המילה חשמל בלשון הקודש

במבי

משתמש ותיק
רבים מתרעמים והתרעמו על השימוש במילה חשמל בלה"ק אך נראה שהוא תרגום למילה אלקטריק מכיוון שהוא מופיע בתרגום השבעים בריש ספר יחזקאל ἠλέκτρου כלומר אלקטרון וכפי שלמדתי מפורומינו (ויש לציין שהחכמים תרגמו לתלמי רק את התורה שבכתב והתרגומים לשאר הספרים הינם תוספת מאוחרת יותר)
תיקו אמר:
עשירית האיפה אמר:
תיקו אמר:
לא מובן בעליל
מתי תרגמו בדיוק תרגמו חשמל של הפסוק לאלקטריק לא הבנתי

את המילה חשמל שבתנ"ך תירגמו ללע"ז 'אלקטרון' עוד לפני המצאת החשמל שלנו, מה לא מובן ?
הכהן אמר:
תיקו אמר:
ויליאם גילברט טבע את המילה הלטינית "אלקטריקוס" מהמילה היוונית "אלקטרון" שמשמעותה ענבר, לתיאור תופעת המשיכה של גופים קטנים לאחר שפשופם. בעקבותיו ובעקבות תרגום השבעים חידש יהודה לייב גורדון את המילה "חשמל" בעברית. 

 

 

Screenshot_20210804-110854_Chrome.jpg
 

שמעון רבינוביץ

משתמש ותיק
ראשית, תודה על הגילוי היפה.
שנית, רציתי לשאול איפה רואים בתרגום שהבאתם שתרגמו את המילה 'חשמל' ל'אלקטריק'.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
שמעון רבינוביץ אמר:
ראשית, תודה על הגילוי היפה.
שנית, רציתי לשאול איפה רואים בתרגום שהבאתם שתרגמו את המילה 'חשמל' ל'אלקטריק'.

בתרגום השבעים (ספטואגינטה) תרגמו את המילה חשמל ל"אלקטרון" (ἠλέκτρου)

Untitled.jpg
 

יהיה טוב

משתמש ותיק
אברבנאל על יחזקאל - פרק א
וכבר ביארתי למעלה שהחשמל הוא הזך והנקי שבאש שלא יוכל העין לראותו כפי מה שהוא מפני דקותו
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
הכהן אמר:
במבי אמר:
חז"ל בתרגום השבעים
חז"ל תרגמו את כל התנ"ך?!

תודה, תקנתי את הנוסח. 

ואת האמת אין לי מושג,  בגמ' כתוב:

מַעֲשֶׂה בְּתַלְמַי הַמֶּלֶךְ שֶׁכִּינֵּס שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם זְקֵנִים וְהִכְנִיסָן בְּשִׁבְעִים וּשְׁנַיִם בָּתִּים וְלֹא גִּילָּה לָהֶם עַל מָה כִּינְסָן וְנִכְנַס אֵצֶל כׇּל אֶחָד וְאֶחָד וְאָמַר לָהֶם כִּתְבוּ לִי תּוֹרַת מֹשֶׁה רַבְּכֶם... (מגילה ט.) ומכאן משמע שהם תרגמו רק את חמשת חומשי התורה

מאגרת אריסטיאס (שהיא סיפור תרגום השבעים בארוכה) לא הצלחתי להביא ראיה אך מהנאמר בסופה שכל מלאכת התרגום היה תוך 72 יום משמע בבירור שהמדובר הוא בחמשת הספרים בלבד שהרי אין אפשרות טבעית לתרגם את כל התנ"ך תוך 72 יום (אא"כ כל חכם תרגם קטע אחר, ומקובלנו מרבותינו שכולם תרגמו בנפרד ולבסוף התגלה שכל התרגומים זהים על אף התיקונים שהוכנסו)  וישנו ספר שמביא שיבושים שישנם בתרגום השבעים על הנ"ך

עקילס הגר גם תרגם את כל התנ"ך ליוונית וצריך לבדוק איך עקילס תרגם ליוונית את המילה חשמל ! 
 
 

הכהן

משתמש ותיק
במבי אמר:
מַעֲשֶׂה בְּתַלְמַי הַמֶּלֶךְ שֶׁכִּינֵּס שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם זְקֵנִים וְהִכְנִיסָן בְּשִׁבְעִים וּשְׁנַיִם בָּתִּים וְלֹא גִּילָּה לָהֶם עַל מָה כִּינְסָן וְנִכְנַס אֵצֶל כׇּל אֶחָד וְאֶחָד וְאָמַר לָהֶם כִּתְבוּ לִי תּוֹרַת מֹשֶׁה רַבְּכֶם... (מגילה ט.) ומכאן משמע שהם תרגמו רק את חמשת חומשי התורה
תרגום השבעים (ביווניתΜετάφραση των Εβδομήκοντα או οʹ;[1] בלטיניתSeptuaginta או LXX[2]) הוא השם שניתן לתרגום חמשת חומשי תורה ליוונית קוינה במאה הרביעית לאלף הרביעי. זהו התרגום הראשון של אסופה מקראית כלשהי. בהמשך התרחב 'תרגום השבעים' והכיל את כ"ד הספרים (במאה השישית לאלף הרביעי).
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
הכהן אמר:
במבי אמר:
מַעֲשֶׂה בְּתַלְמַי הַמֶּלֶךְ שֶׁכִּינֵּס שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם זְקֵנִים וְהִכְנִיסָן בְּשִׁבְעִים וּשְׁנַיִם בָּתִּים וְלֹא גִּילָּה לָהֶם עַל מָה כִּינְסָן וְנִכְנַס אֵצֶל כׇּל אֶחָד וְאֶחָד וְאָמַר לָהֶם כִּתְבוּ לִי תּוֹרַת מֹשֶׁה רַבְּכֶם... (מגילה ט.) ומכאן משמע שהם תרגמו רק את חמשת חומשי התורה
תרגום השבעים (ביווניתΜετάφραση των Εβδομήκοντα או οʹ;[1] בלטיניתSeptuaginta או LXX[2]) הוא השם שניתן לתרגום חמשת חומשי תורה ליוונית קוינה במאה הרביעית לאלף הרביעי. זהו התרגום הראשון של אסופה מקראית כלשהי. בהמשך התרחב 'תרגום השבעים' והכיל את כ"ד הספרים (במאה השישית לאלף הרביעי).

קצת הסתפקתי בנוסח הגמ' כי לשון רבינו חננאל שם

משום מעשה דתלמי המלך שכינס ע"ב זקנים בע"ב בתים אמר להם כתבו לי תורתכם. נתן הקב"ה עצה טובה בלבם והסכימה דעתם לדעת אחת. וכתבו לו אלהים ברא בראשית.
 
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
הירונימוס בתרגומו גם תרגם את המילה חשמל ל"אלקטרי", אך אני מחפש כרגע כמובן תרגום יותר מוסמך כגון עקילס

http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Perseus%3Atext%3A1999.02.0060%3Abook%3DEzekiel%3Achapter%3D1%3Averse%3D4

1.jpg

(ואם משהו תמה שבכלל הסתכלתי שם ראיתי בשו"ת ששכחתי את מחברו שהיה אחד מן הגדולים שרצה להבין פירושה של מילה והסתכל שם)

במבי אמר:
(דרך אגב הרב יהושע ליף כותב שהוא שאל את ר' משה פיינשטיין אם מותר להסתכל במילון יסטרוב מכיוון שהוא היה חילוני ומשכיל והוא ענה שמותר להסתכל לצורך תרגום אך אין לפסוק על פיו ("בהיכלם" עמוד 15)
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
במבי אמר:
הירונימוס בתרגומו גם תרגם את המילה חשמל ל"אלקטרי", אך אני מחפש כרגע כמובן תרגום יותר מוסמך כגון עקילס

http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Perseus%3Atext%3A1999.02.0060%3Abook%3DEzekiel%3Achapter%3D1%3Averse%3D4

1.jpg

(ואם משהו תמה שבכלל הסתכלתי שם ראיתי בשו"ת ששכחתי את מחברו שהיה אחד מן הגדולים שרצה להבין פירושה של מילה והסתכל שם)

במבי אמר:
(דרך אגב הרב יהושע ליף כותב שהוא שאל את ר' משה פיינשטיין אם מותר להסתכל במילון יסטרוב מכיוון שהוא היה חילוני ומשכיל והוא ענה שמותר להסתכל לצורך תרגום אך אין לפסוק על פיו ("בהיכלם" עמוד 15)

מסתבר שטעיתי, ראיתי בשו״ת שרידי אש שבעת שבדק פירוש מילה הסתכל בתרגום השבעים ובפשיטתא וכן בתרגומים נוצריים חדשים קוויטש ובענטש אך לא הביא מאותו תרגום שהבאתי ולא יודע למה לא בדק גם שם, שהרי הוא קדום בהרבה יותר וייתכן שגם יותר מדוייק יחסית לחדשים וייתכן בכלל שבדק ורק לא רצה לרשום זאת בתשובה וגם זה כבר מחודש שהביא מהתרגומים האחרים (שו״ת שרידי אש חלק ג׳ תשובה ל׳)
 

עץ הדעת

משתמש ותיק
רבי אליעזר מבלגנצי בספרו על יחזקאל http://www.hebrewbooks.org/34568
עין החשמל - על כרחנו , בדבר הנראה לנו הנביא מדמה: "כעין תרשיש" (להלן , טז); "כמראה הלפידים" (להלן , יג); "כעין הקרח הנורא" (להלן , כב); "כמראה הבזק" (להלן , יא); "כעין נחשת קלל" (להלן , ז); "כמראה הקשת" (להלן , כח) - כלם בנראה לעולם. אף כעין החשמל דבר הוא בעולם , אבל אין אנו בקיאין בלשון המקרא ברוב דברים; ואין לנו אלא הענין , וענינו יורה עליו כי זוהר צח וברור במאד מאד הוא , כזוהר ברירוּת החמה , שנראת נעה ונדה כגלי מים , כלהבת אוכלת מתוך האש. ומפרש כיצד מתוכה - מתוך האש , והוא שאומר למטה "כמראה אש בית לה סביב" (להלן , כז).


כתבה 
מהו אותו חשמל בדיוק - השאלה הזאת העסיקה הוגים, רבנים וחכמים במשך דורות.
התשובה נעוצה בתרגום ספר יחזקאל ליוונית, כנראה באלכסנדריה במאה השנייה לפני הספירה, כחלק מתרגום השבעים. אותו מתרגם אנונימי החליט לתרגם את המילה חשמל למילה היוונית אלקטרון, שמשמעותה ענבר (שרף מאובן). ייתכן כי בפיניקית היתה למילה אלקטרון משמעות של בוהק, וזה היה המקור למילה היוונית. המתרגם של ספר יחזקאל הסיק מתוך ההקשר העוסק בזוהר ובבוהק שבמושגים מסביב למילה חשמל - נוגה, אש וכו’ - כי מדובר במילה מאותו שדה סמנטי.

המילה אלקטרון ביוון, כאמור, ואחר כך ברומא ולאחר מכן באנגליה, תיארה את הענבר. במאה ה–15 החלו כמה אנגלים סקרנים לשפשף חתיכות ענבר עם פיסות בד. שפשוף זה גרם למה שאנחנו מכירים כיום כחשמל סטטי, כלומר לאחר שפשוף קל, מעשה כשפים, הענבר מושך אליו חתיכות נייר, שערות ומחטי מצפן.כאשר האנגלים גילו חומרים חדשים בעלי אותן תכונות מסתוריות של ענבר ‏(למשל זכוכית‏) הם קראו להם אלקטריקוס, כלומר “כמו ענבר”. על פי מילון אוקספורד, הראשון שעשה שימוש במילה electric ‏(תרגום של אלקטריקוס מלטינית לאנגלית‏) לתיאור אותו כוח משיכה אלקטרו־סטטי היה המדען הנודע סר פרנסיס בייקון, ואילו השימוש הראשון המוכר בדפוס מיוחס למדען תומס בראון שתירגם ספר פיזיקה מלטינית ב–1646.
משם התפשטה המילה לכל שפות אירופה ובהן ליידיש. בשטעטל קראו לחשמל עלקטעריק, עד שהמשורר י. ל. גורדון, מראשוני משוררי ההשכלה, עשה מעשה והחליט באחד משיריו להשיב עטרה ליושנה ולהפוך את מה שבינתיים נהיה אלקטרי חזרה לחשמל התנ”כי. בשירו “שני יוסף בן שמעון” הוא כתב:
?!
הָאוֹר, הַחֹם, הַקִּיטֹר, הַחַשְׁמַלָּה,
כָּל כֹּחוֹת הַטֶּבַע הֵם מַלאֲכֵי מַעְלָה,
יֵדָעוּם הַחוֹקְרִים גְּלוּיֵי־הָעֵינָיִם”.
גורדון הוסיף הערת שוליים: “כוונתי להכוח הטבעי הנקרא עלעקטריציטעט, שכן התרגום היווני של חשמל הוא עלעקטרא". המילה העמיקה שורש והחלה להופיע בכתבי סופרי ההשכלה, ולאחר מכן התגלגלה על שפתי היישוב העברי בארץ ישראל. 
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
לבי במערב אמר:
כמדומה שאין להתפלא בכך על הגרי"י ויינבערג, וק"ל.

מצאנו שגם ר' יונתן אייבשיץ ציטט מספרי הנכרים ואני הקטון הבאתי ראיה ממקורות הקודש לתוכן דבריו

(אך מסתמא יש לחלק בין הבאה מספר שלא התקבל לבין ציטוט מאחד שפירש, וכבר הבאתי שר' משה פיינשטיין התיר להסתכל בתרגום יסטרוב בתור הבנה ולא בתור פסיקה)
במבי אמר:
במבי אמר:
נחלי מים אמר:
הרב הראשי לבריטניה (הרב הרץ) חיבר פירוש על חומש עם ציטוטים מפירושי הנוצרים. אני לא מכיר כ"כ את דמותו אבל אולי מישהו יכול ללמדינו...

........
וכותב היערות דבש

וכן היה ביונה שניבא על נינוה ארבעים יום כי אמת היו ימים הנקראים שנים מגזירת ימים תהיה גאולתו וכן היה בסוף מ' שנה אחרי נבואתו חלה נבואתו על נינוה בדבר נחום האלקושי וכמו שבא בספר טוביה המקובל לנוצרים ולא לנו שבסוף מ' שנים נחרבה נינוה ואף שאין מקובל לנו לכתבי קודש מ"מ הוא סיפור מעשה אמת

אך זה כבר כתוב בפרקי דר"א !

.....שנ' ואני לא אחוס על נינוה העיר הגדולה ארבעים שנה האריך אפו עמהם כנגד ארבעים יום ששלח את יונה ולאחר ארבעים שנה שבו למעשיהם הרעים הרבה מן הראשונים ונבלעו כמתים בשאול תחתיה שנ' מעיר מתים ינאקו. (פרק מג)

 
 
חלק עליון תַחתִית