מה ההבדל בין 'גדול' ל'ענק'? ומה הפירוש "גדול בענקים"?

על אברהם אבינו נאמר ביהושע יד טו: "האדם הגדול בענקים", ויל"ע מאי גדול ומאי ענק? כמו"כ יל"ע מה הפירוש הגדול בענקים?
 

לישועתך קויתי השם

משתמש ותיק
פותח הנושא
ישראל הכהן אמר:
מה ההבדל בין הגאון הגדול לגאון האדיר?
שאלה יפה. אבל איננה קשורה לעניין. אגב שאלתך היא שאלה אמיתית בתארים של הקב"ה שנקרא 'גדול' ונקרא 'אדיר', ומאי גדול ומאי אדיר?
 

חזק וברוך

משתמש ותיק
שאלה נוספת: האם יש קשר בין ענק במשמעות של גודל (הָאָדָ֧ם הַגָּד֛וֹל בָּעֲנָקִ֖ים ה֑וּא), לבין 'ענק' במשמעות של תכשיט (בְּאַחַ֥ד עֲנָ֖ק מִצַּוְּרֹנָֽיִךְ)?
 

ירמיה

משתמש ותיק
חזק וברוך אמר:
שאלה נוספת: האם יש קשר בין ענק במשמעות של גודל (הָאָדָ֧ם הַגָּד֛וֹל בָּעֲנָקִ֖ים ה֑וּא), לבין 'ענק' במשמעות של תכשיט (בְּאַחַ֥ד עֲנָ֖ק מִצַּוְּרֹנָֽיִךְ)?
רש"י במדבר י"ג ל"ג
 

לישועתך קויתי השם

משתמש ותיק
פותח הנושא
סנגורן של ישראל אמר:
חזק וברוך אמר:
שאלה נוספת: האם יש קשר בין ענק במשמעות של גודל (הָאָדָ֧ם הַגָּד֛וֹל בָּעֲנָקִ֖ים ה֑וּא), לבין 'ענק' במשמעות של תכשיט (בְּאַחַ֥ד עֲנָ֖ק מִצַּוְּרֹנָֽיִךְ)?
רש"י במדבר י"ג ל"ג
ושם ראינו את הנפילים בני ענק, פרש"י: "ענק" - שמעניקים חמה בקומתן
 

חזק וברוך

משתמש ותיק
לפי דברי רש"י שאדם ענק הוא מלשון תכשיט, מובן היטב מה שכתב @יום טוב ש'ענק' הוא תואר עצמי, ואילו 'גדול' הוא תואר יחסי.
 

במבי

משתמש ותיק
huo yuc יום טוב אמר:
לכאורה, גדול זה יותר גדול מהדומים לו
ענק זה לא ביחס של הדומים לו אלא הרבה יותר גדול

משמע שגדול אפשר לתת לו אומד (שהוא כמו שמה שאנו מכירים, אבל רק יותר גדול) אך ענק א"א לתת לו אומד, כלדקמן:
במבי אמר:
........

וכן כהשמרגלים חוזרים הם אומרים "וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מידות" וכותב רש"י - גדולים וגבוהים וצריך לתת להם מידה. מה כוונתו? 
ויתבאר ע"פ הפסוק וְהֽוּא־הִכָּה֩ אֶת־הָאִ֨ישׁ הַמִּצְרִ֜י אִ֥ישׁ מִדָּ֣ה ׀ חָמֵ֣שׁ בָּאַמָּ֗ה וּבְיַ֨ד הַמִּצְרִ֤י חֲנִית֙ כִּמְנ֣וֹר אֹרְגִ֔ים וגו' (דה"א יא'-כג')

וכותב רש"י: איש מדה . שאר בני אדם אין צריך למדוד כי אם מאומד יכול לידע ודוגמא אשר ראינו בתוכה אנשי מדות ( במדבר יג ) : 

כי את מה שמכירים כבר יודעים בערך להעריך את הגובה לפי ההשוואה אך הענקים הם אנשי מידות שכבר צריך לנקוב בגבהם.

 
 
נראה לי אולי כיונו לזה חלק מהחכמים, ענק הוא מלשון הענק/ מענק וכעין שמעניקים חמה ועוד ובין אותם אנשים הוא הגדול שבהם [כי גדולה היא ענין יחסי ואילו מעניק אינו יחסי כי גם אם כל העולם יעניקו האחד לשני לא יגרע הדבר משם ה"ענק" ואילו אם כולם יהיו גדולים אז זה כבר לא נקרא גדול אלא סטנדרט]
ובדומה לזה שמעתי מא' מגדולי ראשי הישיבות שמחפשים חתן צריך לחפש בחור טוב ולא מצוין כי טוב הוא בעצם ואילו מצוין זה ביחס לאחרים ואין זה מעיד על הבחור עצמו
 

בשלמא

משתמש ותיק
'ענק' הוא גם שמו הפרטי של אבי הנפילים, שנקראו בני 'ענק'
 

huo yuc יום טוב

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
ענק' הוא גם שמו הפרטי של אבי הנפילים, שנקראו בני 'ענק'
רשב"ם בראשית (פרשת חיי שרה) פרק כג פסוק ב
(ב) בקרית ארבע - שם האיש ארבע כדכת' ביהושע קרית ארבע אבי הענק, כמו קרית סיחון:
 

נדיב לב

משתמש ותיק
להוי ידוע שיש מהמפרשים שכתבו שגדולים בני הענק אינו כפשוטו אלא היו בעלי קומה בדומה לשאר בנ"א [או קצת יותר]. והוא פלא.
 

בשלמא

משתמש ותיק
huo yuc יום טוב אמר:
בשלמא אמר:
ענק' הוא גם שמו הפרטי של אבי הנפילים, שנקראו בני 'ענק'
רשב"ם בראשית (פרשת חיי שרה) פרק כג פסוק ב
(ב) בקרית ארבע - שם האיש ארבע כדכת' ביהושע קרית ארבע אבי הענק, כמו קרית סיחון:
אפשר לומר שכל תקופה החליף לעצמו את השם
 
 

המקשיב

משתמש רגיל
נראה לי, גדול זה יותר מהממוצע. ענק זה הרבה יותר גדול מהממוצע.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
לישועתך קויתי השם אמר:
על אברהם אבינו נאמר ביהושע יד טו: "האדם הגדול בענקים", ויל"ע מאי גדול ומאי ענק? כמו"כ יל"ע מה הפירוש הגדול בענקים?
ענק הוא גדול בקנה מידה אחר, דרך משל כמו שאומרים שהרמב''ם הוא מגדולי הראשונים (ראשונים במקביל של ענק במשל זה).
 
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
מסכתות קטנות מסכת סופרים הוספה א פרק א אמר:
הלכה א
האדם הגדול בענקים, הגדול, היה אברהם אבינו גבוה יותר מענקים, בענקים, זה אברהם אבינו שהיה גבוה קומתו כנגד שבעים וארבעה אנשים, ואכילתו ושתייתו כך היה, כנגד שבעים וארבעה אנשים, וכוחו כן.

רדק יהושע פרק כא אמר:
(יא) אבי הענוק - שם כלל לענקים ופי' אבי גדול הענקים כמו שאמר עליו האדם הגדול בענקים ואבי שם גדולה כמו אבי קרית יערים אבי דבר גדול דבר אליך הנביא והדומים להם: 

מצודת דוד יהושע פרק יד אמר:
(טו) קרית ארבע - קרית איש שהיה שמו ארבע והוא היה אדם הגדול בענקים ור"ל גם למול ענקים היה נחשב לגדול וגובה הקומה
 

פלוני

משתמש ותיק
משמיה דהגאון ידוע שכ' ש'הקב"ה בציון גדול ורם הוא על כל העמים'
והפי' שעל עמ"י היושב בציון הוא גדול דהיינו שיש איזה שהיא השגה או קשר, אבל על הגויים הוא 'רם' דהיינו ללא
קירבה כלל, ולכן ה' אצל עמ"י זה המלוכה, אבל ומושל בגויים (שממשלה היא בניגוד לרצון וכו')
 

נבשר

משתמש ותיק
פלוני אמר:
משמיה דהגאון ידוע שכ' ש'הקב"ה בציון גדול ורם הוא על כל העמים'
והפי' שעל עמ"י היושב בציון הוא גדול דהיינו שיש איזה שהיא השגה או קשר, אבל על הגויים הוא 'רם' דהיינו ללא
קירבה כלל, ולכן ה' אצל עמ"י זה המלוכה, אבל ומושל בגויים (שממשלה היא בניגוד לרצון וכו')
החלק הראשון לא ידעתי ונפלא,
וכן אומרים "המלך המרומם והמתנשא מימות עולם" היינו שהוא רם ומתנשא מימות עולם, בלי קשר לעולם.
ולעניינו "כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרבים אליו כה' אלהינו בכל קראנו אליו", שמזה לומדים שאנו בטוחים בדין. לשון הב"י "ומסתפרין על פי המדרש א"ר סימון כתיב כי מי גוי גדול וגו' שיודע אופיה של אלהיה פירוש שהם פירשו גדול מלשון גידל כלומר שנתגדלה עם אלהיה וידעת מדותיו".
 

נדיב לב

משתמש ותיק
פלוני אמר:
משמיה דהגאון ידוע שכ' ש'הקב"ה בציון גדול ורם הוא על כל העמים'
והפי' שעל עמ"י היושב בציון הוא גדול דהיינו שיש איזה שהיא השגה או קשר, אבל על הגויים הוא 'רם' דהיינו ללא
קירבה כלל, ולכן ה' אצל עמ"י זה המלוכה, אבל ומושל בגויים (שממשלה היא בניגוד לרצון וכו')

ראוי להוסיף מה שמפרשים בסיבת ההבדל בין עמ"י לגויים, שעם ישראל המאמין שהקב"ה מנהל עולמו גם לאחר בריאת עולמו - השגחה פרטית, עליהם נאמר 'ה' בציון גדול', והייינו שהקב"ה שורה בישראל כפי אמונתם, ואילו הגויים שלא מאמינים בהשגחה פרטית מלבד בריאת העולם, עליהם נאמר 'ורם הוא על כל העמים', היינו ממרחק ולא שורה יחד עימם. וראה כאן קצת בהרחבה.
 

שש אנוכי

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
לישועתך קויתי השם אמר:
על אברהם אבינו נאמר ביהושע יד טו: "האדם הגדול בענקים", ויל"ע מאי גדול ומאי ענק? כמו"כ יל"ע מה הפירוש הגדול בענקים?
ענק הוא גדול בקנה מידה אחר, דרך משל כמו שאומרים שהרמב''ם הוא מגדולי הראשונים (ראשונים במקביל של ענק במשל זה).
 

ניסיתי לאחרונה [בעת לימוד פ' דברים]
למצוא סימוכין בחז"ל למילה 'ענק' במובן של הביטוי הידוע ככוונתך,
אך לא מצאתי כ"כ.

ונראה שהשימוש הרווח הוא מהעברית של העת החדשה והוא קצת 'עגה' ולשון מושאל.
על בסיס המושג המקורי שענק הוא תואר [ולא שם עצם] לגבה קומה.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
שש אנוכי אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
לישועתך קויתי השם אמר:
על אברהם אבינו נאמר ביהושע יד טו: "האדם הגדול בענקים", ויל"ע מאי גדול ומאי ענק? כמו"כ יל"ע מה הפירוש הגדול בענקים?
ענק הוא גדול בקנה מידה אחר, דרך משל כמו שאומרים שהרמב''ם הוא מגדולי הראשונים (ראשונים במקביל של ענק במשל זה).

ניסיתי לאחרונה [בעת לימוד פ' דברים]
למצוא סימוכין בחז"ל למילה 'ענק' במובן של הביטוי הידוע ככוונתך,
אך לא מצאתי כ"כ.

ונראה שהשימוש הרווח הוא מהעברית של העת החדשה והוא קצת 'עגה' ולשון מושאל.
על בסיס המושג המקורי שענק הוא תואר [ולא שם עצם] לגבה קומה.
חז''ל אמרו ענק על שם שמעניקים חמה בקומתם, דהיינו מלשון ענק שעל הצואר כדכתיב וענקים לגרגרותיך, וא''כ צריך להבין על שם מה קרוי הענקט שבצואר בשם זה, ועל כל פנים אינו כפי מה שאמרת, ושמא הוא רק דרש.
 
 

שש אנוכי

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
שש אנוכי אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
ענק הוא גדול בקנה מידה אחר, דרך משל כמו שאומרים שהרמב''ם הוא מגדולי הראשונים (ראשונים במקביל של ענק במשל זה).

ניסיתי לאחרונה [בעת לימוד פ' דברים]
למצוא סימוכין בחז"ל למילה 'ענק' במובן של הביטוי הידוע ככוונתך,
אך לא מצאתי כ"כ.

ונראה שהשימוש הרווח הוא מהעברית של העת החדשה והוא קצת 'עגה' ולשון מושאל.
על בסיס המושג המקורי שענק הוא תואר [ולא שם עצם] לגבה קומה.
חז''ל אמרו ענק על שם שמעניקים חמה בקומתם, דהיינו מלשון ענק שעל הצואר כדכתיב וענקים לגרגרותיך, וא''כ צריך להבין על שם מה קרוי הענקט שבצואר בשם זה, ועל כל פנים אינו כפי מה שאמרת, ושמא הוא רק דרש.
 
לא הבנתי דבריך מבחינה תחבירית

הכוונה של חז"ל לענ"ד [שדבריהם לא נעלמו ממני ב"ה]
שמרוב גובהם הייתה החמה נראית כענק בצווארם.
האם הבנת אחרת?

וענק שבצוואר לכאו' אינו מבטא גודל כלל [אמנם בחז"ל שרף על הצוואר ואיני יודע אם שייך לזה]

וברמב"ן במדבר י"ג כתוב מפורש שזה לשון מושאל שאינו מצד גודל אלא מצד יופי.

ואברבנאל כתב שענק הוא צוואר בל' ערבי.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
שש אנוכי אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
שש אנוכי אמר:
ענק שבצוואר לכאו' אינו מבטא גודל כלל [אמנם בחז"ל שרף על הצוואר ואיני יודע אם שייך לזהוברמב"ן במדבר י"ג כתוב מפורש שזה לשון מושאל שאינו מצד גודל אלא מצד יופי ואברבנאל כתב שענק הוא צוואר בל' ערבי.
אבל הם דרשו את זה מלשון ענק, ופירשו כן מחמת דמיקרי ענק, ולא אמרו שהוא כתכשיט אלא באו לומר דהוא מלשון זה. (דהא למה דוקא בחרו תכשיט זה).
 
 

שש אנוכי

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
שש אנוכי אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
אבל הם דרשו את זה מלשון ענק, ופירשו כן מחמת דמיקרי ענק, ולא אמרו שהוא כתכשיט אלא באו לומר דהוא מלשון זה. (דהא למה דוקא בחרו תכשיט זה).
בעניי לא הבנתי כלל מה התכוונת בדבריך הקצרים.

הסיבה למה בחרו בתכשיט זה כי זהו שמו של תכשיט הצוואר שאנו קוראים שרשרת ונקב החמה היה נראה לאנשים כמו בצווארם - ע"פ רש"י.

דוגמא לזה שקוראים לרזה וגבוה שרוך ואינו עדות לארכו של השרוך אלא ליחס בין הגובה לרוחב המזכיר שרוך.
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
שש אנוכי אמר:
דוגמא לזה שקוראים לרזה וגבוה שרוך ואינו עדות לארכו של השרוך אלא ליחס בין הגובה לרוחב המזכיר שרוך.
אתה כתבת שענק הוא אדם גבוה.
ואני הערתי דבש''ס בסוטה לד:, פירשו ענק מלשון תכשיט בשם ענק, ומבואר דענק הוא תכשיט ומזה נגזר לקרות כן לאדם גבוה.
ואם אתה סובר שהש''ס לא התכוין לדרוש את תיבת ענק שהוא מלשון תכשיט, אלא רק אמר על אותם גדולים שהשמש היתה להם כתכשיט (והתכשיט בשם ענק תואם באופן מיקרי לאותם ענקים), זה היפך פשטות הש''ס ופשוט לי שאין זה הפירוש, דלמה לש''ס לומר כן ולא חסר הגדרות אחרות להגדיר אדם גדול.
אם אתה מסכים שענק הוא מלשום תכשיט וזה כוונת הש''ס, נמצא דמקור המילה ענק היא בתכשיט, וזו היתה כוונתי.
 
 
חלק עליון תַחתִית