לא דומה, מיימוני ואשרי הוא ייחוס השם - של מיימון/של אשר, דוגמת החיריק בתיבת ספרדי/אשכנזי/ירושלמי. אבל מרדכי הוא השם עצמו.קמנו ונתעודד אמר:כמו "מיימוני", "אשרי", כך גם "מרדכי".
כהן אמר:האם יש ראיות לקריאת שם הספר 'מרדכי', האם הכ' בחיריק או בקמץ?
ראיות יפות שזה לא שמו הפרטי, אבל עדיין אין ראיות שצריכים לומר בחיריק. אפשר לומר שהספר נקרא 'מרדכי' [בקמץ] על שם מחברו ר' מרדכי [בקמץ].משה נפתלי אמר:שתי ראיות חותכות:
לא הבנתי, יש ספק בכך שמחבר הספר הוא "רבנו מרדכי בר הלל"?משה נפתלי אמר:כהן אמר:האם יש ראיות לקריאת שם הספר 'מרדכי', האם הכ' בחיריק או בקמץ?שתי ראיות חותכות:א. לפני שם עצם פרטי לא תבוא לעולם הא הידיעה; יידוע השם 'מרדכי' בספרי הפוסקים ('כתב המרדכי') מופת הוא כי אין השם שם פרטי.ב. הזכרת השם 'מרדכי' ללא כל תואר כבוד עדות נאמנה כי שם חיבור הוא ולא שם מחבר.
ומה תאמר על: הרא"ש, הרשב"א, הרי"ף הרמב"ן וכו'? בכולם יש יידוע השם.משה נפתלי אמר:. לפני שם עצם פרטי לא תבוא לעולם הא הידיעה; יידוע השם 'מרדכי' בספרי הפוסקים ('כתב המרדכי') מופת הוא כי אין השם שם פרטי.
חזרה למעלה
הצעיר שבחבורה אמר:יש ספק בכך שמחבר הספר הוא "רבנו מרדכי בר הלל"?
אני נוהג בזה כמו בזכור לומר תמיד מרדכי/ מרדכי בחיריק וקמץ ולצאת לכל השיטות.כהן אמר:האם הכ' בחיריק או בקמץ?
חזק וברוך אמר:ומה תאמר על: הרא"ש, הרשב"א, הרי"ף הרמב"ן וכו'? בכולם יש יידוע השם.משה נפתלי אמר:. לפני שם עצם פרטי לא תבוא לעולם הא הידיעה; יידוע השם 'מרדכי' בספרי הפוסקים ('כתב המרדכי') מופת הוא כי אין השם שם פרטי.
חזרה למעלה
ובכל זאת, להעירו דאם איננו קורא את הד' בחטף קמץ, אלא בשווא נע, ספק גדול אם יצא יד"ח...משיב דבר אמר:אני נוהג בזה כמו בזכור לומר תמיד מרדכי/ מרדכי בחיריק וקמץ ולצאת לכל השיטות.כהן אמר:האם הכ' בחיריק או בקמץ?
כמדומני שהחטף קמץ (בד' דמרדכי) נודע רק אחרי עליית תימן (וא"כ כבר נקבע שם הספר בשווא נא) ? או דילמא טעות היא בידי ?ובכן אמר:ובכל זאת, להעירו דאם איננו קורא את הד' בחטף קמץ, אלא בשווא נע, ספק גדול אם יצא יד"ח...משיב דבר אמר:אני נוהג בזה כמו בזכור לומר תמיד מרדכי/ מרדכי בחיריק וקמץ ולצאת לכל השיטות.כהן אמר:האם הכ' בחיריק או בקמץ?
לפי כללי הדקדוק היה צריך להיות מרדכיי [היוד בחיריק ולא הכ']משה נפתלי אמר:שם המחבר הוא רבנו מָרְדְּכַי, ומשום כך מכונה ספר פסקיו 'מָרְדְּכִי', כשם שספר פסקיו של רבנו אשר מכונה 'אָשֵׁרִי'.
אילו היו שמו של אחד מבני השבטים מרדכי, היה נזכר בפרשת פינחס: 'לְמָרְדְּכַי מִשְׁפַּחַת הַמָּרְדְּכִי'.
אולי.משה נפתלי אמר:הצעיר שבחבורה אמר:יש ספק בכך שמחבר הספר הוא "רבנו מרדכי בר הלל"?שם המחבר הוא רבנו מָרְדְּכַי, ומשום כך מכונה ספר פסקיו 'מָרְדְּכִי', כשם שספר פסקיו של רבנו אשר מכונה 'אָשֵׁרִי'.אילו היו שמו של אחד מבני השבטים מרדכי, היה נזכר בפרשת פינחס: 'לְמָרְדְּכַי מִשְׁפַּחַת הַמָּרְדְּכִי'.
טעות היא בידךתלמיד נאמן אמר:כמדומני שהחטף קמץ (בד' דמרדכי) נודע רק אחרי עליית תימן (וא"כ כבר נקבע שם הספר בשווא נא) ? או דילמא טעות היא בידי ?
ְדָרְיָוֶשׁ הַמָּדִי (ולא המדיי)כהן אמר:לפי כללי הדקדוק היה צריך להיות מרדכיי [היוד בחיריק ולא הכ']משה נפתלי אמר:שם המחבר הוא רבנו מָרְדְּכַי, ומשום כך מכונה ספר פסקיו 'מָרְדְּכִי', כשם שספר פסקיו של רבנו אשר מכונה 'אָשֵׁרִי'.
אילו היו שמו של אחד מבני השבטים מרדכי, היה נזכר בפרשת פינחס: 'לְמָרְדְּכַי מִשְׁפַּחַת הַמָּרְדְּכִי'.
מרדכי דבני רינוס. מרדכי רינוס. מרדכי דבני אוסטרייך. מרדכי אוסטרייך. מרדכי הגדול. מרדכי קטן. מרדכי קצר, הגהות מרדכי. חידושי מרדכי. פסקי מרדכי. (מתוך אוצה"ג)
למה לא?להלן מבחר לשונות וכינויים מכתבי רבותינו הראשונים והאחרונים לספר (שעבר עריכות שונות וקיצורים ע"י מחברים שונים ואפי' יחוסו לרבינו מרדכי ב"ר הלל אינו מוכרע לגמרי):
מרדכי דבני רינוס. מרדכי רינוס. מרדכי דבני אוסטרייך. מרדכי אוסטרייך. מרדכי הגדול. מרדכי קטן. מרדכי קצר, הגהות מרדכי. חידושי מרדכי. פסקי מרדכי. (מתוך אוצה"ג)
האם כולם סובלים את הכינוי החרוק?
להלן מבחר לשונות וכינויים מכתבי רבותינו הראשונים והאחרונים לספר:
מרדכי דבני רינוס. מרדכי רינוס. מרדכי דבני אוסטרייך. מרדכי אוסטרייך. מרדכי הגדול. מרדכי קטן. מרדכי קצר, הגהות מרדכי. חידושי מרדכי. פסקי מרדכי
כלומר דקדושת מרדכי ואסתר עומדת בזה לעומת זה אל מול טומאת המן עמלק (הכלל השישי).אני נוהג בזה כמו בזכור לומר תמיד מרדכי/ מרדכי בחיריק וקמץ ולצאת לכל השיטות.