שמות לנולדים

מוחל וסולח

משתמש ותיק
בדורנו התפתחו הרבה שמות שלא היו בעבר במגזר החרדי.

האם יש כללים מהו שם שנחשב כשם, ומה לא נחשב כשם?
ומה ההשלכות והנפק"מ אם זה שם או לא שם?

אשמח לשמוע גם סברות, וגם ידע מוסמך.

תודה רבה.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
לדעת מרן הגר"ח כל שם שלא הוזכר בתנ"ך כתואר שם ולא ככינוי לתפילה וכיו"ב [לדוגמא שירה] ל"ה בחינת שם וממילא לא ראוי ליתן לתינוק.
 

ישתבח שמו לעד

משתמש ותיק
אמרו לי שמקורו הוא בספר הישר,
אבל יש דברים שאף פעם לא הבנתי ואולי גם לא אזכה להבין,
ואתן כמה דוגמאות לכך: זלמן, קלמן, לייב, ועוד כהנה וכהנה מוזכרים בתנ"ך?
 

ברל

משתמש ותיק
חברי שנולדה לי בת השבוע סח לי כי אשתו רצתה לקרוא בלילה בשם עדי ואילו ר'חיים אמר לו שאין שם כזה.
למעשה כשמסתכלים בשמות מהתנ"ך נראה שהיה מקובל לקרוא על שם אירוע מסויים כמו יעקב או עשו או יצחק וכן על זה הדרך.
בגמ'לכאורה יותר מופיע שמות או שלכאורה שהיו מוזכרים בתנ"ך כמו רב שמואל רב יוסף וכדו' או על שם משמעות כמו ריש לקיש וכדו'.
אם נקח את השם עדי למשל אין משמעות כז לכאורה אם כי נראה לי שיש אבן חן כזו
 

נדיב לב

משתמש ותיק
ישתבח שמו לעד אמר:
אמרו לי שמקורו הוא בספר הישר,
אבל יש דברים שאף פעם לא הבנתי ואולי גם לא אזכה להבין,
ואתן כמה דוגמאות לכך: זלמן, קלמן, לייב, ועוד כהנה וכהנה מוזכרים בתנ"ך?

חלקם הם כינוי חיות ולדעת הגר"ח ל"מ.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
ברל אמר:
חברי שנולדה לי בת השבוע סח לי כי אשתו רצתה לקרוא בלילה בשם עדי ואילו ר'חיים אמר לו שאין שם כזה.

אם נקח את השם עדי למשל אין משמעות כז לכאורה אם כי נראה לי שיש אבן חן כזו

עדי הוזכר בתנ"ך ופירושו קישוט או תכשיט, אבל לא במשמעות של שם אדם.
 

איש תלמודי

משתמש ותיק
שמעתי שאחד רצה לתת שם לביתו - שירה ע''ש שבת-שירה
ושאל אותו הגר''ח בבדיחותא האם בשבת פרה 
יקרא לביתו פדה אדומה.......
 

מוחל וסולח

משתמש ותיק
פותח הנושא
נדיב לב אמר:
לדעת מרן הגר"ח כל שם שלא הוזכר בתנ"ך כתואר שם ולא ככינוי לתפילה וכיו"ב [לדוגמא שירה] ל"ה בחינת שם וממילא לא ראוי ליתן לתינוק.
אם הבנתי אותך נכון, "שירה" זה כן נחשב כשם? ואם כן האם גם "תהילה" נחשב כשם?

מה עם השמות הבאים.
תמר? (אם זה כתוב בתורה, משמע שניתן לקרוא ע"ש צומח?) שושנה? צביה? דוב? אריה? אהובה? ברכה? מלכה? (בפת"ח מתחת לאות מ"ם, ולא בחירי"ק)

אלו רק דוגמאות. יש עוד עשרות שמות שמשתמשים בהם, ואינם מוזכרים בתנ"ך כשם של אדם אנושי.
משהו לא מסתדר לי בסיפור הזה.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
מוחל וסולח אמר:
נדיב לב אמר:
לדעת מרן הגר"ח כל שם שלא הוזכר בתנ"ך כתואר שם ולא ככינוי לתפילה וכיו"ב [לדוגמא שירה] ל"ה בחינת שם וממילא לא ראוי ליתן לתינוק.
אם הבנתי אותך נכון, "שירה" זה כן נחשב כשם? ואם כן האם גם "תהילה" נחשב כשם?

מה עם השמות הבאים.
תמר? (אם זה כתוב בתורה, משמע שניתן לקרוא ע"ש צומח?) שושנה? צביה? דוב? אריה? אהובה? ברכה?

אלו רק דוגמאות. יש עוד עשרות שמות שמשתמשים בהם, ואינם מוזכרים בתנ"ך כשם של אדם אנושי.
משהו לא מסתדר לי בסיפור הזה.

כנראה שלא כתבתי ברור. אבל החידוש של מרן הגר"ח הוא להפך, שכל שלא הוזכר בתנ"ך כשם אדם, לא איכפ"ל שהוזכר לכינוי כל שהו. ולכן שירה ותהילה וכל שם שלא הוזכר בתנ"ך ככינוי לאדם אינו בכלל שם.
תמר הוזכר בתורה כשם, אשת בנו של יהודה, ולאחריו אשתו. האם אפשר להסיק מכח זה גם על שאר שמות הצמחים, לדעת מרן הגר"ח כמדומני שלא, אבל זו הערה טובה. ומה שלא מסתדר למר ממנהג ישראל, כמוני כמוך, אבל זה חידושו של הגר"ח.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
יש ספר שלם, 'שמות בארץ', הפורש עד לאחת את משנת הגרח"ק בנושא.
גם לפענ"ד הדברים צע"ג, ומסתבר לומר שעיקרם כהרחקה מפני רוח המאדער"ן. וק"ל.

לא זו חזות הכל. יש עקרון נוסף, כפי שנתבאר באשכול. ושם עדי לוקה בתרי, והאם סיבה זו או סיבה לעיל מכרעת אצל מרן הגר"ח כנראה ששניהם.
 

מוחל וסולח

משתמש ותיק
פותח הנושא
נדיב לב אמר:
מוחל וסולח אמר:
נדיב לב אמר:
לדעת מרן הגר"ח כל שם שלא הוזכר בתנ"ך כתואר שם ולא ככינוי לתפילה וכיו"ב [לדוגמא שירה] ל"ה בחינת שם וממילא לא ראוי ליתן לתינוק.
אם הבנתי אותך נכון, "שירה" זה כן נחשב כשם? ואם כן האם גם "תהילה" נחשב כשם?

מה עם השמות הבאים.
תמר? (אם זה כתוב בתורה, משמע שניתן לקרוא ע"ש צומח?) שושנה? צביה? דוב? אריה? אהובה? ברכה?

אלו רק דוגמאות. יש עוד עשרות שמות שמשתמשים בהם, ואינם מוזכרים בתנ"ך כשם של אדם אנושי.
משהו לא מסתדר לי בסיפור הזה.

כנראה שלא כתבתי ברור. אבל החידוש של מרן הגר"ח הוא להפך, שכל שלא הוזכר בתנ"ך כשם אדם, לא איכפ"ל שהוזכר לכינוי כל שהו. ולכן שירה ותהילה וכל שם שלא הוזכר בתנ"ך ככינוי לאדם אינו בכלל שם.
תמר הוזכר בתורה כשם, אשת בנו של יהודה, ולאחריו אשתו. האם אפשר להסיק מכח זה גם על שאר שמות הצמחים, לדעת מרן הגר"ח כמדומני שלא, אבל זו הערה טובה. ומה שלא מסתדר למר ממנהג ישראל, כמוני כמוך, אבל זה חידושו של הגר"ח.
מה שלא מסתדר לי, זה שכל כך הרבה אנשים מסתובבים בלי שם.
ומה התחדש בדור שלנו, שלא נודע קודם לכן?

ואולי ניתן לשאול האם יש בעניין גם עניין ע"פ קבלה. של אותיות וצירופים וכו'. ואז ישנם שמות שהם בסדר, וישנם כאלו שלא.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
מוחל וסולח אמר:
נדיב לב אמר:
מוחל וסולח אמר:
אם הבנתי אותך נכון, "שירה" זה כן נחשב כשם? ואם כן האם גם "תהילה" נחשב כשם?

מה עם השמות הבאים.
תמר? (אם זה כתוב בתורה, משמע שניתן לקרוא ע"ש צומח?) שושנה? צביה? דוב? אריה? אהובה? ברכה?

אלו רק דוגמאות. יש עוד עשרות שמות שמשתמשים בהם, ואינם מוזכרים בתנ"ך כשם של אדם אנושי.
משהו לא מסתדר לי בסיפור הזה.

כנראה שלא כתבתי ברור. אבל החידוש של מרן הגר"ח הוא להפך, שכל שלא הוזכר בתנ"ך כשם אדם, לא איכפ"ל שהוזכר לכינוי כל שהו. ולכן שירה ותהילה וכל שם שלא הוזכר בתנ"ך ככינוי לאדם אינו בכלל שם.
תמר הוזכר בתורה כשם, אשת בנו של יהודה, ולאחריו אשתו. האם אפשר להסיק מכח זה גם על שאר שמות הצמחים, לדעת מרן הגר"ח כמדומני שלא, אבל זו הערה טובה. ומה שלא מסתדר למר ממנהג ישראל, כמוני כמוך, אבל זה חידושו של הגר"ח.
מה שלא מסתדר לי, זה שכל כך הרבה אנשים מסתובבים בלי שם.

הדא הוא דכתיב "ומה שלא מסתדר למר ממנהג ישראל, כמוני כמוך, אבל זה חידושו של הגר"ח".
 

מוחל וסולח

משתמש ותיק
פותח הנושא
נדיב לב אמר:
מוחל וסולח אמר:
נדיב לב אמר:
כנראה שלא כתבתי ברור. אבל החידוש של מרן הגר"ח הוא להפך, שכל שלא הוזכר בתנ"ך כשם אדם, לא איכפ"ל שהוזכר לכינוי כל שהו. ולכן שירה ותהילה וכל שם שלא הוזכר בתנ"ך ככינוי לאדם אינו בכלל שם.
תמר הוזכר בתורה כשם, אשת בנו של יהודה, ולאחריו אשתו. האם אפשר להסיק מכח זה גם על שאר שמות הצמחים, לדעת מרן הגר"ח כמדומני שלא, אבל זו הערה טובה. ומה שלא מסתדר למר ממנהג ישראל, כמוני כמוך, אבל זה חידושו של הגר"ח.
מה שלא מסתדר לי, זה שכל כך הרבה אנשים מסתובבים בלי שם.

הדא הוא דכתיב "ומה שלא מסתדר למר ממנהג ישראל, כמוני כמוך, אבל זה חידושו של הגר"ח".
כעת הבינותיך!
כתבת 'מנהג ישראל', ונחרדתי. מה לי לערער על מנהגים, אך כעת אני מבין רוח דבריך.
 

מָרְדֳּכַי

משתמש ותיק
ברל אמר:
חברי שנולדה לי בת השבוע סח לי כי אשתו רצתה לקרוא בלילה בשם עדי ואילו ר'חיים אמר לו שאין שם כזה.
למעשה כשמסתכלים בשמות מהתנ"ך נראה שהיה מקובל לקרוא על שם אירוע מסויים כמו יעקב או עשו או יצחק וכן על זה הדרך.
בגמ'לכאורה יותר מופיע שמות או שלכאורה שהיו מוזכרים בתנ"ך כמו רב שמואל רב יוסף וכדו' או על שם משמעות כמו ריש לקיש וכדו'.
אם נקח את השם עדי למשל אין משמעות כז לכאורה אם כי נראה לי שיש אבן חן כזו
שמו האמיתי היה רבי שמעון בן לקיש!
 
אבל לרב פפא ולרב הונא ולרב אשי, היו שמות שלא עומדים בכלל התנ"ך.
גם רבינו הגר"ח עצמו לא תמיד מורה נגד שמות אלו.
ומסתבר יותר שהתנגדותו היתה ספציפית למקרה ההוא.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
מָרְדֳּכַי אמר:
ואגב. איפה יש את השם חיים בתנ"ך?

אין מי שאינו קרוי חיים הדא הוא דכתיב - "חיים כולכם"..
ומה עם שמריהו. או יוסף חיים. ולדעת החזו"א שני שמות ה"ה כשם אחד. ושמא י"ל דשם אחרון נגרר אחרי ראשון שהוא יוסף והוזכר בתורה. וצ"ב. וזו שאלה ידועה אבל בל תשכח שמרן הגר"ח לא בחר לעצמו את השם..
ולבניו קרא בשמות המופיעים בתנ"ך. חנה, לאה, רות, שלמה, דינה, יצחק שאול. מלבד ברכה, שעכ"פ הוזכר כשם מקום בתנ"ך. וצ"ב.
 

זקן ורגיל

משתמש רגיל
ישתבח שמו לעד אמר:
אמרו לי שמקורו הוא בספר הישר,
אבל יש דברים שאף פעם לא הבנתי ואולי גם לא אזכה להבין,
ואתן כמה דוגמאות לכך: זלמן, קלמן, לייב, ועוד כהנה וכהנה מוזכרים בתנ"ך?


זלמן זה השם הגויי של שלמה, שלמה->סלומון->זלמן
אולי קלמן גם?
אני חושב שבתנך שלמה המלך מוזכר גם בשם סלמון

 
 

הכהן

משתמש ותיק
זקן ורגיל אמר:
אני חושב שבתנך שלמה המלך מוזכר גם בשם סלמון
אולי בתרגום השבעים...
אבל מה עם געציל ושרגא פייבל?
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
מָרְדֳּכַי אמר:
ואגב. איפה יש את השם חיים בתנ"ך?
גם לא בש"ס ומתחיל בתקופת הראשונים.
מצינו גם בש"ס, ר' חייא, המשמעות של השם היא "חיים", וזו גירסתו בלשון הארמית.
 
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
לדעת מרן הגר"ח כל שם שלא הוזכר בתנ"ך כתואר שם ולא ככינוי לתפילה וכיו"ב [לדוגמא שירה] ל"ה בחינת שם וממילא לא ראוי ליתן לתינוק.
לא נכון.
לפי רבי חיים כל שם שנזכר בקדמונים הוא טוב. רק שמות חדשים לא טוב!
לא צריך שם מהתנך. אני חושב שגם השם חיים לא נזכר בתנך. רק בראשונים
 
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
ודעתו היא חידוש. כי מדוע בדורנו לא יוכלו להמציא שמות כמו בדורות עבר. והגרי"ש אלישיב באמת חלק עליו ואמר שאפשר גם להמציא שמות חדשים לכתחילה.
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
מוחל וסולח אמר:
תמר? (אם זה כתוב בתורה, משמע שניתן לקרוא ע"ש צומח?) שושנה? צביה? דוב? אריה?

גם שמות ע"ש בע"ח מצינו רבות, "רחל", (לבן אביה התעסק רבות עם כבשים ורחלים. אגב גם בתואל קרא לבתו "רבקה", ע"ש ענין של בע"ח, מקום הדישה של התבואה, עי' ב"מ ל'. "הכניסה לרבקה ודשה כשירה"ופירש"י "רבקה - קופל"ה בלע"ז שמדבקים שלש בהמות או ארבעה בצואריהן זו אצל זו ודשים הדישה"), שכם בן "חמור" (להבדיל אא"ה). ועוד רבים.
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
מוחל וסולח אמר:
צביה? דוב? אריה?

שמות ע"ש בע"ח נכנסו ברובם רק מחמת סיבות מיוחדות, בקשר לשם נוסף.

אריה/לייב - יהודה אריה, "גור אריה יהודה".
פישל (דג) - אפרים פישל , "וידגו לרוב בקרב הארץ".
הירצקא (אילה) - נפתלי הירצקא, "נפתלי אילה שלוחה".
זאב/וואלף - בנימין זאב, "בנימין זאב יטרף".
וכו' וכו'.
 
חלק עליון תַחתִית