הדרכה לבני ישיבות שנכנסים השתא לישיבה גדולה

אור עולם

משתמש ותיק
אין בידי קובץ או דף, אך אני יכול לרשום מסר נפלא שקיבלתי מאיזה ת"ח מבין מאד בעיה"ק ירושלם לפני שעברתי לישיב"ק אחרת (בש"ב), והיה זה לתועלת מאד עבורי, וכמדומה שיכול להועיל גם כאן.
בהמשך אעלה א"ז.
 

עשירית האיפה

משתמש ותיק
חבל שאין בידי את הדף שהמג"ש בש"ג יש"ק חילק לנו .......
(עם למינציה, וזה היה לפני 16 שנים בערך)
היה מסוכם ממש טוב!
 

mmh

משתמש ותיק
כמה דברים שיעזרו: (דא עקא שהם המכשולים הגדולים ביותר)

1. אל תחשוב בכלל על השאלה 'האם אני מרוצה', לפני שעברו חודשיים מאז שאתה במקום החדש.

2. אל תנסה לבלוט, תעשה רק את מה שצריך, וסוף הכבוד לבוא.

3. תהיה מי שאתה באמת, כל המשחקי תפקידים ואימוצי הזהויות רק יכבידו עליך.
 
 

אור עולם

משתמש ותיק
מעשה באיזה טווס גדול וזקן שהיה לו חלום, לכנס למקום אחד את כל הטווסים הצעירים הכי יפים שבאותה מדינה לכלוב אחד שיהיו שם יחד, והיה הולך ומקבץ את כולם לאותו כלוב.
ומעת שנתקבצו כל הטווסים באותו כלוב, אע"פ שכולם היו כ"א הכי יפה במקומו, מ"מ מייד נעשה שם וויכוח ומריבה גדולה מיהו הטווס הכי יפה וגדול ומרשים. שדרך הטווסים שהטווס הכי גדול ויפה שבהם נעשה מלך להם.
והיו הטווסים מריבים זה עם זה ומנקרים זה את זה במקוריהם, ותולשים אחד לשני נוצות ומורטין זא"ז עד זוב דם.
לאחר גמר המריבה הגדולה נשארו כל הטווסים מרוטים מנוצותיהם ומכוערין מאד. והיו צריכים להכתיר להם מלך, אך לא מצאו מישהו ראוי לזה כי כולם נתכערו מאד ע"י המריבה.
בצר להם נאלצו הטווסים לערוך חיפוש בכלוב, אולי ימצאו איזה טווס לרפואה.
עד שמצאו בקרן זווית איזה טווס לא גדול ולא יפה כ"כ יושב בפינתו שלם ובריא.
שאלוהו - איך נשארת כך? ענה להם - מחמת שלא הייתי מחזיק עצמי ראוי למלוך, לכן לא הייתי משתתף במריבה, כי איני יפה וגדול כ"כ.
ובעבור שהיה יושב הטווס בצד ולא נכנס למריבה, נשאר שלם ובריא, ונעשה מלך על כל הטווסים.
 

אור עולם

משתמש ותיק
והלקח ברור, ואני מוסיף גם עיצות מנסיון. (והפלא ופלא שכיוונתי לדברי הרב mmh):
א. לא להשתתף בתחרות והלחץ הגדול שבהתחלה, לעמוד בצד ולעשות את המוטל עליך. וסוף הכבוד לבא. (כשיסיימו הטווסים את מריטת הנוצות הקבוצתית שלהם).
ב. לא להיבהל מהרעשניים הגדולים שיודעים ללמוד ומנופפים בידים חזק וכו'. אחרי תקופה - ראיתי עליונים למטה ותחתונים למעלה. בסוף הציבור יודע מי באמת למדן אמיתי.
ג. ללכת לישון מוקדם, ולנהל סדר יום נורמלי.
ד. להיות מענטש - לשאול בשלום חבריך, בוקר טוב ומה נשמע וכל כיוצ"ב.
ה. לא להיות חריג - אך להיות יחודי.

ע"כ לענ"ד.
 

לענ''ד

משתמש ותיק
עשירית האיפה אמר:
חבל שאין בידי את הדף שהמג"ש בש"ג יש"ק חילק לנו .......
(עם למינציה, וזה היה לפני 16 שנים בערך)
היה מסוכם ממש טוב!

ממתין שתשיג לנו את זה.

ישנה חוברת מוצלחת מאוד נקראת "מחיל אל חיל"
עברתי על כולה כמה פעמים עם תלמידים והיא ממש קולעת למטרה בהמון דברים. (פרקטית !)
בעבר נמכר בדוכני בלוי.
לפי החוברת שברשותי (לפני כמה שנים) ניתן להתקשר ל 053-3165463 ע"מ להשיג.
בזמנו נמכר ב5 ש"ח

כמו"כ בספר מאן מלכי רבנן (הדרכה לבחורי ישיבות - מוצלחת ואמיתית כל כך שהיא קצת מאוד עיונית) יש נספח (כמה עשרות עמודים) על הכנה לישיבה גדולה.
לענ"ד ניתן למצוא בהיברו בוקס. עריכה- לא מצאתי שם אבל מצאתי לקניה פה והספר המלא כאן
 

אור עולם

משתמש ותיק
עוד 2 טיפים חשובים:
א. אין דבר כזה "פחד קהל" או "אימתא דציבורא" באמת. זה רק דמיון. אתה מגיע לשיעור/ועד של עוד הרבה יחידים, זה לא אתה מול כל השאר.
ב. גם בחורים שבאים בקבוצות גדולות או מישיבות נחשבות - גם הם בסוף יחידים.
 

אור עולם

משתמש ותיק
בשב"ק מצאתי חלקים גדולים מהנ"ל בפרקי אבות שלמדנו:
משנה (אבות ד, טו): "רבי מתיא בן חרש אומר, הוי מקדים בשלום כל אדם, והוי זנב לאריות, ואל תהי ראש לשועלים".
תוספות יו"ט: "ואל תהי ראש לשועלים. יש לדקדק בשלמא אריות הכי נכבד הוא ומושל בכל החיות וכחו וגבורתו גדול. יצדק אל הנמשל שיתחבר לגדולים אנשי השם גבורי כח לסבול עול התורה. אבל שועלים שודאי שיש חיות פחותות מהם ולמה המשיל בהם. ומד"ש בשם הר"י לירמא שלא יתרשל מללמוד החכמה עד שיצטרך לנצח בערמות ותחבולות כגון שתשחק ותלעג על חברך ובזה יסתתמו טענותיו וכיוצא בזה ותהיה דומה לשועלים המנצחים לשאר בהמות וחיות בערמות מצד מיעוט כחם ע"כ...".

לערכינו, היוצא מזה:
א. הוי מקדים בשלום כל אדם.
ב. הוי זנב לאריות - להדבק לחברה טובה.
ג. ואל תהי ראש לשועלים - אל תהיה מאותם אלו שבמקום להשקיע בלמדנות אמיתית מעדיפים לברוח להשמעת סברות מפוצצות עם מילים מרשימות וכיוצ"ב. עדיף להתמקד בלימוד אמיתי! (ובנותן טעם להביא את דבריו הנפלאים של רבינו רה"י הגר"נ טוקר זצוק"ל שהיה אומר שהתורה נקראת 'ים התלמוד' ע"ש שמי שאינו יודע לשחות הרי הוא "משפריץ". וכן יש בביהמ"ד בחברון איזור הנקרא "רדודים". ודוק. וק"ל).
 

לילה כיום יאיר

משתמש ותיק
אור עולם אמר:
אין דבר כזה "פחד קהל" או "אימתא דציבורא" באמת. זה רק דמיון. אתה מגיע לשיעור/ועד של עוד הרבה יחידים, זה לא אתה מול כל השאר.
לענ"ד זה המעכב הכי גדול בגדילה של בחורים, מה שאדם מפחד להביע את דעתו ומה הוא חושב. ולדוגמא, אם הר"מ אומר בשיעור את קושיית הגרש"ש, והתלמיד לא מבין מדוע אי אפשר לתרץ את זה בצורה פשוטה, ולמה צריך להגיע לתירוצו העמוק והדק של הגרש"ש, אך הוא מתבייש לשאול את הר"מ, כי זה יעשה רושם שהוא לא כ"כ למדן, שלא הבין את הקושיא של הגרש"ש, או שהוא מפחד שהר"מ ילגלג על מחשבתו, זה עיקר המעכב של העלייה של בחור בלימוד, כי מי שאינו מבין כל דבר עד הסוף, הוא מנותק מהלימוד, וכל לימודו אינו אלא מן השפה ולחוץ, ואז אין לו גישמאק בלימוד, וכך אין לו סיפוק.
 

עת הזמיר

משתמש ותיק
ר' מאיר חדש היה חוזר כל תחילת זמן אלול על המשנה בעדיות " מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך" ואידך זיל גמור...
 

לענ''ד

משתמש ותיק
ישתבח שמו לעד אמר:
מצורף כאן, מכתב אישי שכתב ר"מ בישיבה גדולה וקטנה עם ניסיון של שנים רבות עבור כל תלמיד באופן אישי.בס1.docx

יישר כח,
נראה לי שבעתיד אעתיק חלק מדבריו הלאה.
 

אור עולם

משתמש ותיק
איש תלמודי אמר:
אור עולם אמר:
ה. לא להיות חריג - אך להיות יחודי.

כלומר ??
שאין עניין לחפש להיות בדווקא שונה, כי יש מעלה עצומה להתחבר לכלל ולהיות חלק ממנו.
אך אין להתבטל אליו ולאבד את הייחודיות והעצמאות שלך.
מה האיזון - לזה צריך שימוש חכמים.
 
 

פיילוט 0.4

משתמש ותיק
אור עולם אמר:
עוד 2 טיפים חשובים:
א. אין דבר כזה "פחד קהל" או "אימתא דציבורא" באמת. זה רק דמיון. אתה מגיע לשיעור/ועד של עוד הרבה יחידים, זה לא אתה מול כל השאר.
יש פחד או אימה אמיתיים ולא רק דמיון?
 

אור עולם

משתמש ותיק
פיילוט 0.4 אמר:
אור עולם אמר:
עוד 2 טיפים חשובים:
א. אין דבר כזה "פחד קהל" או "אימתא דציבורא" באמת. זה רק דמיון. אתה מגיע לשיעור/ועד של עוד הרבה יחידים, זה לא אתה מול כל השאר.
יש פחד או אימה אמיתיים ולא רק דמיון?
כששופר תוקע בעיר - העם יחרדו.
כשאריה שואג - כולם יראים.
וכו'.
 
 

פיילוט 0.4

משתמש ותיק
אור עולם אמר:
פיילוט 0.4 אמר:
אור עולם אמר:
עוד 2 טיפים חשובים:
א. אין דבר כזה "פחד קהל" או "אימתא דציבורא" באמת. זה רק דמיון. אתה מגיע לשיעור/ועד של עוד הרבה יחידים, זה לא אתה מול כל השאר.
יש פחד או אימה אמיתיים ולא רק דמיון?
כששופר תוקע בעיר - העם יחרדו.
כשאריה שואג - כולם יראים.
וכו'.
אין משהו מפחיד בשופר, רק מדמיינים שיש מלחמה וכדו'.
 

לילה כיום יאיר

משתמש ותיק
פיילוט 0.4 אמר:
אור עולם אמר:
עוד 2 טיפים חשובים:
א. אין דבר כזה "פחד קהל" או "אימתא דציבורא" באמת. זה רק דמיון. אתה מגיע לשיעור/ועד של עוד הרבה יחידים, זה לא אתה מול כל השאר.
יש פחד או אימה אמיתיים ולא רק דמיון?
כן, כמובן יש פחד קהל, אבל חשוב שהאדם ידע מה מגיע מתוך פחד קהל, ומה מגיע מתוך חוסר ביטחון עצמי, כי חוסר ביטחון עצמי הוא אינו אמיתי, כי זה רק משום שהאדם מפחד מה יגידו עליו אחרים.
 
 

אריק

משתמש ותיק
מכתב של אבא, לבנו החביב העולה היום לישיבה הגדולה

אליך בני חביבי.

יותר מ-16 שנים חלפו מאותו יום נפלא ומאושר, בו החזקתי אותך לראשונה בידיי.

תינוק זעיר היית, עיניך היו מלאות זוך ותמימות השמורים לתינוקות בני יומם, ולהם בלבד.

מאז גידלנו אותך במסירות, טיפלנו בך בזהירות רבה, גידלנו אותך בסבלנות. לימדנו אותך לזחול ולאחר מכן ללכת, מחינו לך כף כשהתחלת לרוץ, ריסקנו לך ירקות והאכלנו אותך כפית אחר כפית.

רק שתגדל בריא וחזק. שיהיה לך כח לעבוד את ה'.

לאט לאט התחלנו ללמד אותך לדבר, להגות אותיות, הברות, לחבר אותן למילים, להרכיב משפטים.

לימדנו אותך פסוקים בסיסיים, תפילות קצרות, וכמובן גם הלכות נצרכות, בהתאם לגיל ולרמה.

ואתה גדלת, התפתחת, גבהת והתרחבת, הפכת לילד חמד השוקד על תלמודו, המשכת לגדול עד שנכנסת בנועם עול תורה ומצוות, נכנסת ללמוד בישיבה קטנה, והתפתחת לגאון ולתפארת.

כל השנים הללו עמדנו לצדך, החזקנו בידך, שמרנו עליך מקרוב, דאגנו לכל מחסורך.

בכל פעם שכאבה לך היד באת לדווח לנו, כשחשת בראשך היינו הראשונים לשמוע על כך, כשנפלת ונחבלת, חשבנו את פצעיך, וכשחווית חוויות טובות ונעימות, בלימודים ועם החברים, תמיד תמיד היינו שם כדי לשמוע, לייעץ לשמוח ולטפוח לך עם השכם כהורה גאה ומאושר הטופח על שכם בנו ואומר לו גדל.

וכמובן לא שכחנו להודות לבורא העולמים על שהעניק לנו אמת המתנה המופלאה ביותר שיכולנו לקבל: אותך.

היום, אחרי שנשחיל למזוודה שלך שקית אחרונה מלאה במגדנות, נרכוס את המזוודה העמוסה והדחוסה, ובוודאי תנשור לנו דמעה של התרגשות שתטפטף עליה.

היום אנחנו מוציאים אותך מתחת ידינו. אתה יוצא מהבית לבית תלמודך, ותחזור אליו רק בעוד חודש תמים!

לא נעמוד על ידך כשתפתח את המבחן ותבדוק אם קיבלת ציון טוב או ציון מצוין.

אני לא יודע אם אתה תתגעגע אלינו כל כך מהר, אבל אני כן יודע שאנחנו כבר מתגעגעים אליך, עוד לפני שעזבת את הבית.

במובן מסוים, אנחנו מתנסים היום בניסיון גדול, כשאנחנו שולחים מהבית את בנינו היקר, ונשארים בלעדיו.

וכל כך למה?

כי אנחנו יודעים ומבינים שזה רצון ה' יתברך. ולכן אנחנו מרוגשים עד מאוד ושמחים מאוד מאודדד

הנסיעה שלך היום לישיבה המרוחקת, היא היא הגשמת היעד שלשמו רצינו מלכתחילה לזכות בילדים: כדי שיהיו בנינו עוסקים בתורה ובמצוות, אוהבי ה', יראי אלוקים, ואין לך חינוך טוב יותר לכל אלו מאשר בעולמה של ישיבה.

ומכאן אנו נושאים תפילה, שתהא תורתך אומנותך, לבך יהגה חכמה ותבונה, וכל עולמך יהיה בתורה הקדושה.

עלה והצלח, בן יקיר.

עלה והצלח, יחד עם כל בחורי הישיבות, המתחילים היום שנת לימודים חדשה.

עלו והצליחו.

באדיבות: דרשו
 
חלק עליון תַחתִית