חייל של הרבי
משתמש ותיק
ב"ה
דמגוגיא היא בעיית האנושות בכלל, אבל גם בעי' נפוצה מאוד בפורום בפרט.
נדמה כי אין צדיק בפורום אשר לא יחטא בזה מדי פעם (מי באקראי ומי כשיטה), וכמובן שאני בכלל זה.
אבל כידוע -
א. זה מאוד מרגיז כאשר חולקים עליך בטענות דמגוגיות.
ב. זה מונע את חקר האמת.
ולכן, הבה נעשה איזו השתדלות להימנע מזה. נדמה כי הרוב נופלים לכך בשוגג בלא שימת לב.
על כן אולי נביא לכאן כמה דוגמאות (היפותטיות) לדמגוגיא:
א. שלילת טענות מפני זהות הכותב, הן מפני השתייכותו המגזרית, או גילו, או מצבו בחיים, והן מפני שהתרגלת לא להסכים איתו.
ב. הגכחת טענות באופן שאינו מתייחס ישירות לתוכן הטענות. למשל - "חבל שלא היית שם בזמן התלמוד, בטח היו מקשיבים לך וכותבים את הגמרא אחרת". טיעון זה הוא דמגוגי, כי מסתמא טוען הטענה הראשונית סבור שטענתו מסתדרת היטב עם הגמרא. לכן חובתו של החולק כעת היא לבאר מדוע זה לא מסתדר עם הגמרא.
ג. פירכת השוואות בגלל חילוק כמותי ולא מהותי (זה יכול להוציא אותי מדעתי, גם בחיים האמיתיים).
דוגמא -
צד א': "אין שום בעי' להחזיק אינטרנט, זו בריאה של הקב"ה".
צד ב': "אז אולי גם נחזיק פסל של ע"ז, הרי זו בריאה של הקב"ה!"
צד א': "אתה משווה אינטרנט מסונן לפסל של ע"ז?!"
צד א' הוא דמגוג. הרי כל מטרתו של צד ב' היא לבאר מדוע הטענה ד'בריאה של הקב"ה' לא שווה כלום. והוא צודק. אין חילוק מהותי בין הנידון לבין המשל, לעניין המדובר (דהיינו - לעניין נתינת לגיטימיציא להחזקה במשהו מפני שהוא נברא ע"י הקב"ה).
ד. הקצנת הטיעון הנגדי, על מנת להגחיכו.
צד א': צריך לתת אפשרות ולגיטימציא לאנשים לצאת לעבוד. כך מובן מהתורה הקדושה ומחז"ל.
צד ב': חבל שכואב לך שאנשים לומדים תורה. אם אתה מרגיש שמטרת הבריאה היא לכרוך ספרים - אתה מסכן.
והדמגוגיא מובנת...
ואידך זיל גמור
דמגוגיא היא בעיית האנושות בכלל, אבל גם בעי' נפוצה מאוד בפורום בפרט.
נדמה כי אין צדיק בפורום אשר לא יחטא בזה מדי פעם (מי באקראי ומי כשיטה), וכמובן שאני בכלל זה.
אבל כידוע -
א. זה מאוד מרגיז כאשר חולקים עליך בטענות דמגוגיות.
ב. זה מונע את חקר האמת.
ולכן, הבה נעשה איזו השתדלות להימנע מזה. נדמה כי הרוב נופלים לכך בשוגג בלא שימת לב.
על כן אולי נביא לכאן כמה דוגמאות (היפותטיות) לדמגוגיא:
א. שלילת טענות מפני זהות הכותב, הן מפני השתייכותו המגזרית, או גילו, או מצבו בחיים, והן מפני שהתרגלת לא להסכים איתו.
ב. הגכחת טענות באופן שאינו מתייחס ישירות לתוכן הטענות. למשל - "חבל שלא היית שם בזמן התלמוד, בטח היו מקשיבים לך וכותבים את הגמרא אחרת". טיעון זה הוא דמגוגי, כי מסתמא טוען הטענה הראשונית סבור שטענתו מסתדרת היטב עם הגמרא. לכן חובתו של החולק כעת היא לבאר מדוע זה לא מסתדר עם הגמרא.
ג. פירכת השוואות בגלל חילוק כמותי ולא מהותי (זה יכול להוציא אותי מדעתי, גם בחיים האמיתיים).
דוגמא -
צד א': "אין שום בעי' להחזיק אינטרנט, זו בריאה של הקב"ה".
צד ב': "אז אולי גם נחזיק פסל של ע"ז, הרי זו בריאה של הקב"ה!"
צד א': "אתה משווה אינטרנט מסונן לפסל של ע"ז?!"
צד א' הוא דמגוג. הרי כל מטרתו של צד ב' היא לבאר מדוע הטענה ד'בריאה של הקב"ה' לא שווה כלום. והוא צודק. אין חילוק מהותי בין הנידון לבין המשל, לעניין המדובר (דהיינו - לעניין נתינת לגיטימיציא להחזקה במשהו מפני שהוא נברא ע"י הקב"ה).
ד. הקצנת הטיעון הנגדי, על מנת להגחיכו.
צד א': צריך לתת אפשרות ולגיטימציא לאנשים לצאת לעבוד. כך מובן מהתורה הקדושה ומחז"ל.
צד ב': חבל שכואב לך שאנשים לומדים תורה. אם אתה מרגיש שמטרת הבריאה היא לכרוך ספרים - אתה מסכן.
והדמגוגיא מובנת...
ואידך זיל גמור