עירוב שכונתי

כותר

משתמש ותיק
ראיתי בספר הליכות אבן ישראל שבת ח"ב,
שיצא לאחרונה,
מהרב ישראל יעקב פישר זצ"ל ובניו עברו על כל הספר.

מובא שם שהוא התנגד לעירוב שכונתי, ויש מגדולי הפוסקים שתמכו בעירוב השכונתי.
וצ"ב מה יענו על טענותיו.

העתקתי את תמצית דבריו שם.
מובא שם מה שכתב באריכות שו"ת אבן ישראל חלק ח' סימן לז.
"עירוב שכונתי אינו מועיל רק בשכונה שכל תושבי השכונה,
הם ונשיהם וכל בני הבית אינם מטלטלים מחוץ לגבול העירוב השכונתי.
ולכן כיון שעל פי רוב אף אלו שרוצים להדר לעצמם לא לסמוך על עירוב העיר,
מ"מ נשותיהם כו מטלטלים בכל העיר.. והרי הם מכשילים את נשיהם באיסור טלטול בשבת,
ותקנתם קלקלתם".
ועוד "אם יש תושבים בשכונה ואפילו רק אחד שאינו רוצה להדר לסמוך רק על העירוב הפנימי
וסומך על העירוב הכללי, אין לעירוב הפנימי שם עירוב".

"יסוד עירוב חצירות הוא מפני שאנו רואים כל המשתתפים כאילו הם דרים באותו מקום ואין כאן
אלא דירה אחת לכולם.
ולכן בעינן שהעירוב יהיה מונח במקום שהרוצים להשתתף בהעירוב להיות מותרים ע"י העירוב
יהיה להם היתר טלטול מן המקום שמונח בו העירוב אל בתי דירתם".

והביא מקורות לכך מעירובין עה. מתניתין:
"שתי חצירות זו לפנים מזו וכו' נתנו עירובן במקום אחד ושכח אחד בין מן הפנימית בין מן החיצונה ולא עירב שתיהן אסורות".
ובגמ':
"מאי מקום אחד ? אמר רב יהודה אמר רב, חיצונה". דלא מצי פנימית למיחד דשא ולאיסתלוקי מחיצונה,
דהא ליתא לערובי גבה באותו עירוב המתירן בחצרן היינו הפנימית הוליכוהו בחיצונה, עיי"ש.

וכן שם בע"ב ברש"י לאפוקי בית שבחצר אחרת, וכן הביא ראיה מע"ו. ]

וכיון שהבעל משתתף בעירוב השכונתי, והאשה זוכה בעירוב הכללי של העיר הוה בגדר חולק עירובו (דף מט.)

ובהערה שם הוסיפו,
שאפילו אם יזכו לכל תושבי העיר, אין בזה שום זיכוי ותועלת למי שאינו מאנשי השכונה.
ובודאי למי שבשכונה ואינו רוצה להדר אין בזה זכות, שמגבילו לטלטל רק בשכונה.


  
 

כותר

משתמש ותיק
פותח הנושא
אבן ישראל 1.PNG
אבן ישראל 2.PNG
התשובה בשו"ת אבן ישראל חלק ח' סימן לז
 

כותר

משתמש ותיק
פותח הנושא
הגריש עדות הרב נחום איזנשטיין.PNG
דעת הגרי"ש שעודד לעשות עירוב שכונתי.
וכן כתב באורחות שבת, וכן מביאים בשם הגר"נ קרליץ.
 

שניאור

משתמש ותיק
להערה בעלמא [אין אני ראוי אפילו לכתוב זאת על תלמיד חכם בסדר גודל כזה אבל תורה היא וללמוד אני צריך]: לדבריו איך העירוב של העדה"ח מועיל הא יש גם עירוב כללי של הרבנות?
 

כותר

משתמש ותיק
פותח הנושא
שניאור אמר:
להערה בעלמא [אין אני ראוי אפילו לכתוב זאת על תלמיד חכם בסדר גודל כזה אבל תורה היא וללמוד אני צריך]: לדבריו איך העירוב של העדה"ח מועיל הא יש גם עירוב כללי של הרבנות?
כי כל אחד יכול לזכות בשניהם, כיון ששניהם נמצאים במקום המותר לו.
 
 

שניאור

משתמש ותיק
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
שניאור אמר:
להערה בעלמא [אין אני ראוי אפילו לכתוב זאת על תלמיד חכם בסדר גודל כזה אבל תורה היא וללמוד אני צריך]: לדבריו איך העירוב של העדה"ח מועיל הא יש גם עירוב כללי של הרבנות?
כי כל אחד יכול לזכות בשניהם, כיון ששניהם נמצאים במקום המותר לו.
לא בדיוק הבנתי את ההבדל, הרי גם העירוב הכללי בירושלים מכניס הרבה יותר מהעירוב של העדה"ח, אא"כ כוונתו שאין שום חלק של העדה"ח שלא נמצא בעירוב הכללי.
גילוי נאות: לא למדתי דין עירוב חצרות יסודי אף פעם, ויתכן ששאלותיי הם ע"ה גמורה.
 
 

כותר

משתמש ותיק
פותח הנושא
הרב הלר חולק עירובו 1.PNG
הרב הלר חולק עירובו 2.PNG
כאן התייחס לבעיה של חולק את עירובו,
אבל לא דיבר על הבעיה של חולק עירובו בבעל ואשה.
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
שניאור אמר:
להערה בעלמא [אין אני ראוי אפילו לכתוב זאת על תלמיד חכם בסדר גודל כזה אבל תורה היא וללמוד אני צריך]: לדבריו איך העירוב של העדה"ח מועיל הא יש גם עירוב כללי של הרבנות?
כי כל אחד יכול לזכות בשניהם, כיון ששניהם נמצאים במקום המותר לו.
למיטב ידיעתי למשל האזור של גן סאקר בירושלים
מחוץ לעירוב של הבד"ץ אבל בתוך העירוב של המועצה
 
 

שניאור

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
שניאור אמר:
להערה בעלמא [אין אני ראוי אפילו לכתוב זאת על תלמיד חכם בסדר גודל כזה אבל תורה היא וללמוד אני צריך]: לדבריו איך העירוב של העדה"ח מועיל הא יש גם עירוב כללי של הרבנות?
כי כל אחד יכול לזכות בשניהם, כיון ששניהם נמצאים במקום המותר לו.
למיטב ידיעתי למשל האזור של גן סאקר בירושלים
מחוץ לעירוב של הבד"ץ אבל בתוך העירוב של המועצה
יש הרבה אזורים כאלו, למשל כמעט כל השכונות החילוניות.
 
 
חלק עליון תַחתִית