איש מזרע אהרן
משתמש ותיק
לשון עבר או לשון עתיד?
כי ספר תהלים נכתב בלשון של שירהאיש מזרע אהרן אמר:למה לכתוב כזה משפט מסובך?
למה לכתוב אותו בצורה חסרה שהיא יותר מסובכת ממה שהוא היה אם הוא היה מלא (בלי חסורי מחסרא)?
איש מזרע אהרן אמר:לשון עבר או לשון עתיד?
ומה שהתחיל הרמז בהוה מפני שהזמנים כלם הם בהוה בהקב"ה שלא עברו משנותיו כלום, כענין שכתוב: (תהלים קב, כח) "ואתה הוא ושנותיך לא יתמו", ולכך אנו מחברים בתפלתנו ואומרים: "ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד" לרמוז שלשה חלקי הזמן שהם: הוה, היה, ויהיה, וכבר ידעת כי אינו פסוק אחד כי אם פסוקים מפוזרים תמצא בספר תהלים בסדר הזה, והזכיר תחלה ענין ההוה, וזה שתמצא במזמור העשירי שהוא: "למה ה' תעמוד ברחוק": (תהלים י, טז), "ה' מלך עולם ועד אבדו גוים מארצו": (שם טז), והתבונן כי לא הזכיר דוד מלכות שמים עד המזמור הזה שהוא עשירי, ותמצא גם כן במזמור העשרים שהוא עשירי לעשירי שהזכיר בו: "ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו", (תהלים כ, י), ואחר כן הזכיר בכל הספר לשון "מָלַך" שהוא לשעבר, הוא שאמר: (תהלים מז, ט) "מלך אלהים על גוים", ועוד אמר "אמרו בגוים ה' מלך": (תהלים צו, י), ועוד אמר: (תהלים צז, א) "ה' מלך תגל הארץ", ועוד: (תהלים צט, א) "ה' מלך ירגזו עמים". ואחר כן בסוף הספר הזכיר העתיד ואמר: (תהלים קמו, י) "ימלוך ה' לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה", והרי לך שהזכיר דוד שלשתן כסדר, וידוע כי: "ה' ימלוך לעולם ועד", פסוק מלא הוא, אמרו משה בשירת הים.
לבי במערב אמר:כמדומה שנתערבו כאן הענינים במעט: האבודרהם, 'קיצור של"ה' ורבנו בחיי דנים אודות ה'פסוק' המורכב מג' פסוקים שאומרים בכל יום - ולפו"ר, אינו שייך לנדוננו.
איש מזרע אהרן אמר:ה' "מלך" ירגזו עמים - לשון עבר או לשון עתיד?
יעוי' שוב היטב ברבינו בחיי...לבי במערב אמר:כמדומה שנתערבו כאן הענינים במעט: האבודרהם, 'קיצור של"ה' ורבנו בחיי דנים אודות ה'פסוק' המורכב מג' פסוקים שאומרים בכל יום - ולפו"ר, אינו שייך לנדוננו.