"לשון הקודש" שבידינו, מהמקרא וחז"ל, או שמא עברית חדשה?!

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
בהמלצת הרב @הכהן שליט"א. וכהמשך ישיר לאשכול ארוך ומקיף בנושאי "לשון הקודש, עברית, ומה שביניהם".
יפתח כאן דיון באוצר מילים אקראי, ירא הקהל וישפוט, בידיעותיו הנרחבות, איזה מתוך אוצר המילים הינו מקורי מלשון הקודש ואיזה מחודש.
ובלשונו של הרב "הכהן" שליט"א: "איזה מילים הן מקראיות, איזה מחז"ל, איזה מספרות ימי-הבינים (ראשונים וכו') וכמה מילים בעברית חדשה".
 

עשירית האיפה

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
מספרות ימי-הבינים (ראשונים וכו') וכמה מילים בעברית חדשה

יש גם מילים שהתחדשו לאחר הראשונים, והם לא מהעברית החדשה
ובעצם, יש גם ממילים שיכולות להתחדש היום (או מחר) ולא יחשבו ל'עברית חדשה' (משמע לא לה"ק) כי הם עפ"י הכללים, וגם בלי אב"י וחבריו היו מתחדשות ואכמ"ל
 

עשירית האיפה

משתמש ותיק
אפשר גם לציין מקומות שהבנת הפסוקים או המאמרים משתנה בגלל פירוש אחר בימינו למילה, למשל:

'לבקר בהיכלו', בלשוננו לבקר, להגיע באופן חד פעמי, בלשון הפסוק: להגיע כל בוקר, או לבקר מלשון ביקורת (יעוי"ש במפרשים)

(וכאן מגיע ה'ווארט' ה'ידוע' שאם זה לבקר איך זה שבתי כל ימי חיי ? והתירוץ שיהיו עליך כחדשים - שלפי הנ"ל אינו כלום [ואינו גורע מנכונות הרעיון העולה מהווארט])
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
פותח הנושא
ובכן. הרב @הכהן מוזמן בזאת להביא בידינו אוצר מילים אקראי, (אגב, "אקראי" היא בארמית, על דרך "מקרה" בלשון המקרא?!), למען ישפוט אותו הקהל לענפיו.
 

mmh

משתמש ותיק
בכל פעם שמישהו אומר את הטענה הזו שעברית אינה לשון הקודש וכו',
אני חוזר על המשפט שהוא אמר,
ושואל אותו האם הוא יודע איזה מהמילים שבהם הוא השתמש כדי להרכיב את המשפט האחרון אינם בלשון הקודש...
 

הכהן

משתמש ותיק
בואו ננסה לנתח את הקטע הזה
mmh אמר:
בכל פעם שמישהו אומר את הטענה הזו שעברית אינה לשון הקודש וכו',
אני חוזר על המשפט שהוא אמר,
ושואל אותו האם הוא יודע איזה מהמילים שבהם הוא השתמש כדי להרכיב את המשפט האחרון אינם בלשון הקודש...
 

אור זרוע

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
בהמלצת הרב @הכהן שליט"א. וכהמשך ישיר לאשכול ארוך ומקיף בנושאי "לשון הקודש, עברית, ומה שביניהם".
יפתח כאן דיון באוצר מילים אקראי, ירא הקהל וישפוט, בידיעותיו הנרחבות, איזה מתוך אוצר המילים הינו מקורי מלשון הקודש ואיזה מחודש.
ובלשונו של הרב "הכהן" שליט"א: "איזה מילים הן מקראיות, איזה מחז"ל, איזה מספרות ימי-הבינים (ראשונים וכו') וכמה מילים בעברית חדשה".

כבר קיים אשכול מלים משובשות בעברית החדשה
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
פותח הנושא
הכהן אמר:
בואו ננסה לנתח את הקטע הזה
mmh אמר:
בכל פעם שמישהו אומר את הטענה הזו שעברית אינה לשון הקודש וכו',
אני חוזר על המשפט שהוא אמר,
ושואל אותו האם הוא יודע איזה מהמילים שבהם הוא השתמש כדי להרכיב את המשפט האחרון אינם בלשון הקודש...
בכל פעם. מקרא.
מישהו. חז"ל. 
אומר את. מקרא.
הטענה הזו. חז"ל.
עברית. חז"ל.
אינה לשון הקודש. מקרא.

​​​​​

​​​​
 
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
פותח הנושא
ושואל אותו האם הוא יודע איזה. מקרא.
מהמילים. חז"ל.
שבהם הוא. מקרא.
השתמש. חז"ל.
כדי. מקרא.
להרכיב. לכאורה חז"ל. (שם ההרכבה היא בדבר המונח על דבר, וזה דומה לענין רכיבה על בע"ח המוזכר במקרא. ובלשונינו משתמשים לענין כל הרכבה שהיא)
את. מקרא.
המשפט. כנ"ל.
האחרון אינם בלשון הקודש. מקרא.
 

במבי

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
הרב @במבי שענין ה"בלשנות" חביב עליו ביותר, מוזמן בזאת.

גם עברית חדשה זה לא כ"כ נורא כי כבר כתבתי שהשפה היא דינמית והיא מתפתחת וזה נורמלי לחלוטין, ואפי' בברכות מצאנו מילים שאינם מקראיות כמו ברכת האילנות \ ובלשון הירושלמי "ברוך שכן ברא בריות נאות בעולמו" 
 
במבי אמר:
......


השבוע למדתי בעירובין ח: על המבוי כעין נדל, הנדל מוזכר גם בחולין, פתחתי שם ורש"י מכנהו "קורין לו בעל מאה רגליים"

בחומש ויקרא שמוזכר ה"מרבה רגליים" רש"י מכנהו "ציינט-פוד" הבנתי שמסתמא "פוד" זה פוט foot כלומר רגל אך תהיתי האם "ציינט" זהו "מאה", באותו יום פגשתי את חברי שהוא אברך בלגי ושאלתיו איך אומרים "מאה" בצרפתית ולשמחתי הוא ענה לי "ציינט" והוסיף שכיום שמו השתנה וקוראים לו "אלף רגליים" שאלתי אותו, איך אומרים "אלף" בצרפתית וענה לי "מיל" ושמו כיום הוא "מיל אפייה"
והשינוי מובן כי גם מאה זהו הגזמה וא"כ רק הוסיפו בהגזמה, מה שמוכיח שתמיד דרך השפות להתפתח.
......



 
 

דבש לפי

משתמש ותיק
ובכן אמר:
במקרא: 'יהודית'.
מצאנו במקרא גם "לשון כנען" (ומסתבר ש"לשון כנען" הוא שם השפה, ו"יהודית" זה שם הדיאלקט של ממלכת יהודה).
 

יעקב יעקב

משתמש ותיק
מה המקור ל"שאיפה" במובן של ימינו [רצונות עתידיים] ?
זכור לי בתנ"ך איזכור של המושג רק בתור הכנסת אויר לגוף:
"באות נפשה שאפה רוח"
 

ובכן

משתמש ותיק
דבש לפי אמר:
ובכן אמר:
במקרא: 'יהודית'.
מצאנו במקרא גם "לשון כנען" (ומסתבר ש"לשון כנען" הוא שם השפה, ו"יהודית" זה שם הדיאלקט של ממלכת יהודה).
מאד מוזר לומר ששפת העברים נקראה 'לשון כנען', שהרי הכנענים בני חם הם, ואין שפתם אחות לשפת העברים, אשר היא אחות לארמית.
ונראה לי, שמה שכינה ישעיה את שפת הקודש 'שפת כנען', הכוונה היא שאצל המצריים נשאר הכינוי 'כנען' על ארץ ישראל, למרות שזה מכבר ירשוה והורישוה.
וכלפי המצריים הללו, מובן שייאמר בהם שהם מדברות שפת כנען, מבחינתם.
וגם זה, לכאורה אין כוונתו על דיבור בשפה גופא, אלא על קבלת אמונת ישראל, כדמסיק סיפא דקרא.
 
 

ובכן

משתמש ותיק
הכהן אמר:
חידה:
הקיצור של 'אשר' ל'ש-' הוא מקראי או חז"לי?
כפי שכבר ענוך -
דבש לפי אמר:
ורבים המה מספור, אולם רק בכתובים המאוחרים, תהלים שיר השירים ואיכה, וכדומה.
הופעה יחידה מוקדמת, היא בספר שופטים:
שופטים (ח כו) אמר:
וַיְהִי מִשְׁקַל נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר שָׁאָל אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת זָהָב לְבַד מִן הַשַּׂהֲרֹנִים וְהַנְּטִפוֹת וּבִגְדֵי הָאַרְגָּמָן שֶׁעַל מַלְכֵי מִדְיָן וּלְבַד מִן  הָעֲנָקוֹת אֲשֶׁר בְּצַוְּארֵי גְמַלֵּיהֶם.
אכן -
דבש לפי אמר:
(אגב, לא בטוח שיסוד "ש" הוא בקיצור של "אשר".)
למה?
 

יעקב יעקב

משתמש ותיק
הכהן אמר:
יותר מפורסם...
בקהלת יש הרבה:

ואילו האחד שיפול
בכל עמלו שיעמול תחת השמש
אל מקום שהנחלים
מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה
שאני עמל תחת השמש שאניחנו
אל תאמר מה היה שהימים הראשונים היו טובים מאלה 

איכה:
על הר ציון ששמם

בשופטים:
עד שקמתי דבורה
 
חלק עליון תַחתִית