ה' מלך ירגזו עמים

איש מזרע אהרן

משתמש ותיק
פותח הנושא
  1. למה לכתוב כזה משפט מסובך?
  2. למה לכתוב אותו בצורה חסרה שהיא יותר מסובכת ממה שהוא היה אם הוא היה מלא (בלי חסורי מחסרא)?
  3. למה אין אחד מהמפרשים שראה את הבעיה והציע את הפתרון?
מה תגידו? שזה בכלל לא מסובך?
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
איש מזרע אהרן אמר:
למה לכתוב כזה משפט מסובך?
למה לכתוב אותו בצורה חסרה שהיא יותר מסובכת ממה שהוא היה אם הוא היה מלא (בלי חסורי מחסרא)?
כי ספר תהלים נכתב בלשון של שירה
 

אמונה

משתמש ותיק
ספר אבודרהם (תפלת ערבית):
ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד וזה אינו פסוק אלא המלאכים אומרים כך כדאיתא בפרקי היכלות (פ"ז ב). והם כנגד הוה והיה ויהיה. ואומר ה' מלך תחלה שיש להמליכו תחלה על ההוה היום ואח"כ על העבר ואח"כ על העתיד. 

ובקיצור של"ה כתב כנ"ל (בסידורו אחר הביאו את האבודרהם הנ"ל): ונתייסד על ג' פסוקים, "ה' מלך עולם ועד" (תהלים י טז), "ה' מלך ירגזו עמים" (שם צט א), "ה' ימלוך לעולם ועד" (שמות טו יח), והוא רמז להיה הוה ויהיה.


תהלים עם פירוש.png

תפארת שלמה (שער התפלה):
ועיקר הדבר כמו שהשי"ת הוא הי' הוה ויהי' כן ישראל צריכין להיות בבחי' זו בין בגלות ובין לימות המשיח ב"ב כיתד שלא תמוט. וז"ש ד' מלך ירגזו עמים. שיל"ד הלא מלך הוא לשון עבר והוא מדבר לעתיד. אך הכוונה כי גם לעתיד הנה יהי' ההתגלות אצל ישראל שהכירו כבוד מלכותו ית"ש בכל הימים גם בהגלות. אבל העובדי כוכבים כאשר ישאלו ויאמרו ד' מלך בעבר אם המלכת אותו עליך אז. עד"ז ירגזו עמים כי אין בהם יגיד זאת כנ"ל.

 

אמונה

משתמש ותיק
איש מזרע אהרן אמר:
לשון עבר או לשון עתיד?

ספר הנימוקים לרבי אליהו בחור (אות ד): 
דגר. א"א הוא פעל עבר אף על פי שכלו קמוץ כמו טרף בפיה (בראשית ח, יא.), י"י מלך (תהלים צג, א.), ודומיהם ונמנים על פי המסורת.

ועי' אבן עזרא (בראשית ח, יא)
או יהיה טרף קמוץ בעבור שהוא תואר השם כמו חכם, והטעם כמו טרוף, כי יש תואר דומה לפועל, ויש תואר דומה לפעול.


וע"ע אבן עזרא (בראשית שיטה אחרת - דקדוק פרק ח):
טרף בפיה - לפי דעתי תואר, על כן הוא קמץ הרי"ש, כאילו אמר טרוף בפיה. ורבי יהודה בן בלעם אמר כי הוא שם כמו כל טרפי צמחה (יחז' יז, ט), והטעם כפול, כמו אדמת עפר (דני' יב, ב). ומדקדק אמר שנהיה לטרף בפיה. ואמר כי טרף שם כמו דבר, והזכיר עמו זכר והוא תואר על משקל חכם.

וע"ע אבן עזרא (בראשית שיטה אחרת - פירוש פרק ח):
(יא) וטעם טרף בפיה - שראה כי פיה טרף העלה, ונראה הטרף לח. יש מדקדק שאמר כי בי"ת בפיה נוסף, וטרף - פועל עבר, ואם הוא קמץ, כמו: כי הוא טרף וירפאנו (הושע ו, א), אריה שאג (עמוס ג, ח) על דרך: ברוחו שמים שפרה (איוב כו, יג).
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
רבינו בחיי פרשת נשא
ומה שהתחיל הרמז בהוה מפני שהזמנים כלם הם בהוה בהקב"ה שלא עברו משנותיו כלום, כענין שכתוב: (תהלים קב, כח) "ואתה הוא ושנותיך לא יתמו", ולכך אנו מחברים בתפלתנו ואומרים: "ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד" לרמוז שלשה חלקי הזמן שהם: הוה, היה, ויהיה, וכבר ידעת כי אינו פסוק אחד כי אם פסוקים מפוזרים תמצא בספר תהלים בסדר הזה, והזכיר תחלה ענין ההוה, וזה שתמצא במזמור העשירי שהוא: "למה ה' תעמוד ברחוק": (תהלים י, טז), "ה' מלך עולם ועד אבדו גוים מארצו": (שם טז), והתבונן כי לא הזכיר דוד מלכות שמים עד המזמור הזה שהוא עשירי, ותמצא גם כן במזמור העשרים שהוא עשירי לעשירי שהזכיר בו: "ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו", (תהלים כ, י), ואחר כן הזכיר בכל הספר לשון "מָלַך" שהוא לשעבר, הוא שאמר: (תהלים מז, ט) "מלך אלהים על גוים", ועוד אמר "אמרו בגוים ה' מלך": (תהלים צו, י), ועוד אמר: (תהלים צז, א) "ה' מלך תגל הארץ", ועוד: (תהלים צט, א) "ה' מלך ירגזו עמים". ואחר כן בסוף הספר הזכיר העתיד ואמר: (תהלים קמו, י) "ימלוך ה' לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה", והרי לך שהזכיר דוד שלשתן כסדר, וידוע כי: "ה' ימלוך לעולם ועד", פסוק מלא הוא, אמרו משה בשירת הים.
 

אמונה

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
כמדומה שנתערבו כאן הענינים במעט: האבודרהם, 'קיצור של"ה' ורבנו בחיי דנים אודות ה'פסוק' המורכב מג' פסוקים שאומרים בכל יום - ולפו"ר, אינו שייך לנדוננו.

אכן 'לנדוננו' - 'אינו שייך', אך לעיקר שאלת פותח האשכול [אשר נשתכחה כנראה...]:

איש מזרע אהרן אמר:
ה' "מלך" ירגזו עמים - לשון עבר או לשון עתיד?

יש מהם ראיה ברורה, ש'מלך' שבפסוק המדובר הוא לשון עבר (כך מבואר בקיצור של"ה שכתב דבריו כהמשך לדברי האבודרהם, וכן מבואר ברבינו בחיי).
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
כמדומה שנתערבו כאן הענינים במעט: האבודרהם, 'קיצור של"ה' ורבנו בחיי דנים אודות ה'פסוק' המורכב מג' פסוקים שאומרים בכל יום - ולפו"ר, אינו שייך לנדוננו.
יעוי' שוב היטב ברבינו בחיי...
 
חלק עליון תַחתִית