לפני שהעלתי את הדברים כאן ניסיתי לפנות למנהלים באישי, אך משלא נענתי, לא נותרה בידי ברירה אחרת.
אשתדל לכתוב את הדברים בזהירות המתבקשת, אך ההכרח לא יגונה.
אני באופן אישי מאוד נהנתי מהפורום ותוכנו, לכתוב ולהגיב, לדון ולהחכים, ובכל זאת, דוקא מהסוגיא עליה אכתוב - בתקוה שיקבלו את האמת ממי שאמרו, ולא יעדיפו למחוק ולהתעלם ולהדחיק - היא זאת שהעניקה לי את הלגיטימציה לכתוב את מה שאני כותב. אם יש גיבוי מקיר לקיר למי שיורק ומקיא לבאר ממנו שתה כל חייו, גם לי מותר.
אני יודע ומבין שזה לא הטרנד עכשיו, להיפך, עוד מעט וסקלונו, וכפי שהיה אצל יהושע וכלב, שבגלל שנלחמו על כבוד משה רבינו, ביקשו כל העם לסקול אותם באבנים בלי לשאול את הקב"ה, ואילו במחרף ומגדף שמו אותו במשמר כי לא פורש מה יעשה לו.
בעקבות שערוריה מסויימת שמתרחשת בימים אלו שבאופן אישי הנני רחוק מאותה התרחשות כרחוק מזרח ממערב, נפתחו כאן כמה אשכולות, בתחילה המנהלים עמדו על המשמר, בהמשך כנראה, נכנע לציבור הזועם וחמומי המוח, ולבסוף, העבירו את אחת האשכולות ל'נושאים בפיקוח' באותה אשכול צורפו קבצים שונים, עם ניאוץ וחירוף כלפי מעלה. הדוברים על צדיק עתק בגאוה ובוז, על ה' ועל משיחו, ללא שום הבחנה. כל האנרכיסטים למיניהם שלא סובלים מושג כזה של ביטול והכנעה של חסיד לרבו, והצטרפו אליהם ה'מתנגדים' שמעולם לא סבלו את אהבת החסיד לרבו, ואת הכניעה המוחלטת לכל הוראות קדשו, מימים ימימה. המושג שבה אני גאה ולכך אני מחנך את צאצאיי, ככל אשר יורוך גם כשיאמר לך על ימין שהוא שמאל, ולהפך. (ולא רק בבחירות...) לקבל את הדברים ללא עוררין, גם כשזה לא מוצא חן בעיני, לעקור מיסודו את המושג של 'ויאמינו בה' ובמשה עבדו', ומורא רבך כמורא שמים, המושגים המקודשים של 'המהרהר אחרי רבו כמהרהר אחרי השכינה' (כשאין על מה להרהר הרי מדובר בשוטה, ההוראה הוא דוקא כשלפי דלות שכלינו 'יש' על מה להרהר ובכל זאת אסור להרהר) וכל החולק על רבו כחולק על השכינה. ועוד ועוד ועוד, כל אלו הפכו להמלצה בלבד במקרה הטוב, ולגועל ואיסור במקרה הפחות טוב. יראי חטא ימאסו וקטגוריה בת"ח, בעקבתא דמשיחא חוצפה יסגי, וירהבו הנער בזקן, כל הדברים האלו נמחקו מהלקסיקון היהודי, ובמקומה באה ההתלהמות וההשתוללות, המתנגדים קפצו על המציאה וששו עלי קרב, מנסים לקרר את האמבטיה הרותחת, שהיה בכל דור ודור אצל חסידים, לקבל בהכנעה ובביטול כל הגה היוצא מפי רבו כי שכינה מדברת מתוך גרונו, וכבר מזהירים מפני ביטול מוחלט לדעת רבו, 'וכבר הזהירו על כך' הם מספרים לנו, מה יגרום התבטלות החסיד לרבו, ולכן הם מטילים הרס וארס נורא ואיום, אשר ללא ספק תחלחל רחוק מאוד.
ולחסידים שבינינו אני שואל: וכי חשבתם לרגע אחד על התוצאות ההרסניות? וכי חשבתם לרגע אחד שכך יתחנכו צאצאינו לציות לדעת תורה? וכי מה תגידו למחר לבנכם שיבקש לקנות אייפון פרוץ כדוגמא, ותסבירו לו שהרבי או ההנהגה אוסרת, מה יעשה הבן ולא יחטא? הרי גרמתם לו להבין, שאי ציות לרבו זה דוקא דבר מובן וטוב ומקובל? ולמי תבואו בטענות אח"כ?
למה כשלפני תקופה לא ארוכה נעשה מעשה חמור אשר לא יעשה על ידי יהודי מסויים, לאחר שנתפס בקלקלתו, המנהלים הזהירו בכל תוקף לבלתי תת אפילו אזכור לנושא זה, נתנו כמה ימים להתפרק, 'ולא העבירו את זה לנושאים בפיקוח'. (יש לציין, כי באופן אישי לא הגבתי כלל בשום הודעה לאותה מקרה מצער, למרות שהיה אמור להיות לי נקמה מתוקה לאחר שבתקופה לפני זה היה מי שהגיב בזלזול כאשר התרעתי מפניו וכו', אך בכל זאת בחרתי באותו עת ב'המשכיל בעת ההוא ידום') וכי לא תהא כהנת כפונדקאית? למה לכבודה של משפחה דואגים, ואת כבודה של עדה גדולה בישראל מותר לרמוס בראש כל חוצות? הרי לכל הדעות גם פלוני לא נהג כהוגן בלשון המעטה, ובכל זאת הבינו שיש לרחם על משפחתו. למה כאן זה שונה? האין כאן איפה ואיפה?
למה במחלוקות אחרות (רמז: לא בציבור החסידי) שם נאמרו על ידי ההנהגה עצמה דברים הרבה יותר חמורים על הצד השני (ולא רק ש'ההנהגה יודעת ושותקת') לא הייתם מעיזים להכשיר את השרץ הזה בק"נ טעמים למרות שגם שם היה אלימות והתנהגות פושעת לא פחות? וכי למה כאן הותרה הרצועה?
איך הפכתם פורום שהיה נקי מכל, והיו יכולים להכנס לכאן בבטחה וברוגע, לפורום דומה אחר שנחסם בסינונים? למה?
ושוב אני פונה לחסידים שבינינו, דעו לכם, כי הפרשיה הזאת דין גרמא בנזיקין, לא יורחק היום ואתם עוד תתחרטו מרות על כך שהתערבתם בזה, וגיביתם את ההתנהגות הזאת, אפשר לגנות אלימות, אבל לא לתת גיבוי בלתי מסוייג למעשים אשר לא יעשו כאשר מנסים לקרר את האמונת צדיקים הטבועה בדמינו, המושג 'בועט ברבותיו' קבלה גושפנקא גלויה. ורבות עוד נבכה על כך. אכן, כעת הדם רותח, אבל כשירגעו הרוחות ונספור את הנזקים העצומים, זה כבר יהיה מאוחר מידי ה"י.
ועל הראשונים אנו מצטערים, וכאן באו להוסיף דברי חירוף וגידוף? הישמע כזאת בישראל, ואנו מחשים? ואני מדבר על קובץ לדוגמא בשם 'השתוללות' שהועלה כאן על הפורום, עם דברים נוראיים שיש לקרוע עליהם קריעה שאינה מתאחה, הנה ארסו ארס והרס וחורבן הדורות, ואין פוצה פה ומצפצף???
ולכן, שלא יאמרו על שלא מיחו שמע מינה דניחא להו, אני מביע כאן את מחאתי ברבים, וכמובן, שלא להיות בקשר רשעים, ולהיות חלק ממערך כזאת שמאפשרת זאת, הנני מוכרח לפרוש (אקוה שאקבל יחס חם כמו שמקבלים 'הפורשים' בשערוריה הנוכחית) לפחות עד שיתוקן הדבר. כל עוד לא יתוקן, אסור לי להשאר כאן ולתת הסכמה שבשתיקה לדברים חמורים כאלו. וכשם שקיבלתי שכר על הדרישה אקבל שכר על הפרישה.
בתפילה שיקויים בנו הפסוק, וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק. ומלאה הארץ דעה את ה', וגר זאב עם כבש, יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך.
בצער ובכאב רב.
ידידכם משכבר הימים @יוספזון
נ. ב. בטרם תגיבו בהתלהמות, תשבו עם עצמכם אפילו לא שבעה נקיים, אלא כמה דקות, ותתבוננו בהגיון בדברים שכתבתי, ואני מקוה שלאחר שתשקלו את הדברים במאזני פלס, תבינו את עומק הדברים. ותצטרפו אלי.
אשתדל לכתוב את הדברים בזהירות המתבקשת, אך ההכרח לא יגונה.
אני באופן אישי מאוד נהנתי מהפורום ותוכנו, לכתוב ולהגיב, לדון ולהחכים, ובכל זאת, דוקא מהסוגיא עליה אכתוב - בתקוה שיקבלו את האמת ממי שאמרו, ולא יעדיפו למחוק ולהתעלם ולהדחיק - היא זאת שהעניקה לי את הלגיטימציה לכתוב את מה שאני כותב. אם יש גיבוי מקיר לקיר למי שיורק ומקיא לבאר ממנו שתה כל חייו, גם לי מותר.
אני יודע ומבין שזה לא הטרנד עכשיו, להיפך, עוד מעט וסקלונו, וכפי שהיה אצל יהושע וכלב, שבגלל שנלחמו על כבוד משה רבינו, ביקשו כל העם לסקול אותם באבנים בלי לשאול את הקב"ה, ואילו במחרף ומגדף שמו אותו במשמר כי לא פורש מה יעשה לו.
בעקבות שערוריה מסויימת שמתרחשת בימים אלו שבאופן אישי הנני רחוק מאותה התרחשות כרחוק מזרח ממערב, נפתחו כאן כמה אשכולות, בתחילה המנהלים עמדו על המשמר, בהמשך כנראה, נכנע לציבור הזועם וחמומי המוח, ולבסוף, העבירו את אחת האשכולות ל'נושאים בפיקוח' באותה אשכול צורפו קבצים שונים, עם ניאוץ וחירוף כלפי מעלה. הדוברים על צדיק עתק בגאוה ובוז, על ה' ועל משיחו, ללא שום הבחנה. כל האנרכיסטים למיניהם שלא סובלים מושג כזה של ביטול והכנעה של חסיד לרבו, והצטרפו אליהם ה'מתנגדים' שמעולם לא סבלו את אהבת החסיד לרבו, ואת הכניעה המוחלטת לכל הוראות קדשו, מימים ימימה. המושג שבה אני גאה ולכך אני מחנך את צאצאיי, ככל אשר יורוך גם כשיאמר לך על ימין שהוא שמאל, ולהפך. (ולא רק בבחירות...) לקבל את הדברים ללא עוררין, גם כשזה לא מוצא חן בעיני, לעקור מיסודו את המושג של 'ויאמינו בה' ובמשה עבדו', ומורא רבך כמורא שמים, המושגים המקודשים של 'המהרהר אחרי רבו כמהרהר אחרי השכינה' (כשאין על מה להרהר הרי מדובר בשוטה, ההוראה הוא דוקא כשלפי דלות שכלינו 'יש' על מה להרהר ובכל זאת אסור להרהר) וכל החולק על רבו כחולק על השכינה. ועוד ועוד ועוד, כל אלו הפכו להמלצה בלבד במקרה הטוב, ולגועל ואיסור במקרה הפחות טוב. יראי חטא ימאסו וקטגוריה בת"ח, בעקבתא דמשיחא חוצפה יסגי, וירהבו הנער בזקן, כל הדברים האלו נמחקו מהלקסיקון היהודי, ובמקומה באה ההתלהמות וההשתוללות, המתנגדים קפצו על המציאה וששו עלי קרב, מנסים לקרר את האמבטיה הרותחת, שהיה בכל דור ודור אצל חסידים, לקבל בהכנעה ובביטול כל הגה היוצא מפי רבו כי שכינה מדברת מתוך גרונו, וכבר מזהירים מפני ביטול מוחלט לדעת רבו, 'וכבר הזהירו על כך' הם מספרים לנו, מה יגרום התבטלות החסיד לרבו, ולכן הם מטילים הרס וארס נורא ואיום, אשר ללא ספק תחלחל רחוק מאוד.
ולחסידים שבינינו אני שואל: וכי חשבתם לרגע אחד על התוצאות ההרסניות? וכי חשבתם לרגע אחד שכך יתחנכו צאצאינו לציות לדעת תורה? וכי מה תגידו למחר לבנכם שיבקש לקנות אייפון פרוץ כדוגמא, ותסבירו לו שהרבי או ההנהגה אוסרת, מה יעשה הבן ולא יחטא? הרי גרמתם לו להבין, שאי ציות לרבו זה דוקא דבר מובן וטוב ומקובל? ולמי תבואו בטענות אח"כ?
למה כשלפני תקופה לא ארוכה נעשה מעשה חמור אשר לא יעשה על ידי יהודי מסויים, לאחר שנתפס בקלקלתו, המנהלים הזהירו בכל תוקף לבלתי תת אפילו אזכור לנושא זה, נתנו כמה ימים להתפרק, 'ולא העבירו את זה לנושאים בפיקוח'. (יש לציין, כי באופן אישי לא הגבתי כלל בשום הודעה לאותה מקרה מצער, למרות שהיה אמור להיות לי נקמה מתוקה לאחר שבתקופה לפני זה היה מי שהגיב בזלזול כאשר התרעתי מפניו וכו', אך בכל זאת בחרתי באותו עת ב'המשכיל בעת ההוא ידום') וכי לא תהא כהנת כפונדקאית? למה לכבודה של משפחה דואגים, ואת כבודה של עדה גדולה בישראל מותר לרמוס בראש כל חוצות? הרי לכל הדעות גם פלוני לא נהג כהוגן בלשון המעטה, ובכל זאת הבינו שיש לרחם על משפחתו. למה כאן זה שונה? האין כאן איפה ואיפה?
למה במחלוקות אחרות (רמז: לא בציבור החסידי) שם נאמרו על ידי ההנהגה עצמה דברים הרבה יותר חמורים על הצד השני (ולא רק ש'ההנהגה יודעת ושותקת') לא הייתם מעיזים להכשיר את השרץ הזה בק"נ טעמים למרות שגם שם היה אלימות והתנהגות פושעת לא פחות? וכי למה כאן הותרה הרצועה?
איך הפכתם פורום שהיה נקי מכל, והיו יכולים להכנס לכאן בבטחה וברוגע, לפורום דומה אחר שנחסם בסינונים? למה?
ושוב אני פונה לחסידים שבינינו, דעו לכם, כי הפרשיה הזאת דין גרמא בנזיקין, לא יורחק היום ואתם עוד תתחרטו מרות על כך שהתערבתם בזה, וגיביתם את ההתנהגות הזאת, אפשר לגנות אלימות, אבל לא לתת גיבוי בלתי מסוייג למעשים אשר לא יעשו כאשר מנסים לקרר את האמונת צדיקים הטבועה בדמינו, המושג 'בועט ברבותיו' קבלה גושפנקא גלויה. ורבות עוד נבכה על כך. אכן, כעת הדם רותח, אבל כשירגעו הרוחות ונספור את הנזקים העצומים, זה כבר יהיה מאוחר מידי ה"י.
ועל הראשונים אנו מצטערים, וכאן באו להוסיף דברי חירוף וגידוף? הישמע כזאת בישראל, ואנו מחשים? ואני מדבר על קובץ לדוגמא בשם 'השתוללות' שהועלה כאן על הפורום, עם דברים נוראיים שיש לקרוע עליהם קריעה שאינה מתאחה, הנה ארסו ארס והרס וחורבן הדורות, ואין פוצה פה ומצפצף???
ולכן, שלא יאמרו על שלא מיחו שמע מינה דניחא להו, אני מביע כאן את מחאתי ברבים, וכמובן, שלא להיות בקשר רשעים, ולהיות חלק ממערך כזאת שמאפשרת זאת, הנני מוכרח לפרוש (אקוה שאקבל יחס חם כמו שמקבלים 'הפורשים' בשערוריה הנוכחית) לפחות עד שיתוקן הדבר. כל עוד לא יתוקן, אסור לי להשאר כאן ולתת הסכמה שבשתיקה לדברים חמורים כאלו. וכשם שקיבלתי שכר על הדרישה אקבל שכר על הפרישה.
בתפילה שיקויים בנו הפסוק, וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק. ומלאה הארץ דעה את ה', וגר זאב עם כבש, יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך.
בצער ובכאב רב.
ידידכם משכבר הימים @יוספזון
נ. ב. בטרם תגיבו בהתלהמות, תשבו עם עצמכם אפילו לא שבעה נקיים, אלא כמה דקות, ותתבוננו בהגיון בדברים שכתבתי, ואני מקוה שלאחר שתשקלו את הדברים במאזני פלס, תבינו את עומק הדברים. ותצטרפו אלי.