איך אומרים "בצלים" ביחיד?

הכהן

משתמש ותיק
בתורה כתוב "זָכַרְנוּ... וְאֶת הַבְּצָלִים", ואין מקור מהי צורת היחיד. התרגלנו לנקד בָּצָל. האם זה בטוח?
להלן רשימה של מילים באותו משקל ברבים, ובמשקלים שונים ביחיד.
 
  • סְפָרִים >> סֵפֶר
  • כְּפָרִים >> כְּפָר
  • דְּרָכִים >> דֶּרֶךְ
  • דְּבָרִים >> דָּבָר
  • פְּתָחִים >> פֶּתַח
  • כְּפָרִים >> כֹּפֶר
 

בשלמא

משתמש ותיק
למלאכת שלמה היו משניות מנוקדות וכך גם אצל שאר התימנים יש לבדוק שם
 

HaimL

משתמש ותיק
למעשה, אם לדון מפירות אדמה אחרים, כגון לפת, סלק, גזר,
צ"ל שבצל גם הוא בשני סגול (או שגם הם בשני קמצים).
 

נצבים וילך

משתמש ותיק
אע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר בפסחים קיד. אכול בצל ושב בצל - נראה קצת שזה אמור "להתחרז"
 

HaimL

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
HaimL אמר:
לא מילה בלשון הקודש (עברית החדשה)
ואולי גם סלק מעוברת מסילקא
המילה עצמה היא שם של עיר בתנ"ך. אם יש קשר לפרי האדמה הנ"ל, זאת אינני יודע

פַּרְעֹ֨ה מֶלֶךְ־מִצְרַ֜יִם עָלָ֗ה וַיִּלְכֹּ֤ד אֶת־גֶּ֙זֶר֙ וַיִּשְׂרְפָ֣הּ בָּאֵ֔שׁ וְאֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֛י הַיֹּשֵׁ֥ב בָּעִ֖יר הָרָ֑ג וַֽיִּתְּנָהּ֙ שִׁלֻּחִ֔ים לְבִתּ֖וֹ אֵ֥שֶׁת שְׁלֹמֹֽה׃
 
 

פיילוט 0.4

משתמש ותיק
בד''כ יש דמיון בין השמות בשפות קרובות, כמו ערבית לדוג'.
איני יודע אם זה מקור למה צריך להיות, זה עכ''פ זה יכול להיות מקור למה שזה עכשיו.
בצל בערבית דומה לעברית.
 

אחד הלויים

משתמש ותיק
אחר שהובא כאן הגמל ע"י פינחס רוזנצוויג
הנני להוסיף
שפן - שפנים
נחש - נחשים
שרף - שרפים
ברק - ברקים
בשר - בשרים
משל - משלים
וצ"ע ב, מטר, ברד איך נאמר ברבים
 

הכהן

משתמש ותיק
פותח הנושא
אחד הלויים אמר:
אחר שהובא כאן הגמל ע"י פינחס רוזנצוויג
הנני להוסיף
שפן - שפנים
נחש - נחשים
שרף - שרפים
ברק - ברקים
בשר - בשרים
משל - משלים
וצ"ע ב, מטר, ברד איך נאמר ברבים

ראשית, גמל זה דוגמא לא מוצלחת, כי זה לא גְּמָלִים (כמו בְּצָלִים) אלא גְּמַלִּים!
ולגבי רשימה זו - אטו כי רוכלא ליזיל ולמני? לית מאן דפליג שיש כזה משקל, אלא שיש משקלים נוספים.

אגב, היכן מצינו "בשרים"?
 

אחד הלויים

משתמש ותיק
הכהן אמר:
ולגבי רשימה זו - אטו כי רוכלא ליזיל ולמני? לית מאן דפליג שיש כזה משקל, אלא שיש משקלים נוספים.
מה מפריע במשקל בצל בקמצים שנראה שאומרים אחרת
 

הכהן

משתמש ותיק
פותח הנושא
לא מפריע, אבל אתה הראית לדעת שיש משקלים נוספים כמשקל סֵפֶר או פֶּתַח וכו', ומי אמר שהבצל אינו כמשקלים אלו (עד שבאו @לענין ו@לבי במערב)
 

בן אבנר

משתמש ותיק
הרב הנאמ"ן בספרו אסף המזכיר (עמ' ס"ה-ס"ו) דן האם אומרים בצל בשני קמצים (וקורא לזה קריאת האשכנזים) או בקמץ וצירי (שכך היתה קריאתם בחו"ל), ולא הביא כלל צד שקריאתו בב' סגולים.
אמנם ראיתי בשרשים לרד"ק (בדפוס המצוי) שהמדפיס ניקד בב' סגולים, ואיני יודע מי הוא ומה רמת סמכותו.
 
חלק עליון תַחתִית