שינה של שחרית ... מוציאין את האדם מן העולם: רע"ב :שהולך וישן עד שעונת קריאת שמע עוברת: למה זה כ"כ גרוע

huo yuc יום טוב

משתמש ותיק
משנה מסכת אבות פרק ג משנה י
רבי דוסא בן הרכינס אומר
שינה של שחרית
ויין של צהרים ושיחת ילדים וישיבת בתי כנסיות של עמי הארץ מוציאין את האדם מן העולם: 

ר' עובדיה מברטנורא
שינה של שחרית - שהולך וישן עד שעונת קריאת שמע עוברת: 


למה זה כ"כ גרוע, שזה מוציא את האדם מהעולם
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
נראה לי שמי שיכול להבין את זה כראוי, הוא מי שקם לתפילה בנץ, ויש לו הרבה זמן פנוי בבוקר.

ואגב אוסיף, שיכול להיות שהמשנה דיברה על האדם הנורמטיבי אז שהיה ישן בשעה שבנ"א ישנים, שזה היה שעה שעתיים אחרי השקיעה (כי לא היה חשמל, ולהמשיך להיות ער לאור נרות זה אולי נחמד כיום שזה לא רגיל, אבל לדאוג כל הזמן לנרות שנגמרים ולשלם ע"ז, לא נראה לי שאדם סטנדרטי עשה כן). וממילא אם הולך לישון לדוגמא בתשע בלילה, ברור שאמור לקום כבר בשש ולא להמשיך לסגור בייגלה עד תשע בבוקר. ומי שישן משעה אחרי השקיעה עד סוף זמן ק"ש, באמת ישן יותר מדי ויוצא בזה מן העולם.
וממילא כיום שישנים בד"כ מאוחר, אמנם אסור להפסיד זמן ק"ש, אך לא מוציאו דבר זה מן העולם.
(וזה על סמך ההנחה לענ"ד כי אין כאן משהו סגולי בעבירה זו, אלא הוא דרך בנ"א שמי שישן כ"כ הרבה, שמרגילו להיות עצלן ובטלן שמבזבז כמעט חצי מהיממה בשינה, ולא מצד העבירה שבזמן ק"ש, אלא מצד דבר טבעי, וכמו הקנאה התאווה והכבוד שהוא לא מצד ה"איסור" אלא הוא בטבע, שמי שכל ימיו שקוע בהם חייו אינם חיים).
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
huo yuc יום טוב אמר:
נתנאל_ב אמר:
(וזה על סמך ההנחה לענ"ד כי אין כאן משהו סגולי בעבירה זו,
ברש"י וברע"ב נראה לא כך
שפרשו את המשנה שמפסיד זמן קריאת שמע
אכן.
ויש לדחות שלא כתבו את זה כסיבה אלא כסימן עד מתי איירי במשנה, כי הרי כתוב רק "שינה של שחרית" וכמה היא? ולכן פי' כשיעור עד שיעבור זמן ק"ש, ולאפוקי פחות מכך. ודו"ק. 
 
 

huo yuc יום טוב

משתמש ותיק
פותח הנושא
שמעתי פעם רעיון

אשמח לשמוע מקור

שאדם שמחסר קריאת שמע
נפסק אצלו הקבלת עול מלכות
שמיום שהתחיל לקרוא ק"ש (לקבל עליו עול מלכות שמים) הכל זה המשך אחד
וכשהפסיק הוא מתחיל מחדש

שהקבלת עול מלכות שמים צריך להיות בלי הפסק
ואם הפסיק הוא מתחיל עוד פעם
 
אגב, התעוררתי לאחרונה לרעיון מענין, שיתכן והמשנה מקיפה 'סדר יום' שלם
שינה של שחרית
ויין של צהרים
ושיחת הילדים (זה כנראה עושים בלילה...) (ותוכ"ד כתיבה אני מתעורר יותר ברצינות, שהלשון 'שיחה' מתאים ללשון 'שיחה קלה שבין איש ואשתו', וה'ילדים' הוא כבסוכה כו: 'בילדים ונשותיהן עמהן')
מוציאין את האדם מן העולם, כי הוא מחמיץ את התוכן הפנימי שבכל זמן
 

צוף

משתמש רשום
מאחר שאינו מסוגל לקבל עליו עול מלכות שמים,
ודאי שאינו יכול לקבל עליו את עול מטלות העולם,
וכמו מה דקתני הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את העולם,
משום שאינו שליטו ביצרו, אינו יכול להתקיים בתנאי העולם.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
huo yuc יום טוב אמר:
משנה מסכת אבות פרק ג משנה י
רבי דוסא בן הרכינס אומר
שינה של שחרית
ויין של צהרים ושיחת ילדים וישיבת בתי כנסיות של עמי הארץ מוציאין את האדם מן העולם: 

ר' עובדיה מברטנורא
שינה של שחרית - שהולך וישן עד שעונת קריאת שמע עוברת: 


למה זה כ"כ גרוע, שזה מוציא את האדם מהעולם

איזה בוקר זה בלי קריאת שמע?
איזה יום זה בלי להתחיל אותו בקבלת עומ"ש?
עולם אחר!

וראה מש"כ כאן
 

HaimL

משתמש ותיק
נתנאל_ב אמר:
huo yuc יום טוב אמר:
נתנאל_ב אמר:
(וזה על סמך ההנחה לענ"ד כי אין כאן משהו סגולי בעבירה זו,
ברש"י וברע"ב נראה לא כך
שפרשו את המשנה שמפסיד זמן קריאת שמע
אכן.
ויש לדחות שלא כתבו את זה כסיבה אלא כסימן עד מתי איירי במשנה, כי הרי כתוב רק "שינה של שחרית" וכמה היא? ולכן פי' כשיעור עד שיעבור זמן ק"ש, ולאפוקי פחות מכך. ודו"ק. 
ויש אולי לדחות את הדחייה. דהא תינח בפועלי דיממא, בפועלי דליליא מא"ל.
 
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
HaimL אמר:
נתנאל_ב אמר:
huo yuc יום טוב אמר:
ברש"י וברע"ב נראה לא כך
שפרשו את המשנה שמפסיד זמן קריאת שמע
אכן.
ויש לדחות שלא כתבו את זה כסיבה אלא כסימן עד מתי איירי במשנה, כי הרי כתוב רק "שינה של שחרית" וכמה היא? ולכן פי' כשיעור עד שיעבור זמן ק"ש, ולאפוקי פחות מכך. ודו"ק. 
ויש אולי לדחות את הדחייה. דהא תינח בפועלי דיממא, בפועלי דליליא מא"ל.
סתם אדם ישן בלילה, ולא ער בלילה וישן ביום, ולא איברי לילה אלא לשינתא (ובפרט אז שלא היה חשמל וכנראה שפועלי הלילה היו מועטים ביותר כי זה לא משתלם להוציא הרבה נרות להאיר, בזמן שיכולים לעבוד ביום לאור השמש). ולכן כתבו את השיעור והדוגמא על מה שמצוי.
 
 

HaimL

משתמש ותיק
נתנאל_ב אמר:
HaimL אמר:
סתם אדם ישן בלילה, ולא ער בלילה וישן ביום, ולא איברי לילה אלא לשינתא (ובפרט אז שלא היה חשמל וכנראה שפועלי הלילה היו מועטים ביותר כי זה לא משתלם להוציא הרבה נרות להאיר, בזמן שיכולים לעבוד ביום לאור השמש). ולכן כתבו את השיעור והדוגמא על מה שמצוי.
משנה ערוכה בב"מ, ומי איכפל תנא לאשמעינן בדבר שאינו מצוי?

---

שכיר יום גובה כל הלילה, שכיר לילה גובה כל היום, שכיר שעות גובה כל הלילה וכל היום.
 
 

HaimL

משתמש ותיק
HaimL אמר:
נתנאל_ב אמר:
HaimL אמר:
סתם אדם ישן בלילה, ולא ער בלילה וישן ביום, ולא איברי לילה אלא לשינתא (ובפרט אז שלא היה חשמל וכנראה שפועלי הלילה היו מועטים ביותר כי זה לא משתלם להוציא הרבה נרות להאיר, בזמן שיכולים לעבוד ביום לאור השמש). ולכן כתבו את השיעור והדוגמא על מה שמצוי.
משנה ערוכה בב"מ, ומי איכפל תנא לאשמעינן בדבר שאינו מצוי?

---

שכיר יום גובה כל הלילה, שכיר לילה גובה כל היום, שכיר שעות גובה כל הלילה וכל היום.
ועוד, פסוק מפורש, וכי היה בועז מן המתמיהין?

וְעַתָּ֗ה הֲלֹ֥א בֹ֙עַז֙ מֹֽדַעְתָּ֔נוּ אֲשֶׁ֥ר הָיִ֖ית אֶת־נַעֲרוֹתָ֑יו הִנֵּה־ה֗וּא זֹרֶ֛ה אֶת־גֹּ֥רֶן הַשְּׂעֹרִ֖ים הַלָּֽיְלָה׃

 
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
HaimL אמר:
נתנאל_ב אמר:
HaimL אמר:
סתם אדם ישן בלילה, ולא ער בלילה וישן ביום, ולא איברי לילה אלא לשינתא (ובפרט אז שלא היה חשמל וכנראה שפועלי הלילה היו מועטים ביותר כי זה לא משתלם להוציא הרבה נרות להאיר, בזמן שיכולים לעבוד ביום לאור השמש). ולכן כתבו את השיעור והדוגמא על מה שמצוי.
משנה ערוכה בב"מ, ומי איכפל תנא לאשמעינן בדבר שאינו מצוי?
שכיר יום גובה כל הלילה, שכיר לילה גובה כל היום, שכיר שעות גובה כל הלילה וכל היום.
ייש"כ. ומזה מוכח שבאמת שכיר לילה היה דבר מצוי.
ועדיין י"ל שאף שהיה מצוי ברמה כזו שלא תהיה תמיהה למה הביאו התנא, מ"מ לא היה זה המצב הרגיל אלא המשונה. ואפילו בימינו שיש חשמל וכדומה, רוב מכריע של האנשים עובדים ביום ולא בלילה, ולכן י"ל שלכן השיעור באבות שם הוא לפי הרוב והרגיל. 
 
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
HaimL אמר:
ועוד, פסוק מפורש, וכי היה בועז מן המתמיהין?

וְעַתָּ֗ה הֲלֹ֥א בֹ֙עַז֙ מֹֽדַעְתָּ֔נוּ אֲשֶׁ֥ר הָיִ֖ית אֶת־נַעֲרוֹתָ֑יו הִנֵּה־ה֗וּא זֹרֶ֛ה אֶת־גֹּ֥רֶן הַשְּׂעֹרִ֖ים הַלָּֽיְלָה׃
משם אין ראייה כי י"ל שהיה עושה את זה בתחילת הלילה לעת ערב. ולא בשלוש לפנות בוקר.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
נתנאל_ב אמר:
נראה לי שמי שיכול להבין את זה כראוי, הוא מי שקם לתפילה בנץ, ויש לו הרבה זמן פנוי בבוקר.

ואגב אוסיף, שיכול להיות שהמשנה דיברה על האדם הנורמטיבי אז שהיה ישן בשעה שבנ"א ישנים, שזה היה שעה שעתיים אחרי השקיעה (כי לא היה חשמל, ולהמשיך להיות ער לאור נרות זה אולי נחמד כיום שזה לא רגיל, אבל לדאוג כל הזמן לנרות שנגמרים ולשלם ע"ז, לא נראה לי שאדם סטנדרטי עשה כן). וממילא אם הולך לישון לדוגמא בתשע בלילה, ברור שאמור לקום כבר בשש ולא להמשיך לסגור בייגלה עד תשע בבוקר. ומי שישן משעה אחרי השקיעה עד סוף זמן ק"ש, באמת ישן יותר מדי ויוצא בזה מן העולם.
וממילא כיום שישנים בד"כ מאוחר, אמנם אסור להפסיד זמן ק"ש, אך לא מוציאו דבר זה מן העולם.
(וזה על סמך ההנחה לענ"ד כי אין כאן משהו סגולי בעבירה זו, אלא הוא דרך בנ"א שמי שישן כ"כ הרבה, שמרגילו להיות עצלן ובטלן שמבזבז כמעט חצי מהיממה בשינה, ולא מצד העבירה שבזמן ק"ש, אלא מצד דבר טבעי, וכמו הקנאה התאווה והכבוד שהוא לא מצד ה"איסור" אלא הוא בטבע, שמי שכל ימיו שקוע בהם חייו אינם חיים).
נכון, הלא אז רק המלכים היו עד ג' שעות.
 
 

HaimL

משתמש ותיק
נתנאל_ב אמר:
HaimL אמר:
ועוד, פסוק מפורש, וכי היה בועז מן המתמיהין?

וְעַתָּ֗ה הֲלֹ֥א בֹ֙עַז֙ מֹֽדַעְתָּ֔נוּ אֲשֶׁ֥ר הָיִ֖ית אֶת־נַעֲרוֹתָ֑יו הִנֵּה־ה֗וּא זֹרֶ֛ה אֶת־גֹּ֥רֶן הַשְּׂעֹרִ֖ים הַלָּֽיְלָה׃
משם אין ראייה כי י"ל שהיה עושה את זה בתחילת הלילה לעת ערב. ולא בשלוש לפנות בוקר.
מסתבר לי שהתחיל את מעשיו בתחילת הלילה, וכילה אותם לקראת מחציתו, כמ"ש

וַיֹּ֨אכַל בֹּ֤עַז וַיֵּשְׁתְּ֙ וַיִּיטַ֣ב לִבּ֔וֹ וַיָּבֹ֕א לִשְׁכַּ֖ב בִּקְצֵ֣ה הָעֲרֵמָ֑ה וַתָּבֹ֣א בַלָּ֔ט וַתְּגַ֥ל מַרְגְּלֹתָ֖יו וַתִּשְׁכָּֽב׃
וַֽיְהִי֙ בַּחֲצִ֣י הַלַּ֔יְלָה וַיֶּחֱרַ֥ד הָאִ֖ישׁ וַיִּלָּפֵ֑ת וְהִנֵּ֣ה אִשָּׁ֔ה שֹׁכֶ֖בֶת מַרְגְּלֹתָֽיו׃

 
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
HaimL אמר:
נתנאל_ב אמר:
HaimL אמר:
ועוד, פסוק מפורש, וכי היה בועז מן המתמיהין?

וְעַתָּ֗ה הֲלֹ֥א בֹ֙עַז֙ מֹֽדַעְתָּ֔נוּ אֲשֶׁ֥ר הָיִ֖ית אֶת־נַעֲרוֹתָ֑יו הִנֵּה־ה֗וּא זֹרֶ֛ה אֶת־גֹּ֥רֶן הַשְּׂעֹרִ֖ים הַלָּֽיְלָה׃
משם אין ראייה כי י"ל שהיה עושה את זה בתחילת הלילה לעת ערב. ולא בשלוש לפנות בוקר.
מסתבר לי שהתחיל את מעשיו בתחילת הלילה, וכילה אותם לקראת מחציתו, כמ"ש

וַיֹּ֨אכַל בֹּ֤עַז וַיֵּשְׁתְּ֙ וַיִּיטַ֣ב לִבּ֔וֹ וַיָּבֹ֕א לִשְׁכַּ֖ב בִּקְצֵ֣ה הָעֲרֵמָ֑ה וַתָּבֹ֣א בַלָּ֔ט וַתְּגַ֥ל מַרְגְּלֹתָ֖יו וַתִּשְׁכָּֽב׃
וַֽיְהִי֙ בַּחֲצִ֣י הַלַּ֔יְלָה וַיֶּחֱרַ֥ד הָאִ֖ישׁ וַיִּלָּפֵ֑ת וְהִנֵּ֣ה אִשָּׁ֔ה שֹׁכֶ֖בֶת מַרְגְּלֹתָֽיו׃
דרשו חז"ל שמש"כ ויטב ליבו (שהיה קודם חצות) הוא שעסק בתורה. תלוי כמה היה לומד בסוף היום, אם היה חושב על מערכה שלמה, או שהיה קורא קפיטל תהילים או כמה פסוקים...
 
 
חלק עליון תַחתִית