אסור לסטור לילד או בחור!!! השאלה מי גלה את זה?

שואל כעניין

משתמש ותיק
כידוע בעולם החינוך של היום
מה שרק יהיה אין לסטור את החניך בשו"א

מי אומרים זאת? הרי האנשי חינוך, מאיפה הם יודעים שזה פוגע פגעה בלתי הפיכה בנפש הצאצא?,
מוכרח שבהיותם ילדים ונערים חטפו לא אחת ולא שתיים סטירות וזה פגע בהם
אבל מי אומר שזה לא הועיל? הא ראיה שהם כיום האנשי חינוך!.


אז אולי כן מותר לסטור בשעת הצורך?
(כמו שכתב שלמה חושך שבטו שונא בנו)
 

שואל כעניין

משתמש ותיק
פותח הנושא
יהודה יעקבזון אמר:
לדאבוננו, רואים במציאות, שסטירה הוא ביטוי לכעס ושנאה.
ולכן, היא אסורה.
כתבתי בשעת הצורך

ועוד וכי שלמה המלך לא ידע מזה שזה ביטוי לכעס???
 
 

אברך

משתמש ותיק
שואל כעניין אמר:
כידוע בעולם החינוך של היום
מה שרק יהיה אין לסטור את החניך בשו"א

מי אומרים זאת? הרי האנשי חינוך, מאיפה הם יודעים שזה פוגע פגעה בלתי הפיכה בנפש הצאצא?,
מוכרח שבהיותם ילדים ונערים חטפו לא אחת ולא שתיים סטירות וזה פגע בהם
אבל מי אומר שזה לא הועיל? הא ראיה שהם כיום האנשי חינוך!.


אז אולי כן מותר לסטור בשעת הצורך?
(כמו שכתב שלמה חושך שבטו שונא בנו)


לגבי בחור זו גמ' מפורשת שאסור מדאורייתא להכות
תלמוד בבלי מסכת מועד קטן דף יז עמוד א
שפחה של בית רבי מאי היא? דאמתא דבי רבי חזיתיה לההוא גברא דהוה מחי לבנו גדול, אמרה: ליהוי ההוא גברא בשמתא, דקעבר משום ולפני עור לא תתן מכשל. דתניא: ולפני עור לא תתן מכשל - במכה לבנו גדול הכתוב מדבר. 
 
 

יהודה יעקבזון

משתמש ותיק
שואל כעניין אמר:
יהודה יעקבזון אמר:
לדאבוננו, רואים במציאות, שסטירה הוא ביטוי לכעס ושנאה.
ולכן, היא אסורה.
כתבתי בשעת הצורך

ועוד וכי שלמה המלך לא ידע מזה שזה ביטוי לכעס???
 

מהו שעת הצורך?

על שאלתך השני', ראה במאמר שצירפתי.
 

שואל כעניין

משתמש ותיק
פותח הנושא
אברך אמר:
לגבי בחור זו גמ' מפורשת שאסור מדאורייתא להכות
תלמוד בבלי מסכת מועד קטן דף יז עמוד א
שפחה של בית רבי מאי היא? דאמתא דבי רבי חזיתיה לההוא גברא דהוה מחי לבנו גדול, אמרה: ליהוי ההוא גברא בשמתא, דקעבר משום ולפני עור לא תתן מכשל. דתניא: ולפני עור לא תתן מכשל - במכה לבנו גדול הכתוב מדבר. 
מה עם ילדים קטנים?
 
 

שואל כעניין

משתמש ותיק
פותח הנושא
יהודה יעקבזון אמר:
שואל כעניין אמר:
יהודה יעקבזון אמר:
לדאבוננו, רואים במציאות, שסטירה הוא ביטוי לכעס ושנאה.
ולכן, היא אסורה.
כתבתי בשעת הצורך

ועוד וכי שלמה המלך לא ידע מזה שזה ביטוי לכעס???

מהו שעת הצורך?

על שאלתך השני', ראה במאמר שצירפתי.
יכולים להיות אינספור דוגמאות
כגון שהתחצפו לסבא וסבתא (דייקא לא כתבתי להורים משום שהתם יכולים לערבב את הכעס)
שהרביצו בסכנה ממש לאחד מהאחים הקטנים יותר וכולי וכולי
 
 

אם תבקשנה ככסף

משתמש ותיק
שמעתי פעם וורט
שיש בקנינים
חזקה משיכה והגבהה
הקניין הגרוע ביותר הוא חזקה לאחר מכן משיכה והגבהה היא הטובה ביותר

כך גם בחינוך חזקה (עונשים וכדומה ) משיכה למשוך אותו ולשכנע אותו לתורה ומצוות בעדיפות שנייה
והגבהה להחמיא לפרגן לרומם את הילד היא הדרך הטובה ביותר
 

אחד הלויים

משתמש ותיק
מבואר בגמ' במכות שזה חיוב גמור להכות בנו ואפילו הוא ילד טוב ירושלים צריך למצוא סיבה להכותו פעם אחת בחיים
השאלה המינון והסיבות
מה שקורה בתלמודי תורה הוא לא בשיטה כלל וכלל רק הכרח כי אדם שנוגע בקטין יושב על זה בכלא וכבר היו רבעס כאלה
יותר מזה אפילו לנשק ילד הם מפחדים כי על פי חוקיהם גם זה אסור...
ממילא אין בכך כל שיטה
מה שהביאו את הגמ' על בחור שאסור להכותו מבואר בגמ' שהיינו מגיל 18 ומעלה
הפוסקים בזמננו אומרים שהיום הגיל ירד והוא לפי המציאות
אך קטן שפשוט שלא יחזיר לאביו אינו בכלל זה
ומה שכתבו שסטירה היא ביטוי לכעס ושנאה
א. זה לא פטור מהחובת חינוך דאו' להכות בלי כעס
ב. וזה העיקר שכל ההתנגדות למכות פיזיות היא מגיעה מהעולם המודרני הגויי
והמציאות תוכיח לכל אחד שמכות מילוליות הורגות פי כמה כמבואר בחז"ל
והמציאות היא שכשקושרים לרב'ה עצבני את הידיים הלשון משתחררת פי שניים
כך שהפיתרון הזה הוא שקר וכזב
יש פיתרון אחד לעבוד על המידות ןלחנך כפי התורה
ןכמו שכתבתי בתחילה מפורש בגמ' שזה חיוב גמור דאורייתא
ויותר מכך בעצם בגמ' במכות מתבאר דבר נורא שיש חיוב להכות במכה כזאת שיש אפילו סיכוי [לכה"פ קלוש] שהילד ימות מזה וזה נקרא שהיכה ברשות
אלא שמי שבימינו יעשה זאת כיון שכל העולם החיצוני הפוך מזה עלול להבריח את הבן שלו לרחוב שקורץ יותר
וזה גם הסיבה שא"א להכביד היום בחינוך כמו פעם כי צריך להיזהר שהרחוב לא יקרוץ יותר
ולכן אנחנו אנוסים מלחנך כפי המבואר בחז"ל כי סכנת הרחוב גדולה
אך עצם דין התורה לא השתנה ולא ישתנה
 

אברך

משתמש ותיק
אחד הלויים אמר:
הפוסקים בזמננו אומרים שהיום הגיל ירד והוא לפי המציאות
זה ריטב"א במו"ק שם והובא להלכה בברכ"י ובחיי אדם.
 

משבט הכהונא

משתמש ותיק
בהמשך להנ"ל יש לי ראיה גם מהשולחן ערוך שכתב לא יכו התלמידים בימי בין המצרים ומכלל לאו אתה שומע...
כמובן כמוש"כ הרבנים אשר הכל לפי הזמן ונפש הילד ובפרט בדורותינו הורו גדול"י להמעיט ככל הניתן בזה שהילד ירגיש את החום והירא"ש בבית
 

בנאדם

משתמש רגיל
אחד הלויים אמר:
מבואר בגמ' במכות שזה חיוב גמור להכות בנו ואפילו הוא ילד טוב ירושלים צריך למצוא סיבה להכותו פעם אחת בחיים
השאלה המינון והסיבות
מה שקורה בתלמודי תורה הוא לא בשיטה כלל וכלל רק הכרח כי אדם שנוגע בקטין יושב על זה בכלא וכבר היו רבעס כאלה
יותר מזה אפילו לנשק ילד הם מפחדים כי על פי חוקיהם גם זה אסור...
ממילא אין בכך כל שיטה
מה שהביאו את הגמ' על בחור שאסור להכותו מבואר בגמ' שהיינו מגיל 18 ומעלה
הפוסקים בזמננו אומרים שהיום הגיל ירד והוא לפי המציאות
אך קטן שפשוט שלא יחזיר לאביו אינו בכלל זה
ומה שכתבו שסטירה היא ביטוי לכעס ושנאה
א. זה לא פטור מהחובת חינוך דאו' להכות בלי כעס
ב. וזה העיקר שכל ההתנגדות למכות פיזיות היא מגיעה מהעולם המודרני הגויי
והמציאות תוכיח לכל אחד שמכות מילוליות הורגות פי כמה כמבואר בחז"ל
והמציאות היא שכשקושרים לרב'ה עצבני את הידיים הלשון משתחררת פי שניים
כך שהפיתרון הזה הוא שקר וכזב
יש פיתרון אחד לעבוד על המידות ןלחנך כפי התורה
ןכמו שכתבתי בתחילה מפורש בגמ' שזה חיוב גמור דאורייתא
ויותר מכך בעצם בגמ' במכות מתבאר דבר נורא שיש חיוב להכות במכה כזאת שיש אפילו סיכוי [לכה"פ קלוש] שהילד ימות מזה וזה נקרא שהיכה ברשות
אלא שמי שבימינו יעשה זאת כיון שכל העולם החיצוני הפוך מזה עלול להבריח את הבן שלו לרחוב שקורץ יותר
וזה גם הסיבה שא"א להכביד היום בחינוך כמו פעם כי צריך להיזהר שהרחוב לא יקרוץ יותר
ולכן אנחנו אנוסים מלחנך כפי המבואר בחז"ל כי סכנת הרחוב גדולה
אך עצם דין התורה לא השתנה ולא ישתנה
נשמע מדבריך שכביכול יש איזה מצוה דאורייתא של הכאת בנו, ורק שהיום אנו אנוסים ולא יכולים לקיים מצוה זו.
לדעתי [ופשוט לי שגם אתה מודה בזה ורק שלא הבנתי דבריך] המצוה היא רק לחנך את הבן לשמירת תורה ומצוות.
חז״ל סה״כ למדו אותנו איך כדאי לעשות את זה כדי שהבן לא ייצא לרחוב הקורץ יותר, ואם היום הדרך לזה היא ע״י חום ואהבה ולא ע״י הכאה, פשוט שהמצוה דאורייתא היא להעניק חום ואהבה, ולא להכאתו שזה יגרום הפך מחינוכו. [ולא משנה מהי הסיבה לזה, האם זה בהשפעת העולם החיצוני, או שכך האמת, כי תכלס זה גורם להפך מחינוך] 
 
 

כותר

משתמש ותיק
שמעתי ממחנך גדול ר' הרשל פריד מארה"ב,
שבמקרה והילד לא מקבל את זה בהכנעה ובהבנה, וזה כך כיום ברוב המקרים,
אז זה גורם לו להתמרד. ואין מזה תועלת אלא נזק.

והמקור הוא ממועד קטן יז,א כפי שהביא @אברך 
דתניא ולפני עור לא תתן מכשול במכה לבנו גדול הכתוב מדבר"
וברש"י - דקא עבר משום ולפני עור לא תתן מכשול - דכיון דגדול הוא שמא מבעט באביו והוה ליה איהו מכשילו:
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
שואל כעניין אמר:
כידוע בעולם החינוך של היום
מה שרק יהיה אין לסטור את החניך בשו"א
תיקון: כידוע שיש דיעות [של גדולים מסויימים] בעולם החינוך של היום שאין לסטור...
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
שואל כעניין אמר:
מי אומרים זאת? הרי האנשי חינוך, מאיפה הם יודעים שזה פוגע פגעה בלתי הפיכה בנפש הצאצא?,
מוכרח שבהיותם ילדים ונערים חטפו לא אחת ולא שתיים סטירות וזה פגע בהם
הג"ר שלמה וולבה זצ"ל כבר כתב כך מלפני הרבה שנים, (והיו שחלקו על שיטתו), וברור ופשוט שלא כתב כן על סמך שבהיותו ילד ונער חטף לא אחת ולא שתיים סטירות וזה פגע בו.
 

ציון הלא תשאלי

משתמש ותיק
שואל כעניין אמר:
יהודה יעקבזון אמר:
לדאבוננו, רואים במציאות, שסטירה הוא ביטוי לכעס ושנאה.
ולכן, היא אסורה.
כתבתי בשעת הצורך

ועוד וכי שלמה המלך לא ידע מזה שזה ביטוי לכעס???
בשעת הצורך ובמקרה חירום - אפשר להכות בעדינות (בלי כעס פנימי ועצבים מיותרים) על כף היד או על האגן, אך בשום פנים ואופן לא על הפנים !!! ומי שעושה כך הרי הוא רוצח כהגדרת גדולי ישראל !!!

ושלמה המלך אמר בחכמתו : חושך שבטו שונא בנו ... יש כמה מושגים והבנות מהו שבט ? אולי אותך הרגילו שזה סתירה בפנים או מכה כלשהי אך כבר הורו לנו רבותינו שיש גם שבט של אוהבים ולא רק שבט של חובלים !!!
כמאמר הפסוק ... וכמאמרם של רבותינו גדולי הדור !!! 
 
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
אברך אמר:
לגבי בחור זו גמ' מפורשת שאסור מדאורייתא להכות
תלמוד בבלי מסכת מועד קטן דף יז עמוד א
שפחה של בית רבי מאי היא? דאמתא דבי רבי חזיתיה לההוא גברא דהוה מחי לבנו גדול, אמרה: ליהוי ההוא גברא בשמתא, דקעבר משום ולפני עור לא תתן מכשל. דתניא: ולפני עור לא תתן מכשל - במכה לבנו גדול הכתוב מדבר. 
בהלכה מבואר דהוא מגיל כ"ב או כ"ד, ואין זה הנקרא בזמננו "בחור".
אך מסתברא דהכל לפי הזמן והמנהג.
 
 

יהודה יעקבזון

משתמש ותיק
לא שייך לדון על 'כן סטירות או לא סטירות', ללא דיון מקדים מהו בכלל חינוך.
ודיון על חינוך, חוץ ממה שכתוב בגמ' וכו',
חייבים בד בבד מודעות עצמית על המניעים שלנו, שזה כולל הכרת הרגשות שלנו ושל ילדינו.
זה הכרחי בשביל לפעול כמה שיותר נכון מול ילדינו.

אצביע על נקודה מרכזית שרבות מהמקרים נע סביב ציר זה.
בכל פעולה צריך להתבונן האם אנו עושים את זה בשבילנו או בשביל הילד,
זוהי התחלה טובה בשביל להתבונן מה מפעיל אותנו, והאם הפעולות שלנו משרתות את המטרה.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
שואל כעניין אמר:
כידוע בעולם החינוך של היום
מה שרק יהיה אין לסטור את החניך בשו"א

מי אומרים זאת? הרי האנשי חינוך, מאיפה הם יודעים שזה פוגע פגעה בלתי הפיכה בנפש הצאצא?,
מוכרח שבהיותם ילדים ונערים חטפו לא אחת ולא שתיים סטירות וזה פגע בהם
אבל מי אומר שזה לא הועיל? הא ראיה שהם כיום האנשי חינוך!.


אז אולי כן מותר לסטור בשעת הצורך?
(כמו שכתב שלמה חושך שבטו שונא בנו)
לא אומרים כן אנשי חינוך שחטפו סטירות, אלא הוא הסכמת כל הפסיכולוגים יודעי הנפש, ושלמה אמר חושך שבטו, דהיינו מקל אז אולי תכה במקל, אלא ודאי הכל לפי הענין ושבט שלנו היינו גערה, ותחת (תוריד ותועיל) גערה במבין מהכות כסיל מאה.
 
 

מצולות ים

משתמש ותיק
אם תבקשנה ככסף אמר:
שמעתי פעם וורט
שיש בקנינים
חזקה משיכה והגבהה
הקניין הגרוע ביותר הוא חזקה לאחר מכן משיכה והגבהה היא הטובה ביותר

כך גם בחינוך חזקה (עונשים וכדומה ) משיכה למשוך אותו ולשכנע אותו לתורה ומצוות בעדיפות שנייה
והגבהה להחמיא לפרגן לרומם את הילד היא הדרך הטובה ביותר

כך ראיתי בדברי רבי יצחק זילברשטיין בשם החזון איש (כבר אז...).
 

אם תבקשנה ככסף

משתמש ותיק
מצולות ים אמר:
אם תבקשנה ככסף אמר:
שמעתי פעם וורט
שיש בקנינים
חזקה משיכה והגבהה
הקניין הגרוע ביותר הוא חזקה לאחר מכן משיכה והגבהה היא הטובה ביותר

כך גם בחינוך חזקה (עונשים וכדומה ) משיכה למשוך אותו ולשכנע אותו לתורה ומצוות בעדיפות שנייה
והגבהה להחמיא לפרגן לרומם את הילד היא הדרך הטובה ביותר

כך ראיתי בדברי רבי יצחק זילברשטיין בשם החזון איש (כבר אז...).
כן נראה ששמעתי את זה גם כמוך
ושכחתי עוד פרט דיש גם הכישה במקל יש חזקה יש משיכה ויש הגבהה

אם איני טועה הכישה במקל זה הקניין הגרוע ביותר ובהמשלה לנידון דידן זה עניין ההלקאה לבן
לאחר מכן חזקה-כלומר בסבר פנים קשוחות וחדות דגש על יראה ופחד בעבודת השם 
לאחר מכן משיכה וכו כנ"ל
 
 

ר' יונה

משתמש ותיק
ואם אנו בפרשת בהעלותך, נביא את הווארט של ר' אהרן בעלזער:
על הפסוק: ואביה ירק ירק בפניה (יב, יד) כתב באונקלוס מינזף נזיף ביה, ואילו רש"י פירש הראה לה פנים זועפות.
וביאר כך: בזמן מתן תורה, שהדורות היו חזקים, החינוך היה באופן של "ירק ירק בפניה", עברו שנים ובזמן אונקלוס כבר חינכו בנזיפה ממש, ואילו רש"י שהיה כמה דורות אח"כ כבר היה בגדר "הראה לו פנים זועפות".
היום - היה אומר הבעלזער רב - כבר צריך לחלק מיני מתיקה בשביל לחנך.
ומה נאמר על דורנו אנו?
 

חפר

משתמש ותיק
ציון הלא תשאלי אמר:
שואל כעניין אמר:
יהודה יעקבזון אמר:
לדאבוננו, רואים במציאות, שסטירה הוא ביטוי לכעס ושנאה.
ולכן, היא אסורה.
כתבתי בשעת הצורך

ועוד וכי שלמה המלך לא ידע מזה שזה ביטוי לכעס???
בשעת הצורך ובמקרה חירום - אפשר להכות בעדינות (בלי כעס פנימי ועצבים מיותרים) על כף היד או על האגן, אך בשום פנים ואופן לא על הפנים !!! ומי שעושה כך הרי הוא רוצח כהגדרת גדולי ישראל !!!

ושלמה המלך אמר בחכמתו : חושך שבטו שונא בנו ... יש כמה מושגים והבנות מהו שבט ? אולי אותך הרגילו שזה סתירה בפנים או מכה כלשהי אך כבר הורו לנו רבותינו שיש גם שבט של אוהבים ולא רק שבט של חובלים !!!
כמאמר הפסוק ... וכמאמרם של רבותינו גדולי הדור !!! 
לדבריך כל כלל ישראל בכל הדורות כולל החפץ חיים והחזו"א והסטייפלר היו רוצחים ח"ו, ואין מקרא יוצא מידי פשוטו.
 
 

אני עבדך

משתמש ותיק
אם תבקשנה ככסף אמר:
שמעתי פעם וורט
שיש בקנינים
חזקה משיכה והגבהה
הקניין הגרוע ביותר הוא חזקה לאחר מכן משיכה והגבהה היא הטובה ביותר
האם יש לזה מקור שזה אכן סדר הריעותא בקניינים או שזה נטו עבור הוורט?

יש מקור לכך שהגבהה טוב מהכל ולאח"מ משיכה וחזקה?
 

חפר

משתמש ותיק
שואל כעניין אמר:
כידוע בעולם החינוך של היום
מה שרק יהיה אין לסטור את החניך בשו"א

מי אומרים זאת? הרי האנשי חינוך, מאיפה הם יודעים שזה פוגע פגעה בלתי הפיכה בנפש הצאצא?,
מוכרח שבהיותם ילדים ונערים חטפו לא אחת ולא שתיים סטירות וזה פגע בהם
אבל מי אומר שזה לא הועיל? הא ראיה שהם כיום האנשי חינוך!.


אז אולי כן מותר לסטור בשעת הצורך?
(כמו שכתב שלמה חושך שבטו שונא בנו)
צריך להרביץ על חוצפה יתירה או כשאין דרך להשתלט בלי זה, ולזה הסכים גם הרב וולבה, רק מה שהיה נהוג בדורות שעברו שהרביצו על כל דבר קטן זה גרם לנזקים גדולים
 
 

חפר

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
שואל כעניין אמר:
כידוע בעולם החינוך של היום
מה שרק יהיה אין לסטור את החניך בשו"א

מי אומרים זאת? הרי האנשי חינוך, מאיפה הם יודעים שזה פוגע פגעה בלתי הפיכה בנפש הצאצא?,
מוכרח שבהיותם ילדים ונערים חטפו לא אחת ולא שתיים סטירות וזה פגע בהם
אבל מי אומר שזה לא הועיל? הא ראיה שהם כיום האנשי חינוך!.


אז אולי כן מותר לסטור בשעת הצורך?
(כמו שכתב שלמה חושך שבטו שונא בנו)
לא אומרים כן אנשי חינוך שחטפו סטירות, אלא הוא הסכמת כל הפסיכולוגים יודעי הנפש, ושלמה אמר חושך שבטו, דהיינו מקל אז אולי תכה במקל, אלא ודאי הכל לפי הענין ושבט שלנו היינו גערה, ותחת (תוריד ותועיל) גערה במבין מהכות כסיל מאה.
שלמה המלך היה חכם מכל הפסיכולוגים ואין מקרא יוצא מידי פשוטו.
 
 

חפר

משתמש ותיק
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
שמעתי ממחנך גדול ר' הרשל פריד מארה"ב,
שבמקרה והילד לא מקבל את זה בהכנעה ובהבנה, וזה כך כיום ברוב המקרים,
אז זה גורם לו להתמרד. ואין מזה תועלת אלא נזק.

והמקור הוא ממועד קטן יז,א כפי שהביא @אברך 
דתניא ולפני עור לא תתן מכשול במכה לבנו גדול הכתוב מדבר"
וברש"י - דקא עבר משום ולפני עור לא תתן מכשול - דכיון דגדול הוא שמא מבעט באביו והוה ליה איהו מכשילו:
הסיבה שברוב המקרים היום זה כך, במקומות הפרימיטיביים שעדיין מרביצים זה בגלל שמרביצים יותר מידי, ובמקומות שנזהרים לא להרביץ כלל זה גופא הסיבה שזה כך, אילו היו מרביצים רק במקרים יוצא דופן, זה לא היה כך.
 
 

יהודה יעקבזון

משתמש ותיק
חפר אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
שואל כעניין אמר:
כידוע בעולם החינוך של היום
מה שרק יהיה אין לסטור את החניך בשו"א

מי אומרים זאת? הרי האנשי חינוך, מאיפה הם יודעים שזה פוגע פגעה בלתי הפיכה בנפש הצאצא?,
מוכרח שבהיותם ילדים ונערים חטפו לא אחת ולא שתיים סטירות וזה פגע בהם
אבל מי אומר שזה לא הועיל? הא ראיה שהם כיום האנשי חינוך!.


אז אולי כן מותר לסטור בשעת הצורך?
(כמו שכתב שלמה חושך שבטו שונא בנו)
לא אומרים כן אנשי חינוך שחטפו סטירות, אלא הוא הסכמת כל הפסיכולוגים יודעי הנפש, ושלמה אמר חושך שבטו, דהיינו מקל אז אולי תכה במקל, אלא ודאי הכל לפי הענין ושבט שלנו היינו גערה, ותחת (תוריד ותועיל) גערה במבין מהכות כסיל מאה.
שלמה המלך היה חכם מכל הפסיכולוגים ואין מקרא יוצא מידי פשוטו.
 

בוודאי לא התכוונת לומר שלפי הפסוק יוצא שכמה שיותר מכות, עדיף..
ובוודאי שלא תכנה את זה שנותן מכות ללא הרף, כתלמיד חבר של שלמה המלך...
אלא מה,
מי שכתב חושך שבטו שונא בנו, גם כתב חנוך לנער על פי דרכו, ואנו מנסים לקיים את שניהם, בדרך הטובה,
מתי, איך, וכמה.

העליתי מאמר בתחילת האשכול, כדאי לעיין בו.
 
חלק עליון תַחתִית