למה הבן שלי הפסיק לדבר איתי? הרב יחיאל פליסקין

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
לפני זמן מה התייעץ עמי אב לילד בן 13, שהתחיל לגלות סימנים של 'פזילה החוצה'. חברים לא הולמים, עישון נרגילה, ועוד...

שאלתי את האב: "איך הקשר בינך לבין הילד"?

והוא השיב: "עד לאחרונה, דווקא היינו בקשר מצוין, אבל לאחרונה אני מנסה להסביר לו רבות עד כמה החברים לא מתאימים, והנרגילה לא ראויה, ועכשיו הוא לא רוצה לדבר איתי בכלל".

אמרתי לו: "אני חושד שהשתמשת כלפיו בשפה של 'מטיפנות', ולכן הוא לא רוצה לדבר איתך".

האב: "בטח שהשתמשתי במטיפנות, אלא מה, כיצד אציל אותו מסכנת הקלקול"?

אמרתי לו: "ועכשיו מה הרווחת? גם הדיבורים שלך לא הועילו, וגם נהיה נתק ביניכם. היה כדאי?"

 

מהי מטיפנות, ומדוע היא מזיקה?

'מטיפנות' פירושה: להטיף לשני דברי מוסר שהוא לא מעונין לשמוע.

כאשר ההורים חוזרים בפני הבן/הבת שוב ושוב על אותו מסר, שהילד כבר הבין מצוין בפעם הראשונה, והוא פשוט לא מעונין לשמוע את זה שוב - הרי זה כולו הפסד:

לא יוצא מכך שום תועלתעלול להיגרם כעס ונתק ביניהם, כפי שקרה בסיפור הנ"ל.הילד עלול להתרגל לאטום את אזניו בפני דברי מוסר מכל הסוגים, שזה נזק לטווח ארוך.הוא עשוי לפתח התנהגות של 'דוקא', כדי שלא ייראה שהוא שיפר את דרכיו בשביל ההורים.

אז מה 'לא' לעשות?

נורא פשוט, אם הילד לא מעונין לשמוע את דברי המוסר/ההשקפה/ההנהגה שלכם, פשוט אל תגידו אותם. מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע!

 

אז מה, ניתן לו לעשות כל מה שהוא רוצה?

בודאי שלא!

אולם, יש הבדל גדול בין אכיפת משמעת לבין חיזוק האישיות.

כללי משמעת - יש לאכוף על הילד גם אם הוא לא רוצה. ולכן אם ילד/נער מסרב לעזור בבית, או מדבר בחוצפה להורים, יש להשתמש מולו באמצעי משמעת.

אבל כאשר נער מתחיל לגלות סימני נשירה מוקדמת, בדרך כלל המשמעת לא יעילה בכלל כדי לעצור את תהליך הנשירה. למשל בנושא החברים, גם אם ההורים יאסרו על הנער בתכלית האיסור להתחבר עם אותם חברים, הוא ימשיך להתחבר איתם. וכן לגבי רוב סימני הקלקול.

אמנם גם במצב של תהליך נשירה, יש כמה פרטים, שלגביהם יש תועלת מהמשמעת, כמו למשל לקבוע שעת חזרה הביתה לנער עד גיל 15, או לאסור עליו נסיעות מרוחקות, ועוד. ואכן, אפשר להשתמש במשמעת. אבל ב-95 % מהמקרים והנידונים, אין כל ערך למשמעת בנוגע לעצירת נשירה.

יתכן שיש הורים שיתרעמו על הקביעה הזו, ויחשבו שאני יותר מדי 'ליברלי', אבל הורים יקרים! אני לא יצרתי את המציאות הזאת, ואני גם לא אוהב אותה, אני בסך הכל מספר לכם את המציאות.

 

אז איך בכל זאת אפשר לעזור לנער/ה הנמצאים בהתדרדרות?

ובכן, התשובה ארוכה מדי לכאן.

אולם נתמקד בשאלה יותר ממוקדת: איך אפשר לדבר איתו?

ובכן, אפשר לדבר איתו רק בצורה שנח לו לשמוע.

למשל, אם אנחנו אומרים לילד איזה רעיון מוסרי מעניין, או מאמר חסידי קולע, והדברים נעימים לאזניו – קלענו. מדוע? משום שזה נכנס לו ללב. למרות שהיינו מאד רוצים לחזק אותו עכשיו בנושא ספציפי כלשהוא, וה'ווארט' שאמרנו עוסק בענין אחר בכלל, בכל זאת זה נפלא, מדוע? כי את זה הוא מוכן לשמוע!

אפשרות נוספת: כן לדבר בממוקד על הנושא ה'בוער', אבל בקצרה, במשפט אחד, ואז יש סיכוי שהילד ישמע. כי זה קצר ולא מכביד. זה לא אומר שהוא ימהר לתקן את עצמו, אבל זה אומר שהוא לפחות ישמע את העמדה שלנו, וזה גם משהו.

לדוגמא: אם הוא מתחבר לחברה שלילית, אפשר לומר לו: "אני סבור שהחברה הזו לא טובה לך, ולכן אני ממליץ לך למצוא חברים יותר טובים". זהו, עד כאן. מה שנוסיף - זה כבר "מטיפנות".

אפשר גם לנקוט בדרך של סיפור: "כשאני הייתי בגילך, היה לי חבר מסוג זה, ואחרי זמן קצר קלטתי שהוא לא מתאים לי, ועזבתי אותו, ברוך ה' ".

אפשרות נוספת: לא 'להגיד' לו, אלא 'לשאול' אותו, בנימה של שאלה ולא של ביקורת: "תגיד, אתה בטוח שהחבר הזה הוא לרמה שלך? כשאתה מסתכל איך יצא אחיו הגדול של החבר, היית רוצה להיות כמוהו?". זהו, עד כאן. יתכן שהשאלות הקצרות הללו יגרמו לו לחשיבה נוספת על הענין.

ושוב: צריך לחפש דרכים נוספות כיצד לסייע לנער, אולם בכל הנוגע לשיחות עם ההורים, זו ההמלצה.

 

זהירות ממטיפנות - לא רק ביחס לנוער נושר

נושא ה"מטיפנות" נכון לא רק לגבי נוער נושר, אלא גם לגבי עוד מגוון רחב של מצבים, למשל: אם יש בבית בן - בחור ישיבה - שאוכל מהכשרים שאנחנו לא אוכלים, או בת סמינר שמדברת בסלנג שלא מקובל בביתנו, וההורים דורשים להם דרשות ארוכות של מוסר, בנייה אישית והשקפה, כשהבן/הבת רק מצפים שהדרשה המעיקה תיגמר - זה לא עוזר, אלא מזיק!

איזו שיחה יכולה להיות נכונה?

אם מדובר בנער/נערה עם קצת בגרות והבנה, אפשר פשוט לנהל איתם שיח פתוח בנושא.

זה יכול להישמע כך:

האם: "אפשר לדבר איתך על משהו"?

הבת: "כן".

האם: "לאחרונה את משתמשת בבית במילים כמו: 'סבבה', ו'מגניב', שלא מקובלות בביתנו, מה את חושבת על זה"?

הבת: "אני לא חושבת שיש בזה בעיה, לא כתוב בשום מקום שזה אסור".

האם: "את אומרת שלא כתוב שזה אסור, את צודקת. אני גם מבינה שהחברות מדברות כך, ולא נעים להיות שונה מהן. אבל אני סבורה שהמילים האלו מייצגות תרבות רחובית, שלא היינו רוצים אותה בביתנו".

הבת: "אני לא חושבת שהמילים מייצגות תרבות רחובית, יש אפילו בנות של רבנים חשובים שמדברים ככה".

האם: "טוב, אני שמחה שהבנו אחת את השניה, איך שתבחרי לדבר - אני סומכת עלייך".

ישאלו ההורים: אם השיחה כל כך עדינה, וכל כך מכבדת את הצד השני, מה כבר יצא מזה?

ובכן: דווקא משיחות כאלו, שמנהלים עם הילדים מדי פעם, יוצאות בדרך כלל תוצאות הרבה יותר אפקטיביות מאשר הויכוחים והמטיפנות, כמו שאומר הפתגם "מים שקטים חודרים עמוק".

דווקא כאשר יש הקשבה הדדית, יש הרבה יותר סיכוי שהילד בשלב מסוים יחשוב שוב: 'אולי ההורה צודק'.

נהנים מהמסרים?

העבירו אותם הלאה לקרובים וידידים

והמליצו להם להצטרף לרשימה שלנו

ע"י שליחת בקשה למייל זה - shtulim10@walla.com 

 
 

HaimL

משתמש ותיק
נושא מרתק. לפני כמה שבועות, הושפלתי כאן על השימוש במילה סופר (מהמילה superior). גם בנות של רבנים גדולים מדברות ככה, וזה בסדר?
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
HaimL אמר:
נושא מרתק. לפני כמה שבועות, הושפלתי כאן על השימוש במילה סופר (מהמילה superior). גם בנות של רבנים גדולים מדברות ככה, וזה בסדר?
א. איפה ראית ש"בנות של רבנים גדולים" משתמשים במילה זו? 
ב. א.א.ל.ט. ההערה (לא היתה השפלה) על השימוש לפני כמה שבועה לא היתה על השימוש בכללי במילה, אלא על ההקשר שבו זה נכתב.
ג. לצערי הרב בדור שלנו כבר ראינו שהתואר "בת של רבנים גדולים" כבר אינו מצביע בדוקא על שום רמה כל שהיא. (ומפני המניעה מלשה"ר אני נמנע מלהזכיר שמות...)
 
 

HaimL

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
HaimL אמר:
נושא מרתק. לפני כמה שבועות, הושפלתי כאן על השימוש במילה סופר (מהמילה superior). גם בנות של רבנים גדולים מדברות ככה, וזה בסדר?
א. איפה ראית ש"בנות של רבנים גדולים" משתמשים במילה זו? 
ב. א.א.ל.ט. ההערה (לא היתה השפלה) על השימוש לפני כמה שבועה לא היתה על השימוש בכללי במילה, אלא על ההקשר שבו זה נכתב.
ג. לצערי הרב בדור שלנו כבר ראינו שהתואר "בת של רבנים גדולים" כבר אינו מצביע בדוקא על שום רמה כל שהיא. (ומפני המניעה מלשה"ר אני נמנע מלהזכיר שמות...)
לצערי, אני לא מכיר בנות של רבנים גדולים (או קטנים), אני רק שאלתי אם זה נשמע מאותה קבוצת מילים של "מגניב" או "סבבה", שנטען כאן, בדרך אפשר, שאולי גם בנות של רבנים חשובים משתמשות בהן. וגם אם היית מזכיר שמות, חלילה, זה לא היה מעלה או מוריד. כאמור למרבה הצער, אין לי היכרות עם בנות אדם מהסוג הנ"ל



 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
HaimL אמר:
אני רק שאלתי אם זה נשמע מאותה קבוצת מילים של "מגניב" או "סבבה", שנטען כאן, בדרך אפשר, שאולי גם בנות של רבנים חשובים משתמשות בהן.
זה בודאי ללא תקין שבן אדם מכובד ישתמש בביטויים כגון אלה שהוזכרו פה, ואם אכן יש בנות רבנים גדולים או קטנים שמשתמשים בהם זה שוב סימן של איפה אנו נמצאים במצב של גלותנו.
אבל זה כלל וכלל לא קשור לנושא שהוזכר לגבי הביטוי 'סופר' שאגב גם כשלעצמו, אינו כל כך "רחובי" כמו הביטיים הנ"ל, למרות שלא נראה לי שאנשים חשובים מאוד ישתמשו בזה (וונתי כ"ביטוי" לא כמשמעו הפשוט), אבל כמו שהזכרתי כבר שם הנידון היתה לגבי ההקשר שבו זה הוזכר, (א.א.ל.ט. זה היה בקשר לגדלותו של החזו"א זצוק"ל), ולא לגבי עצם השימוש בביטוי הזה.
 

HaimL

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
HaimL אמר:
אני רק שאלתי אם זה נשמע מאותה קבוצת מילים של "מגניב" או "סבבה", שנטען כאן, בדרך אפשר, שאולי גם בנות של רבנים חשובים משתמשות בהן.
זה בודאי ללא תקין שבן אדם מכובד ישתמש בביטויים כגון אלה שהוזכרו פה, ואם אכן יש בנות רבנים גדולים או קטנים שמשתמשים בהם זה שוב סימן של איפה אנו נמצאים במצב של גלותנו.
אבל זה כלל וכלל לא קשור לנושא שהוזכר לגבי הביטוי 'סופר' שאגב גם כשלעצמו, אינו כל כך "רחובי" כמו הביטיים הנ"ל, למרות שלא נראה לי שאנשים חשובים מאוד ישתמשו בזה (וונתי כ"ביטוי" לא כמשמעו הפשוט), אבל כמו שהזכרתי כבר שם הנידון היתה לגבי ההקשר שבו זה הוזכר, (א.א.ל.ט. זה היה בקשר לגדלותו של החזו"א זצוק"ל), ולא לגבי עצם השימוש בביטוי הזה.
למרבה המזל, אני פטור מלהיחשב אדם חשוב מאוד (או אפילו חשוב קצת). אבל עדיין לא ברור. לתחושתי, ותקן אותי אם אני טועה, לו הייתי אומר שמרן החזו"א היה "זעהר א גרויסער", או משהו בסגנון, פחות היית מתפלא.

אם כן, נשאלת השאלה, מדוע זכו השבטים הגרמאניים בכבוד, לעומת אחיהם האנגלו-סאכסוניים? שלא לדבר על "סבבה", שהוא, כמדומני, משפתם של בני ישמעאל.
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
HaimL אמר:
אם כן, נשאלת השאלה, מדוע זכו השבטים הגרמאניים בכבוד, לעומת אחיהם האנגלו-סאכסוניים? שלא לדבר על "סבבה", שהוא, כמדומני, משפתם של בני ישמעאל.
בעצם המילים אין שום בעיה אלא רק בסימון שאל מי משתייך האומר, אילו נערי הרחוב היו בוחרים בדרך קבע לדבר בכל ביטוי שהוא זה יהפך לסימן השתייכות אליהם.
בדרך כלל זה תלוי מה עשו רבותינו כי נערי הרחוב סולדים מרבותינו ובדוקא הם ינקטו את המילים שהם מרגישים בהם הזדהות עם בני בליעל.
 
 

E. W

משתמש ותיק
HaimL אמר:
יושב אוהלים אמר:
HaimL אמר:
אני רק שאלתי אם זה נשמע מאותה קבוצת מילים של "מגניב" או "סבבה", שנטען כאן, בדרך אפשר, שאולי גם בנות של רבנים חשובים משתמשות בהן.
זה בודאי ללא תקין שבן אדם מכובד ישתמש בביטויים כגון אלה שהוזכרו פה, ואם אכן יש בנות רבנים גדולים או קטנים שמשתמשים בהם זה שוב סימן של איפה אנו נמצאים במצב של גלותנו.
אבל זה כלל וכלל לא קשור לנושא שהוזכר לגבי הביטוי 'סופר' שאגב גם כשלעצמו, אינו כל כך "רחובי" כמו הביטיים הנ"ל, למרות שלא נראה לי שאנשים חשובים מאוד ישתמשו בזה (וונתי כ"ביטוי" לא כמשמעו הפשוט), אבל כמו שהזכרתי כבר שם הנידון היתה לגבי ההקשר שבו זה הוזכר, (א.א.ל.ט. זה היה בקשר לגדלותו של החזו"א זצוק"ל), ולא לגבי עצם השימוש בביטוי הזה.
למרבה המזל, אני פטור מלהיחשב אדם חשוב מאוד (או אפילו חשוב קצת). אבל עדיין לא ברור. לתחושתי, ותקן אותי אם אני טועה, לו הייתי אומר שמרן החזו"א היה "זעהר א גרויסער", או משהו בסגנון, פחות היית מתפלא.

אם כן, נשאלת השאלה, מדוע זכו השבטים הגרמאניים בכבוד, לעומת אחיהם האנגלו-סאכסוניים? שלא לדבר על "סבבה", שהוא, כמדומני, משפתם של בני ישמעאל.
הרב @HaimL אתה כל פעם מבלבל אותי האם אתה כותב ברצינות עמוקה או שמא בציניות מתוקה.... איך שיהיה אני ממש נהנה לקרוא את תגובתיך המחכימות, ועל הדרך מחייך וצוחק... יישר כח! 
 
 

HaimL

משתמש ותיק
יוסף אברהם אמר:
על "גרויסער" יש מסוירת, ועל "סבבה" בינתיים אין.
מישהו סיפר פה סיפור "מגניב", על אחד מגדולי הדור (כמדומני, מהליטאים), שאחד במקווה, בוא נגיד בעדינות, הוריו ראו שמש בהירה יותר מאשר בליטא, טפח על כתפו, ואמר לו "מקווה סבבה היום, מה?" נענה הגאון הנ"ל "סבבה, סבבה". סיפור חמוד, וסבבה לגמרי.

נראה לי שזה מספיק לנו, בשביל להתחיל מסורת חדשה 👍
 
 

HaimL

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
HaimL אמר:
אם כן, נשאלת השאלה, מדוע זכו השבטים הגרמאניים בכבוד, לעומת אחיהם האנגלו-סאכסוניים? שלא לדבר על "סבבה", שהוא, כמדומני, משפתם של בני ישמעאל.
בעצם המילים אין שום בעיה אלא רק בסימון שאל מי משתייך האומר, אילו נערי הרחוב היו בוחרים בדרך קבע לדבר בכל ביטוי שהוא זה יהפך לסימן השתייכות אליהם.
בדרך כלל זה תלוי מה עשו רבותינו כי נערי הרחוב סולדים מרבותינו ובדוקא הם ינקטו את המילים שהם מרגישים בהם הזדהות עם בני בליעל.
ישנו ביטוי מאוד ציורי בגמרא, שמשמעותו בארמית היא, במחילה, אחיזה בחלק גוף מאוד מסוים. לא הייתי אומר שהמילה "מגניב" נשמעת יותר "רחובית" מאשר הביטוי הנ"ל, בדווקא.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
HaimL אמר:
ישנו ביטוי מאוד ציורי בגמרא, שמשמעותו בארמית היא, במחילה
זה ממש ראיה להיפך, שכיון שחכמי הגמ' לא רצו להשתמש במילים לא יפים לכן השתמשו במילים אל מפני הכבוד, וקיוו שאנשים יבינו במה מדובר למרות שלא אמרו את המילים האלה.
 

HaimL

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
HaimL אמר:
ישנו ביטוי מאוד ציורי בגמרא, שמשמעותו בארמית היא, במחילה
זה ממש ראיה להיפך, שכיון שחכמי הגמ' לא רצו להשתמש במילים לא יפים לכן השתמשו במילים אלו מפני הכבוד, וקיוו שאנשים יבינו במה מדובר למרות שלא אמרו את המילים האלה.
במחילת כבודכם, לו הייתי מכנה את החלק הנ"ל בכל מיני כינוי, דעתכם לא הייתה נוחה מן המשל המטריד משהו, למרות הכינוי המעודן. עכ"פ, רש"י כבר התבטא מעט יותר בחופשיות, בנוגע להנ"ל.
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
HaimL אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
HaimL אמר:
אם כן, נשאלת השאלה, מדוע זכו השבטים הגרמאניים בכבוד, לעומת אחיהם האנגלו-סאכסוניים? שלא לדבר על "סבבה", שהוא, כמדומני, משפתם של בני ישמעאל.
בעצם המילים אין שום בעיה אלא רק בסימון שאל מי משתייך האומר, אילו נערי הרחוב היו בוחרים בדרך קבע לדבר בכל ביטוי שהוא זה יהפך לסימן השתייכות אליהם.
בדרך כלל זה תלוי מה עשו רבותינו כי נערי הרחוב סולדים מרבותינו ובדוקא הם ינקטו את המילים שהם מרגישים בהם הזדהות עם בני בליעל.
ישנו ביטוי מאוד ציורי בגמרא, שמשמעותו בארמית היא, במחילה, אחיזה בחלק גוף מאוד מסוים. לא הייתי אומר שהמילה "מגניב" נשמעת יותר "רחובית" מאשר הביטוי הנ"ל, בדווקא.
בדברים אלו זה תלוי מאוד מה הנוהג באותו הזמן והמקום.
 
 

HaimL

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
HaimL אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
בעצם המילים אין שום בעיה אלא רק בסימון שאל מי משתייך האומר, אילו נערי הרחוב היו בוחרים בדרך קבע לדבר בכל ביטוי שהוא זה יהפך לסימן השתייכות אליהם.
בדרך כלל זה תלוי מה עשו רבותינו כי נערי הרחוב סולדים מרבותינו ובדוקא הם ינקטו את המילים שהם מרגישים בהם הזדהות עם בני בליעל.
ישנו ביטוי מאוד ציורי בגמרא, שמשמעותו בארמית היא, במחילה, אחיזה בחלק גוף מאוד מסוים. לא הייתי אומר שהמילה "מגניב" נשמעת יותר "רחובית" מאשר הביטוי הנ"ל, בדווקא.
בדברים אלו זה תלוי מאוד מה הנוהג באותו הזמן והמקום.
צודק לחלוטין. בוא ניקח את שתי המילים "מגניב" ו"סבבה" (מאחר והמילה "סופר" קיבלה הכשר על תנאי)

האם ידוע לך איזה אחוז מאותם המשתמשים במילים הנ"ל הם נערי רחוב, צורכי סמים, שותי לשוכרה וסתם אונטער-וועלט-ניקים. ואיזה אחוז מתוכם הם אנשים בני תרבות, בעלי בתים מהוגנים, משכימי קום לפרנסתם?
 
 

מוחל וסולח

משתמש ותיק
לא נכנס לסמנטיקה.

אך אולי כדאי לדעת, שיש טריקים פסיכולוגיים, שמשתמשים בהם בהרבה מקומות, שלא תעלו אפילו על דעתכם.

יש בנו נטייה לעצמאות, אנו לא אוהבים לקבל מרות/הוראות.
שוטר תנועה, פקח, מרצה בשיעור, מעסיק, וכו'.

טריק ידוע הוא לתת הוראה שכלל לא חשובה לנותן ההוראה, האם תקויים הוראתו או לא. הוא נותן את ההוראה בידיעה שנפר אותה, ובכך נביא לידי מיצוי את ההתנגדות הטבעית שלנו.
ואז, בהוראה היותר משמעותית, שכן חשובה לגורם שנותן אותה, נהיה פנויים וקשובים, ונפעל לפיה.

(למשל מרצה בשיעור, יאמר, "תוציאו דפים ועטים, אני מבקש לרשום כל מה שאני אומר, זה יעזור לכם", ואחר כך יבקש, "רגע, לפני תחילת השיעור, אני מבקש ממי שטרם עשה זאת, לכבות פלאפונים")

זה טריק גם בחינוך, אך זה מצריך מחשבה ותכנון מוקדם.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
HaimL אמר:
יושב אוהלים אמר:
HaimL אמר:
ישנו ביטוי מאוד ציורי בגמרא, שמשמעותו בארמית היא, במחילה
זה ממש ראיה להיפך, שכיון שחכמי הגמ' לא רצו להשתמש במילים לא יפים לכן השתמשו במילים אלו מפני הכבוד, וקיוו שאנשים יבינו במה מדובר למרות שלא אמרו את המילים האלה.
במחילת כבודכם, לו הייתי מכנה את החלק הנ"ל בכל מיני כינוי, דעתכם לא הייתה נוחה מן המשל המטריד משהו, למרות הכינוי המעודן. עכ"פ, רש"י כבר התבטא מעט יותר בחופשיות, בנוגע להנ"ל.
מה אתה רוצה שלא יהיה כתוב הלכות בעניינים אלו. גם בתורה כתוב לא תגלה ערוותה וכדומה. כשחייבים להגיד הדין אומרים את זה.
מה זה קשור בכלל לכנות צדיק בכינוי רחובי, ממש אין קשר ואין דמיון כלל וכלל.
.
 
 

HaimL

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
HaimL אמר:
יושב אוהלים אמר:
זה ממש ראיה להיפך, שכיון שחכמי הגמ' לא רצו להשתמש במילים לא יפים לכן השתמשו במילים אלו מפני הכבוד, וקיוו שאנשים יבינו במה מדובר למרות שלא אמרו את המילים האלה.
במחילת כבודכם, לו הייתי מכנה את החלק הנ"ל בכל מיני כינוי, דעתכם לא הייתה נוחה מן המשל המטריד משהו, למרות הכינוי המעודן. עכ"פ, רש"י כבר התבטא מעט יותר בחופשיות, בנוגע להנ"ל.
מה אתה רוצה שלא יהיה כתוב הלכות בעניינים אלו. גם בתורה כתוב לא תגלה ערוותה וכדומה. כשחייבים להגיד הדין אומרים את זה.
מה זה קשור בכלל לכנות צדיק בכינוי רחובי, ממש אין קשר ואין דמיון כלל וכלל.
.
ידידי, הלא יודע אתה שלא נאמר כך בגמרא הקדושה על הלכות ..., כי אם על סוגיא בדיני ממונות. הייתה יכולה הגמרא לומר, בלשון פשוטה, שהוא מכריח אותו, לוחץ עליו, אונס אותו (במובן הבלתי ...), ובכל אופן, נבחר הביטוי הציורי הנ"ל, ונשאלת השאלה מדוע, בעוד שביטוי כמו "מגניב" הוא בכלל לא בעל קונוטציה ...

למעט מעשה הגניבה עצמו, שהוא כמובן איסור של תורה, אבל אפשר לנקוט אולי ביטויים אחרים, שאין בהם עבירה כמו "מהמם", "מדליק", "סוף הדרך" וכדומה
 

HaimL

משתמש ותיק
מוחל וסולח אמר:
לא נכנס לסמנטיקה.

אך אולי כדאי לדעת, שיש טריקים פסיכולוגיים, שמשתמשים בהם בהרבה מקומות, שלא תעלו אפילו על דעתכם.

יש בנו נטייה לעצמאות, אנו לא אוהבים לקבל מרות/הוראות.
שוטר תנועה, פקח, מרצה בשיעור, מעסיק, וכו'.

טריק ידוע הוא לתת הוראה שכלל לא חשובה לנותן ההוראה, האם תקויים הוראתו או לא. הוא נותן את ההוראה בידיעה שנפר אותה, ובכך נביא לידי מיצוי את ההתנגדות הטבעית שלנו.
ואז, בהוראה היותר משמעותית, שכן חשובה לגורם שנותן אותה, נהיה פנויים וקשובים, ונפעל לפיה.

(למשל מרצה בשיעור, יאמר, "תוציאו דפים ועטים, אני מבקש לרשום כל מה שאני אומר, זה יעזור לכם", ואחר כך יבקש, "רגע, לפני תחילת השיעור, אני מבקש ממי שטרם עשה זאת, לכבות פלאפונים")

זה טריק גם בחינוך, אך זה מצריך מחשבה ותכנון מוקדם.
לפני שנים רבות, חשבתי שבדיוק באופן הזה אטול את העוקץ ממרד הנעורים הצפוי, מצד הילדים. התבדיתי. ילדים חכמים מדי, מכדי ליפול למלכודות מהסוג הזה.
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
HaimL אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
HaimL אמר:
ישנו ביטוי מאוד ציורי בגמרא, שמשמעותו בארמית היא, במחילה, אחיזה בחלק גוף מאוד מסוים. לא הייתי אומר שהמילה "מגניב" נשמעת יותר "רחובית" מאשר הביטוי הנ"ל, בדווקא.
בדברים אלו זה תלוי מאוד מה הנוהג באותו הזמן והמקום.
צודק לחלוטין. בוא ניקח את שתי המילים "מגניב" ו"סבבה" (מאחר והמילה "סופר" קיבלה הכשר על תנאי)

האם ידוע לך איזה אחוז מאותם המשתמשים במילים הנ"ל הם נערי רחוב, צורכי סמים, שותי לשוכרה וסתם אונטער-וועלט-ניקים. ואיזה אחוז מתוכם הם אנשים בני תרבות, בעלי בתים מהוגנים, משכימי קום לפרנסתם?
אני לא נכנס יותר מדי לפירוט של מילים, תדבר איך שאתה רוצה, אני מכבד אותך לפי גודל דעתך ולא לפי המילים, רק אעיר שבכולל וישיבת פוניבי'ז ובכולל חזון איש לא אומרים את זה, ודי בזה.
 
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
פותח הנושא
מה הביטוי בגמ'?

לגבי מגניב - זה ביטוי מבחיל ומגעיל את כל מי ששונא גזל וגניבה.
זה בערך כמו לומר מרציח ומנאיף.
 

HaimL

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
HaimL אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
בדברים אלו זה תלוי מאוד מה הנוהג באותו הזמן והמקום.
צודק לחלוטין. בוא ניקח את שתי המילים "מגניב" ו"סבבה" (מאחר והמילה "סופר" קיבלה הכשר על תנאי)

האם ידוע לך איזה אחוז מאותם המשתמשים במילים הנ"ל הם נערי רחוב, צורכי סמים, שותי לשוכרה וסתם אונטער-וועלט-ניקים. ואיזה אחוז מתוכם הם אנשים בני תרבות, בעלי בתים מהוגנים, משכימי קום לפרנסתם?
אני לא נכנס יותר מדי לפירוט של מילים, תדבר איך שאתה רוצה, אני מכבד אותך לפי גודל דעתך ולא לפי המילים, רק אעיר שבכולל וישיבת פוניבי'ז ובכולל חזון איש לא אומרים את זה, ודי בזה.
קודם כל, תודה רבה. אבל אתה יודע. לא כולם מסוגלים להיות העילית של ישיבת פוניבז'. רבים המה (ואני, ואולי גם בנות של רבנים חשובים, בתוכם) יכולים רק לרצות להסתכל על הכתלים של המוסדות הנ"ל, מבחוץ. ולכן, אם אני אומר שמרן החזו"א היה בעל "סופר מנת משכל", או "מידות סופר תרומיות", לא נראה לי שצריך לגרום לי תחושה בלתי נעימה בשל כך. ודי בזה.
 
 

HaimL

משתמש ותיק
חיפשתי את מקור המילה "סבבה", ומצאתי את הטקסט הבא

---
מערבית: صَبَابَة (צַבָּאבַּה), בערבית קלאסית "געגועים" או "אהבה עזה", אולם בניב הארץ־ישראלי משמעה כבעברית. המילה שגורה בעברית לפחות משנות השישים.
לחילופין, האגדה מספרת שבהקמת הכור האטומי היו שואלים לשלומם של המהנדסים הצרפתים והם היו עונים "ça va bien" (שלומי טוב) ומכאן זה התגלגל לסבבה.
---

לא נשמע לי כזה נורא (?)
 

מוחל וסולח

משתמש ותיק
HaimL אמר:
מוחל וסולח אמר:
זה טריק גם בחינוך, אך זה מצריך מחשבה ותכנון מוקדם.
לפני שנים רבות, חשבתי שבדיוק באופן הזה אטול את העוקץ ממרד הנעורים הצפוי, מצד הילדים. התבדיתי. ילדים חכמים מדי, מכדי ליפול למלכודות מהסוג הזה.
אכן, מרד נעורים, אינו האינסטיקט הטבעי האנושי.
ומשום שילדים לא 'יותר חכמים', אלא, הם יותר רוצים דברים מסויימים, ויש להם יותר אמביציה, ופחות עכבות של מבוגרים, הם יותר מתחכמים.
ולכן זה מצריך חשיבה ותכנון מוקדם.
 
 

מתבונן לעומק

משתמש רגיל
מאיפה הגישה הזאת? מה המסורת של פיסקין הזה ? מי הרב'עס שלו ?
זה מריח כמו חדירת רוחות זרות והעדר השקפה ( בכוונה תחילה או בבלי דעת)
 

אברך

משתמש ותיק
מתבונן לעומק אמר:
מאיפה הגישה הזאת? מה המסורת של פיסקין הזה ? מי הרב'עס שלו ?
זה מריח כמו חדירת רוחות זרות והעדר השקפה ( בכוונה תחילה או בבלי דעת)
קודם כל, פליסקין ולא פיסקין.
שנית, למקרא הודעותיך, מתעוררת אצל רבים השאלה (וכבר קדמוני בשאלה זו) האם כוונתך ברצינות, או בציניות (ללגלג על אנשי מפלגת...), או סתם להספים את הפורום.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
אברך אמר:
קודם כל, פליסקין ולא פיסקין.
שנית, למקרא הודעותיך, מתעוררת אצל רבים השאלה (וכבר קדמוני בשאלה זו) האם כוונתך ברצינות, או בציניות (ללגלג על אנשי מפלגת...), או סתם להספים את הפורום.
מה כוונתך?, לא זכיתי להבין.
 
 

מוחל וסולח

משתמש ותיק
מתבונן לעומק אמר:
מאיפה הגישה הזאת? מה המסורת של פיסקין הזה ? מי הרב'עס שלו ?
זה מריח כמו חדירת רוחות זרות והעדר השקפה ( בכוונה תחילה או בבלי דעת)


לשם מה אתה שואל מי הרבע'ס שלו?
אולי, (וסליחה אם אני טועה) השאלה שלך היא, האם הרב'ה שלו זה הרב'ה שלך?

וע"כ אני יכול לענות בוודאות, אפילו שאיני מכיר אותך, ולא את הרב המדובר, ולא את הניק שמביא משמו את הדברים, שזה לא הרב'ה שלך.
(עצם זה שאתה שואל עליו, מוכיחה שהוא לא מאנ"שך)
ולפיכך, חובה עליך שלא לקבל את הרוחות 'זרות'.

אך מדוע לכתוב 'העדר השקפה'??
 
חלק עליון תַחתִית