פירוש המילה "טטפראות"

במבי

משתמש ותיק
אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהוֹסִיף עַל יְרוּשְׁלֶם אֶלֶף טֶפֶף גִּינּוֹאוֹת אֶלֶף קֶפֶל מִגְדָּלִים אֶלֶף לִיצוֹי בִּירָנִיּוֹת אֶלֶף וּשְׁנֵי שִׁילֹה טוֹטַפְרָאוֹת וְכׇל אַחַת וְאַחַת הָוְיָא כְּצִפּוֹרִי בְּשַׁלְווֹתָהּ (ב"ב עה:)

בפירוש המילים בסוף אוצר המדרשים מזהה את המילה טטפראות טטרפילות וכותב "היכל נהדר ומפואר בארבע שערים






ובמכלול בערך הנ"ל

https://www.hamichlol.org.il/%D7%98%D7%98%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F

250px-Leptis_Magna_Arch_of_Septimus_Severus.jpg

קשת ספטימוס סוורוס - טטרפילון בלפטיס מגנה

Palmyra_Tetrapylon,_Syria.jpg

הטטרקיאוניון בתדמור



טטרפילון (יוונית Τετράπυλον, תרגום: "ארבעה שערים", ברבים "טטרפליה", לטינית Tetrapylum או Quadrifrons, תרגום: "ארבע חזיתות") הוא מבנה מונומנטלי שבו ארבעה שערים או פתחים.

הטטרפילון רווח באדריכלות הקלאסית, בעיקר באדריכלות הרומית, ובייחוד בחלקו המזרחי של הים התיכון. המבנה התאפיין לעיתים קרובות בצורת קובייה שבכל אחד מצדדיה נקבע שער, ובין השערים נצבו עמודים או פילסטרים אשר תחמו אותם ונשאו את הגג. הטטרפילון עשוי להיבנות ממבנה בודד או ממספר מבנים נפרדים, כדוגמת ה"טטרקיאוניון" (Tετρακιόνιον), מעבר לא מקורה התחום על ידי ארבעה עמודים או מבנים נפרדים.

הטטרפיליה הוקמו בדרך כלל בצמתים חשובים או בנקודות בעלות חשיבות גאוגרפית יוצאת דופן, דוגמת שערי ניצחון, או כמבנים דקורטיביים בעלי ערך אסתטי.
 

HaimL

משתמש ותיק
ודווקא, הפאון הרלוונטי לענייננו (תפילין) אינו טטרהדרון (זאת פירמידה, בעלת 4 פאות), אלא הקסהדרון (קובייה, בעלת שש פאות).

---
ארבעון (טטרהדרון) - פאון משוכלל בעל 4 פאות שכל אחת מהן היא משולש שווה-צלעות (פירמידה משולשת).
קובייה (הקסהדרון) - פאון משוכלל בעל 6 פאות שכל אחת מהן היא ריבוע.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
HaimL אמר:
ודווקא, הפאון הרלוונטי לענייננו (תפילין) אינו טטרהדרון (זאת פירמידה, בעלת 4 פאות), אלא הקסהדרון (קובייה, בעלת שש פאות).

---
ארבעון (טטרהדרון) - פאון משוכלל בעל 4 פאות שכל אחת מהן היא משולש שווה-צלעות (פירמידה משולשת).
קובייה (הקסהדרון) - פאון משוכלל בעל 6 פאות שכל אחת מהן היא ריבוע.

בתחילה לא הבנתי מהו "פאון" וחשבתי שייתכן שכבודו מתכוון לטווס הנקרא "פאון" בלע"ז עד שיגעתי בחקר קל שהכוונה ל"פאה" בתוספת "און" ולאחמ"כ בדקתי מהו ה"הדרון" הלזה עד שמצאתי את ההגדרה הלזו:

צורה משלבת שמשמעותה "פנים", המשמשת בשמות של דמויות מלאות גיאומטריות בעלות צורה או מספר פנים שצוינו על ידי האלמנט הראשוני: (מקור)

ומכיוון דלא מתמנעי רבנן למקרי ה"י חי"ת וחי"ת ה"י  וכמו שמביא זאת הרע"ק בריש בפרק ו' דברכות ובחרדה (אל תקרי הדרה אלא חרדה וכו') ניתן לומר שגם המילה היהודית "חדר" הינה על הדרך הנ"ל.

 
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
והערוך רושם

טטפראות   [וויינלויבע. בורג] לשון יוני הוא ומצינו (בכלאים ירושלמי) אמר רב אבא בר ממל טטפראות שבכרם אסור לטלטל תחתיהן מפני שהן סוף התקרה ונראה שהן זיזין שהן עשויין כסנפירין וכנפים לקורות אחד מפה ואחד מפה. ועוד לשון טט שנים כפתרון "טט" בגדפי "פראות" סנפירין וכנפים בלשון פרסי ויש מקום שקורין לעירות שילות ואת העיר שילה וכן אני אומר ושני שילי טטפראות אלף ליצוי ברניו' לינוי לשון מליצה כמו באר היטב וכן תירוץ הדברים כי טטף אלף מגדלים יקפל אלף שנים טטפראות אלף ושנים בירניות ליצוי ומליצה אלף עתיד הב"ה להוסיף על ירושלם במהרה בימינו (בהגדה דתילים) ספרו מגדליה כמה גוניות עתידין להיות בירושלם אלף קפ"ד גוניות וכמה מגדנין עתידין להיות בירושלם אלף תפ"ח מגדלים וכמה טטראפילות עתידין להיות בירושלם אלף רצ"ו וכמה נימסאות עתידין להיות בירושלים אלפים ותע"ז והיאך המים עולים על תתק"צ ריבואות:







ודרך אגב מהמילים

... ועוד לשון טט שנים כפתרון "טט" בגדפי "פראות" סנפירין וכנפים בלשון פרסי.

וא"כ מובן מדוע לאשה קורין באידיש "פראו" ! ע"ש הסנפירים.

וכן כותב המלאכת שלמה

אלו הן ציצין וכו' ומחק ה"ר יהוסף ז"ל מלת הן. ובערוך בערך צץ תשובת רב האי גאון ז"ל ואביו רב שרירא גאון ז"ל בשר החופה את רוב העטרה דאמריתו אמאי אפקוה בלשון ציצין כך הוא כל הבשר החופה את העטרה אינו נקרא ציצין אלא אם נטל מקצתו ושייר מקצתו הנה מעט והנה מעט נקראו אותן מעט הנותרים ציצין מפני שדומין לסנפירין ותרגום סנפיר ציצין ע"כ: (שבת יט-ו)

והערוך לעיל רשם  "...ונראה שהן זיזין שהן עשויין כסנפירין" עכ"ל והגדרת הזיזין היינו דבר היוצא ובולט והאות ז' דומה בהברתה לאות צ' (וכן דד על זה הדרך כ"זיז")

וכן משמע מהגמ' דהיינו ההגדרה הנשמעת לאוזן לגבי דבר ה"יוצא" 

רַב יְהוּדָה הֲוָה עָסֵיק לֵיהּ לִבְרֵיהּ בֵּי רַב יְהוּדָה בַּר חֲבִיבָא. אַיְיתוֹ לְקַמַּיְיהוּ פַּת הַבָּאָה בְּכִסָנִין. כִּי אֲתָא, שַׁמְעִינְהוּ דְּקָא מְבָרְכִי ״הַמּוֹצִיא״. אָמַר לְהוּ: מַאי ״צִיצִי״ דְּקָא שָׁמַעְנָא? דִּילְמָא ״הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ״ קָא מְבָרְכִיתוּ? אָמְרִי לֵיהּ: אִין. דְּתַנְיָא, רַבִּי מוּנָא אָמַר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה (ברכות מב.)
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
במבי אמר:
ודרך אגב מהמילים

... ועוד לשון טט שנים כפתרון "טט" בגדפי "פראות" סנפירין וכנפים בלשון פרסי.

ומעניין ש"פראות" זה כנפיים בפרסית קדומה ואחד הבעלי חיים שכל כולו כנפיים הוא ה"פרפר" !
 
חלק עליון תַחתִית