זכות קדושת א"י - חינוך הבנים

כתב רבי טוביה נוביק שליט"א
וז"ל,
במסורה מזקני ירושלים זכר צדיקים וקדושים לברכה נמסר משמיה דהגאון רבי ישראל משקלאב זצוקללה"ה ממיסדי הישוב, משמיה דמרנא החסיד רבי אליהו זכור לטוב, כי ענין החינוך בדורות אחרונים נמצא בסכנה גדולה, ואולי זכות קדושת א"י יעמוד להמשיך מסורת התורה מדור אבות לדור בנים במהלך המסור מדורות קודמים.
ולכך כל כך החמירו מייסדי הישוב מכל סטיה קלה [בחינוך תשב"ר]..

(מתוך פרוספקט לתרומה שראיתי היום בשטיבלאך, 'פך השמן הטהור' ת"ת דרכי שמואל, זאת חנוכה תשפ"א, עמוד 6)

למדנו, א', החינוך בדורות האחרונים בסכנה גדולה, וזה לכאו' בכלל מ"ש חז"ל נערים פני זקנים ילבינו.
ב', זכות קדושת א"י אולי תעמוד.

האם 'מסורה' זו מתועדת בעוד מקומות?
ובכלל אשמח לכל הוספה בנושא זה
 

דרופתקי דאורייתא

משתמש ותיק
פותח הנושא
יישר כח למי ששלח לי בפרטי,
קובץ בשם 'ועידת תורה מסיני', ושם דף 2 סוף עמודה ב', הובאו דברים שנאמרו ע"י הרב שמואל וינטרויב, וכך הוא אומר בתו"ד:
הערבי נחל הלבושי שרד, נפגש עם ר' ישראל משקלאו, י"א בעכו וי"א בטבריה,
הוא שאל את ר' ישראל, על מה ראו תלמידי הגר"א להגיע לא"י [...].
הוא אמר לו, שהגאון [הגר"א] אמר, שהולך לבוא "נחשול", נחשול זה גלים גבוהים, נחשול על החינוך בחו"ל, ויש גירסא שיתגן שבא"י בזכות א"י נינצל.


ועוד שם דף 4 טור ב
מדברי הרב דוד ברזל
מקובל מרבינו הגאון, הגאון מוילנא, שהוא אמר שבירושלים תהיה פליטה, ששם יישאר בעז"ה, כי מציון תצא תורה, משם יישאר החינוך, שנמשך ע"י תלמידי הגר"א שהם המשיכו את המסורת של היישוב האשכנזי, ומשם פרח מה שפרח. בירושלים היה את השרף מבריסק ר' יהודע ליב דיסקין, היה "מגן החינוך הטהור", כך קראו לו אז, והוא העמיד את כל המסורת של החינוך פה בירושלים
 

משיב דבר

משתמש ותיק
דרופתקי דאורייתא אמר:
יישר כח למי ששלח לי בפרטי,
קובץ בשם 'ועידת תורה מסיני', ושם דף 2 סוף עמודה ב', הובאו דברים שנאמרו ע"י הרב שמואל וינטרויב, וכך הוא אומר בתו"ד:
הערבי נחל הלבושי שרד, נפגש עם ר' ישראל משקלאו, י"א בעכו וי"א בטבריה,
הוא שאל את ר' ישראל, על מה ראו תלמידי הגר"א להגיע לא"י [...].
הוא אמר לו, שהגאון [הגר"א] אמר, שהולך לבוא "נחשול", נחשול זה גלים גבוהים, נחשול על החינוך בחו"ל, ויש גירסא שיתגן שבא"י בזכות א"י נינצל.


ועוד שם דף 4 טור ב
מדברי הרב דוד ברזל
מקובל מרבינו הגאון, הגאון מוילנא, שהוא אמר שבירושלים תהיה פליטה, ששם יישאר בעז"ה, כי מציון תצא תורה, משם יישאר החינוך, שנמשך ע"י תלמידי הגר"א שהם המשיכו את המסורת של היישוב האשכנזי, ומשם פרח מה שפרח. בירושלים היה את השרף מבריסק ר' יהודע ליב דיסקין, היה "מגן החינוך הטהור", כך קראו לו אז, והוא העמיד את כל המסורת של החינוך פה בירושלים
ראה בב"ב דף כ"א הסוגיא של מלמדי תינוקות:
שבתחלה מי שיש לו אב מלמדו תורה מי שאין לו אב לא היה למד תורה מאי דרוש (דברים יא, יט) ולמדתם אותם ולמדתם אתם התקינו שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בירושלים מאי דרוש (ישעיהו ב, ג) כי מציון תצא תורה ועדיין מי שיש לו אב היה מעלו ומלמדו מי שאין לו אב לא היה עולה ולמד התקינו שיהו מושיבין בכל פלך ופלך...
ועי"ש בתוס'.

לגבי הסיפור על ר' ישראל משקלוב:
סיפור מוזר. הרי הגר"א השאיר את כל משפחתו בחו"ל ועלה בגפו לארץ. 
תלמידי הגר"א עלו משום מצות יישוב א"י, ולפי "קול התור" בשביל ענייני החשת הגאולה. 
יש להוסיף שגם ההסטוריה לא כ"כ מתאימה עם הסיפור, כי שמעתי פכם מר' שמאול אוריבך זצ"ל שמכל הכיתה שלו בעץ חיים נשארו שני שומרי שבת, הוא ועוד אחד. 
הקלקול פה בירושלם היה נורא (אומנם לא ההשכלה), ולא ברור שהיה פחות קלקול מאשר בחו"ל.


 
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
תכל'ס, יש לך עוד מקום בעולם שהציל את כלל ישראל מהשמדה של התבוללות?

וגם בחלק הטוב יותר בעם, איזה עוד מקום הציל את החרדים מלהיות עמי ארצות כמו רוב רובם של אחינו שבגולה?
​​​​​​(הכל ביחס ומשקל ה-% של רוב מול רוב הן בכמןת והן באיכות.
ובלי לזלזל חלילה במיעוטם הנכבד שאכן זוכים לעמול בתורת חו"ל למרות שהם מוקפים בחמריות ובטומאת וזוהמת ארץ העמים)

בל נא נמעט בשבחה של ארצנו הקדושה בשעה שטובתה כה בולטת לעין.
כי כנראה על קרומקייט כזה מקבלים גיהנם מיוחד..
.
 

דרופתקי דאורייתא

משתמש ותיק
פותח הנושא
עדיין אשאל לגבי מקור הדברים בגר"א, ברוך היודע ומודיע.

---
במדרש בראשית רבה (פר' סוף סימן ו), בפסוק בעצב תלדי "בנים", זה צער גידול בנים, א"ר אליעזר בר"ש נוח לו לאדם לגדל לגיון אחד משל זיתים בגליל, ולא לגדל תינוק אחד בארץ ישראל.

משמע שיש קושי מיוחד בגידול הילדים דייקא בא"י. וצ"ב.
וגם צריך להבין מדוע יש קללה מיוחדת לדיירי א"י, ואטו בשאר קללות יש משהו מיוחד גם כן לא"י. וצ"ע.

שוב בדקתי במפרשי המדרש, הנה בפירוש רש"י על המדרש שם כתב:
תינוק אחד בא"י, לפי שמתפרנסין בצער ובדוחק. בגליל, שם גדלים זיתים.


ולפי דבריו אכן הכוונה היא שיש קושי מיוחד בגידול הילדים בא"י, וצ"ע כנ"ל.

וכמה אחרונים שהביאו את הגמרא הנ"ל הבינו הכוונה שיש קושי בגידול בא"י לרוב קדושתה, בבחינת כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו,
למשל, שו"ת עטרת פז ח"ג (בהקדמה דף ס סע"א)
ובפרט צריך להזהר ולהקפיד מאד בארץ ישראל בענין חינוך הילדים שלפעמים קושי חינוכם באר"י הוא יותר קשה מחו"ל, וסיבת הדבר כיון שלגודל קדושת אר"י ומעלתה הנסיונות בה קשים יותר, וזה מה שאמרו גם רבותינו במדרש בראשית רבה (פרשה כ ו) א"ר אליעזר בר"ש נוח לו לאדם לגדל לגיון אחד משל זיתים בגליל, ולא לגדל תינוק אחד בארץ ישראל. יעו"ש. ומ"מ גדולה הזכות של חינוך אר"י לאדם הזוכה בחסדי השי"ת לחנך את בניו כראוי, כיון שקדושתה ומעלתה של אר"י מסייעים לרוצים לעלות במעלות התורה והיראה עי' היטב גמ' ע"ז (כו ע"א). ע"ש
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
מתאהב על ידך אמר:
תכל'ס, יש לך עוד מקום בעולם שהציל את כלל ישראל מהשמדה של התבוללות?
זה בגלל שכמעט כל החברה בארץ מורכבת מיהודים. גם בניו יורק רבתי בה אחוז היהודים בחברה גבוה יותר, אחוז ההתבוללות הוא פחות ממחצית מהאחוז בשאר ארה"ב. מה זה נוגע לקדושת א"י?
מתאהב על ידך אמר:
וגם בחלק הטוב יותר בעם, איזה עוד מקום הציל את החרדים מלהיות עמי ארצות כמו רוב רובם של אחינו שבגולה?
​​​​​​(הכל ביחס ומשקל ה-% של רוב מול רוב הן בכמןת והן באיכות.
ובלי לזלזל חלילה במיעוטם הנכבד שאכן זוכים לעמול בתורת חו"ל למרות שהם מוקפים בחמריות ובטומאת וזוהמת ארץ העמים)

בל נא נמעט בשבחה של ארצנו הקדושה בשעה שטובתה כה בולטת לעין.
כי כנראה על קרומקייט כזה מקבלים גיהנם מיוחד..
.
זו לא רק שחצנות ישראלית נפוצה (שמקורה לא מקדושת הארץ), אלא גם הוצאת שם רע של ממש. אמנם יש אחוז הרבה יותר גבוה של בני תורה ותלמידי חכמים בא"י, אבל לכנות את 'רוב רובם' של החרדים בחו"ל כעמי ארצות, זהו הוצאת שם רע ושקר גמור. לא כל מי שלא אברך הוא עם הארץ.
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
דרופתקי דאורייתא אמר:
עדיין אשאל לגבי מקור הדברים בגר"א, ברוך היודע ומודיע.

---
במדרש בראשית רבה (פר' סוף סימן ו), בפסוק בעצב תלדי "בנים", זה צער גידול בנים, א"ר אליעזר בר"ש נוח לו לאדם לגדל לגיון אחד משל זיתים בגליל, ולא לגדל תינוק אחד בארץ ישראל.

משמע שיש קושי מיוחד בגידול הילדים דייקא בא"י. וצ"ב.
וגם צריך להבין מדוע יש קללה מיוחדת לדיירי א"י, ואטו בשאר קללות יש משהו מיוחד גם כן לא"י. וצ"ע.

שוב בדקתי במפרשי המדרש, הנה בפירוש רש"י על המדרש שם כתב:
תינוק אחד בא"י, לפי שמתפרנסין בצער ובדוחק. בגליל, שם גדלים זיתים.


ולפי דבריו אכן הכוונה היא שיש קושי מיוחד בגידול הילדים בא"י, וצ"ע כנ"ל.

וכמה אחרונים שהביאו את הגמרא הנ"ל הבינו הכוונה שיש קושי בגידול בא"י לרוב קדושתה, בבחינת כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו,
למשל, שו"ת עטרת פז ח"ג (בהקדמה דף ס סע"א)
ובפרט צריך להזהר ולהקפיד מאד בארץ ישראל בענין חינוך הילדים שלפעמים קושי חינוכם באר"י הוא יותר קשה מחו"ל, וסיבת הדבר כיון שלגודל קדושת אר"י ומעלתה הנסיונות בה קשים יותר, וזה מה שאמרו גם רבותינו במדרש בראשית רבה (פרשה כ ו) א"ר אליעזר בר"ש נוח לו לאדם לגדל לגיון אחד משל זיתים בגליל, ולא לגדל תינוק אחד בארץ ישראל. יעו"ש. ומ"מ גדולה הזכות של חינוך אר"י לאדם הזוכה בחסדי השי"ת לחנך את בניו כראוי, כיון שקדושתה ומעלתה של אר"י מסייעים לרוצים לעלות במעלות התורה והיראה עי' היטב גמ' ע"ז (כו ע"א). ע"ש
בפשטות משמעות המדרש הוא הקושי הפיזי של פרנסה, וכדפירש המפרש שם (המכונה רש"י), ולא על קושי רוחני. הרי הפשטות של 'צער גידול בנים' הוא על קושי פיזי ולא רוחני, שהרי נאמר כן בשבת פט,ב על יעקב אבינו, ולו לא היה קושי רוחני אלא פיזי.
אמנם צ"ע מהגמ' בשבת קמה,ב שבא"י היו יותר עשירים מבבבל, וזה היה בזמן רבי יוחנן שהיה דור אחד אחרי רבי אלעזר ברבי שמעון בעל המימרא, ולא מסתבר שהמצב השתנה בצורה כה דרסטית תוך דור אחד.

ואגב יצויין שבראשית חכמה פרק גדול בנים הבין המדרש באופן אחר, שא"י יותר קלה לגדל בנים מחמת שפירותיה טובים ומימיה יפים ואוירה נאה ומחכים, והגליל קשה יותר לגדל זיתים מחמת שמזג האויר קר יותר, ואעפ"כ נוח לאדם לגדל זיתים אפילו בגליל מאשר בנים אפילו בא"י, משום שהטורח בגדול בנים הוא גדול. (אבל פירושו צ"ע מהמציאות, שהרי הזיתים בא"י היו גדלים בעיקר בנחלת אשר שהוא בגליל, וכך זה עד היום שהזיתים הטובים באים מהאזורים הצפוניים כצפון הארץ, סוריה, יוון ואיטליה).
 

דרופתקי דאורייתא

משתמש ותיק
פותח הנושא
אולם ביפה תואר שפירש לאידך גיסא, והביאו והסכים לדבריו נזר הקודש, וז"ל: פירש היפה תואר דבגליל טורח לגדל זתים, ובארץ ישראל נקל לגדל תינוק, שפרנסתם מרווחת שהיא ארץ אשר לא במסכנות, ועכ"ז נוח לגדל לגיון של זתים במקום הקשה, ולא לגדל תינוק אפילו במקום היפה, דצער גדול בנים קשה מאד. ע"כ. וכן הובא בעץ יוסף. וכיו"ב בפירוש מהרז"ו שם. וע' שער החצר (סי' תקסט).

ומצאתי בעלי תמר (פאה פ"ז ה"א דשפ"ב ע"א) שביאר וז"ל,
כוונתו אם תרצה לדעת את צער הגידול בנים של האשה צא ולמד מזה שנוח לו לאדם העבודה הקשה של גידול לגיון זיתים מלגדל תינוק אחד מפני שהיא עבודה מפרכת את גופו של האדם ואינו מסוגל לזה כלל. ואמנם האשה חוננה בטבע בכשרון וסבלנות של טיפול בהתינוק ובגידולו, אבל גם בשבילה היא עבודה הכרוכה בצער. והשם לגיון זיתים הוא שם מושאל ממחנה צבא קשים אנשי מלחמה שצריכים לימוד וטיפול רב שיהיו מוכשרים לתפקידם הנקרא לגיון אף לגיון זיתים הוא שם מושאל לסכום ידוע של זיתים הזקוקים לטיפול רב וקשה שיהיו זיתים טובים ומטופלים וקראו להם לגיון זיתים.
 

דרופתקי דאורייתא

משתמש ותיק
פותח הנושא
בפרשת השבוע שקראנו (פרשת בא) נאמר ויקוד העם וישתחוו
ופרש"י
רש"י שמות פרשת בא פרק יב פסוק כז
(כז) ויקד העם - על בשורת הגאולה וביאת הארץ ובשורת הבנים שיהיו להם:

ולכאורה יש להבין מה פשר השמחה הגדולה שהיה להם בעבור בשורת הבנים, כי בשלמא שמחה על הגאולה ועל א"י שהוא דבר חדש, אבל בנים, וכי סברו שמעתה לא יהיו להם עוד ילדים? ובפרט אחרי הריבוי הגדול של הילודה שהיה להם במצרים, מהיכ"ת לסבור כן? ואף שבודאי אין זה טבע והכל נס (וידועים דברי הרמב"ן בסוף הפרשה), מכל מקום עדיין צ"ב, דאי משון הא היו צריכים להודות על כל פרט ופרט.

וחשבתי עפ"ד הנ"ל גבי בנים בא"י, דזהו פשר השמחה הגדולה, דשאני בים בא"י מבנים בחו"ל.
 

זאת תורת

משתמש ותיק
דרופתקי דאורייתא אמר:
בפרשת השבוע שקראנו (פרשת בא) נאמר ויקוד העם וישתחוו
ופרש"י
רש"י שמות פרשת בא פרק יב פסוק כז
(כז) ויקד העם - על בשורת הגאולה וביאת הארץ ובשורת הבנים שיהיו להם:

ולכאורה יש להבין מה פשר השמחה הגדולה שהיה להם בעבור בשורת הבנים, כי בשלמא שמחה על הגאולה ועל א"י שהוא דבר חדש, אבל בנים, וכי סברו שמעתה לא יהיו להם עוד ילדים? ובפרט אחרי הריבוי הגדול של הילודה שהיה להם במצרים, מהיכ"ת לסבור כן? ואף שבודאי אין זה טבע והכל נס (וידועים דברי הרמב"ן בסוף הפרשה), מכל מקום עדיין צ"ב, דאי משון הא היו צריכים להודות על כל פרט ופרט.

וחשבתי עפ"ד הנ"ל גבי בנים בא"י, דזהו פשר השמחה הגדולה, דשאני בים בא"י מבנים בחו"ל.
שם מדובר דווקא בבן רשע [מה העבודה הזאת לכם]. ויל"ע.

בעיקר השמועה, ראה באוצר החכמה ב"החומה" יח עמ' קעו במאמר של רבי אהרן קצנלבויגן שהביא הדברים [וראה שם עוד בעמוד שקודם לכן, סיפור יפה על חיבת ארץ ישראל של רבי ישראל משקלוב].
 
 
חלק עליון תַחתִית