תלוים בשני יודי"ן או עם אחד?

פרי הארץ

משתמש ותיק
משוך חסדך ליודעיך אמר:
איך כותבים בלשה"ק, תלוים או תלויים?

אם הכוונה להלוואה לרבים, ניתן לומר תלוים. ואם הכוונה מלשון תלייה אזי יש לכתוב תלויים. אלא אם כן כוונתו מלשון תילוי שיש אפשר לומר תלוים.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
הלואה לרבים - 'תלוֵ(ו)ם' (וכן לשון ליווי).
לשון תלי' - בכתיבה תורנית 'תלוים', בעברית המודרנית 'תלויים'.
 

פרי הארץ

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
הלואה לרבים - 'תלוֵ(ו)ם' (וכן לשון ליווי).
לשון תלי' - בכתיבה תורנית 'תלוים', בעברית המודרנית 'תלויים'.

והנימוק לעברית המודרנית הוא שהכניסו את אותיות הניקוד גם במקום כפילות אות וזה למדו משפת האנגלית.
ולזה אמרתי שאפשר לכתוב לשון הלוואה שלוים כי יש מקומות שה"ציירה" אות הניקוד שלו היא "חיריק". אינני בקי מספיק בכללים לכן כתבתי שיתכן ואפשר לומר תלוים.
 

משבט הכהונא

משתמש ותיק
בתורה ובמשנה אין תלויים רק תלוים
ככה יצא לי בחיפוש בבר אילן
יהושע פרק י
(כו) וַיַּכֵּ֨ם יְהוֹשֻׁ֤עַ אַֽחֲרֵי־כֵן֙ וַיְמִיתֵ֔ם וַיִּתְלֵ֕ם עַ֖ל חֲמִשָּׁ֣ה עֵצִ֑ים וַיִּֽהְי֛וּ תְּלוּיִ֥ם עַל־הָעֵצִ֖ים עַד־הָעָֽרֶב:
משנה מסכת תמיד פרק ד
למי שזכה בה והקנה והלב והריאה תלוים בה בא לו לדופן השמאלית
משנה מסכת נדה פרק י
הרי זו תרבות רעה ומגען ובעילתן תלוים:
 

ובכן

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
לשון תלי' - בכתיבה תורנית 'תלוים', בעברית המודרנית 'תלויים'.
מדוע?
וכי לא מצאנו כתיבה מלאה במקרא?
'ה' אלקי העבריים נקרה עלינו' (שמות ג יח).
וצורת כתיב זו מתרבה היא עם השנים, עד ספרי נביאים אחרונים. [ובספרי חז"ל מופיע הרבה].

ומה שכתב מר לחלק, נכון הוא למילה 'תלייה' [ודומותי'], שבה צריך לומר באמת 'תליה', ורק בעברית המודרנית הוסיפו.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
כך מקובל בד"כ, אאל"ט.
[לא היתה כוונתי לשלול את הכתיב המלא].

אגב, המלה 'עבריים' - באופן ספציפי - אינה שייכת לנדון.
 

ובכן

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
כך מקובל בד"כ, אאל"ט.
חיפוש בבר אילן מניב הרבה 'תלויים' בספרות חז"ל.
לבי במערב אמר:
[לא היתה כוונתי לשלול את הכתיב המלא].
איני יודע מה היה בדעתך לשלול, אבל השאלה אם לכתוב 'תלויים' או 'תלוים', תלויה היא בכתיב מלא וחסר. שהרי הי' הראשונה חרוקה היא, ולכשנמלא את החיריק, נוסיף אחריה י'.
ולפיכך, איני מבין את המשך דבריך:
לבי במערב אמר:
אגב, המלה 'עבריים' - באופן ספציפי - אינה שייכת לנדון.
שהרי גם בה, אם היתה חסרה, היתה נכתבת 'עברים', כשהי' עצמה חרוקה. ויש כמו כן במקרא [-'תחתים שנים שלישים תעשה'].
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
א. 'מקובל' פירושו שכן הוא לרוב, אך לא באופן מוחלט וגורף.
ב. אכן כך. לא היתה כוונתי לשלול את לגיטימיותו של הכתיב המלא, דהיינו 'תלויים'.
ג. כי ב'עבריים' (וכן 'שלישיים') הוא חירי"ק כפול, משא"כ הכא.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
לפי הכללים, 'תלויים' – 'תלוי' + 'ים' (סימן הריבוי לזכרים).​
דוגמת 'תלויות' – 'תלוי' + 'ות' (סימן הריבוי לנקבות).​
הכתיב המקראי ('תלוים', 'גוים', 'לוים') – כתיב נחשל הוא, 'חסר כתיב'.
 

הכהן

משתמש ותיק
הכתיב החסר במקרא הוא לעתים חסר יותר מהכתיב הדקדוקי.
לדוגמא, תיבת 'קול', אין סיבה דקדוקית לכתוב אותה חסרה, אבל בפסוק "הקל קול יעקב". וברבים אין כל סיבה דקדוקית לכתוב אותה חסר דחסר "קֹלֹת" במקום "קולות". הוא הדין "לֻחֹת", "נְשִׂאִם" וכו'
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
@רש"י כתב:
כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹדִים עָשָׂה אֶת־הָאָדָם. זֶה מִקְרָא חָסֵר. וְצָרִיךְ לִהְיוֹת עָשָׂה הָעוֹשֶׂה אֶת הָאָדָם.​
אוי ווי!
 

ובכן

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
@רש"י כתב:
כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹדִים עָשָׂה אֶת־הָאָדָם. זֶה מִקְרָא חָסֵר. וְצָרִיךְ לִהְיוֹת עָשָׂה הָעוֹשֶׂה אֶת הָאָדָם.​
אוי ווי!
איני יודע עם שכלך 'חסר' הוא, או שמא 'נחשל' הוא.
משתמש בחריפותך האופיינית...
 

אבימי

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
לשון תלי' - בכתיבה תורנית 'תלוים'
בכתיבה רגילה בספרים שבדפוס בשתי יודי"ן, כגון בריש גיטין "אין עדים מצויין לקיימו", בר"ה טז: "בינוניים תלויין ועומדין", ובחולין פד: "שהן תלויין בו"
 
חלק עליון תַחתִית