא נהיה תחת משפט הגויים (בבלי), ולפי זה אין אומרים וצדקנו במשפט, כי אין לברכה זו ענין למשפטי ה'. או כדברי הירושלמי שעיקר הברכה שה' ידיננו בצדק ויצדיקנו במשפט וכדרך הבקשות בימים הנוראים, ולפי זה כן יש לומר וצדקנו וכו' (ויש אף מרחיבים את הנוסח).
דעה שלישית הינה שאנו מבקשים שה' ישפוט את הרשעים, וזהו אכן כעין פשרה, מחד הבקשה היא למשפטי ה', ומאידך מדובר בבקשה לעונש הרשעים, ולא שיצדיקנו במשפט.
אתה חושב שמתאים לכתוב כפי שהצעת? - זה נראה לי לא כל כך מתאים, אבל אולי אני טועה.
 

במבי

משתמש ותיק
יוסף בן יוסף אמר:
במבי אמר:
דרך המיצוע

( אגב הרמב״ם בעצמו בשמונה פרקים כותב את המילה ממוצע (פרק ד׳) )
תודה!
הרמב"ם בלשון הערבית, או בתרגומים הקדומים?



נראה לי שאת שמונת הפרקים הוא כתב בלה״ק
 
 

יוסף בן יוסף

משתמש ותיק
פותח הנושא
במבי אמר:
יוסף בן יוסף אמר:
במבי אמר:
דרך המיצוע

( אגב הרמב״ם בעצמו בשמונה פרקים כותב את המילה ממוצע (פרק ד׳) )
תודה!
הרמב"ם בלשון הערבית, או בתרגומים הקדומים?



נראה לי שאת שמונת הפרקים הוא כתב בלה״ק
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D
 
 

ה' הוא האלוקים

משתמש ותיק
במבי אמר:
דרך המיצוע

( אגב הרמב״ם בעצמו בשמונה פרקים כותב את המילה ממוצע (פרק ד׳) )

ממוצע זה בכלל לא מילה חדשה בעברית, תעשה חיפוש קל ותמצא אותה בהרבה מקורות.
[ב"י יו"ד סי' רמג, ברטונרא פרה פ"א מ"ג, כלי יקר, אור החיים, ספורנו, רלב"ג, מלבי"ם, וזה רק מיעוט מהמקורות]
 

לבי במערב

משתמש ותיק
אך אינו בהטייתה המקובלת בימינו (וקודם לכן, כמובא לעיל משמונה פרקים והל' דעות).
 

ובכן

משתמש ותיק
יוסף בן יוסף אמר:
בלויא אמר:
'ויש בזה דעה שלישית שהיא כעין פשרה בין ב' דעות אלו'.
תודה. אבל יש לי בעיה לכתוב כן במקרה זה, כי לא מדובר בדעה, אלא בכונת הברכה.
אולי עדיף שאכתוב את המקרה כדי שיובן יותר, כתבתי שיש מחלוקת בין בבלי לירושלמי וכתוצאה מכך גם בין נוסחאות התפילה שבידינו, אם ברכת המשפט הינה תפילה שה' יתן לנו אפשרות לשפוט בצדק ולא נהיה תחת משפט הגויים (בבלי), ולפי זה אין אומרים וצדקנו במשפט, כי אין לברכה זו ענין למשפטי ה'. או כדברי הירושלמי שעיקר הברכה שה' ידיננו בצדק ויצדיקנו במשפט וכדרך הבקשות בימים הנוראים, ולפי זה כן יש לומר וצדקנו וכו' (ויש אף מרחיבים את הנוסח).
דעה שלישית הינה שאנו מבקשים שה' ישפוט את הרשעים, וזהו אכן כעין פשרה, מחד הבקשה היא למשפטי ה', ומאידך מדובר בבקשה לעונש הרשעים, ולא שיצדיקנו במשפט.
אתה חושב שמתאים לכתוב כפי שהצעת? - זה נראה לי לא כל כך מתאים, אבל אולי אני טועה.
הערה צדדית: לא הבנתי למה הדרך השלישית ממוצעת היא בין הדרכים הראשונות.
 
 

יוסף בן יוסף

משתמש ותיק
פותח הנושא
ובכן אמר:
יוסף בן יוסף אמר:
בלויא אמר:
'ויש בזה דעה שלישית שהיא כעין פשרה בין ב' דעות אלו'.
תודה. אבל יש לי בעיה לכתוב כן במקרה זה, כי לא מדובר בדעה, אלא בכונת הברכה.
אולי עדיף שאכתוב את המקרה כדי שיובן יותר, כתבתי שיש מחלוקת בין בבלי לירושלמי וכתוצאה מכך גם בין נוסחאות התפילה שבידינו, אם ברכת המשפט הינה תפילה שה' יתן לנו אפשרות לשפוט בצדק ולא נהיה תחת משפט הגויים (בבלי), ולפי זה אין אומרים וצדקנו במשפט, כי אין לברכה זו ענין למשפטי ה'. או כדברי הירושלמי שעיקר הברכה שה' ידיננו בצדק ויצדיקנו במשפט וכדרך הבקשות בימים הנוראים, ולפי זה כן יש לומר וצדקנו וכו' (ויש אף מרחיבים את הנוסח).
דעה שלישית הינה שאנו מבקשים שה' ישפוט את הרשעים, וזהו אכן כעין פשרה, מחד הבקשה היא למשפטי ה', ומאידך מדובר בבקשה לעונש הרשעים, ולא שיצדיקנו במשפט.
אתה חושב שמתאים לכתוב כפי שהצעת? - זה נראה לי לא כל כך מתאים, אבל אולי אני טועה.
הערה צדדית: לא הבנתי למה הדרך השלישית ממוצעת היא בין הדרכים הראשונות.
כי היא שוה לדרך הראשונה שזוהי בקשה שיהיה דין ולא לזכות בדין, ושוה לשניה שהיא בקשה למשפט ה' ולא שיהיו לנו שופטים.
 
 

ובכן

משתמש ותיק
יוסף בן יוסף אמר:
ובכן אמר:
הערה צדדית: לא הבנתי למה הדרך השלישית ממוצעת היא בין הדרכים הראשונות.
כי היא שוה לדרך הראשונה שזוהי בקשה שיהיה דין ולא לזכות בדין, ושוה לשניה שהיא בקשה למשפט ה' ולא שיהיו לנו שופטים.
אני [כעורך] הייתי נמנע מלכנות דרך זו - 'ממוצעת', למרות ההבחנה הזו.

זו דעתי הפעוטה, ובלי לראות את ההקשר הכללי...
 
 

יוסף בן יוסף

משתמש ותיק
פותח הנושא
ובכן אמר:
יוסף בן יוסף אמר:
ובכן אמר:
הערה צדדית: לא הבנתי למה הדרך השלישית ממוצעת היא בין הדרכים הראשונות.
כי היא שוה לדרך הראשונה שזוהי בקשה שיהיה דין ולא לזכות בדין, ושוה לשניה שהיא בקשה למשפט ה' ולא שיהיו לנו שופטים.
אני [כעורך] הייתי נמנע מלכנות דרך זו - 'ממוצעת', למרות ההבחנה הזו.
אדרבה, אשמח לשמוע נוסח טוב יותר.
 
 

ובכן

משתמש ותיק
יוסף בן יוסף אמר:
ובכן אמר:
יוסף בן יוסף אמר:
כי היא שוה לדרך הראשונה שזוהי בקשה שיהיה דין ולא לזכות בדין, ושוה לשניה שהיא בקשה למשפט ה' ולא שיהיו לנו שופטים.
אני [כעורך] הייתי נמנע מלכנות דרך זו - 'ממוצעת', למרות ההבחנה הזו.
אדרבה, אשמח לשמוע נוסח טוב יותר.
לא ענין של נוסח. ענין של הגדרה; איך אתה מגדיר את הפירוש הזה ביחס לשני קודמיו.
 
 

יוסף בן יוסף

משתמש ותיק
פותח הנושא
ובכן אמר:
יוסף בן יוסף אמר:
ובכן אמר:
אני [כעורך] הייתי נמנע מלכנות דרך זו - 'ממוצעת', למרות ההבחנה הזו.
אדרבה, אשמח לשמוע נוסח טוב יותר.
לא ענין של נוסח. ענין של הגדרה; איך אתה מגדיר את הפירוש הזה ביחס לשני קודמיו.
והגדרה טובה יותר, יש בידך?
 
 

ובכן

משתמש ותיק
יוסף בן יוסף אמר:
ובכן אמר:
יוסף בן יוסף אמר:
אדרבה, אשמח לשמוע נוסח טוב יותר.
לא ענין של נוסח. ענין של הגדרה; איך אתה מגדיר את הפירוש הזה ביחס לשני קודמיו.
והגדרה טובה יותר, יש בידך?
שוב. לא ענין של הגדרה 'יותר טובה', אלא איך אתה מגדיר את זה ביחס לשתי הדרכים האחרות.

אני אישית, חושב שהוא דומה רק לדרך הירושלמי, משפט - הכוונה למשפטי ה', אבל אין הבקשה עלינו - שנצא בדימוס, אלא על הגויים - שידונו לפורענות.
 
 

בת עין

משתמש ותיק
ה' הוא האלוקים אמר:
במבי אמר:
דרך המיצוע

( אגב הרמב״ם בעצמו בשמונה פרקים כותב את המילה ממוצע (פרק ד׳) )

ממוצע זה בכלל לא מילה חדשה בעברית, תעשה חיפוש קל ותמצא אותה בהרבה מקורות.
[ב"י יו"ד סי' רמג, ברטונרא פרה פ"א מ"ג, כלי יקר, אור החיים, ספורנו, רלב"ג, מלבי"ם, וזה רק מיעוט מהמקורות]
ונמצא גם בתיקונים (תיקון מ') -
וְהָא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא אִתְקְרֵי תְּפִלַּת כָּל פֶּה, אֶלָּא (כל) אִיהוּ בֶ''ן י''ה מִן בִּינָ''ה, וְאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, אִיהוּ מְמוּצָע בִּתְּלַת אַתְוָון דְּאִינוּן יה''ו, דְאִתְכְּלִילָן בְּבִינָה, וְאִיהוּ מְמוּצָע כְּגוּפָא בֵּין תְּרֵין דְּרוֹעִין
 

לבי במערב

משתמש ותיק
על כל פנים אמר:
דתניא ר' יהודה אומר מזבח ממוצע ועומד באמצע (זבחים נח ע"ב)
משה נפתלי אמר:
וכבר קדמו באלף שנה חכם אחד מאושא, ורבי יהודה בר אלעי שמו, שאמר: מִזְבֵּחַ מְמֻצָּע וְעוֹמֵד בְּאֶמְצַע הָעֲזָרָה.
לבי במערב אמר:
אך אינו בהטייתה המקובלת בימינו (וקודם לכן, כמובא לעיל משמונה פרקים והל' דעות).
 

סופר מהיר

משתמש ותיק
ובכן אמר:
יוסף בן יוסף אמר:
ובכן אמר:
לא ענין של נוסח. ענין של הגדרה; איך אתה מגדיר את הפירוש הזה ביחס לשני קודמיו.
והגדרה טובה יותר, יש בידך?
שוב. לא ענין של הגדרה 'יותר טובה', אלא איך אתה מגדיר את זה ביחס לשתי הדרכים האחרות.

אני אישית, חושב שהוא דומה רק לדרך הירושלמי, משפט - הכוונה למשפטי ה', אבל אין הבקשה עלינו - שנצא בדימוס, אלא על הגויים - שידונו לפורענות.
אם זה עדיין רלוונטי,
אני הייתי מגדיר זאת: 'ביאור שונה...'.
לדעה זו, אין מבקשים על דרכי המשפט, אלא שה' יעשה דין ברשעים.  
 
 
חלק עליון תַחתִית