הויכוח בין רבני ב"ב על הפתרון החדש שהמציאו כדי להעביר עגלות ברחוב ז'בוטינסקי.

עפר ואפר

משתמש ותיק
צריך להביא את המכתב של ר' משה שאול. ואת העלון של ר"ע פריד.

בעלון הזה הם מביאים בשם ר' עמרם פריד שהרמב"ן שהביא הביאוה"ל שבכביש העובר בין עיר לעיר א"צ ס"ר, הוא "יחידאה". טענה זו כפי שהיא מנוסחת קשה להבין, אבל במ"ב דרשו מביאים שברא"ש כתוב שאף בכה"ג בעינן ס"ר. (ושמעתי שיש טוענים שאפי' להרמב"ן י"ל שכל גוש דן הוא עיר אחת)
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
עלון הרע"פ (אולי זה חשוב או לא, אבל עכ"פ אציין - הוא התייחס למנהג שנהגו אנשים לתפוס גוי ברחוב ולבקש ממנו להעביר העגלה, לא לאופן המאורגן שעושים עכשיו וממילא לא התייחס לפולמוס דעכשיו. ו"תיקוני עירובין" טעו בזה)

עלון הרע''פ.jpg
 

אור זורח

משתמש ותיק
מדוע לא משתמשים בב' גוים שיעבירו ביחד
אמנם כתב שם בתיקוני עירובין שעל כמה רעיונות שהועלו כבר של מלאכה דרבנן על ידי הגוי לא כולם יקפידו על זה
אך על ב' גויים זה דבר שנראה לכאורה שכן יקפידו בו כולם
 

אור זורח

משתמש ותיק
שוב חשבתי שהדבר ייראה מצחיק שב' גויים מעבירים עגלה ויהא חוכא ואטלולא מאנשים שרחוקים מקדושת שבת והדבר לא יחזיק מעמד
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
זה מה שכתבתי בספרי בסי' שמה.

רה''ר שלא עוברים בה ס' ריבוא האם הויא רה''ר- הב''י והביאור הלכה בסעיף ז, הביאו בזה מחלוקת, ויש להעיר דהרבה מאוד ראשונים ס''ל דבעי' ס' ריבוא, דהמרדכי בעירובין סי' תקט, הביאו הדרכ''מ בסי' שסד, הביא מחלוקת בין ר''י למהר''ם מרוטנבורג אי בעי דלתות בזה''ז דאין לנו רה''ר, ע''כ, א''כ מבואר דסבירא להו דבעי ס' ריבוא, וכן ס''ל להגהות מימון שהביא הדרכ''מ שם, וכל ס''ל לכל בו שהביא הדרכ''מ בסי' שכה אות ח, דהא טעמא דאין לנו רה''ר הוא מחמת דבעי ס' ריבוא, והב''י בסי' שכה,ב, הביא מהגהות מימון דהאור זרוע נמי סבר דבעי ס' ריבוא, ע''כ, ומדברי הטור בסי' שג,יח, מבואר דאף בעל התרומה סבר דבעי ס' ריבוא, ע''כ, ושבולי הלקט בשבולת קו, הסכים עם דברי בעל התרומה בזה, וכן שם בשבולת קטו, הביא להלכה את דברי התרומה דבעי ס' ריבוא, וא''כ ס''ל נמי דבעי ס' ריבוא, וכן הביאו תוס' בעירובין ו. ד''ה כיצד, מהלכות גדולות שהיה לפניהם, דבעי' ס' ריבוא, וכ''כ בתשובות הגאונים שערי תשובה סי' רט, דבעי ס' ריבוא, וכן הביא האשכול בהל' ציצית ד''ה תנן (עח.), מגאון, וציינו דכן דעת רב שר שלום בתשובות הגאונים חמדה גנוזה סי' ע, ע''כ, וכ''כ המנהיג בהל' שבת הצריכות סי' קלח, דבעי ס' ריבוא, וכ''כ הריטב''א בשבת ו. ד''ה ואיזהו. אמנם דין זה דבעי ס' ריבוא הוא תימה גדול, וכבר הקשה על זה הביאור הלכה כמה קושיות, ויש להוסיף להקשות דא''כ גם בזמן האמוראים לא היה שכיח כל כך רה''ר וא''כ כיצד אזלא משמעות הש''ס בכל דוכתא שדרך כל מבוי להיות פתוח לרה''ר בלא להזכיר דין זה, ועוד א''כ דבעי' ס' ריבוא דומיא דמשכן נימא נמי דבעי' ששים ריבוא זכרים ומגיל עשרים דומיא דמשכן, וכעין זה הקשה הריטב''א בשבת ו. ד''ה ואיזהו, וכתב דדין הוא שנחשב במדבר רק את אלו הראויים למנים הפקודים, ע''כ, ולפי דבריו צ''ל דבמדבר שהיה חילוק בהכי אנו מחשבים רק את הזכרים מבן כ', אבל כעת שאין חילוק בהכי אנו נותנים כנגדם אפי' נשים וטף, ועוד איכא למידק דמהיכא נפיק לן ששים ריבוא דנהי דבמשכן במדבר היו ששים ריבוא אבל ברה''ר במדבר לא היו עוברים ששים ריבוא בכל יום שהרי היו חונים לד' רוחות המשכן ובכל צד היו עוברים רק רבע לכל היותר, ובשלמא לפי מה שהביא הב''י בשם רש''י בריש עירובין, דלא בעי' שיבקעו ברה''ר, אלא בעי' שיהיו בעיר ס' ריבוא דומיא דדגלי מדבר, שפיר, אבל לפי השיטה שהזכיר השו''ע בסעיף ז, שצריך שיבקעו ברה''ר ממש ס' ריבוא קשה, וצ''ל דבמדבר היה רה''ר אחד שסובב ומקיף לד' רוחות המשכן, וגם צ''ל דאין צריך שיעברו ס' ריבוא במקום אחד ברה''ר אלא אף אם יש מקצת שעוברים במקצתו ועוד מקצת אחרים שעוברים בחלק אחר מרה''ר אפ''ה חשיב רה''ר, ולפי זה מה שנקרא בזמנינו דרך ז'בוטינסקי העובר באזור גוש דן בארץ ישראל, הוא רה''ר גמור דבכולו ודאי עוברים ס' ריבוא בכל יום, כיון דהוא ארוך מאוד, אמנם אכתי קשה דאטו בכל יום עברו כל הס' ריבוא באותו רה''ר, הרי ודאי היו הרבה שלא היו אלא בסביבת ביתם, ולכך נראה דאין צריך שיעברו בכל יום אלא שיהא לאותו רה''ר שייכות אליהם ועוברים בו לפעמים, וא''כ קשה על השו''ע בסעיף ז, שכתב בשיטת הסוברים שצריך ס' ריבוא, שצריך שיעברו בכל יום, ובאמת בלאו הכי קשה על דברי השו''ע דבעי בכל יום, דדבר זה לא הוזכר בכל הראשונים כמו שכתב המשנ''ב שם, והוזכר רק בדברי המנהיג הנ''ל, והביאור הלכה בסופו, הביא את לשון כמה ראשונים, ומבואר מהם דאין צריך שיעברו בכל יום, ויש להוסיף דהנימוק''י בסוף הל' ציצית ד''ה זוכה, הביא מהריטב''א שס''ל נמי דבעי' ס' ריבוא, אבל אין צריך שיעברו בו בכל יום אלא שיעברו בו לפעמים, ע''כ, וזה מתאים לפירוש רש''י הנ''ל וזה דלא כהשו''ע, ודבר זה אם יש רחובותינו הוו רה''ר הוא תלוי גם במחלוקת אם בעי' שיהא רה''ר מכוון משער העיר כנגד שער העיר השני, ועי' במה שכתבתי בזה לעיל בסמוך, ומ''מ אין ראוי לסמוך גבי איסור סקילה (הוא איסור סקילה כיון דלרוב הדעות לא מהני מידי צורות הפתח לרה''ר מלבד לרמב''ם דס''ל דמהני שיהא רק איסור דרבנן, כמש''כ הביאור הלכה בסי' שסד,ב ד''ה ואחר), על העירוב שעושים ע''י צורות הפתח, דברה''ר לא מהני אלא דלתות כדאיתא בסי' שסד,ב, ואין ראוי לסמוך ע''ז ברחובות מפולשים ואפי' ברחובותינו הצרים ביותר כיון שיש בהם ט''ז אמה. ולפי זה טוב גם שלא לסמוך על העירובי חצירות שעושים על כל העיר יחד, דכיון דאפשר דרחובותינו חשובים כרה''ר לשיטות דלא בעו ס' ריבוא, ואף לשיטות דבעו ס' ריבוא וס''ל דלא נחשבים כרה''ר מ''מ אפשר דחשובים כמבוי, כיון דצורות הפתח לא מהניא לעשות הכל כחצר אחת גדולה לדעת הרמב''ם שהזכיר השו''ע בסי' שסב,י, דבעי עומד מרובה על הפרוץ, ועוד דיש הסוברים דבעי נמי היכר ציר, כמש''כ הטור בסוף סי' שסב, וא''כ כיון דכל בית חשוב כחצר בפני עצמה, צריך לעשות כל בנין עירובי חצירות ולהניחו בבית שבחצר דהיינו באחד הבתים שבבנין, דהא לא מהני לערב כל העיר יחד אלא כשאין בעיר רה''ר, כמש''כ הב''י בריש סי' שצב, ואם יש גוי או ישראל משומד שמחלל שבת בפרהסיא שגר בעיר או בבנין, לא מהני מידי ואסור להוציא מהבית לבנין כלים ששבתו בבית עד שישכרו ממנו, כדאיתא בטוש''ע בסי' שפב,א. ולפי האמור לעיל המטלטל בכביש של דרך ז'בוטינסקי הסמוך לבני ברק, יש לחשוש לו דחייב חטאת, ועי' במה שאכתוב עוד גבי דין הרחובות שלנו, בסי' שסד, גבי גדר רה''ר ומבוי. המטלטל ברה''ר עגלת תינוק עם תינוק, אינו אלא איסור דרבנן כיון דמדאורייתא בטלה העגלה לתינוק כדאיתא בשבת צג: במתני', ועל התינוק נמי אין איסור דאורייתא דאדם חי נושא את עצמו, כדאיתא בשבת צד.. העושים בפתח הסמוך לרה''ר צורת הפתח אפשר דצריכים לקבוע בו מזוזה כדין שערי בתים, כמבואר ביו''ד רפו,א, אמנם אפשר דחיוב מזוזה היינו דוקא בצורת הפתח שנעשתה לשם הפתח ולא לשם דין תורה גרידא.

הצג קובץ מצורף ספר אור חדש.pdf
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
אור זורח אמר:
מדוע לא משתמשים בב' גוים שיעבירו ביחד
אמנם כתב שם בתיקוני עירובין שעל כמה רעיונות שהועלו כבר של מלאכה דרבנן על ידי הגוי לא כולם יקפידו על זה
אך על ב' גויים זה דבר שנראה לכאורה שכן יקפידו בו כולם
י"ל דסגי שאומר לשני גויים להעביר יחד, ואח"כ אם אחד מהם מעביר אינו עושה זאת עפ"י ציוויו, וכמו באומר לו לילך והוא נוסע.
 

לעצמו נברא

משתמש ותיק
האם ידוע על גברא רבה שהתיר לטלטל בז'בוטינסקי?
ומי עומד מאחורי העירוב על המדרכות והאם יש צד לסמוך ע"ז?
ועל מה סמכו כל החסידים שמטלטלים שם בשופי?
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
אין עירוב. לרב לנדא אין שם עירוב, מהיכן יש שם עירוב?
עירוב של רבנות ת"א? מישהו כאן השתגע?
 

לעצמו נברא

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
כלפי ליא אמר:
לעצמו נברא אמר:
ועל מה סמכו כל החסידים שמטלטלים שם בשופי?
אמיתי?
אין שם עירוב בכלל!!!

כמדומני שהוא התכוון למדרכות


עוברים את הכביש .
גם על הכביש יש עירוב שהקים רבה הזקן של קריית הרצוג לאלה שמטלטלים.
וכל החפץ יכול לראות בעיניו את המוני האנשים שעוברים את הכביש! מדי שבת.
 
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
לעצמו נברא אמר:
וחסידים יראים ושלמים סומכים ע"ז.
או לה"ר או הוצש"ר,
וגם א"כ יש לדונם לכף זכות שאינם מכירים ההלכה כ"כ כיון שרגילים לסמוך על עירוב רגיל ובטוחים שגם זה מועיל,
וה' הטוב יכפר בעד,
(עכ"פ אני מעולם לא ראיתי חרדי מטלטל שם לא ליטאי ולא חסידי).
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
לא יאומן מה שאומרים כאן
יהודים עם שטריימלך מחללי שבת בפרהסיא, יינם יין נסך, שחיטתם נבלה
מה קרה לנו?
 

לעצמו נברא

משתמש ותיק
כלפי ליא אמר:
אין עירוב. לרב לנדא אין שם עירוב, מהיכן יש שם עירוב?
עירוב של רבנות ת"א? מישהו כאן השתגע?


על המדרכה כל אחד יכול לראות בעניו שיש עירוב לאורך כל הרחוב.וזכורני שהעירוב הוא של הר לנדא(לא בטוח)
את הכביש עירב הרב שינפלד הרב דקריית הרצוג.
 
 

לעצמו נברא

משתמש ותיק
אברהם העברי אמר:
לעצמו נברא אמר:
וחסידים יראים ושלמים סומכים ע"ז.
או לה"ר או הוצש"ר,
וגם א"כ יש לדונם לכף זכות שאינם מכירים ההלכה כ"כ כיון שרגילים לסמוך על עירוב רגיל ובטוחים שגם זה מועיל,
וה' הטוב יכפר בעד,
(עכ"פ אני מעולם לא ראיתי חרדי מטלטל שם לא ליטאי ולא חסידי
כנראה אתה לא גר שם.תשאל כ"א שגר בפרדס כץ
חסידי גור לדוגמא מטלטלים שם כולם.
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
לעצמו נברא אמר:
כלפי ליא אמר:
אין עירוב. לרב לנדא אין שם עירוב, מהיכן יש שם עירוב?
עירוב של רבנות ת"א? מישהו כאן השתגע?


על המדרכה כל אחד יכול לראות בעניו שיש עירוב לאורך כל הרחוב.וזכורני שהעירוב הוא של הר לנדא(לא בטוח)
את הכביש עירב הרב שינפלד הרב דקריית הרצוג.
כבר מזמן הובהר שלא מדובר על המדרכות אלא על הכביש
הרב שינפלד עירב? היכן בדיוק? על חשבון מי? מי עוקב אחרי זה?
קיצור, מקלו יגיד לו בחילולי שבת בספק גדול שדאורייתא. ולענין מחלל שבת בפרהסיא, זה לא הרבה משנה אם זה דאורייתא או דרבנן.
לא יאומן מה שאומרים כאן. זה פשוט מדהים ומחריד.
 
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
לעצמו נברא אמר:
כנראה אתה לא גר שם.תשאל כ"א שגר בפרדס כץ
חסידי גור לדוגמא מטלטלים שם כולם.
גרתי באזור (ע"י ר"ע פינת ז'בוטינסקי - להבדיל בין הטמא לטהור) עד לפני כמה שנים ועד היום הורי גרים שם,
תמיד ידעתי שטורחים והולכים עד הגשר אף שמכפיל את הדרך,
אבל באמת יכול להיות שלא שמתי לב - אני משתדל לא להסתכל שם יותר מדי (ובר מן דיין אני עצמי פחות יצא לי ללכת זאת בשבת (זכורות לי כעת םעמיים) ואני מדבר בעיקר מידיעה על קרובי משפחתי וידידי שגרים בפרדס כ"ץ - חלקם חסידיים והם תמיד מתלוננים על הדרך הכפולה).
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
כלפי ליא אמר:
לא יאומן מה שאומרים כאן
יהודים עם שטריימלך מחללי שבת בפרהסיא, יינם יין נסך, שחיטתם נבלה
מה קרה לנו?
איפה אתה חי?
צא לז'בטוניסקי בשבת, ופעם היתה הפגנה נגד חילול שבת של הרכבת, ובאו חסידים צדיקים להביא שתיה למפגינים...
מה לעשות זה כלול במלחמת המתנגדים בזמנו, הם ראו את העתידות.
כמובן שלא מדובר בחסידים המשתייכים לחסידויות תופסי תורה.
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
כלפי ליא אמר:
לא יאומן מה שאומרים כאן
יהודים עם שטריימלך מחללי שבת בפרהסיא, יינם יין נסך, שחיטתם נבלה
מה קרה לנו?
איפה אתה חי?
צא לז'בטוניסקי בשבת, ופעם היתה הפגנה נגד חילול שבת של הרכבת, ובאו חסידים צדיקים להביא שתיה למפגינים...
מה לעשות זה כלול במלחמת המתנגדים בזמנו, הם ראו את העתידות.
כמובן שלא מדובר בחסידים המשתייכים לחסידויות תופסי תורה.
אכן ע"ז גם אני יכול להעיד
יש לי חבר חסיד ולמדנו פעם עירובין
וכשיצא לנו לדבר על הבעיה שיש ברחוב ז'בוטינסקי ובכביש גהה הוא נזכר שהלך בזמנו עם סידורו ופשוט בכה בכי תמרורים ע"ז (סוף דבר היה שקיבל ע"ע כתשובת המשקל שלא לטלטל יותר כלל).
זה נובע מחוסר ידיעה ומכך שהחסידים יודעים שהליטאים תמיד מחמירים בעירוב ע"כ גם במקומות כאלו הם בטוחים שזה כמו כל עירוב שליטאים לא מטלטלים (סיפרתי כאן בעבר מה שקרה לי לפני כמה שנים שהלכתי בכביש גהה וראיתי חסיד וטליתו על כתפו אבי שיחי' העיר לו שאין כאן עירוב ואסור לטלטל והוא ענה בהיסח הדעת "חסידים נהגו לטלטל"....).
 

לעצמו נברא

משתמש ותיק
אברהם העברי אמר:
לעצמו נברא אמר:
כנראה אתה לא גר שם.תשאל כ"א שגר בפרדס כץ
חסידי גור לדוגמא מטלטלים שם כולם.
גרתי באזור (ע"י ר"ע פינת ז'בוטינסקי - להבדיל בין הטמא לטהור) עד לפני כמה שנים ועד היום הורי גרים שם,
תמיד ידעתי שטורחים והולכים עד הגשר אף שמכפיל את הדרך,
אבל באמת יכול להיות שלא שמתי לב - אני משתדל לא להסתכל שם יותר מדי (ובר מן דיין אני עצמי פחות יצא לי ללכת זאת בשבת (זכורות לי כעת םעמיים) ואני מדבר בעיקר מידיעה על קרובי משפחתי וידידי שגרים בפרדס כ"ץ - חלקם חסידיים והם תמיד מתלוננים על הדרך הכפולה).


כל שכני החסידים המשתייכים לשלוש חסידויות שונות מטלטלים שם.
ישנו רב חסידי בשם הרב שטיין מקריית הרצוג שמתיר לטלטל.
 
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
לעצמו נברא אמר:
אברהם העברי אמר:
לעצמו נברא אמר:
כנראה אתה לא גר שם.תשאל כ"א שגר בפרדס כץ
חסידי גור לדוגמא מטלטלים שם כולם.
גרתי באזור (ע"י ר"ע פינת ז'בוטינסקי - להבדיל בין הטמא לטהור) עד לפני כמה שנים ועד היום הורי גרים שם,
תמיד ידעתי שטורחים והולכים עד הגשר אף שמכפיל את הדרך,
אבל באמת יכול להיות שלא שמתי לב - אני משתדל לא להסתכל שם יותר מדי (ובר מן דיין אני עצמי פחות יצא לי ללכת זאת בשבת (זכורות לי כעת םעמיים) ואני מדבר בעיקר מידיעה על קרובי משפחתי וידידי שגרים בפרדס כ"ץ - חלקם חסידיים והם תמיד מתלוננים על הדרך הכפולה).


כל שכני החסידים המשתייכים לשלוש חסידויות שונות מטלטלים שם.
ישנו רב חסידי בשם הרב שטיין מקריית הרצוג שמתיר לטלטל.
 

א"כ חוזרני בי
 

לעצמו נברא

משתמש ותיק
כל העירוב העירוני של בני ברק מבוסס על העירוב שעובר באמצע המדרכה בזבוטינסקי, וכל המקומות הסמוכים לז'בוטינסקי ואין בהם עירוב שכונתי הרי הם כמי שאין בהם עירוב!
וביותר יש לתמוה אחר שמונה רב ליטאי מחוגי חזו"א לרבנות העיר והכל נשאר אותו דבר.
מצ"ב תיקוני עירובין המרחיב בנושא, ומציין היכן אין עירוב שכונתי.
 

קבצים מצורפים

  • תיקוני עירובין גליון 31 - טילטול ברחוב ז'בוטינסקי.pdf
    393.9 KB · צפיות: 28

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
לעצמו נברא אמר:
אברהם העברי אמר:
לעצמו נברא אמר:
כנראה אתה לא גר שם.תשאל כ"א שגר בפרדס כץ
חסידי גור לדוגמא מטלטלים שם כולם.
גרתי באזור (ע"י ר"ע פינת ז'בוטינסקי - להבדיל בין הטמא לטהור) עד לפני כמה שנים ועד היום הורי גרים שם,
תמיד ידעתי שטורחים והולכים עד הגשר אף שמכפיל את הדרך,
אבל באמת יכול להיות שלא שמתי לב - אני משתדל לא להסתכל שם יותר מדי (ובר מן דיין אני עצמי פחות יצא לי ללכת זאת בשבת (זכורות לי כעת םעמיים) ואני מדבר בעיקר מידיעה על קרובי משפחתי וידידי שגרים בפרדס כ"ץ - חלקם חסידיים והם תמיד מתלוננים על הדרך הכפולה).


כל שכני החסידים המשתייכים לשלוש חסידויות שונות מטלטלים שם.
ישנו רב חסידי בשם הרב שטיין מקריית הרצוג שמתיר לטלטל.


לא שייך להתיר. פשוט לא שייך. מי שלמד יודע שפשוט לא שייך להתיר כלל. לפחות מחמת חשש סקילה.
 
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
פותח הנושא
אני מוחה בתוקף על בזיון החסידים, יש הרבה חסידים (איך אמרת - 'תופסי תורה', אהבתי) שלא מטלטלים שם כי הם למדו הלוכה ברצינעס.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
לעצמו נברא אמר:
תיקוני עירובין גליון 31 - טילטול ברחוב ז'בוטינסקי.pdfכל העירוב העירוני של בני ברק מבוסס על העירוב שעובר באמצע המדרכה בזבוטינסקי, וכל המקומות הסמוכים לז'בוטינסקי ואין בהם עירוב שכונתי בחשש רה"ר דאורייתא!!!
וביותר יש לתמוה אחר שמונה רב ליטאי מחוגי חזו"א לרבנות העיר והכל נשאר אותו דבר.
מצ"ב תיקוני עירובין המרחיב בנושא, ומציין היכן אין עירוב שכונתי.
תבדיל בין מקום שעוברים בו ס' ריבוא למקום שלא עוברים בו. ועוד שבבני ברק אין ס' ריבוא.
 
 

לעצמו נברא

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
לעצמו נברא אמר:
תיקוני עירובין גליון 31 - טילטול ברחוב ז'בוטינסקי.pdfכל העירוב העירוני של בני ברק מבוסס על העירוב שעובר באמצע המדרכה בזבוטינסקי, וכל המקומות הסמוכים לז'בוטינסקי ואין בהם עירוב שכונתי בחשש רה"ר דאורייתא!!!
וביותר יש לתמוה אחר שמונה רב ליטאי מחוגי חזו"א לרבנות העיר והכל נשאר אותו דבר.
מצ"ב תיקוני עירובין המרחיב בנושא, ומציין היכן אין עירוב שכונתי.
תבדיל בין מקום שעוברים בו ס' ריבוא למקום שלא עוברים בו. ועוד שבבני ברק אין ס' ריבוא.
אכן 
אבל עירוב אין שם בגלל שהעירוב העירוני נבנה על המדרכה.
 
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
אין שם עירוב, ואין שום מציאות שהרב שטיין מתיר. הוא מתיר אולי מקומות שיש עירוב, כלומר על המדרכות או על הגשר. אבל אין שום סיכוי שהוא מתיר לטלטל בחציית הכביש במעברי חצייה. פשוט לטלטל ברה"ר בלי עירוב, חד וחלק.
 
חלק עליון תַחתִית