זה מה שכתבתי בספרי בסי' שמה.
רה''ר שלא עוברים בה ס' ריבוא האם הויא רה''ר- הב''י והביאור הלכה בסעיף ז, הביאו בזה מחלוקת, ויש להעיר דהרבה מאוד ראשונים ס''ל דבעי' ס' ריבוא, דהמרדכי בעירובין סי' תקט, הביאו הדרכ''מ בסי' שסד, הביא מחלוקת בין ר''י למהר''ם מרוטנבורג אי בעי דלתות בזה''ז דאין לנו רה''ר, ע''כ, א''כ מבואר דסבירא להו דבעי ס' ריבוא, וכן ס''ל להגהות מימון שהביא הדרכ''מ שם, וכל ס''ל לכל בו שהביא הדרכ''מ בסי' שכה אות ח, דהא טעמא דאין לנו רה''ר הוא מחמת דבעי ס' ריבוא, והב''י בסי' שכה,ב, הביא מהגהות מימון דהאור זרוע נמי סבר דבעי ס' ריבוא, ע''כ, ומדברי הטור בסי' שג,יח, מבואר דאף בעל התרומה סבר דבעי ס' ריבוא, ע''כ, ושבולי הלקט בשבולת קו, הסכים עם דברי בעל התרומה בזה, וכן שם בשבולת קטו, הביא להלכה את דברי התרומה דבעי ס' ריבוא, וא''כ ס''ל נמי דבעי ס' ריבוא, וכן הביאו תוס' בעירובין ו. ד''ה כיצד, מהלכות גדולות שהיה לפניהם, דבעי' ס' ריבוא, וכ''כ בתשובות הגאונים שערי תשובה סי' רט, דבעי ס' ריבוא, וכן הביא האשכול בהל' ציצית ד''ה תנן (עח.), מגאון, וציינו דכן דעת רב שר שלום בתשובות הגאונים חמדה גנוזה סי' ע, ע''כ, וכ''כ המנהיג בהל' שבת הצריכות סי' קלח, דבעי ס' ריבוא, וכ''כ הריטב''א בשבת ו. ד''ה ואיזהו. אמנם דין זה דבעי ס' ריבוא הוא תימה גדול, וכבר הקשה על זה הביאור הלכה כמה קושיות, ויש להוסיף להקשות דא''כ גם בזמן האמוראים לא היה שכיח כל כך רה''ר וא''כ כיצד אזלא משמעות הש''ס בכל דוכתא שדרך כל מבוי להיות פתוח לרה''ר בלא להזכיר דין זה, ועוד א''כ דבעי' ס' ריבוא דומיא דמשכן נימא נמי דבעי' ששים ריבוא זכרים ומגיל עשרים דומיא דמשכן, וכעין זה הקשה הריטב''א בשבת ו. ד''ה ואיזהו, וכתב דדין הוא שנחשב במדבר רק את אלו הראויים למנים הפקודים, ע''כ, ולפי דבריו צ''ל דבמדבר שהיה חילוק בהכי אנו מחשבים רק את הזכרים מבן כ', אבל כעת שאין חילוק בהכי אנו נותנים כנגדם אפי' נשים וטף, ועוד איכא למידק דמהיכא נפיק לן ששים ריבוא דנהי דבמשכן במדבר היו ששים ריבוא אבל ברה''ר במדבר לא היו עוברים ששים ריבוא בכל יום שהרי היו חונים לד' רוחות המשכן ובכל צד היו עוברים רק רבע לכל היותר, ובשלמא לפי מה שהביא הב''י בשם רש''י בריש עירובין, דלא בעי' שיבקעו ברה''ר, אלא בעי' שיהיו בעיר ס' ריבוא דומיא דדגלי מדבר, שפיר, אבל לפי השיטה שהזכיר השו''ע בסעיף ז, שצריך שיבקעו ברה''ר ממש ס' ריבוא קשה, וצ''ל דבמדבר היה רה''ר אחד שסובב ומקיף לד' רוחות המשכן, וגם צ''ל דאין צריך שיעברו ס' ריבוא במקום אחד ברה''ר אלא אף אם יש מקצת שעוברים במקצתו ועוד מקצת אחרים שעוברים בחלק אחר מרה''ר אפ''ה חשיב רה''ר, ו
לפי זה מה שנקרא בזמנינו דרך ז'בוטינסקי העובר באזור גוש דן בארץ ישראל, הוא רה''ר גמור דבכולו ודאי עוברים ס' ריבוא בכל יום, כיון דהוא ארוך מאוד, אמנם אכתי קשה דאטו בכל יום עברו כל הס' ריבוא באותו רה''ר, הרי ודאי היו הרבה שלא היו אלא בסביבת ביתם, ולכך נראה דאין צריך שיעברו בכל יום אלא שיהא לאותו רה''ר שייכות אליהם ועוברים בו לפעמים, וא''כ קשה על השו''ע בסעיף ז, שכתב בשיטת הסוברים שצריך ס' ריבוא, שצריך שיעברו בכל יום, ובאמת בלאו הכי קשה על דברי השו''ע דבעי בכל יום, דדבר זה לא הוזכר בכל הראשונים כמו שכתב המשנ''ב שם, והוזכר רק בדברי המנהיג הנ''ל, והביאור הלכה בסופו, הביא את לשון כמה ראשונים, ומבואר מהם דאין צריך שיעברו בכל יום, ויש להוסיף דהנימוק''י בסוף הל' ציצית ד''ה זוכה, הביא מהריטב''א שס''ל נמי דבעי' ס' ריבוא, אבל אין צריך שיעברו בו בכל יום אלא שיעברו בו לפעמים, ע''כ, וזה מתאים לפירוש רש''י הנ''ל וזה דלא כהשו''ע, ודבר זה אם יש רחובותינו הוו רה''ר הוא תלוי גם במחלוקת אם בעי' שיהא רה''ר מכוון משער העיר כנגד שער העיר השני, ועי' במה שכתבתי בזה לעיל בסמוך, ומ''מ אין ראוי לסמוך גבי איסור סקילה (הוא איסור סקילה כיון דלרוב הדעות לא מהני מידי צורות הפתח לרה''ר מלבד לרמב''ם דס''ל דמהני שיהא רק איסור דרבנן, כמש''כ הביאור הלכה בסי' שסד,ב ד''ה ואחר), על העירוב שעושים ע''י צורות הפתח, דברה''ר לא מהני אלא דלתות כדאיתא בסי' שסד,ב, ואין ראוי לסמוך ע''ז ברחובות מפולשים ואפי' ברחובותינו הצרים ביותר כיון שיש בהם ט''ז אמה. ולפי זה טוב גם שלא לסמוך על העירובי חצירות שעושים על כל העיר יחד, דכיון דאפשר דרחובותינו חשובים כרה''ר לשיטות דלא בעו ס' ריבוא, ואף לשיטות דבעו ס' ריבוא וס''ל דלא נחשבים כרה''ר מ''מ אפשר דחשובים כמבוי, כיון דצורות הפתח לא מהניא לעשות הכל כחצר אחת גדולה לדעת הרמב''ם שהזכיר השו''ע בסי' שסב,י, דבעי עומד מרובה על הפרוץ, ועוד דיש הסוברים דבעי נמי היכר ציר, כמש''כ הטור בסוף סי' שסב, וא''כ כיון דכל בית חשוב כחצר בפני עצמה, צריך לעשות כל בנין עירובי חצירות ולהניחו בבית שבחצר דהיינו באחד הבתים שבבנין, דהא לא מהני לערב כל העיר יחד אלא כשאין בעיר רה''ר, כמש''כ הב''י בריש סי' שצב, ואם יש גוי או ישראל משומד שמחלל שבת בפרהסיא שגר בעיר או בבנין, לא מהני מידי ואסור להוציא מהבית לבנין כלים ששבתו בבית עד שישכרו ממנו, כדאיתא בטוש''ע בסי' שפב,א. ולפי האמור לעיל המטלטל בכביש של דרך ז'בוטינסקי הסמוך לבני ברק, יש לחשוש לו דחייב חטאת, ועי' במה שאכתוב עוד גבי דין הרחובות שלנו, בסי' שסד, גבי גדר רה''ר ומבוי. המטלטל ברה''ר עגלת תינוק עם תינוק, אינו אלא איסור דרבנן כיון דמדאורייתא בטלה העגלה לתינוק כדאיתא בשבת צג: במתני', ועל התינוק נמי אין איסור דאורייתא דאדם חי נושא את עצמו, כדאיתא בשבת צד.. העושים בפתח הסמוך לרה''ר צורת הפתח אפשר דצריכים לקבוע בו מזוזה כדין שערי בתים, כמבואר ביו''ד רפו,א, אמנם אפשר דחיוב מזוזה היינו דוקא בצורת הפתח שנעשתה לשם הפתח ולא לשם דין תורה גרידא.
הצג קובץ מצורף ספר אור חדש.pdf