בהמשך לאשכול בנושא "מה זה צב"
ניסיתי להבין מדוע שמה של הצפרדע הוא כך, ובס"ד נראה לי שעלה לי הסבר הגיוני.
רש"י פעמים רבות ובמקומות רבים מזכיר את העובדה ש"ויצף הברזל" מתרגמינן "וקפא פרזלא" ואם נקשר זאת אלינו, נראה שבמילה "צפרדע" דומיננטי ה"צף" וה"דעא" כלומר יודעת לעלות כלפי מעלה כלומר לקפוץ, ואם נעבור למקבילה שלה שזאת המילה "קפא" נראה שמילה זו דומיננטית במילה "קרפדה" כלומר "קפ" ו"דה" וגם כאן יודעת לקפוא כלומר לעלות שזה לקפוץ (ובדברים קפואים הינו הציפה גרידא) והאותיות הנוספות שזה האות ר' שבצפרדע והאות ר' שבקרפדה נוספו כדי שיהא נח להגות אותם, כמו שמצינו זאת פעמים רבות, כמו שחגא הינו לשון שבר ומצינו פועל של מילה זו "חגוי" כמו יונתי בחגוי הסלע.
וראיתי את לשון ה"מעריך" בסוף ספר ה"ערוך" בערך צפר שכותב
וההסבר שנתתי תקף גם כאן שציפור נקראת כך כי היא צפה ועפה למעלה וכן "צפורה של תינוקות" שזה הכדור גם מכיוון שהוא עף (וצפצוף העופות הינו פועל יוצא, שלאחר שנקראת הציפור כך עקב מעופה נקרא קולה צפצוף)
וזכור לי לשון בתוספתא היכהו כנגד ציפור של נפש ומסביר המפרשים שם שהכוונה ללב ובזמנו התקשתי מאד מדוע הלב נקרא צפור נפש אך כעת מובן מכיוון שמרגישים אותו שהוא צף מדי שנייה.
וכן הנאמר באבות "עומדים צפופים ומשתחווים רוחים (ה-ה) מובנו לשון עליה ציפה כברטנורא שם.
ו"צפ" אם נעשה החלפת בומפ בפ' למ' ואת הצ' באות ר' ע"פ זסשר"צ (שהרי אחה"ע מהגרון, גיכ"ק מהחיך, דטלנ"ת מהלשון, זסשר"צ מהשיניים, בומ"פ מהשפתים)
יצא רם שמשמעו גבוה (אגב יכול לצאת גם "רב" שזה אמור להיות תפקיד הרב שהוא צופה למרחוק בשביל עדתו)
ובלע"ז (אנגלית) פרוג הינו צפרדע (דומה ל"פרויט" שהביא רש"י לגבי הצב) ולשאול שאלה אומרים פרייג [ואשה פרוי] שכולם אמורים כלפי הדיבור (עשרה קבין של שיחה... רק שבהקבלה די מבזה) ובלה"ק א"ל כהסברי ע"פ הקפיצה וכמו שהביא הר' שלמה לעוויזאהן בריש משניות זרעים א' - שהגרת מי נהר ממקום גבוה למקום נמוך יקרא בלשון הקודש "משק" משרש שקק שענינו המיה (והיום בעברית מכונה "מפל") והאשכנזי יכנה (ווססער פאלל) ע"ש הנפילה, מפעל אשכנזי (פאללען) הנך רואה שכי העברי יבחר בשם זה ע"פ הפעולה אשר תפעל הגרת המים במורד בחוש השמע והאשכנזי יבחר בשם האחר ע"פ הפעולה אשר תפעל ההגרה הנזכרת בחוש הראיה.
אך כאן יוצא בדיוק הפוך שבלה"ק ענינו חוש הראיה ובלע"ז חוש השמיעה (אם אכן נכון הסברי)
ניסיתי להבין מדוע שמה של הצפרדע הוא כך, ובס"ד נראה לי שעלה לי הסבר הגיוני.
רש"י פעמים רבות ובמקומות רבים מזכיר את העובדה ש"ויצף הברזל" מתרגמינן "וקפא פרזלא" ואם נקשר זאת אלינו, נראה שבמילה "צפרדע" דומיננטי ה"צף" וה"דעא" כלומר יודעת לעלות כלפי מעלה כלומר לקפוץ, ואם נעבור למקבילה שלה שזאת המילה "קפא" נראה שמילה זו דומיננטית במילה "קרפדה" כלומר "קפ" ו"דה" וגם כאן יודעת לקפוא כלומר לעלות שזה לקפוץ (ובדברים קפואים הינו הציפה גרידא) והאותיות הנוספות שזה האות ר' שבצפרדע והאות ר' שבקרפדה נוספו כדי שיהא נח להגות אותם, כמו שמצינו זאת פעמים רבות, כמו שחגא הינו לשון שבר ומצינו פועל של מילה זו "חגוי" כמו יונתי בחגוי הסלע.
וראיתי את לשון ה"מעריך" בסוף ספר ה"ערוך" בערך צפר שכותב
וההסבר שנתתי תקף גם כאן שציפור נקראת כך כי היא צפה ועפה למעלה וכן "צפורה של תינוקות" שזה הכדור גם מכיוון שהוא עף (וצפצוף העופות הינו פועל יוצא, שלאחר שנקראת הציפור כך עקב מעופה נקרא קולה צפצוף)
וזכור לי לשון בתוספתא היכהו כנגד ציפור של נפש ומסביר המפרשים שם שהכוונה ללב ובזמנו התקשתי מאד מדוע הלב נקרא צפור נפש אך כעת מובן מכיוון שמרגישים אותו שהוא צף מדי שנייה.
וכן הנאמר באבות "עומדים צפופים ומשתחווים רוחים (ה-ה) מובנו לשון עליה ציפה כברטנורא שם.
ו"צפ" אם נעשה החלפת בומפ בפ' למ' ואת הצ' באות ר' ע"פ זסשר"צ (שהרי אחה"ע מהגרון, גיכ"ק מהחיך, דטלנ"ת מהלשון, זסשר"צ מהשיניים, בומ"פ מהשפתים)
יצא רם שמשמעו גבוה (אגב יכול לצאת גם "רב" שזה אמור להיות תפקיד הרב שהוא צופה למרחוק בשביל עדתו)
ובלע"ז (אנגלית) פרוג הינו צפרדע (דומה ל"פרויט" שהביא רש"י לגבי הצב) ולשאול שאלה אומרים פרייג [ואשה פרוי] שכולם אמורים כלפי הדיבור (עשרה קבין של שיחה... רק שבהקבלה די מבזה) ובלה"ק א"ל כהסברי ע"פ הקפיצה וכמו שהביא הר' שלמה לעוויזאהן בריש משניות זרעים א' - שהגרת מי נהר ממקום גבוה למקום נמוך יקרא בלשון הקודש "משק" משרש שקק שענינו המיה (והיום בעברית מכונה "מפל") והאשכנזי יכנה (ווססער פאלל) ע"ש הנפילה, מפעל אשכנזי (פאללען) הנך רואה שכי העברי יבחר בשם זה ע"פ הפעולה אשר תפעל הגרת המים במורד בחוש השמע והאשכנזי יבחר בשם האחר ע"פ הפעולה אשר תפעל ההגרה הנזכרת בחוש הראיה.
אך כאן יוצא בדיוק הפוך שבלה"ק ענינו חוש הראיה ובלע"ז חוש השמיעה (אם אכן נכון הסברי)