אברך
משתמש ותיק
טעות נושנת נתאזרחה בלב רבים, לפיה מצות חינוך היא מצוה ככל שאר המצוות, דהיינו שגדריה ברורים ומדוייקים, והגדרתה, פחות או יותר, ע"פ ההלכה, היא "מעת שילד הגיע לגיל שיכול להבין איך לקיים מצוה - חובה על אביו ללמדו לקיים את המצוה הזו, ולהשגיח עליו שיקיימה תמיד".
אבל האמת הפשוטה הברורה לכל אדם חושב, היא, שעיקר מצות חינוך היינו "להרגיל את ילדינו לקיום המצוות מתוך עבודת השי"ת", והיינו לעזור להם לצמוח ולגדול באופן הטוב ביותר מבחינה רוחנית, וכמאמר הכתוב (משלי כב, ו) "חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה", דהיינו שהנער ירצה כל ימיו לקיים את המצוה, וזו תכלית ותמצית מצות החינוך.
או במילים אחרות: בעוד שההסתכלות השטחית מתמקדת בקיום המעשה הספציפי, כאן ועכשיו, הרי שההתסכלות המעמיקה מתמקדת ביצירת חיבור פנימי עמוק וארוך טווח, אל התורה והמצוות, מתוך אהבת השי"ת ויראתו.
ויש המון נפ"מ למעשה באופן החינוך, בין 2 ההסתכלויות הנ"ל. וכגון:
אבל האמת הפשוטה הברורה לכל אדם חושב, היא, שעיקר מצות חינוך היינו "להרגיל את ילדינו לקיום המצוות מתוך עבודת השי"ת", והיינו לעזור להם לצמוח ולגדול באופן הטוב ביותר מבחינה רוחנית, וכמאמר הכתוב (משלי כב, ו) "חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה", דהיינו שהנער ירצה כל ימיו לקיים את המצוה, וזו תכלית ותמצית מצות החינוך.
או במילים אחרות: בעוד שההסתכלות השטחית מתמקדת בקיום המעשה הספציפי, כאן ועכשיו, הרי שההתסכלות המעמיקה מתמקדת ביצירת חיבור פנימי עמוק וארוך טווח, אל התורה והמצוות, מתוך אהבת השי"ת ויראתו.
ויש המון נפ"מ למעשה באופן החינוך, בין 2 ההסתכלויות הנ"ל. וכגון:
- הרבה פעמים צריך להעלים עין מסוררים, מכיון שהערה בנושא זה עלולה להרחיק את הילד מאהבת המצוה.
- צריך לחשוב טוב לפני כל תגובה, בין במעשה ובין בדיבור, ואפילו במחשבה, על מעשי הילדים, האם תגובה זו תקרב או תרחק, מחיבור פנימי למצוה.
- יש מצוות קשות לקיום, שראוי להתבונן היטב מאיזה גיל יהיה נקל לילד לקיים, ומאיזה גיל כדאי ללמדו על המצוה ואופן קיומה.