ספרים על חיי בני הישיבות

איפכא מסתברא

משתמש חדש
אחיין שלי בן בכור בשיעור ג' ישיבה קטנה ליטאית.
מאוד מעוניין לקרוא ספרים על חיי הישיבות הגדולות. על ההווי. על ההתחבטויות. על שאיפות. אבל שישקף דרך זה את חיי הישיבות. הוא לא מכיר מספיק לעומת חביריו, וזה חסר לו.

יש לכם המלצות?
 

בחור ישיבה

משתמש רגיל
יש ספר יפה מאד "עולם הישיבה", שלי, בתור בחור ישיבה עזר מאד. יש לו שתי חלקים ומוכרים אותו ביפה נוף. אבל אולי זה יותר לישיבה קטנה מבחינה מסוימת
 
 

חיי עולם

משתמש ותיק
איפכא מסתברא אמר:
אחיין שלי בן בכור בשיעור ג' ישיבה קטנה ליטאית.
מאוד מעוניין לקרוא ספרים על חיי הישיבות הגדולות. על ההווי. על ההתחבטויות. על שאיפות. אבל שישקף דרך זה את חיי הישיבות. הוא לא מכיר מספיק לעומת חביריו, וזה חסר לו.

יש לכם המלצות?
ספר 'הרימותי בחור' של הרב בוצ'קובסקי.
 

איפכא מסתברא

משתמש חדש
פותח הנושא
הספרים 'בין הסדרים' ו'ישיבע בוחער' אזלו מהמלאי ביפה נוף מישהו יודע איך אפשר להשיג אותם?
 

תולעת ספרים

משתמש ותיק
אני כותב בזהירות, אבל בהחלטיות [מתוך הרגשתי האישית כמי שהאמין בגיל הישיבה קטנה כי ספרים מסויימים הם שיקוף אוטנתי של עולם הישיבה האמיתי, המציאותי, ונכווה!]:
ישנם ספרים שהם אכן מרגשים וסוחפים, ונותנים ביטוי לרגשות והמיות לב - אפשריות.
אולם ממש אבל ממש לא באמת משקפים את חיבוטי הנפש והרגשות האמיתיים של בן ישיבה בתשפ"ב.
התיאורים הפומפוזיים של שכרות בבית היין, נפשי יצאה בדברו ומחבק המלך בבגדיו [שכל אחד מהם יש לו כמובן מקור, כציטוט] אין להם שום אחיזה במציאות.
ובכלל, בני ישיבה, מטבע גילם, בוסריותם, וגם העיסוק העיקרי שהוא, להבין את הגמרא היטב ולחזור על השיעור, למצוא את מקומם בחברה ולהסתדר בחדר טוב, אין חווים טלטלות רגשיות ו'הרגשים' על כל צעד ושעל, כפי המתואר בחלק מספרים אלו.
אני כותב מהרגשתי האישית, ומנסיוני המר [בהקשר זה]: אני, כמי שאותם ספרים נגעו ללבו מאד, חיפשתי את הלא קיים. לימוד סוגיא אינו מושא להתרפקות תוך כדי העיסוק בה [ואולי כזכרון נוסטלגי יש לדון] תמיד בכתיבה מתוך פוזיציה של מעוף הציפור ושל מתבונן מן הצד, אפשר למצוא ביטויים ענוגים ומצטלצלים המפזרים נגוהות הוד וכו' וכו'. במציאות - לימוד סוגיא מתרכז בטענות הרמאי והמיגו [כדברי מרנא נפה"ח].
לכן, חושבני, שדוקא באם מדובר בבחור עם נפש רגישה ומתרגשת - זה עשוי מאד להזיק, ולסחוף אותו לפנטזיות.
הייתי מציע דוקא את ספרי הרב בוצ'קובסקי, ממש כולם, שעוסקים במציאות הריאלית והאמיתית, ונותנים פתרונות ומענה.
אדגיש: אני כותב את דברי מאהבה שאינה מסותרת לר' [... מי שהבין הבין] שליט"א ולכתיבתו היפהפיה, ואף יצא לי לשתף אותו [עבור טור זכרון] בחומר על אחד מגדולי ראשי הישיבות, ובכלל - הוא איש שלעולם לא יכתוב משהו צפוי. בפרט בטוריו השבועיים הוא תמיד ייגע באקטואליה מזווית מקורית ומדהימה, ואין שני לו בזה. על טוריו אוכל לומר שכמעט את כולם אני מאמץ אל לבי בחום. אולם מאידך גיסא, לדעתי, ומתוך נסיוני האישי - לא היתי ממליץ על ספרי ה'ישיבה' שלו, לבחור צעיר [ועוד כזה שבעמדה שמבקש להתרשם מעולם הישיבות האמיתי דרך ספרים, שזו לכשעצמה משימה מורכבת] בעל נפש רגישה - כל עוד אינו חווה את המציאות בשתי רגלים על הקרקע.
בתפילה ששלא אכשל בלשוני, ומתוך מחשבה שקולה אודות הענין.
 

איש פשוט מאד

משתמש ותיק
תולעת ספרים אמר:
אני כותב בזהירות, אבל בהחלטיות [מתוך הרגשתי האישית כמי שהאמין בגיל הישיבה קטנה כי ספרים מסויימים הם שיקוף אוטנתי של עולם הישיבה האמיתי, המציאותי, ונכווה!]:
ישנם ספרים שהם אכן מרגשים וסוחפים, ונותנים ביטוי לרגשות והמיות לב - אפשריות.
אולם ממש אבל ממש לא באמת משקפים את חיבוטי הנפש והרגשות האמיתיים של בן ישיבה בתשפ"ב.
התיאורים הפומפוזיים של שכרות בבית היין, נפשי יצאה בדברו ומחבק המלך בבגדיו [שכל אחד מהם יש לו כמובן מקור, כציטוט] אין להם שום אחיזה במציאות.
ובכלל, בני ישיבה, מטבע גילם, בוסריותם, וגם העיסוק העיקרי שהוא, להבין את הגמרא היטב ולחזור על השיעור, למצוא את מקומם בחברה ולהסתדר בחדר טוב, אין חווים טלטלות רגשיות ו'הרגשים' על כל צעד ושעל, כפי המתואר בחלק מספרים אלו.
אני כותב מהרגשתי האישית, ומנסיוני המר [בהקשר זה]: אני, כמי שאותם ספרים נגעו ללבו מאד, חיפשתי את הלא קיים. לימוד סוגיא אינו מושא להתרפקות תוך כדי העיסוק בה [ואולי כזכרון נוסטלגי יש לדון] תמיד בכתיבה מתוך פוזיציה של מעוף הציפור ושל מתבונן מן הצד, אפשר למצוא ביטויים ענוגים ומצטלצלים המפזרים נגוהות הוד וכו' וכו'. במציאות - לימוד סוגיא מתרכז בטענות הרמאי והמיגו [כדברי מרנא נפה"ח].
לכן, חושבני, שדוקא באם מדובר בבחור עם נפש רגישה ומתרגשת - זה עשוי מאד להזיק, ולסחוף אותו לפנטזיות.
הייתי מציע דוקא את ספרי הרב בוצ'קובסקי, ממש כולם, שעוסקים במציאות הריאלית והאמיתית, ונותנים פתרונות ומענה.
אדגיש: אני כותב את דברי מאהבה שאינה מסותרת לר' [... מי שהבין הבין] שליט"א ולכתיבתו היפהפיה, ואף יצא לי לשתף אותו [עבור טור זכרון] בחומר על אחד מגדולי ראשי הישיבות, ובכלל - הוא איש שלעולם לא יכתוב משהו צפוי. בפרט בטוריו השבועיים הוא תמיד ייגע באקטואליה מזווית מקורית ומדהימה, ואין שני לו בזה. על טוריו אוכל לומר שכמעט את כולם אני מאמץ אל לבי בחום. אולם מאידך גיסא, לדעתי, ומתוך נסיוני האישי - לא היתי ממליץ על ספרי ה'ישיבה' שלו, לבחור צעיר [ועוד כזה שבעמדה שמבקש להתרשם מעולם הישיבות האמיתי דרך ספרים, שזו לכשעצמה משימה מורכבת] בעל נפש רגישה - כל עוד אינו חווה את המציאות בשתי רגלים על הקרקע.
בתפילה ששלא אכשל בלשוני, ומתוך מחשבה שקולה אודות הענין.
כל מילה - פנינה.
מנסיון.
דרך אגב, לא רק ספרים כאלו אינם משקפים את המציאות, כל הספרים המתארים הווי של בני הישיבות חוטאים לאמת.
כמו שאין מישהו שיכול לתאר הווי של החיים בארה"ב, כי אין כזו מציאות של מציאות חיים כוללת של "חיי ארה"ב" - כך לגבי הישיבה.
ובד"כ שמנסים לתאר, וישנם דברים שא"א לתאר - מציאותית ורעיונית - מקבלת תמונה מעוותת על סוג של גן עדן תחתון של מאויי הבחורים רק ללמוד ולדעת עוד ועוד (כמובן שבהערות למטה כתוב שיש כמה כאלו שלא אבל...), וכשמגיעים למציאות נוחתים נחיתה כואבת.
ספרי הדרכה קונקרטית (שאלו ספרי הרב בוצ'קובסקי) הם ענין אחר, ה בעצם כמו מדריך לחיי הישיבה, וכמו שכ"א מבין שאפשר לעשות מדריך לחיים בארה"ב, כך אפשר לעשות גם לחיי הישיבה.
 
 

E. W

משתמש ותיק
כמובן למעלה מן השמש של דוד זריצקי על הווי הישיבתי לפני המלחמה.
 

E. W

משתמש ותיק
השפל באמת אמר:
E. W אמר:
כמובן למעלה מן השמש של דוד זריצקי על הווי הישיבתי לפני המלחמה.

רחמנות על בחור שיכנס לישיבה וינסה לחיות כמו זליג הגרודנאי או אהרן הבנאי...
א. ברכות על ההודעה ה1000 שלך....
. צודק לגמרי, לי אישית בתור בחור הספר ממש חיזק במושגים של אהבת תורה !
 
 

יענקלה המשיב

משתמש ותיק
איש פשוט מאד אמר:
תולעת ספרים אמר:
אני כותב בזהירות, אבל בהחלטיות [מתוך הרגשתי האישית כמי שהאמין בגיל הישיבה קטנה כי ספרים מסויימים הם שיקוף אוטנתי של עולם הישיבה האמיתי, המציאותי, ונכווה!]:
ישנם ספרים שהם אכן מרגשים וסוחפים, ונותנים ביטוי לרגשות והמיות לב - אפשריות.
אולם ממש אבל ממש לא באמת משקפים את חיבוטי הנפש והרגשות האמיתיים של בן ישיבה בתשפ"ב.
התיאורים הפומפוזיים של שכרות בבית היין, נפשי יצאה בדברו ומחבק המלך בבגדיו [שכל אחד מהם יש לו כמובן מקור, כציטוט] אין להם שום אחיזה במציאות.
ובכלל, בני ישיבה, מטבע גילם, בוסריותם, וגם העיסוק העיקרי שהוא, להבין את הגמרא היטב ולחזור על השיעור, למצוא את מקומם בחברה ולהסתדר בחדר טוב, אין חווים טלטלות רגשיות ו'הרגשים' על כל צעד ושעל, כפי המתואר בחלק מספרים אלו.
אני כותב מהרגשתי האישית, ומנסיוני המר [בהקשר זה]: אני, כמי שאותם ספרים נגעו ללבו מאד, חיפשתי את הלא קיים. לימוד סוגיא אינו מושא להתרפקות תוך כדי העיסוק בה [ואולי כזכרון נוסטלגי יש לדון] תמיד בכתיבה מתוך פוזיציה של מעוף הציפור ושל מתבונן מן הצד, אפשר למצוא ביטויים ענוגים ומצטלצלים המפזרים נגוהות הוד וכו' וכו'. במציאות - לימוד סוגיא מתרכז בטענות הרמאי והמיגו [כדברי מרנא נפה"ח].
לכן, חושבני, שדוקא באם מדובר בבחור עם נפש רגישה ומתרגשת - זה עשוי מאד להזיק, ולסחוף אותו לפנטזיות.
הייתי מציע דוקא את ספרי הרב בוצ'קובסקי, ממש כולם, שעוסקים במציאות הריאלית והאמיתית, ונותנים פתרונות ומענה.
אדגיש: אני כותב את דברי מאהבה שאינה מסותרת לר' [... מי שהבין הבין] שליט"א ולכתיבתו היפהפיה, ואף יצא לי לשתף אותו [עבור טור זכרון] בחומר על אחד מגדולי ראשי הישיבות, ובכלל - הוא איש שלעולם לא יכתוב משהו צפוי. בפרט בטוריו השבועיים הוא תמיד ייגע באקטואליה מזווית מקורית ומדהימה, ואין שני לו בזה. על טוריו אוכל לומר שכמעט את כולם אני מאמץ אל לבי בחום. אולם מאידך גיסא, לדעתי, ומתוך נסיוני האישי - לא היתי ממליץ על ספרי ה'ישיבה' שלו, לבחור צעיר [ועוד כזה שבעמדה שמבקש להתרשם מעולם הישיבות האמיתי דרך ספרים, שזו לכשעצמה משימה מורכבת] בעל נפש רגישה - כל עוד אינו חווה את המציאות בשתי רגלים על הקרקע.
בתפילה ששלא אכשל בלשוני, ומתוך מחשבה שקולה אודות הענין.
כל מילה - פנינה.
מנסיון.
דרך אגב, לא רק ספרים כאלו אינם משקפים את המציאות, כל הספרים המתארים הווי של בני הישיבות חוטאים לאמת.
כמו שאין מישהו שיכול לתאר הווי של החיים בארה"ב, כי אין כזו מציאות של מציאות חיים כוללת של "חיי ארה"ב" - כך לגבי הישיבה.
ובד"כ שמנסים לתאר, וישנם דברים שא"א לתאר - מציאותית ורעיונית - מקבלת תמונה מעוותת על סוג של גן עדן תחתון של מאויי הבחורים רק ללמוד ולדעת עוד ועוד (כמובן שבהערות למטה כתוב שיש כמה כאלו שלא אבל...), וכשמגיעים למציאות נוחתים נחיתה כואבת.
ספרי הדרכה קונקרטית (שאלו ספרי הרב בוצ'קובסקי) הם ענין אחר, ה בעצם כמו מדריך לחיי הישיבה, וכמו שכ"א מבין שאפשר לעשות מדריך לחיים בארה"ב, כך אפשר לעשות גם לחיי הישיבה.
יש בדבריך הרבה צדק
מכל מקום חושבני שבספרו האחרון 
כן קלע למטרה ואין שם את הסחף הרגשי ואם כן זה תמיד מופיע יותר בציניקניות ובלעג כדי להוריד את הבחור על קרקע המציאות

לעומת זה קראתי בשקיקה גם את כל ספרי הרב בוצקובסקי ונהנתי ונעזרתי מהתוכן ועכ''ז חושבני שבחור צעיר ישתעמם הכתיבה הוא מונוטונית וחסירה ציוריות
 

איש פשוט מאד

משתמש ותיק
יענקלה המשיב אמר:
איש פשוט מאד אמר:
תולעת ספרים אמר:
כל מילה - פנינה.
מנסיון.
דרך אגב, לא רק ספרים כאלו אינם משקפים את המציאות, כל הספרים המתארים הווי של בני הישיבות חוטאים לאמת.
כמו שאין מישהו שיכול לתאר הווי של החיים בארה"ב, כי אין כזו מציאות של מציאות חיים כוללת של "חיי ארה"ב" - כך לגבי הישיבה.
ובד"כ שמנסים לתאר, וישנם דברים שא"א לתאר - מציאותית ורעיונית - מקבלת תמונה מעוותת על סוג של גן עדן תחתון של מאויי הבחורים רק ללמוד ולדעת עוד ועוד (כמובן שבהערות למטה כתוב שיש כמה כאלו שלא אבל...), וכשמגיעים למציאות נוחתים נחיתה כואבת.
ספרי הדרכה קונקרטית (שאלו ספרי הרב בוצ'קובסקי) הם ענין אחר, ה בעצם כמו מדריך לחיי הישיבה, וכמו שכ"א מבין שאפשר לעשות מדריך לחיים בארה"ב, כך אפשר לעשות גם לחיי הישיבה.
יש בדבריך הרבה צדק
מכל מקום חושבני שבספרו האחרון 
כן קלע למטרה ואין שם את הסחף הרגשי ואם כן זה תמיד מופיע יותר בציניקניות ובלעג כדי להוריד את הבחור על קרקע המציאות

לעומת זה קראתי בשקיקה גם את כל ספרי הרב בוצקובסקי ונהנתי ונעזרתי מהתוכן ועכ''ז חושבני שבחור צעיר ישתעמם הכתיבה הוא מונוטונית וחסירה ציוריות
אינני מכיר את ספרו זה, כתבתי באופן כללי.
ספרו של הרב בוצ'קובסקי הוא אכן לא ספר קריאה, הוא יותר ספר הדרכה לבחור ישיבה, צריך מצב רוח מסוים כדי לקרוא אותו, אבל כשקוראים זה נותן המון.
 
 

יהודה בן יעקב

משתמש ותיק
יצא לאור ספר 'המגביהי לשבת' מתוך ועדים של המשגיח ר' ישראל מאיר המניק זצ"ל
לא קראתיו, ואיני יודע לחוות דעה עליו
 
חלק עליון תַחתִית