בין הזמנים - חיובי או שלילי

מממממ

משתמש ותיק
שנים שאני מסתובב אם חוסר הבנה בעניין.

כידוע גדולי ישראל בדורות האחרונים החשיבו את ימי בין הזמנים, ולא הסכימו לבטלם בשום פנים ואופן.

אני הקטן משום מה לא מצליח להבין בכלל על מה ולמה.

בחורי הישיבות בהחלט זקוקים למנוחה והתרעננות.
אבל המציאות כהיום שהרבה נזק נגרם מהימים האלו.
אנשי החינוך מדברים על אחוזים גדולים מאוד מבין הנושרים, שהנפילה התחילה בימי בין הזמנים.
לא צריך להיות גאון גדול, אפשר להסתובב קצת בבין הזמנים בצפון, בכנרת בטבריה ולראות איפה הבחורים מסתובבים..
תופעת הצימרים, ועוד ועוד.
נכון צריכים התרעננות, אז למה לא משנים את  ימי בין הזמנים למשהו אחר,
מה שהולך היום זה הפקרות!!!
שיארגנו קמפים לכמה שבועות, או שהיו בישיבה אך בלי הלימוד והסדרים הרגלים אלא יותר מה שלבו חפץ.
בטוח שנמצא עוד אלף רעיונות איך לתת לבחורים את מה שהם צריכים,
אבל מאיפה הגיעה הקדושה הזאת של בין הזמנים של העוללות וההפקרות שהולכת היום????

ובקשר לילדים צעירים אפשר לבטל לגמרי את החופש, מקסימום לצמצם לכמה ימים. ותסתכלו בתלמוד תורה של הזילברמנים שכבר עשרות שנים עושים כך ולא נגרם שום נזק.
 

אור החכמה

משתמש ותיק
של"ה מסכת שבועות פרק נר מצוה

כח. בודאי מי שלומד דבר יום [ביומו], זמן ובין הזמנים, גמרא פירוש תוספות עם כל הדקדוקים, ובפרט דקדוקי רש"י, כי בכל דיבור ודיבור של רש"י יש בו נסתרים, עניינים מופלאים, כי חיבר החיבור שלו ברוח הקודש. צאו וראו ברש"י על התורה, שהקורא סובר שהוא קל, ראו במזרחי ובכל מפרשי דבריו ותמצאו נפלאות. ורש"י על הגמרא גם כן הוא [כך], כולם מרועה אחד נתנו. ואחר כך יעיין בגמרא פירוש תוספות, בקושיות ותירוצים, ואחר כך לתרץ כנזכר לעיל בדרכים אמיתיים. ודבר זה יהיה נוהג זמן ובין הזמנים, ולא יזכר ולא יפקד שם 'בין הזמנים', ויעקר מן העולם, אז תהיה תורתנו תורת ה' תמימה. 
כט. חבל על דאבדין, מה שהוצאתי רוב ימי בחילוקים גדולים ונפלאים, חטאתי עויתי פשעתי. על כן באתי להזהיר הדורות הבאים, ובזה יתהפכו זדונותי לזכיות. יאמרו נא יראי ה', ויפרסמו כל הנזכר לעיל בקרב כל ישראל לזכות את הרבים. 
 

נתתיו ללוי

משתמש חדש
בין הזמנים נועד בכדי לאגור כח והא ראיה שחדשי חשון אייר ואלול יש הרבה שטייגען.
אילולא בין הזמנים גם חודש אלול היה בריפיון. וכן שמעתי מאדם שלמד בישיבת טשעבין ששם אין בין הזמנים באב ואמר לי שאלול זה החודש הכי חלש בשנה אחרי ד' חודשים. וזה עוד בחודש אלול תאר לעצמך מה היה קורה אילו בחגים פסח וסוכות (שאז יש שם בין הזמנים) היה ישיבה.

נב. איפ אלו שיקפצו ויגידו ירידת הדורות...
 

אברהם משה

משתמש ותיק
נתתיו ללוי אמר:
בין הזמנים נועד בכדי לאגור כח והא ראיה שחדשי חשון אייר ואלול יש הרבה שטייגען.
אילולא בין הזמנים גם חודש אלול היה בריפיון. וכן שמעתי מאדם שלמד בישיבת טשעבין ששם אין בין הזמנים באב ואמר לי שאלול זה החודש הכי חלש בשנה אחרי ד' חודשים. וזה עוד בחודש אלול תאר לעצמך מה היה קורה אילו בחגים פסח וסוכות (שאז יש שם בין הזמנים) היה ישיבה.

נב. איפ אלו שיקפצו ויגידו ירידת הדורות...
איני יודע מה אתה סח,
אני למדתי בישיבה שאין בין הזמנים באב, והאלול חזק לא פחות מישיבות שיש בין הזמנים.
הכל ענין של השקפה והסתגלות.
 
 

אברהם משה

משתמש ותיק
כאחד שלא היה לו - כבחור - מעולם בין הזמנים באב, וכעת - כאברך - מכורח המציאות נוהג בין הזמנים.
אני יכול לסכם את זה במשפט אחד:
'פרוץ מרובה על העומד' - מכל הבחינות, וד"ל. 
 

דניאלי

משתמש ותיק
אברהם משה אמר:
נתתיו ללוי אמר:
בין הזמנים נועד בכדי לאגור כח והא ראיה שחדשי חשון אייר ואלול יש הרבה שטייגען.
אילולא בין הזמנים גם חודש אלול היה בריפיון. וכן שמעתי מאדם שלמד בישיבת טשעבין ששם אין בין הזמנים באב ואמר לי שאלול זה החודש הכי חלש בשנה אחרי ד' חודשים. וזה עוד בחודש אלול תאר לעצמך מה היה קורה אילו בחגים פסח וסוכות (שאז יש שם בין הזמנים) היה ישיבה.

נב. איפ אלו שיקפצו ויגידו ירידת הדורות...
איני יודע מה אתה סח,
אני למדתי בישיבה שאין בין הזמנים באב, והאלול חזק לא פחות מישיבות שיש בין הזמנים.
הכל ענין של השקפה והסתגלות.
בטח למדת בישיבה חסידית, וא"כ אי"ז ראיה כי שם יש זמנים אחרים ומנוחות אחרות וגם הווי אחר.. 
 

אברהם משה

משתמש ותיק
דניאלי אמר:
אברהם משה אמר:
נתתיו ללוי אמר:
בין הזמנים נועד בכדי לאגור כח והא ראיה שחדשי חשון אייר ואלול יש הרבה שטייגען.
אילולא בין הזמנים גם חודש אלול היה בריפיון. וכן שמעתי מאדם שלמד בישיבת טשעבין ששם אין בין הזמנים באב ואמר לי שאלול זה החודש הכי חלש בשנה אחרי ד' חודשים. וזה עוד בחודש אלול תאר לעצמך מה היה קורה אילו בחגים פסח וסוכות (שאז יש שם בין הזמנים) היה ישיבה.

נב. איפ אלו שיקפצו ויגידו ירידת הדורות...
איני יודע מה אתה סח,
אני למדתי בישיבה שאין בין הזמנים באב, והאלול חזק לא פחות מישיבות שיש בין הזמנים.
הכל ענין של השקפה והסתגלות.
בטח למדת בישיבה חסידית, וא"כ אי"ז ראיה כי שם יש זמנים אחרים ומנוחות אחרות וגם הווי אחר.. 
ישיבה חסידית, אבל הנוסח ליטאי...
אין זמנים אחרים או מנוחות אחרות.
הווי אחר אמנם יש, אבל אין זה סותר להנ"ל.
 
 
בין הזמנים הוא בעיה, וכלל לא בטח שבלי בין הזמנים האלול יהיה כזה גרוע.

אבל הטענה להפקרות היא לא צדקת. כי מותר וחובה גם להורים לקחת אחריות.
בחור שמתפרחח בבין הזמנים כי אין חינוך בבית, קרוב לודאי שגם בלי בין הזמנים סופו היה להתפרחח.
 

נתתיו ללוי

משתמש חדש
דניאלי אמר:
אברהם משה אמר:
נתתיו ללוי אמר:
בין הזמנים נועד בכדי לאגור כח והא ראיה שחדשי חשון אייר ואלול יש הרבה שטייגען.
אילולא בין הזמנים גם חודש אלול היה בריפיון. וכן שמעתי מאדם שלמד בישיבת טשעבין ששם אין בין הזמנים באב ואמר לי שאלול זה החודש הכי חלש בשנה אחרי ד' חודשים. וזה עוד בחודש אלול תאר לעצמך מה היה קורה אילו בחגים פסח וסוכות (שאז יש שם בין הזמנים) היה ישיבה.

נב. איפ אלו שיקפצו ויגידו ירידת הדורות...
איני יודע מה אתה סח,
אני למדתי בישיבה שאין בין הזמנים באב, והאלול חזק לא פחות מישיבות שיש בין הזמנים.
הכל ענין של השקפה והסתגלות.
בטח למדת בישיבה חסידית, וא"כ אי"ז ראיה כי שם יש זמנים אחרים ומנוחות אחרות וגם הווי אחר


גם טשעבין זה ישיבה חסידית 
 

משבט הכהונא

משתמש ותיק
זה ענין שמעיק עלי מאוד
אני לא מבין איך אפשר לומר שצריך אתנחתא בתורה כדי לאגור כח
כי בתורה אנו יודעים אם תעזביני יום יומיים עזבך
ולהיפך ההיפך
ואי אפשר להשוות כלל לדורות שעברו שלא היה מיזוג והלכו "ללמוד תורה" בארצות הקרים כן הגרב"ב לא הלך אם תלמידיו לכמה שבועות לפרק מעולם עול תורה וללכת לים ולדעת מעוד מרעין בישין
וכי יש זמן שפטורים מן התורה??
אולי יבוא משהו שיסביר לי איך זה עובד
אנחנו עובדים אצל משהו ... אנחנו לומדים תורת ה"צ
זה משהו מאוד עומסי??? שאנחנו רשאים לפרק את העול לכמה שבועות איך זה עובד בדיוק????
 

להשיג

משתמש ותיק
פותח האשכול לא ערער לרגע על בסיס העניין
אלא שטען שבמציאות בשטח היום, בין הזמנים בצורתו הנוכחית, יש בו תועלת מנזק, ולכן הציע לחשוב על רעיונות שמעלת בין הזמנים לא תתבטל, ואדרבה תועלתה תהיה שבעתיים.

לענ"ד הוא מאוד צודק.

ובכ"מ אין עניין מאמרים בחשיבות המושג והצורך בכדי לתרום לדיון הנ"ל.
 

ידידיה

משתמש ותיק
כל הטענות על הישיבות: למה יש בין הזמנים, למה מתמקדים רק בעיון, למה יש ישיבות ענקיות שהצוות לא משתלט על הבחורים, וכו וכו', כולם נובעות מטעות אחת -
אנשים חושבים שמטרת הישיבות היא לחנך את הבחורים, במקום שההורים יקחו אחריות או ח"ו הבחורים בעצמם. אבל זו טעות בכתובת, מטרת הישיבות היא ללמד תורה, דהיינו חלק מסויים בתורה מהיבט מסויים שלו, למי שרוצה ללמוד זאת. ראשי הישיבות אינם המחנכים הגדולים אלא הלמדנים הגדולים.
ולכן אין שום פסול בבין הזמנים או בהדגשת לימוד העיון כל עוד לא שמענו על ראש ישיבה שאוסר ללמוד בביה"ז, או על ראש ישיבה שאוסר ללמוד בקיאות היטב [חוץ מסדר א' ואולי גם סדר ג']. תקחו אתם אחריות על עצמכם ועל הבנים שלכם.
בהצלחה.
 

שייגניסט

משתמש ותיק
מממממ אמר:
שנים שאני מסתובב אם חוסר הבנה בעניין.

כידוע גדולי ישראל בדורות האחרונים החשיבו את ימי בין הזמנים, ולא הסכימו לבטלם בשום פנים ואופן.

אני הקטן משום מה לא מצליח להבין בכלל על מה ולמה.

בחורי הישיבות בהחלט זקוקים למנוחה והתרעננות.
אבל המציאות כהיום שהרבה נזק נגרם מהימים האלו.
אנשי החינוך מדברים על אחוזים גדולים מאוד מבין הנושרים, שהנפילה התחילה בימי בין הזמנים.
לא צריך להיות גאון גדול, אפשר להסתובב קצת בבין הזמנים בצפון, בכנרת בטבריה ולראות איפה הבחורים מסתובבים..
תופעת הצימרים, ועוד ועוד.
נכון צריכים התרעננות, אז למה לא משנים את  ימי בין הזמנים למשהו אחר,
מה שהולך היום זה הפקרות!!!
שיארגנו קמפים לכמה שבועות, או שהיו בישיבה אך בלי הלימוד והסדרים הרגלים אלא יותר מה שלבו חפץ.
בטוח שנמצא עוד אלף רעיונות איך לתת לבחורים את מה שהם צריכים,
אבל מאיפה הגיעה הקדושה הזאת של בין הזמנים של העוללות וההפקרות שהולכת היום????

ובקשר לילדים צעירים אפשר לבטל לגמרי את החופש, מקסימום לצמצם לכמה ימים. ותסתכלו בתלמוד תורה של הזילברמנים שכבר עשרות שנים עושים כך ולא נגרם שום נזק.
בעיקרון הפתרון שניתן זה ישיבת בין הזמנים והבחורים מתוגמלים במלגה.
אמנם כב’ צודק שבמציאות זה עדיין לא מספיק הרבה לא מגיעים אלא שהרציניים מגיעים ושומרים על עצמם ואלו שקשה להם לכאורה גם יקשה להם יותר להשאר במסגרת הישיבתית.
עכ”פ יש לבחורים הרבה נסיונות מהרחוב לדאבוננו ובאמת כב’ הביא רעיונות טובים.
 
 

אחד הלויים

משתמש ותיק
מממממ אמר:
לא צריך להיות גאון גדול, אפשר להסתובב קצת בבין הזמנים בצפון, בכנרת בטבריה ולראות איפה הבחורים מסתובבים..
תופעת הצימרים, ועוד ועוד.
אפשר גם בזמן קיץ ובזמן חורף להסתובב שם ולראות מה קורה וגם ביפו כל ליל שישי...
מממממ אמר:
שיארגנו קמפים לכמה שבועות, או שהיו בישיבה אך בלי הלימוד והסדרים הרגלים אלא יותר מה שלבו חפץ.
אם אתה יכול אדרבא אני יודע כמה עובדים הישיבות לממן את הקעמפ הקצר שעושים וכמה עבודה זה
בקשה תרים את הכפפה
מממממ אמר:
אנשי החינוך מדברים על אחוזים גדולים מאוד מבין הנושרים, שהנפילה התחילה בימי בין הזמנים.
נשמת למקור וטענה כזאת עכ"פ המחנכים בישיבות לא מכירים שזה ככה
וכולנו מכירים גםלא אחד ולא שתים שנשברו או רוחנית או נפשית בגלל לחץ רציף מידי
מממממ אמר:
ובקשר לילדים צעירים אפשר לבטל לגמרי את החופש, מקסימום לצמצם לכמה ימים. ותסתכלו בתלמוד תורה של הזילברמנים שכבר עשרות שנים עושים כך ולא נגרם שום נזק.
כשתהיה רבה תדבר.
 

אחד הלויים

משתמש ותיק
אברהם משה אמר:
בטח למדת בישיבה חסידית, וא"כ אי"ז ראיה כי שם יש זמנים אחרים ומנוחות אחרות וגם הווי אחר.. 
ישיבה חסידית, אבל הנוסח ליטאי...
אין זמנים אחרים או מנוחות אחרות.
הווי אחר אמנם יש, אבל אין זה סותר להנ"ל.
סותר לגמרי
אין לכם מא' דסליחות שהישיבה ריקה? איפה הבחורים בשבתות היו בישיבה? כל כמה זמן חוזרים הביתה? וכו' וכו'
 

אברהם משה

משתמש ותיק
אחד הלויים אמר:
אברהם משה אמר:
בטח למדת בישיבה חסידית, וא"כ אי"ז ראיה כי שם יש זמנים אחרים ומנוחות אחרות וגם הווי אחר.. 
ישיבה חסידית, אבל הנוסח ליטאי...
אין זמנים אחרים או מנוחות אחרות.
הווי אחר אמנם יש, אבל אין זה סותר להנ"ל.
סותר לגמרי
אין לכם מא' דסליחות שהישיבה ריקה? איפה הבחורים בשבתות היו בישיבה? כל כמה זמן חוזרים הביתה? וכו' וכו'
הישיבה לא ריקה מא' סליחות בכלל.
הבחורים בשבתות בישיבה, כמעט לא נוסעים הביתה.
חוזרים הביתה?
רק לכביסות וכדו'.
 
 

אברהם משה

משתמש ותיק
ידידיה אמר:
כולם נובעות מטעות אחת -
אנשים חושבים שמטרת הישיבות היא לחנך את הבחורים, במקום שההורים יקחו אחריות או ח"ו הבחורים בעצמם. אבל זו טעות בכתובת, מטרת הישיבות היא ללמד תורה, דהיינו חלק מסויים בתורה מהיבט מסויים שלו, למי שרוצה ללמוד זאת. ראשי הישיבות אינם המחנכים הגדולים אלא הלמדנים הגדולים.
וזו הטעות הגדולה ביותר!!!
ישיבה זה לא אוניברסיטה למקצועות התורה.
ברור שהישיבה מעצבת את הבחור, ויותר מכל דבר, יותר מההורים, הסבים והסבתות שליט"א וזצ"ל.
ואם ראש הישיבה הוא רק למדן גדול ולא מחנך גדול,
אז אתן לך המלצה אישית, פשוט לברוח מאותה ישיבה,
אתה שומע טוב? לברוח!
וכמה שיותר מהר! 
 
 

אברהם משה

משתמש ותיק
אחד הלויים אמר:
וכולנו מכירים גםלא אחד ולא שתים שנשברו או רוחנית או נפשית בגלל לחץ רציף מידי
אז הוא פנה מראש לישיבה שהדרישות גבוהות מידי בשבילו?
בשלמא אם זה ישיבה חסידית של חסידות פלונית, איך שהוא אני עוד מצליח להבין.
אבל בישיבות ליטאיות?
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
ידידיה אמר:
כל הטענות על הישיבות: למה יש בין הזמנים, למה מתמקדים רק בעיון, למה יש ישיבות ענקיות שהצוות לא משתלט על הבחורים, וכו וכו', כולם נובעות מטעות אחת -
אנשים חושבים שמטרת הישיבות היא לחנך את הבחורים, במקום שההורים יקחו אחריות או ח"ו הבחורים בעצמם. אבל זו טעות בכתובת, מטרת הישיבות היא ללמד תורה, דהיינו חלק מסויים בתורה מהיבט מסויים שלו, למי שרוצה ללמוד זאת. ראשי הישיבות אינם המחנכים הגדולים אלא הלמדנים הגדולים.
ולכן אין שום פסול בבין הזמנים או בהדגשת לימוד העיון כל עוד לא שמענו על ראש ישיבה שאוסר ללמוד בביה"ז, או על ראש ישיבה שאוסר ללמוד בקיאות היטב [חוץ מסדר א' ואולי גם סדר ג']. תקחו אתם אחריות על עצמכם ועל הבנים שלכם.
בהצלחה.


זה לא כל כך נכון הסטורית [כמובן שמדובר על הישיבות הלטאיות] 
הישיבות בנוסח הנוכחי [שהבסיס שלהם זה הישיבות בליטא בדורות האחרונים שלפני השואה] הוקמו על רקע של קושי לחנך ליראת שמים בסיסית ללא ישיבה 
הישיבות בליטא בדור שלפני השואה באופן רשמי נועד לתת חינוך לבחורים ולפחות מאז שכל הישיבות קבלו הנהגות בסיסיות של ישיבות המוסר 
בימינו הדבר נכון כפלים. ברגע שכולם הולכים לישיבות גם בחורים שאין להם שיייכות מיוחדת ללימוד. ברור שאין טעם לישיבה אלא לחנך 
ואם לא כן נצא קרחים מכאן ומכאן 
זה שבפועל אין עושים כן בהרבה ישיבות זה באמת נזק גדול 
[הסיבה שהדבר הפסיק בכל הישיבות הוא משום שהנוסח הישן של המוסר כבר לא מדבר בדור הזה אל רוב הבחורים. ואין לנו ברירה אלא למצוא דרכים "חדשות" לחנך את בני הנוער כמו שיזמו בשעתו בליטא ואם לא כן נמצא את עצמינו מול שוקת שבורה. בינתים זה קיים רק בשולים] 

לגבי הלימוד דווקא ידוע שבמידה מסויימת הישיבות מגבילות את הבחורים המוכשרים 
שהמעוף שלהם מוגבל לנוסח הישיבתי 
והיו יוצאים הרבה יותר תלמידי חכמים ללא שהיו מוגבלים למסגרת הישיבתית הנוכחית. 
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
עדות ר' דן סגל איך התחיל בין הזמנים, ויחס הגדולים לעניין (מתוך קונטרס שיחות אלול) "אני אגיד לכם לפני שנים נכנסתי לסטייפלער -שאלתי אותו בכתב שלא יהיה ביטול תורה- איך זה שמוציאים את הבני תורה בזמן כזה, בקיץ לוהט שהרחוב כמו ג'ונגל, כמו גן חיות, שמתהלכים כמו חיות היער ה' ירחם, וזורקים אותם לרחובה של עיר, שברגע אפשר לאבד את הנשמה לגמרי.
אז אמר לי הסטייפלער, אתה צודק והוא הוסיף, -אומר לכם (לשון הגרד"ס) כמעט מילה במילה מה שהוא אמר-, 'אצלי זה כמו שמוציאים את הלב של הזמן'. 'לומדים מאייר עד ר"ה ומוציאים את השלושה שבועות האלו' והוסיף הסטייפלער שבימים עברו זה לא היה נהוג.

ושמעתי מהרב'ה של מנצ'סטר שיאריך ימים, שהסטיפלער אמר לו שהכוונה של זה -בין הזמנים- היתה שלא לשם שמים רק שפעם המצב היה קשה –שלא כהיום שב"ה אכשר דרא כמה שפע יש- ולמדו בתנאים מאד קשים, ובמסירות נפש, וכיון שהבחורים החסידים היו נוסעים לחצרות רבותיהם באלול, לכן החליטו שיסגרו את הישיבות באלול וכך גם יחסכו את הוצאות המטבח והוסיף בתור סניף וגם ראשי הישיבות ינוחו קצת. הבחורים היו נוסעים בזמן הזה והישיבות היו מדלדלות. ואחר כך תפסו את עצמם איך מבטלים את אלול את ההכנה לר"ה ויוה"כ. אבל מה עושים עם המטבח לכן הלכו ודחו את בין הזמנים של אלול ללפני זה, לאב, שלושת השבועות. ועל מה בין הזמנים?, שלמדו מאייר בקושי ג' חודשים, בשלמא בין הזמנים פסח אחרי זמן חורף ובפרט מתי שהשנה מעוברת!. כך אמר הסטייפלער.

ואמר לי הסטיפלער –למשגיח שלי'- אני לא יכול לעשות את זה –לבטל את בין הזמנים- בלי 'הראש ישיבה' הרב שך זצ"ל, תלך לראש הישיבה ותשאל אותו בנוגע לזה. הלכתי (ר' דן סגל) לרב שך ואמר לי 'אתה צודק אבל אני לא יכול לבטל', רק בפוניבז'. תלך לרב אברמסקי –הגאון בעל חזון יחזקאל- ותגיד לו שיכנס את ועד הישיבות. הלכתי אליו הוא כבר היה חולה ואמר לי אתה צודק אבל אין לי כח אפילו לדבר מילה תבקש מהסטייפלער שיתפלל עלי. ולאחר כמה זמן הוא נפטר.

וסיים ר' דן סגל שלי' 'מי שצריך לתבוע על ביטול בין הזמנים, זה אתם הבחורים!, אתם הנושאים בעול, זהו זמן שצריך להוסיף ולהרבות בלימוד התורה הקדושה'. עד כן תוכן השיחה ששמעתי מפי המשגיח רבי דן סגל שליט"א." ע"כ מועתק מהקונטרס הנ"ל.
 

ידידיה

משתמש ותיק
אברהם משה אמר:
ידידיה אמר:
כולם נובעות מטעות אחת -
אנשים חושבים שמטרת הישיבות היא לחנך את הבחורים, במקום שההורים יקחו אחריות או ח"ו הבחורים בעצמם. אבל זו טעות בכתובת, מטרת הישיבות היא ללמד תורה, דהיינו חלק מסויים בתורה מהיבט מסויים שלו, למי שרוצה ללמוד זאת. ראשי הישיבות אינם המחנכים הגדולים אלא הלמדנים הגדולים.
וזו הטעות הגדולה ביותר!!!
ישיבה זה לא אוניברסיטה למקצועות התורה.
ברור שהישיבה מעצבת את הבחור, ויותר מכל דבר, יותר מההורים, הסבים והסבתות שליט"א וזצ"ל.
ואם ראש הישיבה הוא רק למדן גדול ולא מחנך גדול,
אז אתן לך המלצה אישית, פשוט לברוח מאותה ישיבה,
אתה שומע טוב? לברוח!
וכמה שיותר מהר! 
תודה על העצה. בכל אופן המלצתך לא התקבלה על ידי.
דרך אגב, ראש כולל ג"כ צריך להיות מחנך? ומאי פסקא?
 

אברהם משה

משתמש ותיק
ידידיה אמר:
אברהם משה אמר:
ידידיה אמר:
כולם נובעות מטעות אחת -
אנשים חושבים שמטרת הישיבות היא לחנך את הבחורים, במקום שההורים יקחו אחריות או ח"ו הבחורים בעצמם. אבל זו טעות בכתובת, מטרת הישיבות היא ללמד תורה, דהיינו חלק מסויים בתורה מהיבט מסויים שלו, למי שרוצה ללמוד זאת. ראשי הישיבות אינם המחנכים הגדולים אלא הלמדנים הגדולים.
וזו הטעות הגדולה ביותר!!!
ישיבה זה לא אוניברסיטה למקצועות התורה.
ברור שהישיבה מעצבת את הבחור, ויותר מכל דבר, יותר מההורים, הסבים והסבתות שליט"א וזצ"ל.
ואם ראש הישיבה הוא רק למדן גדול ולא מחנך גדול,
אז אתן לך המלצה אישית, פשוט לברוח מאותה ישיבה,
אתה שומע טוב? לברוח!
וכמה שיותר מהר! 
תודה על העצה. בכל אופן המלצתך לא התקבלה על ידי.
דרך אגב, ראש כולל ג"כ צריך להיות מחנך? ומאי פסקא?
איני יודע מה לומר על ראש כולל, לכאורה זה שונה.
גם מבחינת השנים, בישיבה לומדים בשנים שכל מהות האדם נעצבת, משא"כ בכולל.
אבל אין לי ספק שהלומד במקום שהראש כולל הוא גם מחנך, כל הלימוד שם נראה אחרת. 
 
 

מממממ

משתמש ותיק
פותח הנושא
אברהם משה אמר:
אחד הלויים אמר:
וכולנו מכירים גםלא אחד ולא שתים שנשברו או רוחנית או נפשית בגלל לחץ רציף מידי
אז הוא פנה מראש לישיבה שהדרישות גבוהות מידי בשבילו?
בשלמא אם זה ישיבה חסידית של חסידות פלונית, איך שהוא אני עוד מצליח להבין.
אבל בישיבות ליטאיות?
לא רק זה,
גם אם נגיד שהוא הלך לישיבה שמתאימה לו,
מותר לראש ישיבה (שכן, שהוא גם מחנך, ולא רק למדן) לשלוח בחורים לעשות מסלול נחמד או ללכת לים, גם באמצע הזמן. אם יש צורך.
בין הזמנים הוא ממש לא הפתרון ללחץ רציף.

ואולי באמת הגיע הזמן שבישיבות יחנכו קצת יותר ופחות ילחצו...
כשיוצרים לחץ זה מראה שלא יודעים איך לחנך, המוצא היחדי שנשאר שבחור ימשיך ללמוד זה לחץ, אבל זה נושא אחר בלי קשר לבין הזמנים.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
נתתיו ללוי אמר:
בין הזמנים נועד בכדי לאגור כח והא ראיה שחדשי חשון אייר ואלול יש הרבה שטייגען.
אילולא בין הזמנים גם חודש אלול היה בריפיון.
שמעתי פעם מת"ח שהקשה -
היתכן שבדוקא תיכף ומיד אחרי העליה הגדולה של ימים הנוראים עד השיא של יום כיפור קבעו את בין הזמנים? למה שלא יצאו לבין הזמנים בזמן שבין כך קצת יותר חלש?
ותירץ -
אדרבה זה הזמן היחיד בשנה שאפשר עוד לצפות שהעליה שקיבלו בימים נוראים אלו יצילם שלא ינזקו כל כך מבין הזמנים, ואלו היו יוצאים לבין הזמנים בזמן אחר כבר לא היו חוזרים לישיבה.
ושאלתיו התינח בין הזמנים של מוצאי יוה"כ, אבל בין הזמנים של חודש ניסן, וכ"ש של מוצאי ת"ב מאי איכא למימר?
ותירץ (יש ליישב בדוחק) שביה"ז של תשרי זה הבין הזמנים הראשון של השנה, ועל ידי זה מקבל מושגים שאפשר גם להתאורר בבין הזמנים מבלי ליפול בכל המכשולים שנמצאים, ומצפים שמזה ילמד גם לשאר ביה"ז.
 

מממממ

משתמש ותיק
פותח הנושא
יושב אוהלים אמר:
שמעתי פעם מת"ח שהקשה -
היתכן שבדוקא תיכף ומיד אחרי העליה הגדולה של ימים הנוראים עד השיא של יום כיפור קבעו את בין הזמנים? למה שלא יצאו לבין הזמנים בזמן שבין כך קצת יותר חלש?
ותירץ -
אדרבה זה הזמן היחיד בשנה שאפשר עוד לצפות שהעליה שקיבלו בימים נוראים אלו יצילם שלא ינזקו כל כך מבין הזמנים, ואלו היו יוצאים לבין הזמנים בזמן אחר כבר לא היו חוזרים לישיבה.
ושאלתיו התינח בין הזמנים של מוצאי יוה"כ, אבל בין הזמנים של חודש ניסן, וכ"ש של מוצאי ת"ב מאי איכא למימר?
ותירץ (יש ליישב בדוחק) שביה"ז של תשרי זה הבין הזמנים הראשון של השנה, ועל ידי זה מקבל מושגים שאפשר גם להתאורר בבין הזמנים מבלי ליפול בכל המכשולים שנמצאים, ומצפים שמזה ילמד גם לשאר ביה"ז.
תסכימו איתי שזה הזוי.
האם אותו ת"ח כשדן בחיי אדם הוא גם אומר וורטים???
הוורט הזה נחמד,
אבל...
מדובר פה בהצלת נפשות...
 

אברהם משה

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
ותירץ (יש ליישב בדוחק) שביה"ז של תשרי זה הבין הזמנים הראשון של השנה, ועל ידי זה מקבל מושגים שאפשר גם להתאורר בבין הזמנים מבלי ליפול בכל המכשולים שנמצאים, ומצפים שמזה ילמד גם לשאר ביה"ז.
עם סברות כאלו הוא היה מתיר עגונה?
(ע"ע חידושו של הגר"ח מבריסק עם ר' משה מידנר)
 
 
חלק עליון תַחתִית