הודאת בעל דין על המוסיקה בזמנינו: "אנחנו רוצים לכבוש את השכל שלהם!"

שמחה מנתניה

משתמש ותיק
מושי אמר:
קונטרס - כי דבר ה' בזה.pdf

אין לי [ואני משער שלעוד רבים כמותי] כח לקרוא קונטרס שלם שהוא בעצם פשקוויל אחד גדול
אם תסכם בקצרה את הטיעונים שאתה חושב לנכון נגד המוזיקה החרדית
[רק להבין, מהי מוזיקה חרדית, ומהי מוזיקה טובה? כל השירים שיצאו עד לפני מאה שנה הם טובים, ומכאן ואילך לא?]
יהי' אפשר לדון בזה בצורה נורמאלית
 

בהיכלו

משתמש רגיל
תחזקנה ידי העוסקים בתחום.
מי שהיה לאחרונה (אולי לא כ"כ לאחרונה, לכה"פ עד פרוץ הקורונה לחיינו) בחתונה 'ישיבתית' קלאסית, יוכל להזדהות בקלות עם האמור.

(אך אף פעם לא כדאי להגזים. כמו שלדעתי עשה מחבר הקונטרס (עמ' 35), שהגדיר את הפתיח המוזיקלי של "שירו למלך" כקטע בו "המעבד השפיל את כל השיר על ידי הקדמה זולה מאד".)
 

HaimL

משתמש ותיק
שמחה מנתניה אמר:
מושי אמר:
קונטרס - כי דבר ה' בזה.pdf

אין לי [ואני משער שלעוד רבים כמותי] כח לקרוא קונטרס שלם שהוא בעצם פשקוויל אחד גדול
אם תסכם בקצרה את הטיעונים שאתה חושב לנכון נגד המוזיקה החרדית
[רק להבין, מהי מוזיקה חרדית, ומהי מוזיקה טובה? כל השירים שיצאו עד לפני מאה שנה הם טובים, ומכאן ואילך לא?]
יהי' אפשר לדון בזה בצורה נורמאלית
בערך כמו כל דבר. להגיד על משהו "סופר דופר" נשמע מודרני וזול. להגיד על משהו "פיין" או "גוט", בגרמנית, זה סופר דופר.
 
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
קראתי בעבר את דבריו של החכם הנ"ל, וימחל לי אך אין לי כח לקרוא שוב. אם כתב הרמב"ם שלא כל מה שחושבים כותבים, הרי שיש דברים שכבר המחשבה הופכת את האדם לההיפך מבר דעת. וזה למרות שכמה טענות מתוך שטף המלל שם, נכונות.
זוכר אותו רץ מאולם לאולם למדוד רעש (כי יש חוק שקובע מה הרעש המותר באולם), וזוכר את מלחמתו נגד ניגון בסקסופון.
בישיבות טענו שהוא משוגע לדבר אחד, אני לא סובר כן.
 

אקשן דקדושה

משתמש ותיק
מדובר במוסיקאי ברמה נדירה, שמבין היטב גם במשמעות המוזיקה והשפעותיה. ומעל הכל, ירא שמים באמת.
בנוגע לטיפוס, אלו שרוקדים לקול מוזיקה פראית וריקנית, בהעוויות גוף מבחילות, פחות מוצאים חן בעיני.
 

יהודה יעקבזון

משתמש ותיק
שמחה מנתניה אמר:
מושי אמר:
קונטרס - כי דבר ה' בזה.pdf

אין לי [ואני משער שלעוד רבים כמותי] כח לקרוא קונטרס שלם שהוא בעצם פשקוויל אחד גדול
אם תסכם בקצרה את הטיעונים שאתה חושב לנכון נגד המוזיקה החרדית
[רק להבין, מהי מוזיקה חרדית, ומהי מוזיקה טובה? כל השירים שיצאו עד לפני מאה שנה הם טובים, ומכאן ואילך לא?]
יהי' אפשר לדון בזה בצורה נורמאלית
המקצבים בחתונות לא שונים מהמוזיקה במועדונים. וכמדומני שזה אומר הכל.
גלובליזציה כנראה מביאה לא רק להתפשטות נגיפים.
 

בשלמא

משתמש ותיק
בהיכלו אמר:
תחזקנה ידי העוסקים בתחום.
מי שהיה לאחרונה (אולי לא כ"כ לאחרונה, לכה"פ עד פרוץ הקורונה לחיינו) בחתונה 'ישיבתית' קלאסית, יוכל להזדהות בקלות עם האמור.

(אך אף פעם לא כדאי להגזים. כמו שלדעתי עשה מחבר הקונטרס (עמ' 35), שהגדיר את הפתיח המוזיקלי של "שירו למלך" כקטע בו "המעבד השפיל את כל השיר על ידי הקדמה זולה מאד".)
לדעתי קלע מחבר הקונטרס (עמ' 35), שהגדיר את הפתיח המוזיקלי של "שירו למלך" כקטע בו "המעבד השפיל את כל השיר על ידי הקדמה זולה מאד".

ואוסיף כאן עוד מרגשי לבבי שהמתיחה ב"פתח להההההההההם.... נועם ורצון היא תנועה שמשפילה את הנפש עד תהום.

כנראה עניין של טעם.
 
 

שמחה מנתניה

משתמש ותיק
יהודה יעקבזון אמר:
שמחה מנתניה אמר:
מושי אמר:
קונטרס - כי דבר ה' בזה.pdf

אין לי [ואני משער שלעוד רבים כמותי] כח לקרוא קונטרס שלם שהוא בעצם פשקוויל אחד גדול
אם תסכם בקצרה את הטיעונים שאתה חושב לנכון נגד המוזיקה החרדית
[רק להבין, מהי מוזיקה חרדית, ומהי מוזיקה טובה? כל השירים שיצאו עד לפני מאה שנה הם טובים, ומכאן ואילך לא?]
יהי' אפשר לדון בזה בצורה נורמאלית
המקצבים בחתונות לא שונים מהמוזיקה במועדונים. וכמדומני שזה אומר הכל.
גלובליזציה כנראה מביאה לא רק להתפשטות נגיפים.

ב"ה בחיי לא הייתי במועדון
אתה מדבר על הרמה שעושים בחתונות, או על הזמרים הנפלאים דוגמת אברהם פריד, מרדכי בן דוד, נפתלי קמפה, מוטי שטיינמץ?
 

משיב כהלכה

משתמש ותיק
ראשית, דבר שפתיים אך למחסור, ובדור כזה שהרבה בחורי ישיבות ובחורות סמינר שומעים ומפזמים שירי תועבה ממש (לא האמנתי עד שראיתי בעיני ושמעתי באוזני) של זמרים חילוניים, לבוא ולפרסם שטויות והבלים כאלה ולצאת נגד זמרים יר"ש, זוהי טעות גדולה.

גם זה שכל אדם קורא לעצמו בשם של ארגון, יש בזה טעם לפגם. במקום לחתום בשם "הוועד לנגינה יהודית" ולצאת נגד כל העולם, שיחתום בשמו, אפרים לופט, ולא ינסה להציג כביכול מדובר באיזה ארגון מסועף וחובק עולם (אבל זו דרכם של מחברי פשקווילים, מימים ימימה).

שנית, המלחמה אבודה, ולא יעזור שום דבר. והחכם עיניו בראשו, לא להשחית מילים ודפים. משל למה הדבר דומה, לאדם המנהל מלחמת חורמה נגד הרכבים, בטענה שיש לחזור לסוס ועגלה, וממלא דפים בטענותיו (ולא חסר טענות: סכנת נפשות מוכחת של מאות הרוגים בכל שנה ופצועים לאין ספור, בזבוז כסף, המהירות שאפשר להגיע לכל מקום ולעבור עבירות, חוסר צניעות, וכו'). אבל כל בר דעת מבין שאף אחד לא יחזור כרגע לסוס ועגלה.

שלישית, מבחינה השקפתית אולי יש ממש בדבריו לגבי שירים מסויימים, ויש מוזיקה שמזיקה את נפש האדם, ועיין בליקוטי מהר"ן (סד, ה) שכל חכמה שבעולם יש לה זמר וניגון המיוחד לחכמה זו, ומזמר זה נמשכת חכמה זו. ומפני שאחר לא פסק פומיה מזמר יווני, נפל לאפיקורסות של חכמת יוונית ויצא לתרבות רעה. ולעתיד לבוא כשיתגלה בעולם הזמר של ראש אמנה הכולל כל הזימרות, אז תתבטל האפיקורסות. ע"כ. ועל כן היה צ"ל בניחותא, ש"ראוי" לשמוע מוזיקה טובה המניחה את דעת, אבל מבחינה הלכתית אין מניעה לשמוע שיר כלשהו שאינו שיר עגבים.

מקור המילה "עגבים" הוא ביחזקאל פרק לג פסוק לב, "והנך להם כשיר עגבים", מפרש רד"ק - כשיר חשק ודברי שחוק. אין שום קשר למנגינה עצמה. וכמובן שאין שום קשר למי שאינו מבין את המילים.

ובמצודת ציון שם פירש: "עגבים - עניינו לעג והתול".

וכן במלבי"ם ביאור המילות שם: "העיגוב הוא קודם אל הזנות שתעורר הזונים בדבר חשק ועגבים, כמו עגבים בפיהם, שיר עגבים".

וכן כתב ר' עובדיה מברטנורא מסכת סנהדרין פרק י: "בספרים החיצונים - ספרי מינים, כגון ספרי אריסט"ו היוני וחביריו. ובכלל זה הקורא בספר דברי הימים של מלכי נכרים ובשירים של עגבים ודברי חשק שאין בהם חכמה ולא תועלת אלא איבוד זמן בלבד".

ומובא באלשיך שמות פרק כח: "ומה גם בבית שמחה ומשתה כי יבוזו כסף להביא אנשים פוחזים לצים משחקים על פי הנבל ומנבלים פיהם בשירי עגבים ואהבים העתידים עורר לוית יצר סמוך אל הרהורים רעים, וחטאים תרדף רעתם, וככלותם מקול השירים יחלו מעט בשחוק וקלות ראש והוללות רעה, וכל האנשים והנשים אשר יחד אוספו לשמוע אל הרנה ואל התיפלות בשומעם הדברים מרים ומאררים יוצאים מפי עושיהם ישמח לבבם ויתלהב יצרם וירגילם לערוה". גם זה כהנ"ל.

וכן באלשיך קהלת פרק ז: "כשירי עגבים ושחוק והיתול המביא את שומעיהם לירש גיהנם".

וכן רבי יהודה החסיד כתב בספר חסידים שמי שקולו נעים יזהר שלא יזמר ניגוני נכרים, כי עבירה היא ולא ניתן לו קול אלא לשבח לבורא יתברך ולא לעבירה. גם זה כהנ"ל. בפשטות לא מדובר במנגינה אלא בשירי עגבים.

אבל בספר מעשה רוקח (פ"ח מהלכות תפלה) כתב לדייק מדבריו "ניגוני נכרים" שגם הניגון אסור וכתב זאת גם בשם מהר"ם לונזאנו, אבל הגאון חיד"א בברכי יוסף (סי' תק"ס) דחה דבריו וכתב "ונעלם ממנו דברי מהר"ם די לונזאנו עצמו... וראיתי קצת חכמים כמתאוננים רע על המחברים שירים ותשבחות להשם יתברך על נגונים אשר לא מבני ישראל המה, ואין הדין עמם, כי אין בכך כלום".

וכן בשו"ת הרי"ף (לרבינו יצחק אלפסי, רבו של רבינו יוסף אבן מגאש, רבו של הרמב"ם) בזו הלשון: שליח ציבור שמרנן (שר) בפיו שירי ישמעאלים, ומוציא מפיו דברי נבלה מסלקין אותו ממשרתו, ועליו ועל כיוצא בו נאמר 'נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה'. גם זה כהנ"ל. מדובר על שירי עגבים, ובשפה שמבין.

ופסק כן הרמ"א באו"ח נ"ג. ובמשנה ברורה שם ס"ק פב כתב, "בשירי הנכרים - ר"ל בניגון שהנכרים מנגנים בו לעבודת גילולים שלהם וב"ח בתשובה סי' קכ"ז כתב דוקא בניגון שמיוחד לזה". וכן הוא במגן אברהם. ופמ"ג. וב"ח. ומחצית השקל.

לפי כל הנ"ל אין שמץ של איסור במנגינה שחיבר גוי, או בשיר שכתב והשומע אינו מבין את השיר.

וזה לשון שו"ת הב"ח הישנות (סי' קכז) "מה שמזמרים בבהכ"נ בניגונים שמזמרים בהם בית תפלתם, נראה שאין איסור אלא דוקא באותם ניגונים המיוחדים לע"ז, מאחר שהוא חק קבוע לע"ז, כמו מצבה שאסורה גם להקב"ה מפני שעשאוה הגוים חק לע"ז וכו', אבל אם אינם ניגונים מיוחדים לע"ז נראה שאין בזה איסור, דבהא ודאי איכא למימר לאו מינייהו גמרינן".

ובשער הציון או"ח סימן תקס כתב, "ומיהו כבר הזהיר השל"ה ושארי ספרי מוסר שלא לזמר שירי עגבים לתינוק, שזה מוליד לתינוק טבע רע, ובלאו הכי נמי איכא איסורא בשירי עגבים ודברי נבלות, דקא מגרי יצר הרע בנפשיה, ושומר נפשו ירחק מזה ויזהיר לבני ביתו על זה [מאמר מרדכי]".

וכן הובא בכף החיים שם.

בכל הנ"ל אין שום שמץ איסור במנגינה עצמה, אלא המשורר שירי עגבים שמבין שזהו שירי עגבים וחוטא ומחטיא את התינוק (ואם אינו מבין את השפה, אין זה שירי עגבים עבורו).

וכן כתב הגאון ישראל משה חזן ז"ל בשו"ת כרך של רומי (סי' א, דף ד' ע"ד) "שהמנהג פשוט בכל ארץ ישראל, וארצות ערב בכל בתי הכנסת שמנגנים בתפלה ובדברי קדושה שירי ישמעאל שרובם שירי עגבים, ולא מיחו בהם חכמים, מפני שהענינים עצמם קדושים, ולא איכפת לן שמא באותה שעה שמנגן אותה נגינה בתפלה, יזכור דברי הערבים שהם ענינים פחותים ושירי עגבים".

והוסיף עוד: "והסברא מכרעת כן, שאל"כ מהיכן נשאר לנו ניגונים וקולות ערבים והלא נשכחו מאתנו שירי דוד ושירי הלוים על הדוכן, כמ"ש איך נשיר את שיר ה' על אדמת נכר, ובכל מקום שגלו ישראל למדו ניגוני אותם ארצות ששכנו שם, ובא"י ובארצות ערב קול ניגוני התפלות והקדישים והקדושות כולם ע"פ ניגון הערבים, ובטורקיא קולות טורקיות, ובאדום קולות אדומיות, ומי יוכל להכחיש המוחש, האם נאמר שכל ישראל שגו ברואה".

ולגבי אלישע אחר, רש"י במסכת חגיגה דף טו עמוד ב מבאר: "זמר יווני לא פסק מביתו - והיה לו להניח בשביל חורבן הבית, דכתיב בשיר לא ישתו יין". כלומר, הבעיה לא היתה בגלל שהוא זמר יווני ולא יהודי. אמנם בשו"ת משנה הלכות (חלק יא סימן תמה) ניסה להוכיח מכאן שלא ראוי לשמוע שירי נכרים, אבל אין זו ראיה כנ"ל ונעלם ממנו רש"י.

והקשה מהרש"א שם במקום, שלפי דברי רש"י היה צריך לומר זמר סתם, ולמה נקטה הגמ' זמר יווני, ותירץ "ונראה דנקט זמר יונית דהיה בו מינות בזמר גופיה וכה"ג אמרו בס"פ מרובה דחכמת יונית אסורה וטעמא משום דמשכא למינות".

גם לפי זה אין שמץ של איסור במנגינה שחיבר גוי, או בשיר שכתב והשומע אינו מבין את השיר, שאין שום קשר למינות כלל ועיקר.

ופסק בילקוט יוסף קצוש"ע אורח חיים סימן נג: "מעיקר ההלכה מותר לשליח צבור להרכיב אף מנגינות של שירי חול על הקדיש והקדושה, ובלבד שיתכוין לשם שמים. ואף על פי שהמנגינה באה ממקור לא טהור, הרי הוא מוציאה מרשות הסטרא אחרא ומעבירה אל הקדושה. וכן פשט המנהג בפני גדולים, ואין פוצה פה". [וכתב להעדיף שירי קודש על שירי עגבים, הגם ששירי הקודש בעצמם מיוסדים על שירי עגבים קדמונים].

וכן הסיק בשו"ת יביע אומר חלק ו - אורח חיים סימן ז: "וכ"ש מנגינה בעלמא שאין בה ממשות".

וכך פסק הרב אברהם יוסף, בנו של הגר"ע יוסף, בתשובה לשאלת מאזין ברדיו קול חי: "מותר לשמוע זמרים גויים. אם לא מבינים את שפתם, מותר לשמוע אפילו אישה גויה".
 

ערבה

משתמש ותיק
אני חושב שהבעיה במוזיקה המתנגנת במחוזותינו היא שאין בה כלום, לא בעיה ולא מעלה.
כמעט אף זמר לא מתכוון באמת למה שהוא שר,
אין במוזיקה לא קדושה (ולהבדיל) גם לא אהבה, אבל יש בה הוצאת אויר והוזזת שפתיים
והיא באה כתוצאה משטחיות הצרכנים ודרישותיהם, וממשיכה אותה.


 
 

יהודה יעקבזון

משתמש ותיק
ערבה אמר:
אני חושב שהבעיה במוזיקה המתנגנת במחוזותינו היא שאין בה כלום, לא בעיה ולא מעלה.
כמעט אף זמר לא מתכוון באמת למה שהוא שר,
אין במוזיקה לא קדושה (ולהבדיל) גם לא אהבה, אבל יש בה הוצאת אויר והוזזת שפתיים
והיא באה כתוצאה משטחיות הצרכנים ודרישותיהם, וממשיכה אותה.
"הוצאת אויר והזזת שפתיים", יכולה להיאמר בבובות..
כשמדובר באנשים, יש נפש, יש רגשות.
 

ערבה

משתמש ותיק
יהודה יעקבזון אמר:
ערבה אמר:
אני חושב שהבעיה במוזיקה המתנגנת במחוזותינו היא שאין בה כלום, לא בעיה ולא מעלה.
כמעט אף זמר לא מתכוון באמת למה שהוא שר,
אין במוזיקה לא קדושה (ולהבדיל) גם לא אהבה, אבל יש בה הוצאת אויר והוזזת שפתיים
והיא באה כתוצאה משטחיות הצרכנים ודרישותיהם, וממשיכה אותה.
"הוצאת אויר והזזת שפתיים", יכולה להיאמר בתיאטרון בובות..
כשמדובר באנשים, יש נפש, יש רגשות.
המצב גרוע יותר מתיאטרון בובות, זמרינו לא מביעים שום רגש בשירתם לא שמחה ולא עצבות לא מצווה ולא עבירה, והשירה מגיעה ממקום מאד חיצוני, למוטב ולטוב.
הטובים שבהם מצליחים קצת לעשות כתיאטרון בובות ולדמות למאזינים מעט ריגוש זול.

 
 

ניסוך המים

משתמש רגיל
מוסיקה והקשר שלה עם עולם הרוח הוא חלק מובנה ובלתי נפרד. מוסיקה שאינה מכילה בתוכה תוכן רוחני נוצר בה כעין חלל ריק. הריק הזה במוסיקה, נוצר עם חילונה המוחלט של המוסיקה בעידן הפוסט-מודרני, כאשר העולם הרליגיוזי הוצאה ממנה לגמרי וכדרכו של כל ואקום הוא החל לשאוב אליו תכנים אחרים, אלה הם בהכרח תכנים רוחניים הפוכים (ואפי' זרים).
בעקבות הואקום הרוחני שנוצר, התחיל להישאב לתוכה אט אט תכנים של מאגיה.
המאגיה השחורה נכנסה אל המוסיקה של המאה העשרים מהר מאוד. כבר בתחילת שנות השישים נכנסים אל המוסיקה תכנים של מאגיה שחורה ולעתים אף בצורה בוטה ביותר. ואכמ"ל (ויש לי הרבה ראיות לדבר)
 

יהודי רציני

משתמש ותיק
חבל על ההכללה,
יש זמרים ריקים, ויש בעלי נשמה (לא נכנס פה לשמות, זה גם לפעמים ענין של טעם וריח),
שפשוט כל אחד בעל נפש יבחר לשמוע את אלו שהם בעלי נשמה, ופה פחות או יותר נגמר הדיון.
המלחמה לשנות את מה ששומעים בחתונות לטעמי אבודה (מה שכן למי שיש בנים והוא קצת מבין במוזיקה שינסה לדבר עם בניו כשהם מתחתנים לקחת זמרים עדינים יותר ולא את אלה שעושים בלגן, ודרך אגב בישיבה בה למדתי היתה רשימה שחורה של זמרים ותזמורות שאסור להזמין, והמשגיח מדי פעם היה מאיים שלא יסדר קידושין או יבוא לחתונות אם ימשיכו להשתולל אבל זה מתאים רק למשגיח הזה ורק לסגנון הבחורים שלומדים בישיבה הזו).
 

אקשן דקדושה

משתמש ותיק
ניסוך המים אמר:
המאגיה השחורה נכנסה אל המוסיקה של המאה העשרים מהר מאוד. כבר בתחילת שנות השישים נכנסים אל המוסיקה תכנים של מאגיה שחורה ולעתים אף בצורה בוטה ביותר. ואכמ"ל (ויש לי הרבה ראיות לדבר)
אם אני מבין נכון, מאגיה שחורה הכוונה לכוחות הטומאה האותנטים. ברמה של כישוף וכדו'.
איך זה יכול להכנס במוזיקה.
ויותר נכון לשאול, מה פירוש 'תכנים' היש לזה איזה תוכן? או שזה פעולות וטקסים כל שהם השואבים כוחות ממחוזות לא רצויים.
אנא החכימני, ואם אין ברצונך לפרוס את ראיותיך לעיני מתפלמסים, ווכחנים, ומכחישנים למיניהם, שרבו לצערינו מאד ברחבי הפורום,
במטותא שלח נא בהודעה פרטית, והרוה את צמאוני.
 

במבי

משתמש ותיק
מוזיקה היא כמו ספר ישנה ספרות מתח\מדע בדיוני\קומיקס\בלשית\קלאסית\רגש\משעממת\בוטה וכו'
וכידוע פני הדור כפני הכלב וגם בכלבים ישנם סוגים לאסי\פודל וכו' (כמעט ללא סוף)

אמור לי מהי מנגינתך ואמור לך מי אתה.
הבעייה אכן שהדור הצעיר מכיר את מה שדוחפים לו ולא מספיק את המעודנים והיפים.
 

יערב שיחי

משתמש ותיק
ערבה אמר:
כמעט אף זמר לא מתכוון באמת למה שהוא שר,
אין במוזיקה לא קדושה (ולהבדיל) גם לא אהבה, אבל יש בה הוצאת אויר והוזזת שפתיים
למה ההכללה הגורפת הזאת?
האם ראית מימיך את מ. ב. ד. בתפלתו המשתפכת? את שלמה כהן למשל? כמו בכל דבר יש ויש.

לגופו של עניין,
נראה לי שהישיבות החסידיות נמצאות בעניין הזה במצב הרבה יותר טוב, וברוב החתונות החסידיות אין כמעט זכר למצב המדובר כאן.
 

א. ל. חנן

משתמש ותיק
אחרי כל הכבוד הראוי למחבר הקונטרס. אפשר לסכם שיש מודרנה בתחום המוסיקה שנכנסה גם לציבור שלנו.
יצויין שגם בתחום ההלבשה נכנסה מודרנה, אפילו בתחום הריהוט.
כל ציבור קיבל את היחס למודרנה מרבותיו וכל ציבור מגיב אחרת.
יש קהילות שמרניות יותר, ויש שלא דוחות את זה על הסף.
האם המצב בתחום המוסיקה יותר חמור מהמצב בתחום הלבוש?
 

יערב שיחי

משתמש ותיק
א. ל. חנן אמר:
אחרי כל הכבוד הראוי למחבר הקונטרס. אפשר לסכם שיש מודרנה בתחום המוסיקה שנכנסה גם לציבור שלנו.
יצויין שגם בתחום ההלבשה נכנסה מודרנה, אפילו בתחום הריהוט.
כל ציבור קיבל את היחס למודרנה מרבותיו וכל ציבור מגיב אחרת.
יש קהילות שמרניות יותר, ויש שלא דוחות את זה על הסף.
האם המצב בתחום המוסיקה יותר חמור מהמצב בתחום הלבוש?
התבהמות אינה מודרנה! 
 
 

א. ל. חנן

משתמש ותיק
יערב שיחי אמר:
התבהמות אינה מודרנה!
לדעתי ולדעת עוד הרבה מסביבי המצב של הלבוש בחלקים מסוימים במגזר הוא התבהמות כצורתה.
אני לא בא לחלוק על הקונטרס רק לשאול האם לדעתו המוסיקה בחתונות הם אלו שימהרו את 'ההתפרקות החרדית' הידועה.
 

יערב שיחי

משתמש ותיק
א. ל. חנן אמר:
יערב שיחי אמר:
התבהמות אינה מודרנה!
לדעתי ולדעת עוד הרבה מסביבי המצב של הלבוש בחלקים מסוימים במגזר הוא התבהמות כצורתה.
אני לא בא לחלוק על הקונטרס רק לשאול האם לדעתו המוסיקה בחתונות הם אלו שימהרו את 'ההתפרקות החרדית' הידועה.
כנים הדברים, אבל אינו דומה כלל! 
 
 

אברהם משה

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
ואוסיף כאן עוד מרגשי לבבי שהמתיחה ב"פתח להההההההההם.... נועם ורצון היא תנועה שמשפילה את הנפש עד תהום.
כוונתכם גם על ביצוע המקור - נדמה לי ע"י אלי ביר?
שם זה נראה לי מעט שונה...
 
 

ערבה

משתמש ותיק
יערב שיחי אמר:
לגופו של עניין,
נראה לי שהישיבות החסידיות נמצאות בעניין הזה במצב הרבה יותר טוב, וברוב החתונות החסידיות אין כמעט זכר למצב המדובר כאן.
אני ממש מסכים אתך בעניין זה שאצל החסידים המוזיקה המתנגנת היא באווירה פחות 'גויית' מאשר אצל אחיהם הליטאים, והגורם לכך אולי הוא הזמרים עצמם שאצל הליטאים לרוב הם אנשים זולים יותר, לא מהמיינסטרים, משא"כ אצל החסידים שהמוזיקה היא חלק מעולמם הרוחני, ומשמיעי המוזיקה לא צריכים להתרחק מהקו הכללי בשביל לבצע אותה.

ועדיין אני חושב שבין כאן ובין כאן, רובם חושבים על מספר ההשמעות וההופעות שיבואו בעקבות השיר, ולא על השיר בעצמו והשפעותיו בנפש לטוב ולמוטב, אכן יש בודדים שחושבים איך להגדיל את את חשיפתם דרך אמיתות שירתם וכוונותיה, ו'כמעט קדוש' יאמר להם.

היוצא מדברי: ההשפעה של המוזיקה המצויה אצלנו, על הנפש, היא בעיקר בסגנון המוזיקה, המקצב שלה, החיבור למקור התרבות שלה, ויותר מהכל ה'כלום' שבה, אך תוכן השירים כמעט שאין לו השפעה, ואף כשזמר שר 'כי חולת אהבה אני' כמו שאיני חושד בו שהתכוון לאהבת כנסת ישראל לקב"ה כך איני חושד בו שכוונתו לאהבה אחרת.  

 
 

בשלמא

משתמש ותיק
אברהם משה אמר:
בשלמא אמר:
ואוסיף כאן עוד מרגשי לבבי שהמתיחה ב"פתח להההההההההם.... נועם ורצון היא תנועה שמשפילה את הנפש עד תהום.
כוונתכם גם על ביצוע המקור - נדמה לי ע"י אלי ביר?
שם זה נראה לי מעט שונה...
לא שמעתי את המקור לכן אין לי דיעה, אינני מכיר אישית את השם הנכבד שכבודו הזכיר, אני רק שומע איך בחורי ישיבות שרים ומנגנים את הלחן ההוא והלב כואב.

אדרבא אם המקור טוב ובאו אחרים והשחיתו לעצמם ולאחרים, המצב חמור שבעתיים.
 

אברהם משה

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
אברהם משה אמר:
בשלמא אמר:
ואוסיף כאן עוד מרגשי לבבי שהמתיחה ב"פתח להההההההההם.... נועם ורצון היא תנועה שמשפילה את הנפש עד תהום.
כוונתכם גם על ביצוע המקור - נדמה לי ע"י אלי ביר?
שם זה נראה לי מעט שונה...
לא שמעתי את המקור לכן אין לי דיעה, אינני מכיר אישית את השם הנכבד שכבודו הזכיר, אני רק שומע איך בחורי ישיבות שרים ומנגנים את הלחן ההוא והלב כואב.

אדרבא אם המקור טוב ובאו אחרים והשחיתו לעצמם ולאחרים, המצב חמור שבעתיים.
חבל להתמקד בתנועה פלונית של שיר פלוני, ולומר כל השיר הרוס.
יכול להיות טעויות גם בשירים יפים ולא זולים כלל, כל אדם יכול לשפר לפי סגנונו.
הכל תלוי איך שרים, כלומר באיזה כוונה.
מכיר בן אדם מבוגר רוחני משכמו ומעלה המבין בנגינה + שאימץ שיר זה ושר אותו בדבקות ומתיקות רבה.
מה שאתם טוענים על בחורים, אתם אומרים 'שומע' אך אולי התכוונתם אני 'רואה',
זה תופעה כואבת בכל המגזרים ובכל סגנון השירה.
ואפרט,
גם שירים קדושים ואפילו שירים וניגונים חסידיים אוטנטיים שהתחברו לפני 200-300 שנה ע"י גדולי החסידות, יכולים להפוך לבדיחה עלובה ולעג וקלס.
לפני כמה שנים הזדמנתי בסעודה שלישית לכותל המערבי וישבו שם קבוצת בחורים חסידי חב"ד שעשו כמין התוועדות, שרו שם את השירים הגבוהים של חב"ד כמו ד' בבות ועוד, כשעמדתי ליד הכותל ולא הבטתי עליהם זה היה מתיקות מעין עוה"ב. ואז הסתובבתי לראות מי אלו ששרים, וזה היה כואב עד מאוד, הבחורים שרו עם עיניים פקוחות, הביטו וחייכו כל הזמן זה לזה והתעסקו בכל מיני עיסוקים, זה היה נראה בפירוש מהשפה ולחוץ.
אני מביא את זה רק כמשל, אני עצמי מתייחס לחב"ד מצד אחד, ואני יודע גם מה זה התוועדויות אמתיות ונעלות.
בכל אופן, גם היום יש הרבה שירים יפים ומרגשים מאוד.
וגם שירים שאינם עם מילים קדושות מהמקורות שלנו - למשל 'אבא' של א. פריד - לשמוע איך הוא מתרגש ונשנק מדמעות - באחת הגרסאות.
המלצה אישית,
קחו שיר MP4 ותשמעו אותו MP3 זה עולם אחר.
פעמים רבות לראות את הזמר/יוצר שר זה לגריעותא.  
 
 

בשלמא

משתמש ותיק
אני מסכים בכללות עם האמירה ששערה אחת באמבטיה של המלון בטבריה לא הופך את כל המלון לדוחה ובכלל כל הגליל.....
אבל
שיר וגם ציור צריך להיות מושלם, ואם לא אז הוא לא, וזה צורם מאוד
 

אברהם משה

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
אני מסכים בכללות עם האמירה ששערה אחת באמבטיה של המלון בטבריה לא הופך את כל המלון לדוחה ובכלל כל הגליל.....
אבל
שיר וגם ציור צריך להיות מושלם, ואם לא אז הוא לא, וזה צורם מאוד
אם עד כדי כך...
האם יש איזה שיר מהשנים האחרונות שאתם כן מתחברים אליו?
מה שאתם טוענים נשמע דבר כמעט לא מצוי, עד בלתי הגיוני.
שלמות ברמה כזו שנשמע שאתם מדברים, שייך רק אצל הבורא יתברך.  
 
 

בשלמא

משתמש ותיק
אברהם משה אמר:
בשלמא אמר:
אני מסכים בכללות עם האמירה ששערה אחת באמבטיה של המלון בטבריה לא הופך את כל המלון לדוחה ובכלל כל הגליל.....
אבל
שיר וגם ציור צריך להיות מושלם, ואם לא אז הוא לא, וזה צורם מאוד
אם עד כדי כך...
האם יש איזה שיר מהשנים האחרונות שאתם כן מתחברים אליו?
מה שאתם טוענים נשמע דבר כמעט לא מצוי, עד בלתי הגיוני.
שלמות ברמה כזו שנשמע שאתם מדברים, שייך רק אצל הבורא יתברך.  
למרות שאני באופן כללי מתחבר ליצירות ונעימות מהדורות הקודמים
יש ב"ה שפע של שירים נעימים גם מהשנים האחרונות דוגמאות יש המון ולא הוגיע את מוחי על זה
בכל חצר חסידי יש מלחינים דגולים ניגון אחד יותר ניגון פחות אבל יש דברים נעימים
יש גם מלחינים אחרים מהציבור החרדי שרושמים תווים נפלאים.
רק לדוגמא שים לב שגם המנגינה הנידונה לעיל "ועתה שירו" איז נאט בעד, ההגזמה שם היא בפתיחה ובליווי.

 
 
חלק עליון תַחתִית