החלפת אותיות

במבי

משתמש ותיק
במבי אמר:
במבי אמר:
הכהן אמר:
אכן, להשוות בין מילים על פי הפונטיקה שלהם בהתעלמות מוחלטת מהכתיב, זה כמו לומר ש'מחיר' ו'מכירה' זה מאותו שורש כי זה שייך לאותו שדה (או 'תכשיט' ו'קישוט').


ומה לעשות שהברטנורא כותב (פאה ב-ז)

קרסמוה נמלים. דרך הנמלה לחתוך קנה השבולת מלמטה. ולזה קורים קרסום, לשון יכרסמנה חזיר מיער (תהלים פ)


ומוסיף שם התוי"ט

[קרסמוה. פי' הר"ב לשון יכרסמנה שהקו"ף והכ"ף שניהם ממוצא החיך ולכך מתחלפין. וראיתי להרמב"ן בפי' החומש בפ' אמור בפסוק בעצם היום הזה שכתב וז"ל וישתמשו חכמים בכל לשון עכבה בכ"ף נגזר מולא יעקבם כי ישמע קולו (איוב ל״ז:ד׳) ויאמרו מתקשט מן תכשיטין ואמרו קרסמוה נמלים מן יכרסמנה חזיר מיער עכ"ל]:

המאירי כותב ש"אשת חיל מי ימצא ורחוק מפנינים מכרה" ש"מכרה" מלשון "מחירה" שמחיר האשת חיל לא יסולא



וכן כותב התוי"ט בפאה

[*עד שימרח. פירש הר"ב שיעשה כרי וצבור של תבואה. ובפרק ד' משנה ח' פירש כשהוא משוה פני הכרי ברחת. וכן כתב הר"ש בכאן. וכ"כ עוד הר"ב בפ"ק דמעשרות משנה ו'. ולשון הרמב"ם ופירוש מריחה מריקה וזאת המלה מושאלת בדרך המליצה בענין ברירת החטה מן התבן והשלמת צרכי הזרע עד שלא ישאר לעשות בו אלא להוליכו אל האוצר והוא דומה כמו הממרק לכלים (עיין בריש פרק בתרא דמקואות) שאין עושין אותו המירוק אלא כשנשלם הכלי ע"כ]: (א-ו)



ומביא החיד"א סיפור יפה במעגל טוב 1.png
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
וגם ע-ה

וכתוב בגמ' ... וישבי בנוב אשר בילידי הרפה ומשקל קינו שלש מאות משקל נחשת והוא חגור חדשה ויאמר להכות את דוד מאי וישבי בנוב אמר רב יהודה אמר רב איש שבא על עסקי נוב (סנהדרין צה.)

וכותב שם רש"י

הרפה - היינו ערפה:


וכן א-ה

שָׁ֤וְא לָכֶ֨ם ׀ מַשְׁכִּ֪ימֵי ק֡וּם מְאַֽחֲרֵי־שֶׁ֗בֶת אֹ֭כְלֵי לֶ֣חֶם הָעֲצָבִ֑ים כֵּ֤ן יִתֵּ֖ן לִֽידִיד֣וֹ שֵׁנָֽא (תהילים קכז-ב)

רש"י - לידידו שנא. למנדד מעיניו שינה:

מצודת ציון - שנא. כמו שנה בה״א:
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
ב"ה מצאתי שהחלפה זו מוזכרת במפרש במדרש רבה

בֹּאֲכָה סְפָרָה, טַפְּרֵי. הַר הַקֶּדֶם, טוּרֵי מַדִּינְחָא (ב"ר לז ח)

גם החלפת ס - ט


וכבר הבאתי פעם הוספת שהחלפה זו מובאת

הצג קובץ מצורף 23305

הנהרות שבבבל הם הפרת והחידקל והתרגום של חידקל דיגלת כמו שרואים בפסוק

וְשֵׁ֨ם הַנָּהָ֤ר הַשְּׁלִישִׁי֙ חִדֶּ֔קֶל ה֥וּא הַֽהֹלֵ֖ךְ קִדְמַ֣ת אַשּׁ֑וּר וְהַנָּהָ֥ר הָֽרְבִיעִ֖י ה֥וּא פְרָֽת ותרגומו וְשׁוּם נַהֲרָא תְּלִיתָאָה דִּיגְלַת הוּא מְהַלֵּךְ לְמַדִּינְחָא דְאַתּוּר וְנַהֲרָא רְבִיעָאָה הוּא פְרָת:

ומעניין שמביטים במפה היום שמו הלועזי הוא טיגריס (וכבר יוסף בן מתתיהו בקדמוניות היהודים מביא שם זה) וא"ל שמרומז בשם דיגלת שהרי

ד - ט (דטלנ"ת)
י - י
ג - ג
ל - ר (חילופי ר-ל)
ת - ס (כהברה האשכנזית)

(וכן מעניין לראות שעד היום החדקל הוא בקדמת אשור (מזרח - קדמה מזרחה)
 
חלק עליון תַחתִית