הדגשת מילים בשו"ת

מידע למהדיר

משתמש רשום
שאלה בענין ההדרה של שו"ת לאחד מחכמי אירופה שלפני השואה, בשו"ת ישנם הדגשות רבות מאוד ממש כל כמה משפטים (בכתב היד המחבר הדגיש בקו תחתון, ובדפוס כמקובל אז רווח בין האותיות יש לציין שהרווחים ממש קטנים) היום לא מקובל להדגיש ברווחים אלא בהדגשת בולד כזה אך הדגשה כזאת בכל כך הרבה מקומות תכביד על הטקסט, מה דעתכם? האם להשמיט את הדגשות לגמרי... או רווחים - מיקל אך לא מקובל או בולד.

אשמח אם למישהו יש דוגמאות לענין זה (שו"תים בהוצאות חדשות עם הדגשים)
 

כרם

משתמש ותיק
כיום, בעידן המדפסת הביתית, לא שואלים ככה שאלה כזו.
מכינים דף או שנים של החומר (או פחות או יותר) ומוציאים במדפסת, בהדגשה כזו, או בכזו, ובכל צורה אפשרית, מעמידים לפני העינים ובוחנים.
אם הדוגמאות אפשר גם לשאול מכרים וידידים, לומדים ומעיינים, או לפעמים מעמדים ומומחים, איך יותר נוח.
ביותר מחצי מהמקרים, אחרי שהשואל רואה את הדוגמאות, התשובה מזדקרת לעין בלי צורך בהתיעצות נוספת.
בהצלחה.
 

מידע למהדיר

משתמש רשום
פותח הנושא
ברמת הביצוע כבודו צודק השאלה היתה לא רק ויזואלית , אלא האם שייך ''לוותר'' על זה... ובכלל בענין הדרה עד כמה להיצמד למקור או שמא ישנם דברים שהם רק ענין של מה שהיה מקובל באותו דור למשל אותו מחבר גם מצייר עיטורים בין סימן לסימן -ודאי שזה לא מחייב
 
בגוף הדברים וודאי שנכון יותר להיצמד למקור.
ניתן להדגיש את המילים ע"י גרשיים לפני ואחרי כך שזה לא יפריע לנוחות הקריאה.
 

כרם

משתמש ותיק
מידע למהדיר אמר:
ברמת הביצוע כבודו צודק השאלה היתה לא רק ויזואלית , אלא האם שייך ''לוותר'' על זה... ובכלל בענין הדרה עד כמה להיצמד למקור או שמא ישנם דברים שהם רק ענין של מה שהיה מקובל באותו דור למשל אותו מחבר גם מצייר עיטורים בין סימן לסימן -ודאי שזה לא מחייב

גם שאלה זו היא שאלה התלויה בתוכן ההדגשות ובמטרתן.
לפעמים ההדגשות אינן מוסיפות להבנה, ואינן מקילות עליה, ואז בהחלט ניתן לוותר על זה. אבל אם ההדגשה מוסיפה להבנה או מקילה עליה, חבל להכביד על הקורא. וזה בין תפקידיו של עורך ת"ח מקצועי, לבחון את ההדגשות, ולהחליט על מידת נחיצותן.
המסקנה, אין כללים בדבר, וצריך לבדוק לגופו של ענין.
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
4568734 אמר:
על כל פנים אמר:
לענין אמר:
במשמר הלוי יש הדגשות על ידי הרווחת אותיות.

ובברכת אברהם
ובברכת מרדכי...
לא כ"כ קשור אבל בדיוק היום שמעתי ממו"ר הגר"נ ועד בעניין "שירה" ובתוך דבריו ביאר עניין הרווחים שבשירה ע"מ להעניק משמעות נוספת למילים
ונתן דוגמא מהספר ברכת מרדכי (בחיוך כמובן)....
 
 

צבי הירש

משתמש ותיק
אברהם העברי אמר:
4568734 אמר:
על כל פנים אמר:
ובברכת אברהם
ובברכת מרדכי...
לא כ"כ קשור אבל בדיוק היום שמעתי ממו"ר הגר"נ ועד בעניין "שירה" ובתוך דבריו ביאר עניין הרווחים שבשירה ע"מ להעניק משמעות נוספת למילים
ונתן דוגמא מהספר ברכת מרדכי (בחיוך כמובן)....
לענ"ד אסור לערוך ספרים היום בסיגנון שלא מקובל היום
גם אם יש לכך ק"נ טעמים
הציבור פשוט לא 'קונה' את הסיגנון הארכאי...

ולענין שאילתא דשאילנא:
אם המסקנא היא שהקטע מובן גם בלי ההדגשות אין שום ענין להשאיר אותו...
המטרה שלכם היא בודאי לעודד את הלימוד בספרו ולא להרחיק לומדים פוטנציאליים שיבהלו מה"מיחזי כמנומר"...
 
 
חלק עליון תַחתִית