על מוקד העירוב אין לי טענות, הוא בודאי כותב כפי שמקובל לומר
לומר שפסקיו מהרב לובין והרב רוזנר - אפשר לפקפק מאד, אבל אין רצוני להאריך בזה בפורום ציבורי, נניח כך לצורך הדיון
לרב רוזנר יש המצאות רבות שאינן מוכרחות, הוא חריף ובקי ביותר, ואיש רב מעש ובעל מידות נהדרות - אבל הכיוון שלו בהסקת מסקנות הוא בד"כ לחשוש לכל רשרוש, ולכן לפני שנים רבות חדלתי מלהוועץ בו, למרות אהבתי הגדולה לאישיות שלו.
הרב לובין הוא אדם החי עם מינוס גדול של זמן ופניוּת, הוא כעת התל שכל פיות פונים אליו בכל נושא כמעט, ופשוט לא שייך לדון עמו דיון רציני ומעמיק בנושאים רבים. פעמים רבות שלחתי לו נידונים עם החברותא הקרוב שלו, הרב מושקוביץ שליט"א, איש העירובין - וכמעט מעולם הרממ"ל לא העמיק בדברים.
התורה לא מתחילה ולא נגמרת בשני רבנים אלו
מותר גם ללמוד דברים באופן עצמאי בלי להיות כפוף למושכלות שלהם
וברוך השם אני מכיר עוד כמה דברים בעולם פרט להוראות שלהם, וגם לא חי מהוראות מוקד העירוב, שכפי שציינתי הוא איש יקר ללא תחליף.
כל ההולך ילך בחזו"א שציינת הוא שעמוד נוטה הוא בכלל 'קנה על גביהם', וכך חייב להיות המושכל ראשון בנושא, אם לא נכנסים להמצאות
קנה מעל הוא קנה מעל, גם אם הקנה הצדדי הוא נוטה!
החזו"א פשוט ציין שאין מקור ברור להתיר, אבל לא פקפק על פסק המ"ב שהדבר מותר למעשה
אמת שהרב קרויזר זצ"ל ביאר ביאור שסביר שלא אליו התכוון החזו"א, וכך הוא אמר לי במפורש שהוא לא התכוון לומר שכך באמת התכוון החזו"א, אלא שכך ראוי לומר בנושא.
מה שהקה"י מעיד שהחזו"א מאד החמיר בזה למעשה - הוא סיפור יפה, ואכן ראוי להשתדל ליישר את העמודים כהנהגה טובה
אבל לפסול?
כשבזמן הגמ' נעצו קונדס או קנה באדמה, ומעליו הניחו זמורה או גמי - אין שום סיכוי שהקנים עמדו ישר!
קנה הוא גמיש, גמי וזמורה הם כבדים, זמורה היא מסולסלת וחזקה וגמישה כמו קפיץ, אין שום אפשרות למתוח זמורה מעל קנה אומלל הנעוץ בקרקע!
ואם ימתחו אותה בכל זאת - היא תפעל כמו קפיץ ותעקם את העמודים
כנ"ל גמי - הוא כבד ומסיבי, ומושך מאד את הקנה הגמיש והרך אליו, כך שאין שום סיכוי שהקנים עמדו ישר, ונא לא לחלק לי בין הטיה קדימה והטיה הצידה, כשכל אחיזת הקנה רופפת - הוא נוטה לכל צד.
לא היה שימוש בעמודי ברזל מגלוונים, ולא ביציקות בטון, ולא בחוטי ניילון קלים, הכל לא היה קיים, ועם זאת לא מצאנו שום אזהרה בגמ' ובראשונים שעמוד שמתעקם מעט כך שמקום החוט לא מעל תחתית העמודים - הוא פסול
פשוט אין לזה שום מקור קדום, למרות שזה היה אמור להיות פסול בכל עירוב ובכל זמן [וכן לגבי שטחי קוצים, וחוט לא מתוח, וחוט הנוטה הצידה בקשת, ועוד כמה 'הלכות בני ברק'].
כך שפסול כל כך מצוי שכל מקורו הוא בסברת המהרש"ק ואיש לא הזהיר על כך לפניו - איננו פסול!
כפי שלא תמצא באמריקה כתיבה ספרותית ענפה על מעלת הדמוקרטיה, כי זה פשוט 'לא נושא' שם כי זה פשוט לכולם - כך, להבדיל, לא תמצא 'מקור ברור' להתיר בעמוד עקום [וכן בשדות קוצים, וכו'] כי זה היה דבר פשוט לכולם, ומדוע צריך לכתוב זאת, כפי שאיש לא אמור למצוא לנכון לכתוב שמותר לעשות מחיצה שקופה, כי זה דבר שפשוט לכולם, גם אם בעוד אלף שנה מישהו ימציא סברא שמחיצה שאינה ניכרת ממרחק חמישים אמות איננה מחיצה ולכן אין מקור ברור להתיר מחיצה שקופה.
כך גישתי, אכן לא הגישה הבני ברקית.
כשלמדו בכולל שלי עירובין - הבאתי זמורה של גפן, בערך באורך עשר אמות, וביקשתי מהאברכים למתוח אותה ולדמיין אותה מונחת מעל קנה דק הנעוץ בקרקע
זו היתה פשוט בדיחה.
אגב, הרב מושקוביץ אמר לי שכוונת הקה"י היתה כשעמוד אחד עקום לחוץ למבוי, והשני עקום לפנים המבוי.