לסמוך על העירוב של הרבנות

שלומי טויסיג

משתמש ותיק
האם זה לכתחילה לסמוך על העירוב של הרבנות והאם זה תלוי בערים
ומה ההבדל בין זה לעירוב השכונתי
 
תלוי איפה, וצריך לברר אצל הבקיאים. בירושלים אפשר לנסות ולברר אצל הרב משה רוזנברג שליט"א, בשאר הארץ אצל הרב משה ברלין שליט"א, או במוקד העירוב של הרב משה אנגלרד שליט"א. אני לא יכול לפרסם מספרים של אנשים פרטיים, אולם את מספרו של מוקד העירוב ניתן לפרסם 054-8483320.
אני מצרף את מאמרו של הגאון הרב ישראל דזימיטרובסקי שליט"א 'בענין העירוב שנעשה לכביש רמות' שהתפרסם לאחרונה ב'תבונות ג', ובו הוא מתייחס בתחילת הדברים להבדלים בין העירוב של הרבנות העירוב של הבד"ץ והעירובים השכונתיים
מאמר הגאון הרב ישראל דזימיטרובסקי תבונות ג
 
בשבוע שעבר נסעתי ליד בית חולים פוריה בטבריה וראיתי את העירוב [או יותר נכון חוסר העירוב] שם
אני לא יודע אם שייך לאחד המושבים או שזה מחבר את ביה"ח לעיר [כך שמעתי מחבר]
בכל מקרה הרבה חוטים לא היו שם ורבים מהעמודים כמעט שכבו על הקרקע - וזה מראיה תוך כדי נהיגה...
כך שברור שא"א לסמוך מבלי לברר קודם

לגבי ההבדל בין עירוב עירוני לשכונתי
עירוב עירוני בא בד"כ להציל את ההמון מאיסור טלטול [כמו בכשרות המזון] ולצורך זה נסמכים על היתרים אפי' דחוקים בנוסף לזה שהוא מקיף שטח יותר גדול וממילא קשה יותר לפקח
עירוב שכונתי בא להתיר לכתחילה לטלטל אך יש בזה הבדלים בין השכונות והבדלים בין אשכנזים לספרדים [שמחמירים בזה] ועל כן כל אחד יחמיר כפי ראות עיניו
 

חסידי קדמאי

משתמש ותיק
באופן כללי מדין העירוב נ"ל שאין בעיה אך הרבנות לא כ"כ משקיעה בחידוש ובדיקת תקינות העירוב.
אני אישית סומך על עירובי הרבנות רק כשאני יודע שזה עירוב חדש (בן לא יותר משבוע במקומות עויינים או בחורף ובן לא יותר מחודש במקומות לא עוינים ובקיץ)
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
0583253468 אמר:
באופן כללי מדין העירוב נ"ל שאין בעיה

בעירובי הרבנות מקיפים שטחים מסביב לעיר [או גם בתוך העיר] שאינם ראויים לדירה כלל שלכאורה בזה אין מקום להתיר כלל

יש עוד הרבה דיונים על הצורות הפתח. אבל יתכן ויש בזה מקום להקל ברוב השאלות אך עדיין צריך הכרעה 
 

רק מה'

משתמש רגיל
בעירוב של הרבנות סומכים לענין דירות של גוים ומחללי שבת על כך שהמשטרה יכולה להיכנס לשם
משא"כ בעירובים שכונתיים שדבר ראשון זה לא שכיח גוים בשכונות חרדיות ועוד שמקפידים לשכור מהם.
 

חסידי קדמאי

משתמש ותיק
ברור שהעירוב השכונתי הוא תכלית העניין, לא פיקפקתי בזה אבל כמו העירוב של הבד"צ העד"ח זה גם הרבנות מלבד עניין הפיקוח שכתבתי לעיל
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
בס"ד
מסכת עירובין

בדין צורת הפתח יותר מי' אמות בפרוץ מרובה על העומד
 
א.

בעניין העירוב הכללי שנהוג כיום שמקיפין את העיר ע"י צורות פתח הנה מלבד מה שיש לדון בכשרות עירוב זה מצד המחלוקת אי בעינן ס' ריבוא ברה"ר דאו' (עי' ש"ע או"ח שמה, ז), וכבר האריכו בזה רבים ואכמ"ל, עוד יש לדון בו מחמת מה שעושים את צורות הפתח הללו רחבות מאוד מי' אמות, ועירוב זה הוא פרוץ מרובה על העומד. וזה החלי בס"ד:

בריש עירובין תנן (ב.) דפתח הרחב מי' אמות ימעט ואם יש לו צוה"פ אע"פ שהוא רחב מי' אמות א"צ למעט. ובגמ' (יא.) רב פליג ומתני דאף אי איכא צוה"פ צריך למעט מי' אמות. ואמר רב יוסף דלדעת רב חצר שרובה פתחים אינה ניתרת בצוה"פ ואפי' פתחיה קטנים מי' אמות (רש"י), ועי' בגמ' שדעת רב יוסף נדחתה.

ולהלכה נפסק דלא כרב וע"כ צוה"פ יותר מי' אמות א"צ למעט. וכיון שרב יוסף דיבר בדעת רב וגם נדחו כל ראיותיו נראה לכאו' דלהלכה מהני צוה"פ יותר מי' אמות אף בפרוץ מרובה על העומד.

ב.

איברא שהמעיין בלשון הרמב"ם (פט"ז משבת הט"ז) יראה חידוש דין שאחר שכתב הדין שלא יהיה הפרוץ מרובה על העומד במחיצה, וכתב דפירצה הרחבה מי' אמות פוסלת את המחיצה (אף בעומד מרובה על הפרוץ), הוסיף בזה"ל: ואם היה לפרצה צורת פתח אע"פ שיש בה יותר מעשר אינה מפסדת המחיצה והוא שלא יהיה הפרוץ מרובה על העומד. עכ"ל.

והנה מש"כ דצוה"פ מהני אף ביותר מי' הוא כפסק מתני' ריש עירובין (וכ"פ בפי"ז הי"ד). אך במה שהוסיף לאחמ"כ "והוא שלא יהיה הפרוץ מרובה על העומד" יל"ע מדוע הוסיף כן. ודייק המגיד משנה (וכבר הקדימו המאירי בסוגיין) שדעת הרמב"ם שכשהפתח רחב מי' אמות ועשה בו צורת הפתח הרי הוא כעשר בלא צוה"פ, מה עשר בלא צוה"פ אסור בפרוץ מרובה על העומד אף יותר מי' עם צוה"פ אסור בפרוץ מרובה על העומד. וע"ש במ"מ בטעמא דהרמב"ם.
הרי לן דלדעת הרמב"ם יש ג' חילוקי דינים בדיני פתח.

פתח י' אמות או פחות שיש לו צורת פתח הרי הוא כסתום לעניין דין שלא יהיה הפרוץ מרובה על העומד.

פתח י' אמות או פחות בלא צוה"פ, וכן פתח הרחב מי' אמות ויש לו צוה"פ, הרי הוא כפרוץ לעניין פרוץ מרובה על העומד, אבל אינו כפירצה המפסדת את המחיצה.

פתח רחב מי' אמות בלא צוה"פ הרי הוא פירצה המפסדת את המחיצה אף בעומד מרובה על הפרוץ.

ובמ"מ הביא שכדעת הרמב"ם משמע גם בסמ"ג ובסמ"ק שכתבו שצורת פתח שאינו יותר מי' מתיר אפילו בד' רוחות אפילו פרוץ מרובה. ובב"י (או"ח שסב) העתיקו והביא דדעת תוס' והרשב"א לחלוק שאף צוה"פ יותר מי' חשיב כסתום לעניין פרוץ מרובה.

ג.

להלכה פסק בש"ע (שסב, י) בזה"ל: אם עשה צורת פתח אפילו לפרצה יתרה מעשר מותר ואפי' לא נעץ אלא ד' קונדסין בד' רוחות ועשה צורת פתח על גביהן מותר וכו' ולרמב"ם אין צוה"פ מועיל לפרצה יותר מעשר אלא א"כ עומד מרובה על הפרוץ. עכ"ל. הרי שסתם לקולא דלא כהרמב"ם. [והראוני בפמ"ג (בכללים שקודם או"ח, בכלל ל"ד) שכתב דבכל מקום שהש"ע סותם ומביא אח"כ את שמו של מי שחולק כהכא אפשר שבכוונתו לפסוק כשיטה אחרונה. אך בכאן נראה שא"א לומר כן, כי הרי בסי' שס"ג ס"ב שהשמיט מכל וכל דעת הרמב"ם ופסק דצוה"פ מהני ביותר מי' גם בפרוץ מרובה על העומד].

ד.

עוד אמרו בגמ' (עירובין יא.) מעשה באדם אחד מבקעת בית חורתן שנעץ ד' קונדסין בארבע פינות השדה ומתח זמורה עליהם, ונחלקו אי מהני לעניין שבת, לר"ל מהני ולרבי יוחנן לא מהני. ומתחילה ס"ל לגמ' דמחלוקתם בפתח רחב מי' אמות שנחלקו אי מהני ביה צוה"פ, אך לבסוף מסיקה הגמ' דלעולם איירי בפתח י' אמות, אלא שנחלקו בדינו של רב חסדא אי מהני צוה"פ שעשאה מן הצד. דלר"ל מהני ולר"י לא מהני.

ומצינו בראשונים כמה דרכים בהבנת סוגיא זו כאשר יתבאר:

דעת רש"י - מה שנחלקו בצוה"פ שעשאה מן הצד היינו בגוונא שנעץ ד' קונדסין ומתח את הזמורה מקונדס לקונדס באמצען ולא על ראשיהן, באופן שהזמורה עוברת בצידי הקונדסין, ונחלקו אי הוה צוה"פ או לא.

דעת רבינו חננאל - המעשה היה באופן שנעץ ד' קונדסין בד' פינות השדה ובין הקונדסין נעץ קנים זה אצל זה בפחות ג' טפחים כדי שתהיה כמו מחיצה ומתח זמורה עליהן כדי שלא יפלו, זולת מקום הפתח שלא מתח מעליו זמורה. ונחלקו ר"ל ור"י אם צורת הפתח כזו שעשויה קנה מכאן וקנה מכאן בלי קנה על גביהן מהני או לא.

דעת הרי"ף בשם רבינו האי גאון - שצורת הפתח שעשאה מן הצד היינו שעשה את הפתח בצידו של כותל ולא באמצעו, דהויא פיתחא בקרן זוית, שסוברים רב חסדא ור"י שפסול כי פיתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי. ופוסק הרי"ף כמותם.

ומבאר הרשב"א בדעתו שאותו אחד שנעץ ד' קונדסין וכו' נעץ קנים בשאר הכותל מלבד מקום הפתח (כדרך שכתב רבינו חננאל) ועל ידי כך נעשה הפתח בקרן זווית.
דעת הראב"ד - יעוי' בחי' המאירי ובבית הבחירה שהביא מהראב"ד פירוש בסוגיין באופן אחר, ולע"ע לא האריך בשיטה זו. רק זאת אומר שיש לעיין שמא יש לפרש כדעתו גם את דעת הרי"ף.

ה.

במשנה ברורה (שס"ב י' בביאור הלכה ד"ה על גביהן) דייק דלרבינו חננאל שהעמיד הא דנעץ ד' קונדסין באופן שהוסיף ביניהם קנים פחות פחות מג' כדי שתהיה מחיצה, בודאי מוכח להדיא דעל ידי קונדסין גריידא לא הוי מחיצה, וציין שם שגם הריטב"א כתב פירוש זה בשם רבו, והוסיף דכן מוכח נמי מהרי"ף בשם רב האי גאון דמיירי בנעץ ד' קונדסין ונעץ קנים ביניהם כמש"כ בחידושי הרשב"א שהרי"ף הולך בשיטת רבינו חננאל, וסיים דלכל הני על כל פנים אין שום מקור דיהיה מחיצה מדאו', ע"י ארבעה קונדסין גריידא, ואדרבא משמע לכאו' להיפוך מדהצריכו שיהיו קנים ביניהם. עכ"ד. וראה במ"ב שפסק שיש לחוש ולהחמיר כשיטה זו.

ו.

ובאמת שיש להקשות כאן כמה קושיות חמורות בהבנת הסוגיא ומפרשיה וכמו שאבאר:

הקושיה הראשונה היא דהנה יש לדון בדעת הרי"ף ורבינו חננאל, אי איירי בפתח י' אמות, או דאיירי בפתח יותר מי' אמות. ומלשון הרי"ף ורבינו חננאל שכתבו שעשה צורת פתח נראה ברור שהיה הפתח יותר מי' ועשה לו צוה"פ להכשירו שלא יפסול מדין פירצה, כדינא דמתני'. וחידש רב חסדא דלא מהני בעשאה מן הצד, [דהא לשיטתם מיירי בעומד מרובה, ובזה פתח פחות מי' אמות אינו גורע, וממילא צוה"פ אינה מסייעת כלום].

ויש להקשות בזה דבגמ' אמרו בהדיא לעולם בעשר ובדרב חסדא קמפלגי. ואיך יעמדו דבריהם מול דברי הגמ'.
עוד יש להקשות קושיא שניה בדעת הרי"ף דלכאו' הך סברא של פיתחא בקרן זווית לא עבדי אינשי מתקיימת גם בפתחים שאינם רחבים י' אמות, ובעומד מרובה על הפרוץ אינם מקלקלים את העירוב כי יש להם דין פתח, שגם בהם יש לומר דבקרן זווית יקלקלו כי פתחא בקרן זווית לא עבדי אינשי. ואם כפירוש הרי"ף מדוע דיבר רב חסדא דווקא בצוה"פ וביותר מי' אמות, ולא גם בפתח סתם בלי צוה"פ ובפחות מי' אמות.

וקושיה שלישית חמורה טובא, במש"כ רבינו חננאל (וכתב הרשב"א שכך גם דעת הרי"ף) דמיירי שבין הקונדסין נעץ קנים בפחות פחות מג' טפחים כדי שיהיה דין מחיצה, וקשה ביותר שהיה די אם היה מעמיד קנה כל י' אמות דבזה כו"ע מודו דכשר אף בפרוץ מרובה על העומד, ורק ביותר מי' נחלקו.

וקושיה רביעית נקשה במה שכתב המגיד משנה שמצא כדעת הרמב"ם גם בסמ"ג ובסמ"ק, והעתיקו הב"י ולא הוסיף עליו, וקשה טובא שהיה לו להביא ביותר שכן גם דעת הרי"ף בשם רב האי גאון, וכן דעת רבינו חננאל (והמדייק במ"ב יראה שהרגיש בזה).

וקושיה חמישית יש להקשות על מה שסתם הש"ע לקולא דלא כהרמב"ם, כיצד פסק כן אחרי שגם הרי"ף מסכים לדעתו, והרי בהקדמתו המפורסמת לב"י כתב דמקום שהרי"ף והרמב"ם מסכימים לדבר אחד יפסוק כמותם.

ז.

אשר על כן נראה לבאר בדעת רבינו חננאל והרי"ף ביאור חדש בס"ד.

ותחילה נבאר דעת רבינו חננאל.

דנראה דרבינו חננאל ס"ל דבאמת צוה"פ כהלכתה (קנה מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהן) מהני בין בעשר ובין ביותר מעשר, בין בעומד מרובה ובין בפרוץ מרובה, כדעת רש"י וכפסק הש"ע. ומה שהכריחו לפרש הסוגיא בהעמדת קנים הוא דבר אחר לגמרי.

והוא שהמעיין בדבריו יראה נכוחה שהיה לפניו גירסא אחרת בסוגיין בעניין מה שאמרו "לא לעולם בעשר ומן הצד ובדרב חסדא קא מיפלגי " והוא גרס "לעולם מן הצד" וכו' ודעתו שהגמ' נשארת בדעתה שמדובר כאן דווקא בפתח יותר מי' אמות, ובפחות מזה לכו"ע כשר.

ולכן אמר רבינו חננאל דרק באופן של קנה מכאן ומכאן בלי קנה על גביהם ישנו פסול שפוסל רק בפתח רחב מעשר, כי בפחות מעשר א"צ תיקון. אך דין זה מתקיים רק באופן שהעומד מרובה על הפרוץ כי רק אז בפחות מי' אמות א"צ צורת הפתח.

ולכן פירש הסוגיא בהעמדת קנים ללבוד, שהעומד מרובה בהם על הפרוץ, ובפתח רחב מי' אמות, שבו נחלקו ר"ל ור"י אם כשר בלא קנה על גביו או לא. דזהו פסול "מן הצד" שיכול להתפרש רק ביותר מי' אמות.

[אכן, לפי"ז נצטרך לומר דגם לר"ל דפתח מן הצד מהני, הני מילי בעומד מרובה על הפרוץ לגבי דין פרצות יותר מי' אמות, אך לגבי פתחים פחותים מי' אמות, להחשיבם כסתומים ע"י העמדת קנים בצדדים בלא קנה עליהם בפרוץ מרובה על העומד, גם הוא יודה דלא מהני. והסברא נותנת כן.]

ח.

ובדעת הרי"ף נצטרך לומר ג"כ כעין דרך רבינו חננאל בגירסת הגמ'.

אלא שיש להוסיף, דהנה לדברי המ"ב דהרי"ף סובר כהרמב"ם קשה שהרי בפתחים של פחות מי' אמות גם הרמב"ם מודה שמועיל בפרוץ מרובה, ויכול להקיף קנים פחות פחות מי' אמות ולהניח קנים על גביהן. וקשה כיצד יועיל עירוב זה והרי יש מן הפתחים שעומדים בקרן זווית, ופתחא בקרן זווית לא עבדי אינשי [ובאמת שהיה מקום לשאול כן אף בדעת הרמב"ם עצמו, אלא שבכס"מ פירש דבריו בעניין פתחא בקרן זווית באפון אחר, ע"ש בהלכה כ', ומשו"כ כתבתי השאלה בדעת הרי"ף].

ולחומר הקושיא נצטרך לייסד ולחדש דפסול קרן זווית פוסל רק בכותל שהעומד שבו מרובה על הפרוץ, שאז אין דרך האנשים להעמיד את הפתחים המועטים שבחצר בקרן זווית, אבל בחצר שהפתחים מרובים טובא אין קפידא אם יהיה מהם שיהיו פתוחים לקרן זווית.

[ועל דרך זו אפשר לומר עוד דרק בפתח גדול מי' אמות נאמר דין זה, דפתח גדול כזה אין דרך להעמידו בקרן זווית, אבל פתחים קטנים מעמידים גם מעמידים. ובזה תתורץ גם הקושיא השניה]

כיון שכן שוב אפשר לומר שהרי"ף סובר דצוה"פ כהלכתה (קנה מכאן וכו') מהני בין ברוחב י' אמות ובין ביותר מי' אמות, בין בעומד מרובה ובין בפרוץ מרובה, ומה שהכריח את הרי"ף להעמיד את הסוגיא בהעמדת קנים פחות פחות מג"ט הוא מחמת הסברא הנ"ל, שרק באופן שכזה קיים פסול של פתחא בקרן זווית. ובלאו הכי יהיה הכל כשר אף בקרן זווית.

ובזה תורצו כל הקושיות כולם, ועמד קנה במקומו.
 
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
מה עם העובדה שבפועל בעירוב הרבנות ואולי גם הבד"ץ - לא מודיעים לציבור כשנקרע?
(כדי שקלי הדעת לא יהיו מזידים, וע"פ הוראת הגרש"ז אויערבך, הובא בשש"ך)
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
מאז שכתבתי ההודעה עברה עלי שבת קודש נוספת בטוב ובנעימים.

חוץ מדבר אחד שבמקרה ראיתי תוך כדי טיול שבתי - - חוט של עירוב רבנות שעובר על גבי גדר ה'חותכת' מבחינה הלכתית את הצורת הפתח!
וזאת כיון שמחמתה העמוד השני הוא כבר נמצא ברשות אחרת לגמרי.
וכמובן שחצי צוה"פ זה כמו חצי תפילין...

אני לא שולל שיש אי אלו מתירים אבל הנה עוד בעיה מצויה מאוד אצלם.
וכנראה גם אצל הבד"ץ.
 

דרומאי

משתמש ותיק
שלומי טויסיג אמר:
האם זה לכתחילה לסמוך על העירוב של הרבנות והאם זה תלוי בערים
ומה ההבדל בין זה לעירוב השכונתי
זה כמו לשאול "האם ניתן לסמוך על רופא של קופת חולים, ומה בינו לרופאים פרטיים"- אין בזה כלל, וכל מקרה לגופו.
מה שצריך להיות ברור לענ"ד- שאין בעובדה שהעירוב הוא ב''הכשר'' הרבנות כדי להעיד במאומה על כשרותו, כמו שאין ב''תעודת רופא'' להעיד על מומחיותו של הרופא. צריך לברר מי אחראי על העירוב, והאם הוא ת"ח הבקי בענייני עירובין, והאם הוא ירא שמים, ותו לא מידי.
וכל זה מלבד החשש בערים הגדולות שכוללין בעירוב מה שלדעת חלק מהראשונים הוי רה"ר דאורייתא, ויש בזה ב' עניינים, א' באותו מקום שהוא רה"ר מדאורייתא הלא לא מהני העירוב דאתו רבים ומבטלי מחיצתא ואסור לטלטל בו מדאורייתא לאותן שיטות. ב' בשאר ההיקף שפרוץ לרה"ר דאורייתא דאסור מדין פרוץ למקום האסור ולא הועיל העירוב כלום. ובזה תקנת העירובין השכונתיים שנזהרין לא לכלול מקומות כאלו בתוך העירוב.
ומה שהוזכר בענין העירוב עצמו [לא המחיצות] בזה יש חילוק בין שכונה לשכונה, ובתוך השכונה בין רחוב למשנהו לפעמים מחלקים ביניהן בצוה"פ כגון בשכונת בית וגן כידוע.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
0583253468 אמר:
אבל כמו העירוב של הבד"צ העד"ח זה גם הרבנות מלבד עניין הפיקוח שכתבתי לעיל
זה לא נכון! הבד"ץ מוסיפים תיקונים לעירוב במקומות מסויימים, כשהרבנות סמכו על היתר קלוש. כך שלא רק ענין השמירה מבדיל בין עירוב בד"ץ לעירוב בד"ץ הגה"ח. [כך שמעתי ממחלקת העירובין בבד"ץ העדה"ח].
 

עתניאל בן קנז

משתמש רגיל
גדולה שימושה יותר אמר:
בשבוע שעבר נסעתי ליד בית חולים פוריה בטבריה וראיתי את העירוב [או יותר נכון חוסר העירוב] שם
אני לא יודע אם שייך לאחד המושבים או שזה מחבר את ביה"ח לעיר [כך שמעתי מחבר]
בכל מקרה הרבה חוטים לא היו שם ורבים מהעמודים כמעט שכבו על הקרקע - וזה מראיה תוך כדי נהיגה...

מבלי להתייחס לנושא האשכול, רק ביחס לסיפור שהבאת.
גם לי אירע סיפור דומה. אולם לאחר הבירור נודע, שמה שראיתי היה תוואי העירוב בעבר, ולאחר זמן הסיטו אותו למקום אחר. השאירו את העמודים הישנים במקומם. אשר חלקם קרסו, והחוטים נקרעו, אבל הם לא היו קשורים לשום עירוב פעיל בכלל.

כך שצריך גם לדעת לדון לכף זכות, ועכ"פ לברר תמיד לגופו של ענין.
 
עתניאל בן קנז אמר:
גדולה שימושה יותר אמר:
בשבוע שעבר נסעתי ליד בית חולים פוריה בטבריה וראיתי את העירוב [או יותר נכון חוסר העירוב] שם
אני לא יודע אם שייך לאחד המושבים או שזה מחבר את ביה"ח לעיר [כך שמעתי מחבר]
בכל מקרה הרבה חוטים לא היו שם ורבים מהעמודים כמעט שכבו על הקרקע - וזה מראיה תוך כדי נהיגה...

מבלי להתייחס לנושא האשכול, רק ביחס לסיפור שהבאת.
גם לי אירע סיפור דומה. אולם לאחר הבירור נודע, שמה שראיתי היה תוואי העירוב בעבר, ולאחר זמן הסיטו אותו למקום אחר. השאירו את העמודים הישנים במקומם. אשר חלקם קרסו, והחוטים נקרעו, אבל הם לא היו קשורים לשום עירוב פעיל בכלל.

כך שצריך גם לדעת לדון לכף זכות, ועכ"פ לברר תמיד לגופו של ענין.
צודק לגמרי שצריך לדון לכף זכות, טעיתי בזה.
אבל עדיין אין זה אומר שכל עירוב עירוני [שאולי אכן נבנה כהלכה] מתוחזק ברמה המספיקה למי שמשתדל להדר במצוות.
 
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
מתאהב על ידך אמר:
כי אנשים מסרבים להאמין שזה באמת סקילה
אשמח אם מע"כ יציין המקור לסיומת הנ"ל שאנשים מסרבים להאמין וכו'.
מעשים שבכל יום שאומרים לאנשים שבטעות הם כבר נמצאים מחוץ. לעירוב, והם עונים "תודה, אבל אנחנו מטלטלים"... 
כלומר:
האיסור כביכול לטלטל מחוץ לעירוב הוא סתם חומרא מיותרת של כמה חזונישניקים... 
 
 

חסידי קדמאי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
0583253468 אמר:
אבל כמו העירוב של הבד"צ העד"ח זה גם הרבנות מלבד עניין הפיקוח שכתבתי לעיל
זה לא נכון! הבד"ץ מוסיפים תיקונים לעירוב במקומות מסויימים, כשהרבנות סמכו על היתר קלוש. כך שלא רק ענין השמירה מבדיל בין עירוב בד"ץ לעירוב בד"ץ הגה"ח. [כך שמעתי ממחלקת העירובין בבד"ץ העדה"ח].
צר לי אך מהכירותי רבת השנים אם מחלקות הכשרות השונים כולל וועדות עירובין של כמה גופים, התברר לי מעל ומעבר ש"אדם קרוב אצל עצמו", ו"אדם בהול על ממונו".
תנסה לראות מה הם התיקונים השונים, ותברר מה הם תקנות הרבנות, ואז תלמד את ההלכות לראות אם יש ממש בחומרות, ותברר מה מכל תקנות הבד"ץ מיישמים ואז נחליט מה קורה.
וודאי בירור נחוץ לפני שאתה כותב "זה לא נכון" בהחלטיות כזו.
 
 

ברל

משתמש ותיק
לדעתי חש הבדל בין כשרות אוכל לעירובין עירוב זה משו שלא תלוי במישהוא שמנסה לתחמן או להתחמק מעשיית העירוב. שאם יש אדם רציני שאחראי על העירוב אז הבעיה הם הקולות ולא האיכות והתחזוקה. אין לי כלל ידיעה בהנ"ל
 

טוביה פרידמן

משתמש חדש
מתאהב על ידך אמר:
הבהרה: מי שאוכל בשר בהשגחת הרבנות, ומתחתן ומתגרש ברבנות (בלי להכיר טיב הדיינים) יכול גם לטלטל בהשגחת הרבנות.
להוי ידוע שהרב אלישיב היה לו בן משפחה שהיה מנהל במשחטה של הרבנות באור עקיבא והיו בני משפחת אלישיב קונים בשר ברבנות "אור עקיבא" נמצאנו למדים שאין הדבר תלוי במה אלא במי ומי ההולכים.
 

חסידי קדמאי

משתמש ותיק
ברל אמר:
לדעתי חש הבדל בין כשרות אוכל לעירובין עירוב זה משו שלא תלוי במישהוא שמנסה לתחמן או להתחמק מעשיית העירוב. שאם יש אדם רציני שאחראי על העירוב אז הבעיה הם הקולות ולא האיכות והתחזוקה. אין לי כלל ידיעה בהנ"ל

לא רציתי לכתוב כל כך בשם המפורש, אך יש לי היכרות רבת שנים עם המערכות השונות בכשרות העירובין וע"כ כתבתי את הודעתי
 

חסידי קדמאי

משתמש ותיק
מתאהב על ידך אמר:
הבהרה: מי שאוכל בשר בהשגחת הרבנות, ומתחתן ומתגרש ברבנות (בלי להכיר טיב הדיינים) יכול גם לטלטל בהשגחת הרבנות.

דבר ראשון מי "מתחתן" ברבנות? כאילו הבעיה זה רישום נישואין במשרד הפנים?!
בנוסף יש חזקה הלכתית לכל בי"ד שלא הוברר בבי"ד גדול ממנו שיש לו בעיה שהם יודעים בטיב גיטין, מלבד מה שמי שעבר מבחנים ברבנות יודע שהם מבחנים מאוד קשים ועם הארץ לא יכול לעבור את זה.
 

חיים ליצא

משתמש ותיק
מתאהב על ידך אמר:
יושב אוהלים אמר:
מתאהב על ידך אמר:
כי אנשים מסרבים להאמין שזה באמת סקילה
אשמח אם מע"כ יציין המקור לסיומת הנ"ל שאנשים מסרבים להאמין וכו'.
מעשים שבכל יום שאומרים לאנשים שבטעות הם כבר נמצאים מחוץ. לעירוב, והם עונים "תודה, אבל אנחנו מטלטלים"... 
כלומר:
האיסור כביכול לטלטל מחוץ לעירוב הוא סתם חומרא מיותרת של כמה חזונישניקים... 
אני גר בקצה עירי ומאחרי ביתי אין עירוב לא של הרבנות ולא של העד"ח ולא שום עירוב 
והרבה פעמים שאני יושב בשבת אחר"צ אני רואה אנשים שעוברים את חוט העירוב אחרון עם חפצים בידם 
שאני אומר להם שהם עברו את גבול העירוב לרוב כולם חוזרים לכיוון השכונה עם החפצים ,
היה שבוע אחד שזוג השאיר את חפציו במקום והתפלאתי מעט 
והם אמרו לי שהם גרים במקום דומה במושב שלהם 
בקיצור צריך לעורר ולתת את הדעת וראוי לציין לשבח את הרב משה אנגלרד עם מוקד העירוב שלו 
 
 

אבי חי

משתמש ותיק
חיים ליצא אמר:
אני גר בקצה עירי ומאחרי ביתי אין עירוב לא של הרבנות ולא של העד"ח ולא שום עירוב 
והרבה פעמים שאני יושב בשבת אחר"צ אני רואה אנשים שעוברים את חוט העירוב אחרון עם חפצים בידם 
שאני אומר להם שהם עברו את גבול העירוב לרוב כולם חוזרים לכיוון השכונה עם החפצים ,
היה שבוע אחד שזוג השאיר את חפציו במקום והתפלאתי מעט 
והם אמרו לי שהם גרים במקום דומה במושב שלהם 
בקיצור צריך לעורר ולתת את הדעת וראוי לציין לשבח את הרב משה אנגלרד עם מוקד העירוב שלו
מזעזע, אולי תתלה שלט גדול או משהו, להסיר מכשול מדרך עמ"י.
 
חלק עליון תַחתִית