המבין ענין האמיתי יודע כי גם בהלכה יש דברים כאלו שמתאמצים ליישב מנהג אפי' שהוא לא ממש מתאים למקורות הקדומים של הלכה כיון שכך נהגו דורות שלפנו אף שאין לו מקוםמבין ענין אמר:מזכיר לי הדבר את הקושי ברש"י פ' וישב אמר הקב"ה לא דיין לצדיקים שיש להם שלוה לעוה"ב ומבקשים גם לעוה"ז? וכולם שואלים ומי צרה עיניה דקוב"ה ח"ו בשלוותן של צדיקים בזה ובבא? ורבו התירוצים.
דא עקא שאין שום מדרש בו כתוב אמר הקב"ה, אלא אמר השטן, וכך מצוטט בכל הספרים האחרים, ומעיקרא קושיה ליתא, [והיה כתוב "א"ה" לא דיין כו' ופתחו הר"ת אמר הקב"ה...]
עכ"ז יש א' מן האדמורי"ם שהתעקש שלא לשנות את הרש"י, כי אם כולם כך גרסו כל השנים, כנראה שיש כזה פשט...
והבוחר ייבחר
עוגן אמר:דוגמה: דרוש נחמד על הפטרה לתענית צבור, מתחיל בפסוק דרשו את ד' בהמצאו, וכל את לרבות, ודורש והולך מה בא לרבות ה"את", אמנם בפסוק אין "את".
HaimL אמר:למצוא בסיס אחר לדברים
א' מן האדמורי"ם?מבין ענין אמר:עכ"ז יש א' מן האדמורי"ם שהתעקש שלא לשנות את הרש"י, כי אם כולם כך גרסו כל השנים, כנראה שיש כזה פשט...
לציין בהערה בעדינות שצ"ע על הגאון המחבר, או אישתמיטתיה וכדו'.עוגן אמר:קורה שאנשים, גם גדולים, מבססים דרוש או הספד או מאמר מוסרי, על ציטוט מפסוק או ממאמר חז"ל מתוך הזכרון, ויש טעות קטנה במלה אחת בלבד, אבל כל הקטע וכל העניין נסוב סביב ציטוט משובש זה. הענין עצמו הוא יפה ונחמד, אבל אין לו בסיס. מה תפקידו של העורך במקרה כזה?
ב. זעירא אמר:א' מן האדמורי"ם?מבין ענין אמר:עכ"ז יש א' מן האדמורי"ם שהתעקש שלא לשנות את הרש"י, כי אם כולם כך גרסו כל השנים, כנראה שיש כזה פשט...
איני יודע למי כוונתך, אבל תעשה חיפוש פשוט על 'השטן' ועל 'הקב"ה', ותגיד לי מי שינה.
ת"ח נקראו בנאים. איני מבין בת"ח, אבל בבניין אני יודע שאם הבסיס עקום- הבניין עקום עוד יותר, ואם אין בסיס- הבניין יפול.עוגן אמר:קורה שאנשים, גם גדולים, מבססים דרוש או הספד או מאמר מוסרי, על ציטוט מפסוק או ממאמר חז"ל מתוך הזכרון, ויש טעות קטנה במלה אחת בלבד, אבל כל הקטע וכל העניין נסוב סביב ציטוט משובש זה. הענין עצמו הוא יפה ונחמד, אבל אין לו בסיס. מה תפקידו של העורך במקרה כזה?
בן ראם אמר:ת"ח נקראו בנאים. איני מבין בת"ח, אבל בבניין אני יודע שאם הבסיס עקום- הבניין עקום עוד יותר, ואם אין בסיס- הבניין יפול.עוגן אמר:קורה שאנשים, גם גדולים, מבססים דרוש או הספד או מאמר מוסרי, על ציטוט מפסוק או ממאמר חז"ל מתוך הזכרון, ויש טעות קטנה במלה אחת בלבד, אבל כל הקטע וכל העניין נסוב סביב ציטוט משובש זה. הענין עצמו הוא יפה ונחמד, אבל אין לו בסיס. מה תפקידו של העורך במקרה כזה?
עכ"פ יש הדרכה כללית מהחכם באדם- " וְיֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ וְלַהַג הַרְבֵּה יְגִעַת בָּשר".
אמנם אם זה פרנסה- פשוט נבילה בשוקא.
רש"י לא כתב זאת כלל. אלא רבינו שמעיה תלמיד רש"י הוסיף זאת, ומשם זה הגיע לחלק מדפוסי רש"י, אך אכן כנראה שרבינו שמעיה עצמו כתב "אמ' הק'" ולא "אמר הש'" כך שלא מדובר בטעות מעתיקים אלא שכך היתה גירסא במדרש לפני רבינו שמעיה.ב. זעירא אמר:מה גם שבדפוסי רש"י הראשונים מפורש אמר הקב"ה:ב. זעירא אמר:א' מן האדמורי"ם?מבין ענין אמר:עכ"ז יש א' מן האדמורי"ם שהתעקש שלא לשנות את הרש"י, כי אם כולם כך גרסו כל השנים, כנראה שיש כזה פשט...
איני יודע למי כוונתך, אבל תעשה חיפוש פשוט על 'השטן' ועל 'הקב"ה', ותגיד לי מי שינה.
דפוס רל"ו
דפוס רצ"ד
עוד א' מהדפוסים הראשונים
עוד א'
(מכמה מדינות שונות ספרד איטליא גרמני' הולנד)
מנא לך הא?דבש לפי אמר:רש"י לא כתב זאת כלל. אלא רבינו שמעיה תלמיד רש"י הוסיף זאת, ומשם זה הגיע לחלק מדפוסי רש"י,ב. זעירא אמר:מה גם שבדפוסי רש"י הראשונים מפורש אמר הקב"ה:ב. זעירא אמר:א' מן האדמורי"ם?
איני יודע למי כוונתך, אבל תעשה חיפוש פשוט על 'השטן' ועל 'הקב"ה', ותגיד לי מי שינה.
דפוס רל"ו
דפוס רצ"ד
עוד א' מהדפוסים הראשונים
עוד א'
(מכמה מדינות שונות ספרד איטליא גרמני' הולנד)
כפי שכתבתי פירוט כתבי היד מובא כאן: http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=4407#p200862בלדד השוחי אמר:מנא לך הא?דבש לפי אמר:רש"י לא כתב זאת כלל. אלא רבינו שמעיה תלמיד רש"י הוסיף זאת, ומשם זה הגיע לחלק מדפוסי רש"י,ב. זעירא אמר:מה גם שבדפוסי רש"י הראשונים מפורש אמר הקב"ה:
דפוס רל"ו
דפוס רצ"ד
עוד א' מהדפוסים הראשונים
עוד א'
(מכמה מדינות שונות ספרד איטליא גרמני' הולנד)
חסום בנטפרי. אם תוכל להעלות בבקשה.דבש לפי אמר:כפי שכתבתי פירוט כתבי היד מובא כאן: http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=4407#p200862בלדד השוחי אמר:מנא לך הא?דבש לפי אמר:רש"י לא כתב זאת כלל. אלא רבינו שמעיה תלמיד רש"י הוסיף זאת, ומשם זה הגיע לחלק מדפוסי רש"י,
פורום אוצר החכמה חסום בנטפרי?בלדד השוחי אמר:חסום בנטפרי. אם תוכל להעלות בבקשה.דבש לפי אמר:כפי שכתבתי פירוט כתבי היד מובא כאן: http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=4407#p200862בלדד השוחי אמר:מנא לך הא?
אם הבנתי נכון, יש כאן ווארט שאומר שההבדל בין רישא דקרא לסיפא הוא שברישא אתה רואה את צרת אחיך כמשהו צדדי שאינו שייך לך, ולכן אתה מתעלם, אך המצוה היא לראות את הצרה כשייכת גם לך, ולהקים עמו.עוגן אמר:הנה דוגמא אחת מני רבות, לפסוק שנשלף מהזכרון. הכותב כתב כך:
כי תראה חמור אחיך נופל - וחדלת מעזוב אותו, ר"ל אז תחדול לעוזבו משום שאתה מחשב אותו לחמור אחיך - רק אם תחשוב מה לרעיך כמוך תעשה כחפץ ה' וזהו הקים תקים עמו ר"ל לך וגם לו.
והוא מורכב מ-2 פסוקים: שמות כג, ה ודברים כב, ד.
מה עושים - הבו עצה הלום?
עוגן אמר:דרוש נחמד על הפטרה לתענית צבור, מתחיל בפסוק דרשו את ד' בהמצאו, וכל את לרבות, ודורש והולך מה בא לרבות ה"את", אמנם בפסוק אין "את".
ובזה יבואר גם כן מאמר הכתוב: דרשו את ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב, ודרשו רז"ל: אלו עשרת ימי תשובה, וקמזהר הנביא דבזמן הנ"ל ראוי לדרוש את ה' – לרבות תלמידי חכמים. ומכאן סמך למנהג חסידים ואנשי מעשה שנוסעים לצדיקי הדור בימי התשובה, דהא מקרא מלא כתיב: דרשו את ה' בהמצאו, וכבר דרשו רז"ל: את ה' – לרבות תלמידי חכמים. והשי"ת ישים חלקנו עם כל הצדיקים האמתיים אכי"ר. [אמר בן המחבר: בקרא לא כתיב רק דרשו ה' בהמצאו, ולא כתיב 'את', עיין ישעיה סימן נה. אך י"ל רמז הנ"ל ממשמעות גופא דקרא דרשו ה', דמשמעותו אל הת"ח וצדיקי הדור, כדכתב הרשב"ם בפירושו עה"ת בפרשת תולדות בפסוק ותלך לדרוש את ה', עיי"ש היטב. יעקב יחזקיה]
ובאמת מקרא מלא דיבר הכתוב: 'אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו להּ'.וכדי ליישב יתור תיבות 'השירה הזאת', כי היה לו לומר 'אז ישיר משה ובני ישראל ליי',
כמו שנאמר בשירת הבאר, כי לא נאמר שם 'את השירה הזאת', אומר אני וכו'.