איך רבקה דיברה עם איש זר?

גשן

משתמש רגיל
ראה באור החיים הק' על הפסוק "ולרבקה אח ושמו לבן" וז"ל:
לדבריהם ז''ל (במד''ר י') שאמרו כי הצדיקים שמם קודם להם דכתיב (רות ב א) ושמו בועז, ושם האיש אלימלך (שם א' ב'), אבל הרשעים הם קודמים לשמם דכתיב (שמואל א כ''ה) נבל שמו וגו' אם כן למה לקח הכתוב סדר הצדיקים בלבן הרשע. ולתת טעם לדבר יש להעיר בכתוב אומרו וירץ למה רץ, ורז''ל (ילקוט קט) אמרו לפי שראה הנזם וכו' נתן עיניו בממון. ועדיין קשה אם כן היה לו להקדים לומר ויהי כראות וגו' וירץ וגו'. גם בזה לא היה צריך לכתוב ב' פעמים אל האיש החוצה אל העין:
אכן הכוונה היא כי זה האיש לבן חרד לקראת האיש ביודעו מה שעבר בינו ובין רבקה מהדברים ומקרוב הדעת והוא איש נכרי הרי זה מגיד כי דברים בגו ולזה לבש קנאה ורץ לקראתו לפגוע בו בקנאתו את קנאת אחותו ולצד בחינת מעשה זה ייחס ה' אותו ייחוסין של צדיקים ואמר ושמו לבן כי מעשה צדיקים עשה בזה ואין הקב''ה מקפח שכר בריה. ואומרו ויהי כראות וגו' יגיד כי מה שקדם היה קודם כראות הצמידים וקודם שמעו דברי אחותו סדרן של מעשים חשדו לאליעזר בדבר מכוער אבל כראות הנזם וגו' וכשמעו וגו' ככה דבר אלי האיש שב אפו. ואף על פי כן מודיע הכתוב שיצא לקראת האיש לא להרע אלא אדרבה להאכסינו ולהחזיק לו טובה ובזה נתיישבו:
 

חימקו

משתמש ותיק
אברך אמר:
בדורינו מרבים לעורר ולחנך את הילדים שלא לדבר עם אנשים זרים. והנה בפרשת השבוע אנו רואים שרבקה לא חששה לדבר עם אליעזר.

זה היה בפרהסיה לעיני כולם.
 

אברך

משתמש ותיק
פותח הנושא
חימקו אמר:
אברך אמר:
בדורינו מרבים לעורר ולחנך את הילדים שלא לדבר עם אנשים זרים. והנה בפרשת השבוע אנו רואים שרבקה לא חששה לדבר עם אליעזר.

זה היה בפרהסיה לעיני כולם.
חשבתי על כך. אבל הרי גם את זה אנחנו לא מרשים. כי יכול לומר להם ללכת למקום צדדי ח"ו.
 
 

עתניאל בן קנז

משתמש רגיל
אברך אמר:
בדורינו מרבים לעורר ולחנך את הילדים שלא לדבר עם אנשים זרים. והנה בפרשת השבוע אנו רואים שרבקה לא חששה לדבר עם אליעזר.

אכן חייבים להסיק שמוכח מכאן, שסיפור של אליעזר ורבקה לא היה בדורינו, אלא בעבר הרחוק...
 

עת הזמיר

משתמש ותיק
הרבה מהנורמות החברתיות שלנו נוצרו בעקבות סיפורים למיניהם, זה לא אומר שצורת ההנהגה היום היא בהכרח הנכונה אלא הנצרכת לפי האנשים ומעשיהם.
לדוג' ידוע שבקלם ובטלז מנהל בית הספר לבנות היה בחור מבוגר (מתועד בצילומים ועדיות)
וכן כמה מראשי הישיבות המבוגרים בימינו לא הכירו בשידוך (ידוע האמרה על אתיא הנה הנה וכו')
ובכלל הגישה כיום לדבר עם הילדים היא בהרבה יותר פתיחות.
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
אברך אמר:
בדורינו מרבים לעורר ולחנך את הילדים שלא לדבר עם אנשים זרים. והנה בפרשת השבוע אנו רואים שרבקה לא חששה לדבר עם אליעזר.
היו עמו עוד אנשים, ו10 גמלים, זה היה נראה יותר כמו פמליה שלמה.
התמיהה היא שביקש ממנה שתשקנו מים לא מכוס וכדו', אלא ממש מכדה שתיתן לפיו ושתשמשנו, וזה לא מקובל בכלל.
נו, כבר תירצו שהשתנו הזמנים והטבעים.
ואגב, גם בזה יש ביאורים שבאופן שהביאה לו לשתות היה חשבונות של צניעות מופלגת שלא ייראה וכו' (עי' למשל בהכתב והקבלה כאן).
 

שמעיה

משתמש ותיק
אברך אמר:
בדורינו מרבים לעורר ולחנך את הילדים שלא לדבר עם אנשים זרים. והנה בפרשת השבוע אנו רואים שרבקה לא חששה לדבר עם אליעזר.

בדורינו מרבים לנסוע ברכבים, אוטובוסים או רכבות. והנה בפרשת השבוע אנו רואים שאליעזר ורבקה רכבו על הגמלים.
 

ציון הלא תשאלי

משתמש ותיק
אברך אמר:
חימקו אמר:
אברך אמר:
בדורינו מרבים לעורר ולחנך את הילדים שלא לדבר עם אנשים זרים. והנה בפרשת השבוע אנו רואים שרבקה לא חששה לדבר עם אליעזר.

זה היה בפרהסיה לעיני כולם.
חשבתי על כך. אבל הרי גם את זה אנחנו לא מרשים. כי יכול לומר להם ללכת למקום צדדי ח"ו.
כמו שקרה אתמול לצערנו בעיר אשדוד עם ילדה חרדית בת 14 ... ואכמ"ל
 
 

יהודה יעקבזון

משתמש ותיק
ציון הלא תשאלי אמר:
אברך אמר:
חימקו אמר:
זה היה בפרהסיה לעיני כולם.
חשבתי על כך. אבל הרי גם את זה אנחנו לא מרשים. כי יכול לומר להם ללכת למקום צדדי ח"ו.
כמו שקרה אתמול לצערנו בעיר אשדוד עם ילדה חרדית בת 14 ... ואכמ"ל

קרה, קורה, והלוואי שלא יקרה.
גם אם זה לא נושא האשכול, היות והזכרת את העניין, חשוב לי להוסיף משפט.
יש דרך אחד למנוע מקרים כאלו, ובמקרה הפחות טוב, להתמודד עם זה.
קשר טוב ופתוח עם הילדים,
צריכים לדבר על זה, כדי שהם יהיו מוכנים לתרחישים כאלו, וידעו איך לברוח או להתגונן.
ועוד יותר חשוב, שאם קרה משהו לילד, שישתף את הוריו. ובכך מונעים הידרדרות כללית בנפש הילד.
הייתי מרחיב יותר עד כמה זה חשוב ומועיל, אך זה לא האשכול המתאים.
 

ובכן

משתמש ותיק
יהודה יעקבזון אמר:
קרה, קורה, ויקרה.
כתובות (ח:) אמר:
אמר אביי, 'רבים שתו' - לימא, 'רבים ישתו' - לא לימא. 'משתה ראשונים' - לימא, 'משתה אחרונים' - לא לימא, דאר"ש בן לקיש, וכן תנא משמיה דר' יוסי, לעולם אל יפתח אדם פיו לשטן.
 

אברך

משתמש ותיק
פותח הנושא
חימקו אמר:
חברותיה הרי הפקירו עצמם ממקום אחר והיא שמרה על עצמה לגמרי, צ"ל שגם ידעה להישמר מאיש זר ולא היתה מתפתה ללכת אחריו.
אבל קשה לסמוך על זה, שהרי נשים דעתן קלות, ואפילו ברוריה אשת ר"מ (אשר נודעה בעוצם גדלותה בתורה כדאיתא בכ"מ*) נתפתתה כדאיתא ברש"י בע"ז (יח: ד"ה ואיכא דאמרי). 


* עירובין נג:, פסחים סב:, ברכות י., תוספתא ב"ק ד, יז, תוספתא ב"מ א, ו. 
 
 

אברך

משתמש ותיק
פותח הנושא
בנותן טעם להוסיף לנידון (אולי חשוב מכל מה שדנו עד כאן), מה קולטים הילדים כאשר מספרים להם שרבקה דיברה עם אליעזר וכו', והאם אין בכך משום סתירה לחינוך למוגנות. ובאמת אחת מבנותיי חזרה היום מביה"ס וסיפרה שאחרי שהמורה סיפרה על מעשה דאליעזר ורבקה, אמרה והדגישה לבנות, שאם חלילה איש זר מבקש מהן לשתות, מיד לברוח...
 

אשרי העם

משתמש ותיק
פינת יקרת אמר:
אור החיים על הפס' ולרבקה אח ושמו לבן:

"...אכן הכוונה היא כי זה האיש לבן חרד לקראת האיש ביודעו מה שעבר בינו ובין רבקה מהדברים ומקרוב הדעת והוא איש נכרי הרי זה מגיד כי דברים בגו ולזה לבש קנאה ורץ לקראתו לפגוע בו בקנאתו את קנאת אחותו ולצד בחינת מעשה זה ייחס ה' אותו ייחוסין של צדיקים ואמר ושמו לבן כי מעשה צדיקים עשה בזה ואין הקב''ה מקפח שכר בריה. ואומרו ויהי כראות וגו' יגיד כי מה שקדם היה קודם כראות הצמידים וקודם שמעו דברי אחותו סדרן של מעשים חשדו לאליעזר בדבר מכוער אבל כראות הנזם וגו' וכשמעו וגו' ככה דבר אלי האיש שב אפו. ואף על פי כן מודיע הכתוב שיצא לקראת האיש לא להרע אלא אדרבה להאכסינו ולהחזיק לו טובה ובזה נתיישבו": (אור החיים)
הובא כבר למעלה.
 
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
תנחומא בלק ה:​
'מַשְׁגֶּה יְשָׁרִים בְּדֶרֶךְ רָע' – זֶה בִּלְעָם. שֶׁבַּתְּחִלָּה הָיוּ הַבְּרִיּוֹת נוֹהֲגוֹת בְּכַשְׁרוּת, שֶׁבָּרִאשׁוֹנָה נֶאֱמַר: 'וְרָחֵל בָּאָה עִם הַצֹּאן', וְכֵן 'וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת', הַנָּשִׁים הָיוּ יוֹצְאוֹת אַחַר הַצֹּאן, עָמַד בִּלְעָם וְהִטְעָה אֶת הַבְּרִיּוֹת בַּעֲרָיוֹת.
 

חזקי

משתמש ותיק
עתניאל בן קנז אמר:
אברך אמר:
בדורינו מרבים לעורר ולחנך את הילדים שלא לדבר עם אנשים זרים. והנה בפרשת השבוע אנו רואים שרבקה לא חששה לדבר עם אליעזר.

אכן חייבים להסיק שמוכח מכאן, שסיפור של אליעזר ורבקה לא היה בדורינו, אלא בעבר הרחוק...
איזה שטויות אל תרבה שיחה עם האשה לא נכתב בדור שלנו אלא בעבר הרחוק "שלומית בת דברי"

אגב אם הכוונה הייתה חינוך למוגנות - כידוע להגיד לילדים לא לדבר עם זרים זה ההיפך ממוגנות 
 
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
תנחומא בלק ה:​
'מַשְׁגֶּה יְשָׁרִים בְּדֶרֶךְ רָע', זֶה בִּלְעָם. שֶׁבַּתְּחִלָּה הָיוּ הַבְּרִיּוֹת נוֹהֲגוֹת בְּכַשְׁרוּת, שֶׁבָּרִאשׁוֹנָה נֶאֱמַר 'וְרָחֵל בָּאָה עִם הַצֹּאן', וְכֵן 'וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת', הַנָּשִׁים הָיוּ יוֹצְאוֹת אַחַר הַצֹּאן, עָמַד בִּלְעָם וְהִטְעָה אֶת הַבְּרִיּוֹת בַּעֲרָיוֹת.
 

סאדיגורא

משתמש ותיק
רבקה כבר היתה 'רבקה אימנו' עם כל המעלות - ואליעזר היה איש כשר, כנראה שהם ידעו בקדושתם זע"ז ששניהם אנשים כשרים ולא חששו, משא"כ כיום...
 

נחמן זוטא

משתמש ותיק
נו באמת... ואיך יעקב נשק לרחל? הלא בדורנו מחנכים וכו’, ואיך יצחק נשא אשה שיש לה אח מקולקל כמו לבן? הלא בדורנו מחנכים וכו’, ואיך יצחק ורבקה לא טיכסו עיצה יחדיו על היחס לעשיו, והלא בדורנו מחנכים וכו’.
אלא דור דור לפי ענינו.
 
חלק עליון תַחתִית