מילות המתפרשות בהחלפת ר-ל

במבי

משתמש ותיק
במבי אמר:
ונקדים בעוד החלפה שהיא החלפת האות ר' באות ל' ואביא מספר דוגמאות

בפסוק וַיֵּ֙דַע֙ אַלְמְנוֹתָ֔יו וְעָרֵיהֶ֖ם הֶחֱרִ֑יב וַתֵּ֤שַׁם אֶ֙רֶץ֙ וּמְלֹאָ֔הּ מִקּ֖וֹל שַׁאֲגָתֽוֹ׃ (יחזקאל יט-ז) כותב המצודת ציון - אלמנותיו. כמו ארמנותיו ובאה הלמ״ד במקום הרי״ש וכן התוציא מזרות (איוב ל״ח:ל״ב) והוא כמו מזלות ובאה הרי״ש במקום הלמ״ד או יתכן שהוא שהוא מל׳ אולם.

רש"י בברכות יז. מסביר מתגדר - כמו מתגדל

ובמשנה בריש פרק ד' דעירובין כתוב מַעֲשֶׂה שֶׁבָּאוּ מִפְּרַנְדִּיסִין וְהִפְלִיגָה סְפִינָתָם בַּיָּם. רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה הִלְּכוּ אֶת כֻּלָּהּ וכו' אך אם נביט בגמרא הגירסא היא מַעֲשֶׂה שֶׁבָּאוּ מִפְּלַנְדַּרְסִין, וְהִפְלִיגָה סְפִינָתָם בַּיָּם ! (ושם המקום באמת  הוא בר' !)

התפארת ישראל מסביר את הע"ז ששמה "מרקוליס" במסכת ע"ז - שם האליל זה הוא מערקור שהמנוהו עובדיו על סוחרים ועוברי דרכים (פרק ד' משנה א')


ולא רק אצל חז"ל מצאנו החלפה זו אלא גם בלע"ז ולדוגמא התבלין קצח שהוא שחור משחור שמו המדעי הוא Nigella ואם נעשה החלפת ל' בר' נקבל כינוי גנאי אמריקאי ידוע לכושים !

אטפל ואפרק תחילה את אוייבנו המר....

עמלק- עם רק.

אין ביטוי יותר טוב אליו, רק "ריק"
 

מסתפק במועט

משתמש ותיק
יאן אמר:
מעניין שבספרדית ר' מבוטא כל'.
באמת זה מסביר את הקשר בין ר-ל. גם בשפות אחרות שמגלגלים את הר'- כרוסית,איטלקית,הונגרית ועוד- הר' מתקרבת לל'. אא"כ בצרפתית,ערבית ועברית בהם הר' היא גרונית. אף פעם לא הבנתי למה ר' שייכת לקבוצת מוצאות השיניים- זשר"ץ. לכאורה הר' היא או לשונית או "שיננית".
 
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
במבי אמר:
במבי אמר:
בפסוק וַיֵּ֙דַע֙ אַלְמְנוֹתָ֔יו וְעָרֵיהֶ֖ם הֶחֱרִ֑יב וַתֵּ֤שַׁם אֶ֙רֶץ֙ וּמְלֹאָ֔הּ מִקּ֖וֹל שַׁאֲגָתֽוֹ׃ (יחזקאל יט-ז) כותב המצודת ציון - אלמנותיו. כמו ארמנותיו ובאה הלמ״ד במקום הרי״ש וכן התוציא מזרות (איוב ל״ח:ל״ב) והוא כמו מזלות ובאה הרי״ש במקום הלמ״ד או יתכן שהוא שהוא מל׳ אולם.

וחז"ל מדמים את החתן למלך ותמיד אומרים שאם
אתה רוצה להמשיך להיות מלך  תעשה את אשתך מלכה, ואפשר לומר שאם המלך נפטר רח"ל ואין כאן מלכות, מה שנשאר זה הארמון !

שזה האלמנה.
 

מסתפק במועט

משתמש ותיק
במבי אמר:
במבי אמר:
במבי אמר:
בפסוק וַיֵּ֙דַע֙ אַלְמְנוֹתָ֔יו וְעָרֵיהֶ֖ם הֶחֱרִ֑יב וַתֵּ֤שַׁם אֶ֙רֶץ֙ וּמְלֹאָ֔הּ מִקּ֖וֹל שַׁאֲגָתֽוֹ׃ (יחזקאל יט-ז) כותב המצודת ציון - אלמנותיו. כמו ארמנותיו ובאה הלמ״ד במקום הרי״ש וכן התוציא מזרות (איוב ל״ח:ל״ב) והוא כמו מזלות ובאה הרי״ש במקום הלמ״ד או יתכן שהוא שהוא מל׳ אולם.

וחז"ל מדמים את החתן למלך ותמיד אומרים שאם
אתה רוצה להמשיך להיות מלך  תעשה את אשתך מלכה, ואפשר לומר שאם המלך נפטר רח"ל ואין כאן מלכות, מה שנשאר זה הארמון !

שזה האלמנה.
אשתו זו ביתו - אלמנתו זו ארמונו.
בענין מזרות - מזלות ,יש להבין ,מזל מלשון נזל, שמשפיע כמו "יזל מדליו", ומזר - אפשר לקשר לזורה שהוא לשון פיזור וביותר בל' ויזורר שהיה בהפטורה.
ד"א , לגבי אהבה, אולי יעניין את הרב @במבי לדעת שאחד מחכמי האיטליאנים פירש את הפסוק "את ה' האמרת... האמירך" עפ"י המילה האיטלקית  Amore ('אמורה',וכדומה בעוד שפות)שפירושה אהבה.
 
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
מסתפק במועט אמר:
במבי אמר:
במבי אמר:

וחז"ל מדמים את החתן למלך ותמיד אומרים שאם
אתה רוצה להמשיך להיות מלך  תעשה את אשתך מלכה, ואפשר לומר שאם המלך נפטר רח"ל ואין כאן מלכות, מה שנשאר זה הארמון !

שזה האלמנה.
אשתו זו ביתו - אלמנתו זו ארמונו.
בענין מזרות - מזלות ,יש להבין ,מזל מלשון נזל, שמשפיע כמו "יזל מדליו", ומזר - אפשר לקשר לזורה שהוא לשון פיזור וביותר בל' ויזורר שהיה בהפטורה.
ד"א , לגבי אהבה, אולי יעניין את הרב @במבי לדעת שאחד מחכמי האיטליאנים פירש את הפסוק "את ה' האמרת... האמירך" עפ"י המילה האיטלקית  Amore ('אמורה',וכדומה בעוד שפות)שפירושה אהבה.

שמעתי בשם הר' בעל הפלא יועץ שתירץ את הקושיא היכן מצינו שציווה הקב"ה את הכהנים לברך את עמו ישראל ב"אהבה" ואמר שכתוב "אמור להם" !
 

מסתפק במועט

משתמש ותיק
במבי אמר:
שמעתי בשם הר' בעל הפלא יועץ שתירץ את הקושיא היכן מצינו שציווה הקב"ה את הכהנים לברך את עמו ישראל ב"אהבה" ואמר שכתוב "אמור להם" !
חזרה למעלה
ייש"כ.זכורני שראיתי את מה שכתבתי בספר של חכם איטלקי.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
רבי זירא הוה מיטמר למיסמכיה דאמר רבי אלעזר לעולם הוי קבל וקיים כיון דשמעה להא דא"ר אלעזר אין אדם עולה לגדולה אלא א"כ מוחלין לו על כל עונותיו אמצי ליה אנפשיה (סנהדרין יד.)

ועפ"ז קבל מלשון קבר !

ואז זה תואם את פירוש רש"י שהוא מלשון אפילה, וכן את המשך דבריו של רש"י:

וקיים - ותחיה כלומר הרחק מן הרבנות שמקברת את בעליה אפילה מתרגם קבלה (שמות י):
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
במבי אמר:
רבי זירא הוה מיטמר למיסמכיה דאמר רבי אלעזר לעולם הוי קבל וקיים כיון דשמעה להא דא"ר אלעזר אין אדם עולה לגדולה אלא א"כ מוחלין לו על כל עונותיו אמצי ליה אנפשיה (סנהדרין יד.)

ועפ"ז קבל מלשון קבר !

ואז זה תואם את פירוש רש"י שהוא מלשון אפילה, וכן את המשך דבריו של רש"י:

וקיים - ותחיה כלומר הרחק מן הרבנות שמקברת את בעליה אפילה מתרגם קבלה (שמות י):

ומתאים שאפל מקביל למקום נמוך שהוא ההיפך מהעליה לגדולה שהרי תחתוניות היינו "עפולים"
 
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
וגם לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו אפשר לדרוש "לב" - "רב" ולבנות דרשות שלמות על הנ"ל.... ואפי' אומר לך על ימין שהוא שמאל, (שהרי הלב הוא בצד שמאל...)
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
וידוע ששליא של בע"ח טמאים מוגדרת כפרשא בעלמא ומותרת באכילה (לרפואה וכדו') ו"שליא" בהחלפת ר-ל יוצא "שריא" ומה שמרמז שאף שיוצאת מן הטמא היא מותרת !
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
איתא בברכות מֵאֵימָתַי אֵין קוֹצְצִין אֶת הָאִילָנוֹת ...... וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: הֶחָרוּבִין מִשֶּׁיְּשַׁרְשְׁרוּ (ברכות לו:)
ובמשניות שביעית מֵאֵימָתַי אֵין קוֹצְצִין אֶת הָאִילָן בַּשְּׁבִיעִית. ..... וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, הֶחָרוּבִין מִשֶּׁיְּשַׁלְשֵׁלוּ (פרק ד משנה י)

ועפ"ז יבואר סיבת שמו של השלשול שהרי הוא שרשורי למדי !


וכן מעניין שהספרה שלוש בארמית היא תלת ובאידיש\אנגלית דריי\טרי  (וכן שימו לב שהשוני בין אנגלית לאידיש הוא בהחלפת דטלנ"ת)
 

יאן

משתמש ותיק
במבי אמר:
ועפ"ז יבואר סיבת שמו של השלשול שהרי הוא שרשורי למדי !
השתא דאתית להכי, תיפוק ליה משום שרשרת ושלשלת שהם מתחלפים. השלשול קיבל את שמו ככל הנראה שהוא משתלשל לחור שלו.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
במבי אמר:
איתא בברכות מֵאֵימָתַי אֵין קוֹצְצִין אֶת הָאִילָנוֹת ...... וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: הֶחָרוּבִין מִשֶּׁיְּשַׁרְשְׁרוּ (ברכות לו:)
ובמשניות שביעית מֵאֵימָתַי אֵין קוֹצְצִין אֶת הָאִילָן בַּשְּׁבִיעִית. ..... וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, הֶחָרוּבִין מִשֶּׁיְּשַׁלְשֵׁלוּ (פרק ד משנה י)

ועפ"ז יבואר סיבת שמו של השלשול שהרי הוא שרשורי למדי !


וכן מעניין שהספרה שלוש בארמית היא תלת ובאידיש\אנגלית דריי\טרי  (וכן שימו לב שהשוני בין אנגלית לאידיש הוא בהחלפת דטלנ"ת)



תראו את הדמיון בין החרוב לשלשול !

https://www.livescience.com/38371-two-worms-worm-cut-in-half.html

https://www.shakedtavor.co.il/דבש-חרובים
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
במבי אמר:
עוד מקום שיש בפועל קר-טר ביטוי לעיגול הינו בפסוקים הבאים:

וַיִּקְבְּר֤וּ אֹתוֹ֙ בִּגְב֣וּל נַחֲלָת֔וֹ בְּתִמְנַת־סֶ֖רַח אֲשֶׁ֣ר בְּהַר־אֶפְרָ֑יִם מִצְּפ֖וֹן לְהַר־גָּֽעַשׁ (יהושע כד-ל)

כותב רש"י: בְּתִמְנַת סֶרַח כָּךְ שְׁמָהּ, וּבְמָקוֹם אַחֵר (שופטים ב ט) הוּא קוֹרֵא אוֹתָהּ 'תִּמְנַת חֵרֶס', עַל שֵׁם שֶׁהֶעֱמִידוּ תְּמוּנַת הַחַמָּה עַל קִבְרוֹ (של יהושע), לוֹמַר זֶה הוּא שֶׁהֶעֱמִיד הַחַמָּה, וְכָל הָעוֹבֵר עָלֶיהָ אוֹמֵר חֲבָל עַל זֶה שֶׁעָשָׂה דָּבָר גָּדוֹל כָּזֶה וָמֵת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, תִּמְנַת חֵרֶס שְׁמָהּ, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ תִּמְנַת סֶרַח, עַל שֵׁם שֶׁפֵּירוֹתֶיהָ מַסְרִיחִין מֵרוֹב שֻׁמָּנַן.

וַיָּ֛שָׁב גִּדְע֥וֹן בֶּן־יוֹאָ֖שׁ מִן־הַמִּלְחָמָ֑ה מִֽלְמַעֲלֵ֖ה הֶחָֽרֶס (שופטים ח-יג)
וְתַב גִדְעוֹן בַּר יוֹאָשׁ מִן קְרָבָא עַד לָא מֵעַל שִׁמְשָׁא

הָאֹמֵ֣ר לַ֭חֶרֶס וְלֹ֣א יִזְרָ֑ח וּבְעַ֖ד כּוֹכָבִ֣ים יַחְתֹּֽם (איוב ט-ז)
דַאֲמַר לְשִׁמְשָׁא וְלָא יִדְנַח וְאַמְטוּל כּוֹכְבַיָא יַחְתוֹם בַּעֲנָנֵי

וַיֹּ֣אמְרוּ לוֹ֩ אַנְשֵׁ֨י הָעִ֜יר בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י בְּטֶ֙רֶם֙ יָבֹ֣א הַחַ֔רְסָה מַה־מָּת֣וֹק מִדְּבַ֔שׁ וּמֶ֥ה עַ֖ז מֵאֲרִ֑י וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם לוּלֵא֙ חֲרַשְׁתֶּ֣ם בְּעֶגְלָתִ֔י לֹ֥א מְצָאתֶ֖ם חִידָתִֽי׃ (שופטים יד-יח)
וַאֲמַרוּ לֵיהּ אֱנָשֵׁי קַרְתָּא בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה עַד לָא מֵעַל שִׁמְשָׁא מַה חַלֵי מִדוּבְשָׁא וּמַה תַּקִיף מֵאַרְיָא וַאֲמַר לְהוֹן אִילוּלָפוֹן בְּדַקְתּוּן בְּאִתְּתִי לָא אַשְׁכַּחְתּוּן חוּדָתִי

בַּיּ֣וֹם הַה֡וּא יִהְיוּ֩ חָמֵ֨שׁ עָרִ֜ים בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם מְדַבְּרוֹת֙ שְׂפַ֣ת כְּנַ֔עַן וְנִשְׁבָּע֖וֹת לַיהוָ֣ה צְבָא֑וֹת עִ֣יר הַהֶ֔רֶס יֵאָמֵ֖ר לְאֶחָֽת (ישעיה יט-יח)
בְעִדָנָא הַהִיא יֶהֶוְיָן חֲמֵשׁ קִרְוִין בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם מְמַלְלָן מַמְלַל כְּנַעֲנָאָה וְקַיְמָן בִּשְׁמָא דַייָ צְבָאוֹת קַרְתָּא בֵית שֶׁמֶשׁ דַעֲתִידָא לְמֶחְרַב יִתְאַמַר הִיא חֲדָא מִנְהוֹן

ומסתמא בפסוק האחרון זה בהחלפת ה-ח כגמ' בריש פרק ו' דברכות הילולים-חילולים וברע"ק שם דלא מתמנעי רבנן לאחלופי ח' בה'

ובמאמר המוסגר "עיר ההרס" הכוונה לרעמסס שבמצרים שהרי ר' סעדיה גאון מתרגם את הפסוק "וַיִּ֜בֶן עָרֵ֤י מִסְכְּנוֹת֙ לְפַרְעֹ֔ה אֶת־פִּתֹ֖ם וְאֶת־רַעַמְסֵֽס" ל"פבנו קרי מכ̇אזן לפרעון פי אלפיום ופי עין אלשמס" ו"שמס" בערבית זה שמש (שהרי מג'דל שמס שבחרמון פירושו מגדל השמש)

ועפ"ז מובן מדוע מכנים את השמש "הליוס" בלע"ז שהרי ב"חרס" הח' נהפכת לה' והאות ר' לאות ל' ויוצא הלס שזה שורש ההליוס (ואני לא נכנס כלל למיתולוגיה)
וכנראה לכן הגהינום נקרא בלע"ז Hell.....
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
במבי אמר:
וגם לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו אפשר לדרוש "לב" - "רב" ולבנות דרשות שלמות על הנ"ל.... ואפי' אומר לך על ימין שהוא שמאל, (שהרי הלב הוא בצד שמאל...)

ונרחיב בחמלת ה' עלי.

הלב מונח בצד שמאל של הגוף, והוא מבטא את מחשבות האדם, ומתי שאדם מגיע להתייעץ עם רב (שהרב חכם) ואכן הרב רואה שהאדם טועה הוא מעביר את ליבו של האדם לימינו לנקודה שהאדם לא חשב עליה אך אם הרב הוא כסיל הוא משאיר את לב האדם במקומו בצד שמאל.

אך כמובן ניתן לחלוק על דרוש זה שהוא רק בגדר דרוש וכמו שכתב הספר אמרי שמאי בשם התוי"ט בנזיר ה-ה ד"ה "ובית הלל"
 
 

HaimL

משתמש ותיק
Ceres הוא שמה של אלילה יוונית - רומית.
אולי היא קשורה לפולחן החמה.

מאידך, הירח גם נקרא בשם דומה, Crescent
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
במבי אמר:
התרגום עה"פ הֲיֵאָכֵ֣ל תָּ֭פֵל מִבְּלִי־מֶ֑לַח אִם־יֶשׁ־טַ֝֗עַם בְּרִ֣יר חַלָּמֽוּת׃ (איוב ו'-ו')
כותב האפשר דמתאכל תבשילא מדלית מלחא אין אית טעם בחלבון ביעתא וחלמונא.

וכותב האבן עזרא בדברי רבותינו חלמון מבפנים וי"א שהוא ריר צמח גם הוא בלשונם החלמה.

והמלאכת שלמה מסביר על צמח החלמית - והוא עשב שעליו עגולין ומצד אחד פתוחין, בלילה כפופה בקרקע וכשהחמה זורחת היא עומדת ופתחה מולה, וכשהחמה מסבבת פניה למולה, והיא מתעגלת עמה עד ששוקעת החמה אותו החרץ הוא פתוח נגד החמה לעולם וכשהחמה שוקעת היא נכפפת בקרקע ע"כ. ושמא דמש"ה נקרא שמה חלמית עכ"ל (כלאיים א'-ח')

וזה כטבע החמנייה (Sunflower) שגם נקרית כך מסיבה זו.

אך יש להוסיף שאולי נקרא החלמון כך כי הוא נראה כמראה החמה

 וכן בהחלפת ר-ל

לימון\רימון

וכבר כותב הרמב"ם בתרומות י-יב שהחלמון הוא אודם של ביצה והתוי"ט בפאה כותב שירוק הוא כחלמון ביצה (פאה ב-ה) ואולי מפני שצבע החלמון אכן נע לפי תזונת התרנגולת בין הצהוב שזה הצבע הרגיל ויכול להגיע לכתום עז, וגם בדבר הזה ישנה הקבלה בין השמש לחלמון כי גם צבע השמש משתנה כמו שכותבת הגמ' האי שמשא סומקתי היא תדע דקא סמקא צפרא ופניא והאי דלא קא חזינן כוליה יומא נהורין הוא דלא ברי (ב"ב פד.) וכותבים המפרשים שנפק"מ לנודר מן האדום.


ונראה לי שההסבר שהבאתי הוא האמת לאמתה, וחוקרי הלשון לא השכילו עדיין להגיע לנקודה זו.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
HaimL אמר:
Ceres הוא שמה של אלילה יוונית - רומית.
אולי היא קשורה לפולחן החמה.

מאידך, הירח גם נקרא בשם דומה, Crescent

מעניין אם יש קשר ל"ששר" המופיע בירמיה הָאֹמֵ֗ר אֶבְנֶה־לִּי֙ בֵּ֣ית מִדּ֔וֹת וַעֲלִיּ֖וֹת מְרֻוָּחִ֑ים וְקָ֤רַֽע לוֹ֙ חַלּוֹנָ֔י וְסָפ֣וּן בָּאָ֔רֶז וּמָשׁ֖וֹחַ בַּשָּׁשַֽׁר׃ (כב-יד)

וראיתי בערוך מהדורת מייזליש שזה 

צֶרוּסִיט[1] (ידוע גם כפחמת העופרת או עופרת לבנה) הוא מינרל קרבונטי הבנוי מעופרת (Pb) ופחמה (קרבונט CO3) והוא מחצב חשוב של עופרת. מקור שם המינרל משמו בלטינית "קרוסה" (cerussa) שפירושו "עופרת לבנה"

והרד"ק שם כותב 

וספון בארז. פירוש בית מדות שזכר הוא מקורה בקורות ולוחות ארזים ועוד הוא משוח בששר פירוש מצוייר במיני צבעונים וזכר אחד מהם שמציירים בו ברוב והוא ששר נקרא בערבי זנגפו"ר ובלע"ז מיני.

(ויכול להיות שהמילה סממן הכוונה ל"סם מיני" שזה הminio -  העופרת הלבנה)

וכן הירח נקרא moon ודומה ל"מיני" שזה שם העופרת הלבנה
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
ומעניין שהמילה טל היא בגי' 39 ובהחלפת ר-ל יוצא "טר" ואם נוסיף 40 ל"טר" נקבל "מטר"

ואולי ויתן לך אלוקים מטל השמיים וגו' הכוונה גם ל"מטר"
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
 
חוּץ מִמֵּי דְקָלִים. תָּנָא: חוּץ מִמֵּי דְקָרִים. מַאן דִּתְנָא ״מֵי דְקָרִים״ — שֶׁהֵם דּוֹקְרִים אֶת הַמָּרָה, וּמַאן דְּאָמַר ״מֵי דְקָלִים״ — שֶׁיּוֹצְאִין מִן שְׁנֵי דִקְלֵי. (שבת קי.)

וע"פ החלפת ר-ל ג"כ מובן החילוף מי דקלים\מי דקרים
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
ת"ר עד מתי הבת ממאנת עד שתביא שתי שערות דברי רבי מאיר ר' יהודה אומר עד שירבה השחור רבי יוסי אומר עד שתקיף העטרה בן שלקות אומר עד שתכלכל ואמר רבי שמעון מצאני חנינא בן חכינאי בצידן ואמר כשאתה מגיע אצל ר"ע אמור לו עד מתי הבת ממאנת אם יאמר לך עד שתביא שתי שערות אמור לו והלא בן שלקות העיד במעמד כולכם ביבנה עד שתכלכל ולא אמרתם לו דבר כשבאתי אצל רבי עקיבא אמר לי כלכול זה איני יודע מהו בן שלקות איני מכיר עד מתי הבת ממאנת עד שתביא ב' שערות: (נידה נב:)

רש"י:

שתכלכל - לא שמעתי מהו ונראה בעיני שחברו במס' שבת (עח:) כדי לסוך כלכול ואמרינן (שם פ:) מאי כלכול צדעה ובת צדעה ה"נ עד שיהו שם שערות הרבה שיהא רצוף ומלובש בשער ואני מצאתי עד שתבלבל בבי"ת שער גדול כפוף ומבולבל ולא ישר בעיני:

 איני יודע מהו - כלומר לא סבירא לי:


ונראה לומר שהמילה כלכל בחילופי ר-ל זה כרכר וכל שורשי הכרכר הינם מלשון היקף שזה בדיוק מה שרש"י כותב "עד שיהו שם שערות הרבה שיהא רצוף ומלובש בשער


(ועפ"ז גם מתבאר תרגום "עטרות ודיבון" מכללתא ומלבשתא ש"מכללתא" הוא מלשון היקף כמילה "עטרות")
 
 

HaimL

משתמש ותיק
האם אין זה מלשון כלכלה, כלומר, מקלעת השיער?
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
הנהרות שבבבל הם הפרת והחידקל והתרגום של חידקל דיגלת כמו שרואים בפסוק

וְשֵׁ֨ם הַנָּהָ֤ר הַשְּׁלִישִׁי֙ חִדֶּ֔קֶל ה֥וּא הַֽהֹלֵ֖ךְ קִדְמַ֣ת אַשּׁ֑וּר וְהַנָּהָ֥ר הָֽרְבִיעִ֖י ה֥וּא פְרָֽת ותרגומו וְשׁוּם נַהֲרָא תְּלִיתָאָה דִּיגְלַת הוּא מְהַלֵּךְ לְמַדִּינְחָא דְאַתּוּר וְנַהֲרָא רְבִיעָאָה הוּא פְרָת:

ומעניין שמביטים במפה היום שמו הלועזי הוא טיגריס (וכבר יוסף בן מתתיהו בקדמוניות היהודים מביא שם זה) וא"ל שמרומז בשם דיגלת שהרי

ד - ט (דטלנ"ת)
י - י
ג - ג
ל - ר (חילופי ר-ל)
ת - ס (כהברה האשכנזית)

(וכן מעניין לראות שעד היום החדקל הוא בקדמת אשור (מזרח - קדמה מזרחה) 


עברית.png


ENG.png

 
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
ייתכן להסביר את חילופי הר-ל מצורת האופן שבו נכתבה האות ל' בארמית כדלקמן:

Untitled.png

ופשוט צורת הל' נראית כר' הפוכה ולכן גם נקראה כך.

אלפבית ארמי
 

יאן

משתמש ותיק
עוד דוגמא לל' ור' מתחלפות:
ולאלישע אמר אלוקים מה לך לספר חוקי
 
חלק עליון תַחתִית