עשה לך רב

בן יקר

משתמש חדש
במשנה אבות (פ"א מ"ו): "עשה לך רב וקנה לך חבר", ויל"ע אמאי קאמר ברב לשון "עשה" ובחבר לשון "קנה", וכן מה ההקשר המשך המשנה "והוי דן את כל האדם לכף זכות" לרישא ?
 

נדיב לב

משתמש ותיק
בן יקר אמר:
במשנה אבות (פ"א מ"ו): "עשה לך רב וקנה לך חבר", ויל"ע אמאי קאמר ברב לשון "עשה" ובחבר לשון "קנה", וכן מה ההקשר המשך המשנה "והוי דן את כל האדם לכף זכות" לרישא ?

לולא הסיפא, לא תמצא רב או חבר ונטיל דופי בכ"א. ועל פניו אינו סותר מה שכתב מרנא החזו"א לגבי התהייה והבירור בחיפוש אחר רבו.
בשאלה הראשונה זכורני שעומדים ע"ז במפרשים.
ולפו"ר י"ל במה שנקט קנה לך חבר, ולא עשה לך חבר, כדי לשלול את המחשבה שרב כן, משא"כ חבר שפחות נצרך לצורך הלימוד, וע"ז הדגיש 'קנה' דז"א אפילו בהוצאת ממון. וכמו שאמרו חז"ל או חברותא או מיתותא וכן רבו שקיי"ל שמגלין אותו יחד עם הרוצח בשגגה, מקרא וחי.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
בן יקר אמר:
במשנה אבות (פ"א מ"ו): "עשה לך רב וקנה לך חבר", ויל"ע אמאי קאמר ברב לשון "עשה" ובחבר לשון "קנה", וכן מה ההקשר המשך המשנה "והוי דן את כל האדם לכף זכות" לרישא ?
באבות לא צריך קשר בין הרישא לסיפא כי הכל זה ציטוטים ממה שאמרו החכמים.

לגבי הלשון, לקנות הוא בתשלום, וחבר צריך לתת לו כדי שיסכים להיות חבר דהיינו חבר אמיתי, דחבירות היא ע''י עזרה דו צדדית והקרבה הדדית, מה שאין כן רב שמסכים להיות רב בלא תמורה, ואם הוא רוצה ממון אינו רב.
 
 

בן יקר

משתמש חדש
פותח הנושא
נדיב לב אמר:
בן יקר אמר:
במשנה אבות (פ"א מ"ו): "עשה לך רב וקנה לך חבר", ויל"ע אמאי קאמר ברב לשון "עשה" ובחבר לשון "קנה", וכן מה ההקשר המשך המשנה "והוי דן את כל האדם לכף זכות" לרישא ?

לולא הסיפא, לא תמצא רב או חבר ונטיל דופי בכ"א. ועל פניו אינו סותר מה שכתב מרנא החזו"א לגבי התהייה והבירור בחיפוש אחר רבו.
בשאלה הראשונה זכורני שעומדים ע"ז במפרשים.
ולפו"ר י"ל במה שנקט קנה לך חבר, ולא עשה לך חבר, כדי לשלול את המחשבה שרב כן, משא"כ חבר שפחות נצרך לצורך הלימוד, וע"ז הדגיש 'קנה' דז"א אפילו בהוצאת ממון. וכמו שאמרו חז"ל או חברותא או מיתותא וכן רבו שקיי"ל שמגלין אותו יחד עם הרוצח בשגגה, מקרא וחי.
לדבריך (בהקשר הרישא לסיפא) הוה ליה למיתני איפכא הוי דן וכו' ואזי עשה לך רב וכו'
 
 

בשלמא

משתמש ותיק
כמדומה שראיתי אצל בעל הסולם במאמרי שמעתי בערך כך (קצת שיפצתי):
עשה לך רב = בלי דעת, רק בעשיה, אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל.
וקנה לך חבר = כמו קנין שהקונה מברר את טיב המקח ולא לוקח מכל המזדמן.
והוי דן את כל אדם לכף זכות = גם מי שהיה נראה כבלתי ראוי לחברות, אל תחזיקהו לרשע, ותדון אותו לכף זכות.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
בן יקר אמר:
נדיב לב אמר:
בן יקר אמר:
במשנה אבות (פ"א מ"ו): "עשה לך רב וקנה לך חבר", ויל"ע אמאי קאמר ברב לשון "עשה" ובחבר לשון "קנה", וכן מה ההקשר המשך המשנה "והוי דן את כל האדם לכף זכות" לרישא ?

לולא הסיפא, לא תמצא רב או חבר ונטיל דופי בכ"א. ועל פניו אינו סותר מה שכתב מרנא החזו"א לגבי התהייה והבירור בחיפוש אחר רבו.
בשאלה הראשונה זכורני שעומדים ע"ז במפרשים.
ולפו"ר י"ל במה שנקט קנה לך חבר, ולא עשה לך חבר, כדי לשלול את המחשבה שרב כן, משא"כ חבר שפחות נצרך לצורך הלימוד, וע"ז הדגיש 'קנה' דז"א אפילו בהוצאת ממון. וכמו שאמרו חז"ל או חברותא או מיתותא וכן רבו שקיי"ל שמגלין אותו יחד עם הרוצח בשגגה, מקרא וחי.
לדבריך (בהקשר הרישא לסיפא) הוה ליה למיתני איפכא הוי דן וכו' ואזי עשה לך רב וכו'
 

ראשית כל דעתי כדעת מכובדי @כמעיין המתגבר שלא בהכרח דרשינן סמוכים במסכת אבות, וכוורט בעלמא הצעתי פתרוני.
בעצם הערתך על זה, יש לומר שאם היה שונה להיפך, היה טועה לייחס הרישא רק לסמוך, כלומר לרבו ולא לחבירו, ומטעם שת"ח דנים לכף זכות טפי מאדם רגיל כמבואר בגמ' ברכות. וכ"ז לפלפולא וכוורט.
 

משה פרץ

משתמש רגיל
במשנה אבות (פ"א מ"ו): "עשה לך רב וקנה לך חבר", מה ההקשר המשך המשנה "והוי דן את כל האדם לכף זכות" לרישא ?
אפשר לבאר שאדם שקנה והתאמץ למצוא חבר, לא ירצה להפסידו בקלות, ולכן ידונו לכף זכות עד קצה הגבול. ומזה ילמד האדם לדון לכף זכות כל יהודי, שכן אם הצליח לדון את חבירו לכף זכות, ילמד מזה שתמיד אפשר למצוא כף זכות, בכל מעשה שיהיה.
אי נמי עפ"ד הבעש"ט (עה"ת פרשת קדושים אות ב ואילך) שהאדם דן לכף חובה כי במומו הוא פוסל. וראה בזה בבלוג שלמא בעלמא (עה"פ בצדק תשפוט עמיתך). לכן חשוב שימלך ברבו ובחבירו שאולי אין בהם את אותו מום, ויוכלו לדון את חבירו באופן אובייקטיבי.
הקישור לבלוג הוא: https://shelamabealma.blogspot.com/2023/04/blog-post_29.html
 
חלק עליון תַחתִית