שיטת החזו''א בענין לחי עקום

פתח הבית

משתמש ותיק
ראה בקריינא דאיגרתא ח''ב סי' צ''ו שהחזו''א הקפיד שהלחי יהיו ישרים לגמרי יעו''ש

החזו''א האריך בענינים אלו בסי' ע''א ולא ראיתי שכ' כן להדיא, כן ראיתי בס''ק י''א שכ' שאם אין הקנה העליון מגיע להלחי צריך להיות הלחי בישר יעו''ש ויותר מזה עדיין לא ראיתי
האם מישהו יודע המקור ברור , מן הסתם לא עיינתי היטיב ואני קצת דחוף להמראה מקום
 
 

פתח הבית

משתמש ותיק
פותח הנושא
מצאתי מה שביאר הקה''י בזה באגרות ורשימות קה''י ח''ד עמוד ב'
 

יואל שילה

משתמש ותיק
מכתב זה של הקה"י, וכן דברי המהרש"ק שהמציא מדעתו [כך הוא כותב] שהחוט צריך להיות מעל הי' טפחים התחתונים - הם דעות יחיד ממש
כל האחרונים שכתבו בזה - התירו עמוד עקום, מאחר וסוף סוף החוט נמצא מעל העמוד
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
יואל שילה אמר:
מכתב זה של הקה"י, וכן דברי המהרש"ק שהמציא מדעתו [כך הוא כותב] שהחוט צריך להיות מעל הי' טפחים התחתונים - הם דעות יחיד ממש
כל האחרונים שכתבו בזה - התירו עמוד עקום, מאחר וסוף סוף החוט נמצא מעל העמוד
זה רק נושא אחד מעשרות רבות של נושאים בהלכות עירובין, שבעל הגליונות על עירובין (אנגלרד) מרעיש בחידושיו וחומרותיו, או חומרות כמה אחרונים, כאילו זה הלכה פשוטה שכך צריך להיות עירוב. לא מחומרותיו אנו חיים ולא מקולותיו, ועם כל החשיבות של שיטות מסויימות בגדולי אחרוני דורנו, לא ברור כלל שההלכה דווקא כשיטתם.
דוגמאות נוספות: פתחי שימאי, פירצה מן הצד, עד כמה החוט צריך להיות מתוח, החיוב (עכ"פ לכתחילה) בלחיים ולא להסתמך על עמודים בצוה"פ - מה שלא נזכר בפוסקים ולא היה נהוג עד הדור האחרון ממש. ועוד ועוד. ולחומרא ולקולא - חישוב רוב שטח העירוב (שלשיטתו הרוב אינו רוב ההיקף אלא רוב המחיצה בכל נקודה בהיקף ואינני יודע איך מסבירים זאת ללא שרטוט, ומכל מקום זה חומרא וקולא, ויל"ע בה טובא).
וזה דוגמא איך עם תעמולה טובה אפשר לשנות את ההלכה המקובלת, עד שהמקובל נהיה שיטות רחוקות של בעל ממון ואמביציה.
 

well

משתמש ותיק
יש איזה מייל שאפשר לקבל דרכו את הגליונות הללו?
 

אורח 2

משתמש רגיל
יואל שילה אמר:
מכתב זה של הקה"י, וכן דברי המהרש"ק שהמציא מדעתו [כך הוא כותב] שהחוט צריך להיות מעל הי' טפחים התחתונים - הם דעות יחיד ממש
כל האחרונים שכתבו בזה - התירו עמוד עקום, מאחר וסוף סוף החוט נמצא מעל העמוד
חשוב להדגיש:
1) עמוד עקום, אם העמוד אינו נוגע בחוט החזו"א נוטה לפסול. וטעמו שרק ע"י הנגיעה נשלמת הצורה של הצה"פ ונעשים המזוזות מזוזות ולא משקוף. יש שמחמירים בזה מטעם אחר, שלחי שאינו נוגע כשר מטעם גוד אסיק ואין גוד אסיק בלחי עקום. [ומהשעה"צ שסג יא יש מוכיחים להקל].
2) כשהעקמימות היא באופן שהעמודים פונים זה כלפי זה (שראשם נוטה לכיון אמצע רוחב המבוי) בזה דעת רוב הפוסקים להכשיר (ואף החזו"א עצמו בספרו מכשיר). אבל אם העקמימות היא באופן שהעמודים פונים זה להפך מזה (שראשם נוטה לכיון צדדי המבוי) בזה יש שאלה של בקיעת גדיים ותלוי במח' רש"י ותוס' בביציאתא דמישן.
3) כשהעקמימות היא לכיוון הכניסה למבוי או לכיוון תוך המבוי, החזו"א כותב שאין לנו מקור נאמן להכשיר. ואינו דומה לעמודים שנוטים זה כלפי זה דהתם באויר שתחת הקנה העליון יש שני קנים של י' טפחים מצידו, אבל הכא תחת הקנה העליון אין רק את ראשי הקנים.

יש שטוענים שכוונת המהרש"ק והקה"י היא באופן 3 שנזכר לעיל.

בגוף הטענה שכל הפוסקים מכשירים. גם אני יודע דכך מרגלא בפי העולם, אבל אינני יודע היכן למצוא את כל הפוסקים המדוברים. החזו"א בהתחלה נסתפק בזה, (מסיבה אחרת, לא מהסיבה של הקה"י) והוכיח מהט"ז להכשיר. זה מה שידוע לי. איזה עוד פוסקים ידועים לכבודו.
 

יואל שילה

משתמש ותיק
1- פשוט
2- פשוט
3- רק על האופן הזה דיברתי, ואם לא נמציא המצאות שהחוט צריך להיות מעל החלק התחתון של העמוד, כפי שחידש המהרש"ק מדעתו [מילים שלו, לא שלי] - הרי שאין שום סברא לומר שלא מתקיים כאן 'קנה על גביהם', וכי אם עקום הצידה הקנה לא מעל הקנים העומדים.
סיכום מתוך ספרי 'היקף השבת':

הפוסלים בעמוד עקום: חכמת שלמה סוף גליון שס"ב [מאחר ואם עשה צוה"פ מן הצד אינו מועיל, ה"ה כשהעמודים אינם זקופים ממש למעלה אלא נוטים לאחוריהם או לפניהם - נחשב שהחוט מונח בצד הקנים ולא כנגד הקנים], מכתב הקה"י [(מובא בשו"ת משנה הלכות ח' צ') החזו"א החמיר לנו מאד שהעירוב נפסל כשאחד העמודים אינו ישר ממש אלא נוטה קצת לצד, כי נמצא שהחוט אינו מכוון כנגד עשרה טפחים התחתונים של העמוד - שהן עיקר המזוזות, ומאחר שהמשגיחים אינם נזהרים לפסול כשאחד העמודים התעקם קצת - ראוי לחוש ולהחמיר].
המכשירים בעמוד עקום: אבני נזר רצ"א [גם בקנה עקום אומרים גוד אסיק כששיפועו כשיפוע תל המתלקט, אלא שצריך להעמיד קנה באמצע השיפוע במקום שמכוון נגד החוט כדי שלא תהיה מחיצה שהגדיים בוקעים בה (לא הבנתי אם כוונתו לעמוד שעקום הצידה או לאחור או קדימה)], מ"ב שס"ג כ"א [לחי שעד גובה י' טפחים אינה מתנענעת כי קבועה במסמרים או קשורה לכותל, ולמעלה מתנענעת ע"י הרוח - כשרה כי נשאר שיעור לחי גם אם החלק העליון ינטל (אין לדחות דמיירי רק בלחי של מבוי ולא בצוה"פ - ראה בס"ק כ' ובשעה"צ י"א)], שעה"צ שס"ג י"א [עמודים הנוטים זה לכיוון זה - כשרים, והסתפק רק באם חלקו העליון של העמוד מתנענע עם הקנה שעליו (יש להוכיח מדבריו שהחוט לא חייב לעבור מעל י' הטפחים הראשונים של העמוד, אלא די שיהא על גבי ראשו)], חזו"א ע"א ו',י"א [בנוטות זו אל זו - אפשר שצריך שהחוט יגע בלחיים; מכשיר עמוד עקום כמחיצה עקומה כשהקנה העליון נוגע במזוזות, דנחשב 'על גבן' אף שהקנה אינו מעל המזוזות כי נחשב כמחיצה באלכסון, אבל לאחר שהמזוזות כלו אין לחשוב אלכסונן באויר, אך בסוף כתב שאין לו מקור נאמן שנקרא משקוף על מזוזות; וסיים שצריך לתת שיעור לאלכסון העמודים, שאפשר שפסול כשאינו מתלקט י' מתוך ד' (ראה לקמן בביאור התפארת יעקב); נראה מדבריו שמה שהכשיר מעיקר הדין היה רק כשהעמודים עצמם ישרים - אלא שנוטים הצידה, אולם אם העמודים עצמם מתעקמים (כלומר, העמודים מתחילים בזקיפה, אך ראשם עקום לכיוון פתח המבוי) - פסל], מנחת שלמה ב' ס' כ"ג [בעקמימות פחות מג' טפחים אין לפקפק, וביותר מזה אף שהחכמת שלמה כתב שהקנים צ"ל זקופים ועומדים, אולם החזו"א התיר בפשיטות כשהקנה העליון מונח ממש על שני הקנים אפילו כשהם באלכסון, וסובר שגם למזוזות עקומות יש דין צוה"פ (לענ"ד משמע מדבריו שלא חילק בין עיקום קדימה או הצידה)], מנחת יצחק א' נ"ט [אם היה פסול בעמודים מעוקמים לאיזה צד שיהיה - מדוע הכשירום בשל קש וקנים, ובחוט גמי - ולא חששו שמא יתעקם למקום פסול, וש"מ שכשר בכל אופן, וזו ראי' שאין עליה תשובה], דברי יציב קע"ד [מאחר והמנהג להשתמש בחוט שאינו מתוח כפי המצוי בגמי - מנין לחלק בין החוט לעמוד ולהצריך שהעמוד יהיה ישר, וכן ראיתי בעיירות קטנות שהשתמשו לעמודים בקנים דקים שנדו ברוח מצויה, אלא שקשה להחליט נגד החכמת שלמה, וצ"ע לדינא], תפארת יעקב כ"ב הערה ג' [מ"ש החזו"א שאין לו מקור נאמן - היינו כאשר העמודים נוטים החוצה בשיפוע רב כך שאין להם דין 'תל המתלקט', שאילו היו מחיצה מלאה היינו מתירים כי מ"מ אין אפשרות לדרוס על מחיצה זו, אך דרך צוה"פ כה"ג ניתן להכנס (בעל פה הסביר לי שאין כוונתו להעמיס כן בכוונת החזו"א, אלא הם דברי עצמו)], ארחות שבת ג' הערה מ"ג [מסתבר שטעם המתירין כי מ"מ החוט מעל ראש העמוד, וכתב בשם הגר"ש אויערבאך זצ"ל שספק החזו"א אינו מובן כ"כ].
 

אורח 2

משתמש רגיל
יואל שילה אמר:
1- פשוט
2- פשוט
3- רק על האופן הזה דיברתי, ואם לא נמציא המצאות שהחוט צריך להיות מעל החלק התחתון של העמוד, כפי שחידש המהרש"ק מדעתו [מילים שלו, לא שלי] - הרי שאין שום סברא לומר שלא מתקיים כאן 'קנה על גביהם', וכי אם עקום הצידה הקנה לא מעל הקנים העומדים.
סיכום מתוך ספרי 'היקף השבת':

הפוסלים בעמוד עקום: חכמת שלמה סוף גליון שס"ב [מאחר ואם עשה צוה"פ מן הצד אינו מועיל, ה"ה כשהעמודים אינם זקופים ממש למעלה אלא נוטים לאחוריהם או לפניהם - נחשב שהחוט מונח בצד הקנים ולא כנגד הקנים], מכתב הקה"י [(מובא בשו"ת משנה הלכות ח' צ') החזו"א החמיר לנו מאד שהעירוב נפסל כשאחד העמודים אינו ישר ממש אלא נוטה קצת לצד, כי נמצא שהחוט אינו מכוון כנגד עשרה טפחים התחתונים של העמוד - שהן עיקר המזוזות, ומאחר שהמשגיחים אינם נזהרים לפסול כשאחד העמודים התעקם קצת - ראוי לחוש ולהחמיר].
המכשירים בעמוד עקום: אבני נזר רצ"א [גם בקנה עקום אומרים גוד אסיק כששיפועו כשיפוע תל המתלקט, אלא שצריך להעמיד קנה באמצע השיפוע במקום שמכוון נגד החוט כדי שלא תהיה מחיצה שהגדיים בוקעים בה (לא הבנתי אם כוונתו לעמוד שעקום הצידה או לאחור או קדימה)], מ"ב שס"ג כ"א [לחי שעד גובה י' טפחים אינה מתנענעת כי קבועה במסמרים או קשורה לכותל, ולמעלה מתנענעת ע"י הרוח - כשרה כי נשאר שיעור לחי גם אם החלק העליון ינטל (אין לדחות דמיירי רק בלחי של מבוי ולא בצוה"פ - ראה בס"ק כ' ובשעה"צ י"א)], שעה"צ שס"ג י"א [עמודים הנוטים זה לכיוון זה - כשרים, והסתפק רק באם חלקו העליון של העמוד מתנענע עם הקנה שעליו (יש להוכיח מדבריו שהחוט לא חייב לעבור מעל י' הטפחים הראשונים של העמוד, אלא די שיהא על גבי ראשו)], חזו"א ע"א ו',י"א [בנוטות זו אל זו - אפשר שצריך שהחוט יגע בלחיים; מכשיר עמוד עקום כמחיצה עקומה כשהקנה העליון נוגע במזוזות, דנחשב 'על גבן' אף שהקנה אינו מעל המזוזות כי נחשב כמחיצה באלכסון, אבל לאחר שהמזוזות כלו אין לחשוב אלכסונן באויר, אך בסוף כתב שאין לו מקור נאמן שנקרא משקוף על מזוזות; וסיים שצריך לתת שיעור לאלכסון העמודים, שאפשר שפסול כשאינו מתלקט י' מתוך ד' (ראה לקמן בביאור התפארת יעקב); נראה מדבריו שמה שהכשיר מעיקר הדין היה רק כשהעמודים עצמם ישרים - אלא שנוטים הצידה, אולם אם העמודים עצמם מתעקמים (כלומר, העמודים מתחילים בזקיפה, אך ראשם עקום לכיוון פתח המבוי) - פסל], מנחת שלמה ב' ס' כ"ג [בעקמימות פחות מג' טפחים אין לפקפק, וביותר מזה אף שהחכמת שלמה כתב שהקנים צ"ל זקופים ועומדים, אולם החזו"א התיר בפשיטות כשהקנה העליון מונח ממש על שני הקנים אפילו כשהם באלכסון, וסובר שגם למזוזות עקומות יש דין צוה"פ (לענ"ד משמע מדבריו שלא חילק בין עיקום קדימה או הצידה)], מנחת יצחק א' נ"ט [אם היה פסול בעמודים מעוקמים לאיזה צד שיהיה - מדוע הכשירום בשל קש וקנים, ובחוט גמי - ולא חששו שמא יתעקם למקום פסול, וש"מ שכשר בכל אופן, וזו ראי' שאין עליה תשובה], דברי יציב קע"ד [מאחר והמנהג להשתמש בחוט שאינו מתוח כפי המצוי בגמי - מנין לחלק בין החוט לעמוד ולהצריך שהעמוד יהיה ישר, וכן ראיתי בעיירות קטנות שהשתמשו לעמודים בקנים דקים שנדו ברוח מצויה, אלא שקשה להחליט נגד החכמת שלמה, וצ"ע לדינא], תפארת יעקב כ"ב הערה ג' [מ"ש החזו"א שאין לו מקור נאמן - היינו כאשר העמודים נוטים החוצה בשיפוע רב כך שאין להם דין 'תל המתלקט', שאילו היו מחיצה מלאה היינו מתירים כי מ"מ אין אפשרות לדרוס על מחיצה זו, אך דרך צוה"פ כה"ג ניתן להכנס (בעל פה הסביר לי שאין כוונתו להעמיס כן בכוונת החזו"א, אלא הם דברי עצמו)], ארחות שבת ג' הערה מ"ג [מסתבר שטעם המתירין כי מ"מ החוט מעל ראש העמוד, וכתב בשם הגר"ש אויערבאך זצ"ל שספק החזו"א אינו מובן כ"כ].
יש לי "טענה" על הצגת הדברים.
בין הפוסלים מנית רק את הגרש"ק והקה"י. ובין המכשירים מנית את החזו"א והמנחת שלמה והדברי יציב והאורחות שבת.
והאמת שהחזו"א כתב ע"ז ממש בספרו שאין לנו מקור להתיר. וכן הביאוהו ג"כ האורחות שבת. ודברי התפארת יעקב בוודאי אינם ביאור דברי החזו"א כמבואר לכל מעיין וכמו שאמר הוא בעצמו. גם המנחת שלמה שנסמך על דברי החזו"א להקל (לא עיינתי, רק מה שראיתי בהודעתך), לא הביא סוף דבריו שחזר בו שאין לנו מקור להתיר.

לכן ההצגה הנכונה של הדברים אינה כל הפוסקים מתירים. אלא המ"ב מתיר, וכן פסק המנחת יצחק. לעומת זה הגרש"ק פוסל, והחזו"א מסתפק, והזהיר ע"ז מאד כמו שהעיד מרן הקה"י, והדברי יציב ג"כ כתב שא"א להחליט נגד הגרש"ק. והגר"ש אויערבך זצ"ל מקל בזה בשעת הדחק. (ובחוט שני עירובין מחמיר בזה כמובן, כדעת רבו החזו"א).

אחרי שזו הצגת הדברים לא ייפלא כלל מה שבעל מוקד העירוב מחמיר בזה. וידוע שפסקיו אינם מדיליה אלא מהגר"מ רוזנר והגרמ"מ לובין שליט"א, דפקיע שמייהו בדיני עירובין.
 

יואל שילה

משתמש ותיק
על מוקד העירוב אין לי טענות, הוא בודאי כותב כפי שמקובל לומר
לומר שפסקיו מהרב לובין והרב רוזנר - אפשר לפקפק מאד, אבל אין רצוני להאריך בזה בפורום ציבורי, נניח כך לצורך הדיון

לרב רוזנר יש המצאות רבות שאינן מוכרחות, הוא חריף ובקי ביותר, ואיש רב מעש ובעל מידות נהדרות - אבל הכיוון שלו בהסקת מסקנות הוא בד"כ לחשוש לכל רשרוש, ולכן לפני שנים רבות חדלתי מלהוועץ בו, למרות אהבתי הגדולה לאישיות שלו.
הרב לובין הוא אדם החי עם מינוס גדול של זמן ופניוּת, הוא כעת התל שכל פיות פונים אליו בכל נושא כמעט, ופשוט לא שייך לדון עמו דיון רציני ומעמיק בנושאים רבים. פעמים רבות שלחתי לו נידונים עם החברותא הקרוב שלו, הרב מושקוביץ שליט"א, איש העירובין - וכמעט מעולם הרממ"ל לא העמיק בדברים.
התורה לא מתחילה ולא נגמרת בשני רבנים אלו
מותר גם ללמוד דברים באופן עצמאי בלי להיות כפוף למושכלות שלהם
וברוך השם אני מכיר עוד כמה דברים בעולם פרט להוראות שלהם, וגם לא חי מהוראות מוקד העירוב, שכפי שציינתי הוא איש יקר ללא תחליף.

כל ההולך ילך בחזו"א שציינת הוא שעמוד נוטה הוא בכלל 'קנה על גביהם', וכך חייב להיות המושכל ראשון בנושא, אם לא נכנסים להמצאות
קנה מעל הוא קנה מעל, גם אם הקנה הצדדי הוא נוטה!
החזו"א פשוט ציין שאין מקור ברור להתיר, אבל לא פקפק על פסק המ"ב שהדבר מותר למעשה
אמת שהרב קרויזר זצ"ל ביאר ביאור שסביר שלא אליו התכוון החזו"א, וכך הוא אמר לי במפורש שהוא לא התכוון לומר שכך באמת התכוון החזו"א, אלא שכך ראוי לומר בנושא.

מה שהקה"י מעיד שהחזו"א מאד החמיר בזה למעשה - הוא סיפור יפה, ואכן ראוי להשתדל ליישר את העמודים כהנהגה טובה
אבל לפסול?
כשבזמן הגמ' נעצו קונדס או קנה באדמה, ומעליו הניחו זמורה או גמי - אין שום סיכוי שהקנים עמדו ישר!
קנה הוא גמיש, גמי וזמורה הם כבדים, זמורה היא מסולסלת וחזקה וגמישה כמו קפיץ, אין שום אפשרות למתוח זמורה מעל קנה אומלל הנעוץ בקרקע!
ואם ימתחו אותה בכל זאת - היא תפעל כמו קפיץ ותעקם את העמודים
כנ"ל גמי - הוא כבד ומסיבי, ומושך מאד את הקנה הגמיש והרך אליו, כך שאין שום סיכוי שהקנים עמדו ישר, ונא לא לחלק לי בין הטיה קדימה והטיה הצידה, כשכל אחיזת הקנה רופפת - הוא נוטה לכל צד.
לא היה שימוש בעמודי ברזל מגלוונים, ולא ביציקות בטון, ולא בחוטי ניילון קלים, הכל לא היה קיים, ועם זאת לא מצאנו שום אזהרה בגמ' ובראשונים שעמוד שמתעקם מעט כך שמקום החוט לא מעל תחתית העמודים - הוא פסול
פשוט אין לזה שום מקור קדום, למרות שזה היה אמור להיות פסול בכל עירוב ובכל זמן [וכן לגבי שטחי קוצים, וחוט לא מתוח, וחוט הנוטה הצידה בקשת, ועוד כמה 'הלכות בני ברק'].
כך שפסול כל כך מצוי שכל מקורו הוא בסברת המהרש"ק ואיש לא הזהיר על כך לפניו - איננו פסול!
כפי שלא תמצא באמריקה כתיבה ספרותית ענפה על מעלת הדמוקרטיה, כי זה פשוט 'לא נושא' שם כי זה פשוט לכולם - כך, להבדיל, לא תמצא 'מקור ברור' להתיר בעמוד עקום [וכן בשדות קוצים, וכו'] כי זה היה דבר פשוט לכולם, ומדוע צריך לכתוב זאת, כפי שאיש לא אמור למצוא לנכון לכתוב שמותר לעשות מחיצה שקופה, כי זה דבר שפשוט לכולם, גם אם בעוד אלף שנה מישהו ימציא סברא שמחיצה שאינה ניכרת ממרחק חמישים אמות איננה מחיצה ולכן אין מקור ברור להתיר מחיצה שקופה.
כך גישתי, אכן לא הגישה הבני ברקית.
כשלמדו בכולל שלי עירובין - הבאתי זמורה של גפן, בערך באורך עשר אמות, וביקשתי מהאברכים למתוח אותה ולדמיין אותה מונחת מעל קנה דק הנעוץ בקרקע
זו היתה פשוט בדיחה.
אגב, הרב מושקוביץ אמר לי שכוונת הקה"י היתה כשעמוד אחד עקום לחוץ למבוי, והשני עקום לפנים המבוי.
 

אורח 2

משתמש רגיל
יואל שילה אמר:
על מוקד העירוב אין לי טענות, הוא בודאי כותב כפי שמקובל לומר
לומר שפסקיו מהרב לובין והרב רוזנר - אפשר לפקפק מאד, אבל אין רצוני להאריך בזה בפורום ציבורי, נניח כך לצורך הדיון

לרב רוזנר יש המצאות למכביר שאינן מוכרחות, הוא חריף ובקי ביותר, ואיש רב מעש ובעל מידות נהדרות - אבל הכיוון שלו בהסקת מסקנות הוא בד"כ לחשוש לכל רשרוש, ולכן לפני שנים רבות חדלתי מלהוועץ בו, למרות אהבתי הגדולה לאישיות שלו.
הרב לובין הוא אדם החי עם מינוס גדול של זמן ופניות, הוא כעת התל שכל פיות פונים אליו בכל נושא כמעט, ופשוט לא שייך לדון עמו דיון רציני ומעמיק בנושאים רבים. פעמים רבות שלחתי לו נידונים עם החברותא הקרוב שלו, הרב מושקוביץ שליט"א, איש העירובין - וכמעט מעולם הרממ"ל לא העמיק בדברים.
התורה לא מתחילה ולא נגמרת בשני רבנים אלו
מותר גם ללמוד דברים באופן עצמאי בלי להיות כפוף למושכלות שלהם
וברוך השם אני מכיר עוד כמה דברים בעולם פרט להוראות שלהם, וגם לא חי מהוראות מוקד העירוב, שכפי שציינתי הוא איש יקר ללא תחליף.

כל ההולך ילך בחזו"א שציינת הוא שעמוד נוטה הוא בכלל 'קנה על גביהם', וכך חייב להיות המושכל ראשון בנושא, אם לא נכנסים להמצאות
קנה מעל הוא קנה מעל, גם אם הקנה הצדדי הוא נוטה!
החזו"א פשוט ציין שאין מקור ברור להתיר, אבל לא פקפק על פסק המ"ב שהדבר מותר למעשה
אמת שהרב קרויזר זצ"ל [=תפארת יעקב] ביאר ביאור שסביר שלא אליו התכוון החזו"א, וכך הוא אמר לי במפורש שהוא לא התכוון לומר שכך באמת התכוון החזו"א, אלא שכך ראוי לומר בנושא.

מה שהקה"י מעיד שהחזו"א מאד החמיר בזה למעשה - הוא סיפור יפה, ואכן ראוי להשתדל ליישר את העמודים כהנהגה טובה
אבל לפסול?
כשבזמן הגמ' נעצו קונדס או קנה באדמה, ומעליו הניחו זמורה או גמי - אין שום סיכוי שהקנים עמדו ישר!
קנה הוא גמיש, גמי וזמורה הם כבדים, זמורה היא מסולסלת וחזקה וגמישה כמו קפיץ, אין שום אפשרות למתוח זמורה מעל קנה אומלל הנעוץ בקרקע!
ואם ימתחו אותה בכל זאת - היא תפעל כמו קפיץ ותעקם את העמודים
כנ"ל גמי - הוא כבד ומסיבי, ומושך מאד את הקנה הגמיש והרך אליו, כך שאין שום סיכוי שהקנים עמדו ישר, ונא לא לחלק לי בין הטיה קדימה והטיה הצידה, כשכל אחיזת הקנה רופפת - הוא נוטה לכל צד.
לא היה שימוש בעמודי ברזל מגלוונים, ולא ביציקות בטון, ולא בחוטי ניילון קלים, הכל לא היה קיים, ועם זאת לא מצאנו שום אזהרה בגמ' ובראשונים שעמוד שמתעקם מעט כך שמקום החוט לא מעל תחתית העמודים - הוא פסול
פשוט אין לזה שום מקור קדום, למרות שזה היה אמור להיות פסול בכל עירוב ובכל זמן [וכן לגבי שטחי קוצים, וחוט לא מתוח, וחוט הנוטה הצידה בקשת, ועוד כמה 'הלכות בני ברק'].
כך שפסול כל כך מצוי שכל מקורו הוא בסברת המהרש"ק ואיש לא הזהיר על כך לפניו - איננו פסול!
כפי שלא תמצא באמריקה כתיבה ספרותית ענפה על מעלת הדמוקרטיה, כי זה פשוט 'לא נושא' שם כי זה פשוט לכולם - כך, להבדיל, לא תמצא 'מקור ברור' להתיר בעמוד עקום [וכן בשדות קוצים, וכו'] כי זה היה דבר פשוט לכולם, ומדוע צריך לכתוב זאת, כפי שאיש לא אמור למצוא לנכון לכתוב שמותר לעשות מחיצה שקופה, כי זה דבר שפשוט לכולם, גם אם בעוד אלף שנה מישהו ימציא סברא שמחיצה שאינה ניכרת ממרחק חמישים אמות איננה מחיצה ולכן אין מקור ברור להתיר מחיצה שקופה.
כך גישתי, אכן לא הגישה הבני ברקית.
כשלמדו בכולל שלי עירובין - הבאתי זמורה של גפן, בערך באורך עשר אמות, וביקשתי מהאברכים למתוח אותה ולדמיין אותה מונחת מעל קנה דק הנעוץ בקרקע
זו היתה פשוט בדיחה.
אני מסכים אתך שהתורה לא מתחילה ולא נגמרת בשני רבנים אלו. רק ציינתי את הדברים כי לאור מומחיותם בדיני עירובין יש לכך משקל.

אבל.. זה לא רק שני רבנים אלו, זה חזו"א מפורש!, הפרשנות שלך שהוא לא התכוון ברצינות לפסול אלא למעשה להתיר כהכרעת המ"ב זו פרשנות מוקשה בלשון עדינה, והיא נסתרת גם ממכתב הקה"י וגם מהשונה הלכות. אתה יכול לומר החזו"א הזה הוא תמוה!, זכותך!, אבל נא לא למחוק חזו"א בגלל שאתה לא מסכים איתו. (לשון הקה"י: "הזהיר ע"ז מאד", לענ"ד לא יכול להתפרש בשום אופן כחומרא נאה)

סדרה של ת"ח מופלגים תלמידי החזו"א, הקה"י, הגרנ"ק (כפי שציינתי), סברו שהחזו"א הזה אינו דחוי מהלכה. גם האורחות שבת נהגו ביושר והביאו את הדברים כהוויתן, והביאו דברי הגר"ש אויערבך להקל רק בשעת הדחק. הגרש"ק החמיר בזה והדברי יציב חשש לו. ואתה לאור אי הסכמתך עם הדברים כותב ע"ז "כל הפוסקים מתירים" ?? (כשבפועל מתברר שכל הפוסקים זה המ"ב והמנחת יצחק ואתה).

אינך מחויב כמובן להלכות ב"ב, השאלה שלך מזמורה זו שאלה מטרידה, הכל נכון!, אבל לא יפה להציג לפני השואל שכן מעוניין לדעת את הדעות השונות בעניין שאין שום דעה רק את הדעה שלך!!
 

יואל שילה

משתמש ותיק
א- דברי לא מחייבים איש, ומאחר ומקורותי לא מוסתרים אלא מפורסמים בספרי, אפשר לעיין ולחלוק עלי במשקל הדברים או בהבנתם, ואינני אומר לאיש קבלו דעתי', ולא ניתן לומר לי שהצגתי רק את דעת עצמי בפני השואל שמעונין לדעת את כל הדעות - כשלא הסתרתי דבר, אלא הבאתי הכל גלוי.
ב'- השאלה הזו לא רק מעט טורדת, אלא היא מוחצת ומוכרחת
ג'- מאחר וכל ההולך ילך בחזו"א הזה הוא להתיר, וכל מה שציין הוא שאין מקור נאמן להתיר, שדבריו בודאי מתפרשים כפי שכתבתי - שלא מצא מי שיתיר להדיא, והוא לא חזר בו מהסברא הבסיסית שכשהקנה מעל העמוד - הרי הוא מעל העמוד, וככל הזכור לי אפילו לא ציין את סברת המהרש"ק, הרי שהוא בצד המתיר ולא בצד האוסר, אלא שאם תשאל אותו מי עוד כתב כך הוא יאמר שאין לו מקור נאמן.
ד'- מה שרבנים אחרים הביאו את דבריו במשקל אחר - התמיהה עליהם ולא עלי, החזו"א לא כתב לאיסור, ואפילו לא צידד לאיסור, ואפילו לא הביא סברא לאיסור, אלא רק כתב שאין מקור נאמן להתיר. אם אותם רבנים היו כותבים שהחזו"א התיר - לא היית תמה עליהם, כי הרי זה מפורש בחזו"א להיתר.
כמה פעמים יצא לי לדון בהלכה בפני הגרנ"ק זצ"ל, כולל בהלכות עירובין, והוא הודה לדברי במתק לשונו ובחיוכו הכובש, כך שכל עוד לא דנתי בפניו והוא הסביר לי את טעותי - אין לי שום מחוייבות למילה הכתובה, כשלפי העינים שלי בחזו"א כתוב אחרת.
ה'- מכתב שהקה"י מספר שהחזו"א החמיר להם - הוא לא יותר ממכתב, ויהדות לא אמורים ללמוד ממכתבים סיפוריים, אלא ממקורות ברורים, יתכן שהחזו"א החמיר להם רק בציור מסויים [כפי שטוען הרב מושקוביץ], יתכן שהחמיר להם שלא מן הדין, יתכן שהחמיר רק באפשר לתקן [מה שבפועל לא ניתן לעשות בעירובים רבים], מה שאתה רוצה תאמר, אבל אל תוציא את דברי החזו"א מפשטותם (והרי העידו לך בשם הגרשז"א שספק החזו"א אינו מובן).
ו'- מהרשימה שלך הושמטו האבני נזר והתפארת יעקב [שהלומד את ספריו אינו יכול שלא להתפעל מגדלותו בעירובין, וזכיתי לשמשו בחייו].
ז'- כשכתבתי 'כל' כמובן התכוונתי למי שדן בנושא, ולא רבים אלו שדנו בזה, ומתוך אלו שדנו יש רק המצאה של המהרש"ק ומכתב של הקה"י על החזו"א שהחמיר להם, כך שלמנות כמה שמות ולומר שזה לא הוגן לכתוב 'כל הפוסקים' - הוא שיבוש כוונתי בשוגג.
 

אורח 2

משתמש רגיל
יואל שילה אמר:
יתכן שהחזו"א החמיר להם רק בציור מסויים [כפי שטוען הרב מושקוביץ],
נעזוב את ה"מריבה" שלנו.
שאלה: ידועה לך מה דעת הרב מושקוביץ שליט"א בנידון זה למעשה ? [מה הוא עושה בפועל, לא מה הוא חושב שהיה מן הראוי להיות].
 

אורח 2

משתמש רגיל
אורח 2 אמר:
יואל שילה אמר:
יתכן שהחזו"א החמיר להם רק בציור מסויים [כפי שטוען הרב מושקוביץ],
נעזוב את ה"מריבה" שלנו.
שאלה: ידועה לך מה דעת הרב מושקוביץ שליט"א בנידון זה למעשה ? [מה הוא עושה בפועל, לא מה הוא חושב שהיה מן הראוי להיות].
הפנו אותי לספר מחיצות העירוב של הרב מושקוביץ עמוד תרנט, שם מביא בשם תלמיד אחד של החזו"א שהוא פסל רק באופן שעמוד אחד עקום לצד אחד והשני עקום לצד ההפוך, או שעמוד אחד נוטה יותר מהשני. ומשום טעם אחר לחלוטין, שלא עושים פתח בכה"ג.
ודברים אלו תמוהין, ופלא שבעל מחיצות העירוב לא העיר בזה, כי הרי החזו"א כתב בזה"ל "אבל גם זה אין לו מקור נאמן, די"ל דהכא לא דמי למחיצה דלא מקרי משקוף ע"ג מזוזות". ורואים בזה קצת כמוך שלא לוקחים את החזו"א הזה כפשוטו...

ועיי"ש שמציין בהערה שהקה"י פירש אחרת את דברי החזו"א, אלא שתמה על הקה"י (בהערה יט) מ"ש מב' עמודים הנוטים זה כלפי זה. ולעיל כבר כתבתי היישוב לזה, וכפי שראיתי בספר חוט שני. וראה עוד בסמוך.

בגוף הנידון שעליו התחיל דיוננו, מביא שם כמה מ"מ: הנתיבות שבת החמיר לכתחילה בנטייה יותר מג' טפחים (ומה שהוסיף לחלק אם העיקום נראה לעין כבר כתב ע"ז בצדק בעל מחיצות העירוב שתלוי בפלוגתת המ"ב והחזו"א במקום אחר, עיי"ש). השערי ציון הכשיר, והגריש"א נקט שאין להקל בזה כלל. בתוך הדברים הוא מביא את הטענה שבעירובים שנעשו מקדמת דנא לא היו אמצעים טכניים להעמיד עמודים ישרים. ולא נראה לכאו' שבטענה זו הוכרע הנידון.

להפיס דעתך (לא מהטענה מזמורה, אלא מהטענה שבוודאי נחשב ע"ג העמוד) רק אומר שגם אנכי מודה שכל העמוד כולו נחשב מזוזת צה"פ, ולא רק העשרה התחתונים, ובוודאי החוט נחשב מעל הקנה הצדדי, ומה"ט בשני עמודים הנוטים זה כלפי זה כשר, אלא שיש כאן שאלה בסברא, (ויודע אני שאצלך זה "ציפור הנפש", אבל אולי תסכים בכל זאת לעיין בדברי החוט שני, שאני מביאם בזה), שצה"פ היא לא רק הקנים שבצדדים והקנה העליון שעל גביהם אלא גם החלל שנוצר מכוחם, ומנלן שיש פתח כזה העומד באלכסון. (ובאמת שגם זה קצת דוחק בדברי החזו"א שכתב "דלא מקרי משקוף ע"ג מזוזות", אבל זה דוחק שמוכרחים לקבל).
 

יואל שילה

משתמש ותיק
הרב מושקוביץ הוא ידי יקר שלי מזה שנים רבות, עשרים שנה לפני ששנינו פנינו לעירובין
ואף שאנו בקשר רב, ומפרים זה את זה ומאד מכבדים זה את זה
הוא מכעט מעולם לא 'ישב על מנת לסגור את הקצוות' בנושאים אנו חלוקים בהם, למרות הידידות וההערכה, אלא שוט מחוסר פנאי קיצוני
וכששאלתי אותו מדוע לא דן בספריו בכמה דברים ששמע ממני - זו היה התשובה - שהוא קורס מעומס, וכך אני רואה אצלו, פשוט חוסר זמן קיצוני
וק"ו לחברותא שלו, הרב לובין
כך שלדון ממה שכתב האחד על מה שסובר האחר - לא ניתן, לפני שבאמת פותחים את הדיון לעומקו עד שמיישבים, וזה לא קרה בנושא זה.

גישת החזו"א שצוה"פ היא מחיצה גמורה, ולכן נוקט שאומרים עומד מרובה מצוה"פ לכותל, שמועיל צוהפ מעל כ', ועוד עניינים, וממילא אין שום תימא במה שיכשיר כששני העמודים נוטים - שהרי מחיצה נוטה היא כשרה, וככל הזכור לי זה מה שהוא כותב להדיא.
הרב קרויזר רק הוסיף להסביר את המשך החזו"א על פי דרך זו [שכל זאת רק עד שיפוע של תל המתלקט ולא יותר, אף שכשר למחיצה הנוטה החוצה] - וזה אכן לא כתוב בחזו"א
 

יואל שילה

משתמש ותיק
להשלמה, אצטט את לשון החזו"א, וישפוט הקורא אם הוא פסל בזה

(עירובין ע"א ז') ומיהו כשהקנה העליון נוגע בהן שפיר מקרי על גבן אע"ג דע"פ מעלה ומטה של עולם אין כנגד הקנה למטה על הארץ מזוזות, בזה מהני אלכסונן דמקרי מחיצה באלכסון
(עירובין ע"א י"א) ומיהו כשכל אלכסון של הקנים מן הארץ עד קנה עליון על מדה שוה וקנה ע"ג ראשיהן אף שהן משופעין למזרח עד שאין לקנה עליון מזוזה על הארץ כנגדן כתבנו סק"[ו] שהוא כשר, אבל גם זה אין לו מקור נאמן די"ל דהכא לא דמי למחיצה דלא מקרי משקוף ע"ג מזוזות

וכל שהערתי הוא שיתכן שבהנהגה למעשה אמר לקה"י להחמיר, מחמת הספק, אבל שיפסול בזה? מאן דכר שמיה?
 

כתריאל

משתמש חדש
נתקשיתי בדבר הפריצה בקרן זוית, שאפילו אם יש פי תקרה אי"ז מועיל כיון שאין עושים כך פתח, ולכאורה מה זה שונה אם עשה שם בפועל צורת הפתח שמועיל, והלא פי תקרה בכמה מקומות מועיל אף יותר מצורת הפתח, בסוכה למשל...
[קושיא של מתחיל בעירובין]
אשמח לשמוע דעת ת"ח דפה.
 

well

משתמש ותיק
נתקשיתי בדבר הפריצה בקרן זוית, שאפילו אם יש פי תקרה אי"ז מועיל כיון שאין עושים כך פתח, ולכאורה מה זה שונה אם עשה שם בפועל צורת הפתח שמועיל, והלא פי תקרה בכמה מקומות מועיל אף יותר מצורת הפתח, בסוכה למשל...
[קושיא של מתחיל בעירובין]
אשמח לשמוע דעת ת"ח דפה.
חשבתי ליישב באופן זה.
בתוס' ביארו הטעם שלא מהני פי תקרה בקרן זוית כי פי תקרה עניינה הוא פתח ופתחא בקרן זוית לא עבדו אינשי, הוה אומר שכל הפסול מבוסס על כך שענין פי תקרה הוא ליצור פתח, ולפי זה במקום שלא עושים פתח לא שייך פי תקרה, משא"כ בצורת הפתח שאמנם נקראית צורת הפתח, אבל עניינה אינה משום פתח, אלא היא מחיצה גמורה לכל דבר.
ולכן גם מהני צוה"פ מכל הד' רוחות לדעת הרבה שיטות, משא"כ בפי תקרה מאחר ולא שייך מקום שכולו פתחים.
מה שבסוכה מועיל פי תקרה וצוה"פ לא מהני, הוא משום שפי תקרה היא חלק ממערכת של מחיצות ממשיות שגודרות את הסוכה, ואף שהיא עצמה אינה מחיצה ממשית, אבל עצם מה שהיא מוגדרת "פתח", הוה אומר יש כאן מחיצות ממשיות וזה הפתח שלהם, וגם מקום מגודר לגמרי זקוק לפתח בשביל כניסה ויציאה, ואין מגרע מהמחיצות שלו, משא"כ צוה"פ שהיא מחיצה שאינה גודרת באופן ממשי, לא מהני בסוכה דבעינן מחיצות הניכרות וליכא.
 

well

משתמש ותיק
להשלמה, אצטט את לשון החזו"א, וישפוט הקורא אם הוא פסל בזה

(עירובין ע"א ז') ומיהו כשהקנה העליון נוגע בהן שפיר מקרי על גבן אע"ג דע"פ מעלה ומטה של עולם אין כנגד הקנה למטה על הארץ מזוזות, בזה מהני אלכסונן דמקרי מחיצה באלכסון
(עירובין ע"א י"א) ומיהו כשכל אלכסון של הקנים מן הארץ עד קנה עליון על מדה שוה וקנה ע"ג ראשיהן אף שהן משופעין למזרח עד שאין לקנה עליון מזוזה על הארץ כנגדן כתבנו סק"[ו] שהוא כשר, אבל גם זה אין לו מקור נאמן די"ל דהכא לא דמי למחיצה דלא מקרי משקוף ע"ג מזוזות

וכל שהערתי הוא שיתכן שבהנהגה למעשה אמר לקה"י להחמיר, מחמת הספק, אבל שיפסול בזה? מאן דכר שמיה?
אני רוצה להבין יותר ברור (לצערי גם לאחר העיון ב"היקף השבת" עדיין לא יצא לי ברור), האם כל הנידון כאן זה רק באופן שהקנים לא נוגעים בקנה העליון? או שגם באופן שנוגעים יש מקום לפסול בעמודים עקומים?
 

יואל שילה

משתמש ותיק
אני רוצה להבין יותר ברור (לצערי גם לאחר העיון ב"היקף השבת" עדיין לא יצא לי ברור), האם כל הנידון כאן זה רק באופן שהקנים לא נוגעים בקנה העליון? או שגם באופן שנוגעים יש מקום לפסול בעמודים עקומים?
כוונתך לפסול לפי הבנת הפוסלים?
לפי דבריהם לכאורה אין לחלק, שאם חששו לסברת המהרש"ק שחת החוט צריכה להיות לחי בתוך י' טפחים לקרקע - הרי שלא יועיל גם כשהחוט יגע בראש העמוד
לדברי - כלל אין שאלה, זה וזה כשרים
 

well

משתמש ותיק
כוונתך לפסול לפי הבנת הפוסלים?
לפי דבריהם לכאורה אין לחלק, שאם חששו לסברת המהרש"ק שחת החוט צריכה להיות לחי בתוך י' טפחים לקרקע - הרי שלא יועיל גם כשהחוט יגע בראש העמוד
לדברי - כלל אין שאלה, זה וזה כשרים
מדברי החזו"א בס"ק יא משמע לחלק בזה, וז"ל שם:
"ונראה דידות היוצאין מן הקנים והרחיק קנה העליון למעלה כנגדן, אף באינן שוכבות אלא גם הידות באלכסון כזה מ"מ כיון שאינן נוגעין א"א לדון הידות לתקרה ופסול דלא חשיב נמי מזוזה שיחשב קנה עליון ע"ג מזוזות, ואפשר דגם באלכסון ישר צריך נגיעת קנה עליון דוקא, דכיון דעריב משך שטחי עריב בי' ענין תקרה והלכך כשהתקרה נוגעת בקנים מתאחד הכל ומשתלם הפתח במזוזות ומשקוף אבל א"א להתכשר בקנה עליון כנגדן כיון שאין מזוזה כנגדו על הארץ, ... וכן בפתח מבוי במזרח וב' הקנים עקומין בראשיהן למזרח וקנה על גבן כיון שאין כאן קנה מזוזה על הארץ כנגד קנה העליון פסול, ומיהו כשכל אלכסון של הקנים מן הארץ עד קנה עליון על מדה שוה וקנה ע"ג ראשיהן אף שהן משופעין למזרח עד שאין לקנה עליון מזוזה על הארץ כנגדן כתבנו סק"[ו] שהוא כשר, אבל גם זה אין לו מקור נאמן די"ל דהכא לא דמי למחיצה דלא מקרי משקוף ע"ג מזוזות"
הרי שמבואר בדבריו חילוק ברור בין אופן שהקנה העליון נוגע בקנים, לבין אופן שלא נוגע, ומשמע לכאורה שגם המשך דבריו על ב' קנים עקומים דן דוקא באופן שאינו נוגע.
ונראה לי גם שזו כוונת הגרשז"א במנחת שלמה שכתב: "אולם החזו"א בסי' ע"א בס"ק ו', י"א, כתב בפשיטות דאם הקנה העליון מונח ממש על ב' הקנים דשפיר יהני אף אם הקנים הם באלכסון, וסובר שגם מזוזות עקומות יש להם דין של צוה"פ." , הרי שדקדק בלשונו וכתב "מונח ממש" שע"ז החזו"א כתב בפשיטות שמועיל, שאילו על אופן שאינו נוגע ודאי שהחזו"א לא כתב 'בפשיטות' שמועיל, אלא כתב שאין מקור נאמן להתיר.
מלבד זה באופן שנוגע ממש הרי השעה"צ בשסג יא כתב להדיא שזה מועיל, ולפי דבריך יוצא שהחזו"א על זה כתב שאין מקור נאמן להתיר, ולכאורה היה צריך להביא דברי המ"ב שהתיר בפשטות.
גם מכתב הקה"י יש לפרש שדיבר דוקא על חוט שעומד מעל הלחיים כדמשמע להדיא מלשונו.
וראיתי בספר ארחות שבת שמשמע מלשונו ג"כ שהבין דברי החזו"א אף באופן שנוגע, ואני לא מבין מהיכן משמע כן.
 

יואל שילה

משתמש ותיק
המהרש"ק שחידש את הסברא לפסול בעמוד עקום הצידה - בודאי לא חילק בין נוגע ולא נוגע, תרוויהו שווים לרעה, לדעתו
החזו"א חידש כאן הסתכלות על כל צוה"פ כמחיצה עקומה, שבאופן שהיא מועילה - הרי שמועילה כמו מחיצה נוטה באלכסון
הציטוט שציטטתי מדבריו ברישא, שכשהרחיק הנקנה העליון פסול - מיירי כשהמשקוף השוכב כלל לא נמצא מעל העמוד, אלא רק בהמשך האלכסון שלו, ובזאת היה פשוט לו לפסול, מאחר ואין כאן כלל קנה על גבם, דלא אמרינן גוד אסיק להמשיך את האלכסון באלכסון עד הקנה השוכב
וממילא כל הסברא שלו דהוי כמחיצה עם הטיה - היא רק כשהמשקוף נוגע בקנים, דאל"ה אין כלל קנה על גבם
אבל אילו יצוייר שהמשקוף מעל סוף הקנים האלכסונים - אין ראיה שיפסול, אם כי לא כתב כך להדיא
על מה שכתב שאין מקור ברור, אין קושיא ממה שהמ"ב התיר בעמוד שחלקו העליון מתנדנד, כוונת החזו"א שבראשונים אין לזה מקור. המ"ב איננו 'מקור'
ובפשטות כוונתו שאין לו מקור ברור הוא על כל הסברא לראות את העמודים הנוטים כמחיצה נוטה, שאף שזה מסתבר אבל מקור ברור אין לזה
הקה"י במכתבו לא ביאר משהו, אלא רק אמר שבהוראה המעשית החזו"א החמיר להם, וסתם ולא פירש
לענ"ד אין מקום לפסול בזה, דרבו המתירים, אבנ"ז, מ"ב ועוד רבים, ואין שום מקור אמיתי לפסול, חידוש של המהרש"ק איננו 'מקור'.
 

חדא

משתמש ותיק
המהרש"ק שחידש את הסברא לפסול בעמוד עקום הצידה - בודאי לא חילק בין נוגע ולא נוגע, תרוויהו שווים לרעה, לדעתו
החזו"א חידש כאן הסתכלות על כל צוה"פ כמחיצה עקומה, שבאופן שהיא מועילה - הרי שמועילה כמו מחיצה נוטה באלכסון
הציטוט שציטטתי מדבריו ברישא, שכשהרחיק הנקנה העליון פסול - מיירי כשהמשקוף השוכב כלל לא נמצא מעל העמוד, אלא רק בהמשך האלכסון שלו, ובזאת היה פשוט לו לפסול, מאחר ואין כאן כלל קנה על גבם, דלא אמרינן גוד אסיק להמשיך את האלכסון באלכסון עד הקנה השוכב
וממילא כל הסברא שלו דהוי כמחיצה עם הטיה - היא רק כשהמשקוף נוגע בקנים, דאל"ה אין כלל קנה על גבם
אבל אילו יצוייר שהמשקוף מעל סוף הקנים האלכסונים - אין ראיה שיפסול, אם כי לא כתב כך להדיא
על מה שכתב שאין מקור ברור, אין קושיא ממה שהמ"ב התיר בעמוד שחלקו העליון מתנדנד, כוונת החזו"א שבראשונים אין לזה מקור. המ"ב איננו 'מקור'
ובפשטות כוונתו שאין לו מקור ברור הוא על כל הסברא לראות את העמודים הנוטים כמחיצה נוטה, שאף שזה מסתבר אבל מקור ברור אין לזה
הקה"י במכתבו לא ביאר משהו, אלא רק אמר שבהוראה המעשית החזו"א החמיר להם, וסתם ולא פירש
לענ"ד אין מקום לפסול בזה, דרבו המתירים, אבנ"ז, מ"ב ועוד רבים, ואין שום מקור אמיתי לפסול, חידוש של המהרש"ק איננו 'מקור'.
1670723401737.png
 

חדא

משתמש ותיק
נתקשיתי בדבר הפריצה בקרן זוית, שאפילו אם יש פי תקרה אי"ז מועיל כיון שאין עושים כך פתח, ולכאורה מה זה שונה אם עשה שם בפועל צורת הפתח שמועיל, והלא פי תקרה בכמה מקומות מועיל אף יותר מצורת הפתח, בסוכה למשל...
[קושיא של מתחיל בעירובין]
אשמח לשמוע דעת ת"ח דפה.
איני בענין כעת, אבל כמדומה הסברא בצוה"פ שאע"פ שפתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי, אבל אם עושה צורה של פתח הרי דהוא מאלו שכן עושים כך, משא"כ בפי תקרה.
 

יואל שילה

משתמש ותיק
ומה כבודו רוצה להוכיח מכאן?
גם אני הייתי חותם על כל מילה שאמר שם האג"מ, מקל שקשור בצד עמוד נמוך - לא נראה כפתח אלא כתאונת דרכים [אם כי אפשר לדייק מהנתיבות שהוא כן הכשיר כזו צוה"פ! נעלם מעיני הרבים].
אם כבודו רוצה להוכיח שגם האג"מ היה מכשיר בעמוד נוטה הצידה - הרי כתבתי שכמעט ולא מצאנו מי שפסל בזה, עשרות שנים לפניו.
אמנם, על מה שכתב שההיתר בכיפה הוא מפני חוקקין להשלים - יש להעמיד הדברים על דיוקם, הכוונה שם שאם מתייחסים רק לחלק הישר כקנה, ורק לחלק השוכב כמשקוף - הרי שהמשקוף איננו מעל הקנים, וכאן צריך לומר שכל מה שמעל הקנים הוא בכלל משקוף, וחוקקים להשלים לראותו כמשקוף
זה לא הנידון של עמוד שנוטה הצידה - שם אין לך אפשרות לחקוק, ומאידך אין צורך לחקוק, לא חסר לך בשיעור י' ברוחב ד' [שזה הסבר החזו"א לחוקקין להשלים דמסכת יומא בהקשר של כיפה], והמשקוף כן מעל הקנים, אלא שחסר לך חידושו של המהרש"ק שהמשקוף צ"ל מעל החלק התחתון של הקנים - זה כבר לא קשור לנידון האג"מ.
 

אריאל

משתמש ותיק

קבצים מצורפים

  • צורת הפתח שאין קניו נוגעים זה לזה (האם כדי לכוון את הלחי מול הקנה העליון צריך מדידה או אומד) ...pdf
    70 KB · צפיות: 15
חלק עליון תַחתִית