שבת פרק ו משנה י - שן שועל לשינה

בבלי

משתמש ותיק
כותבת המשנה:
יוֹצְאִין בְּבֵיצַת הַחַרְגּוֹל, וּבְשֵׁן שׁוּעָל, וּבְמַסְמֵר מִן הַצָּלוּב, מִשּׁוּם רְפוּאָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אַף בְּחֹל אָסוּר, מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי:
ומפרש הרמב"ם:
 חרגול מין ארבה את החרגול למינהו (ויקרא יא כב) וזה יועיל לחולשת עצבי הירכים בסגולה ושן של שועל יעשה לשינה ומי שיקח שן של שועל חי ויתלה אותו על מי שארך שנתו תקיצו ואם לוקח משועל מת יעשה להפך וכמו כן יזמו בעלי סגולות כי כשיוקח מסמר מעץ הצלוב ויתלה אותו על גרגרת מי שיש בו קדחת שלישית יועיל לו. והלכה כרבי יוסי כי העיקר אצלנו כל שיש בו משום רפואה אין בו משום דרכי האמורי ועל זה לא אמר הכתוב ולא תלכו בחוקות הגוים (שם כ):

שאלות:
1- האם העניין של השועל החי זה תלוי במצב השועל ברגע שהשן הוצאה ממנו או במצבו העכשווי של השועל?
כלומר האם השן שהוצאה כדי שתחשב שהיא של שועל חי היא צריכה לצאת משועל כשהוא חי ואפילו השועל מת כרגע או אולי זה תלוי לא רק בזמן ההוצאה אלא גם במצבו העכשווי של השועל?
2- שועל זה גם שועלה?

אשמח לתשובות עם מקורות
 

נדיב לב

משתמש ותיק
לא במצבו העכשווי אלא בשעת ההוצאה. ואין צריך למקור אלא לשון הרמב"ם ממלל ומפרש את עצמו, שכתב ומי שיקח שן של שועל חי וכו' ואם לוקח משועל מת וכו', ואם במצבו העכשווי היה לו לומר ומי שיקח שן של שועל וכו', אם חי וכו' ואם מת וכו'



,
 

נדיב לב

משתמש ותיק
בבלי אמר:
ר' @נדיב לב ענית לשאלה מספר 1.
ולגבי שאלה 2 מה תענה?

מסתבר שנקט סוג הבע"ח ולא מין החיה ואין הפרש בין זכר לנקבה. אם כי יותר נכון להפנות את השאלה לאמוריים, שזו היתה דרכם. אבל מ"מ אדייק לך מהמשנה שם שנקטה 'ביצת החרגול', וזה בודאי המכוון על 'חרגולה', בהכרח שנקט סוג הבע"ח.

בנוגע לשאלתך הראשונה לעיל כתבנו לדייק מדברי הרמב"ם שהעיקר בהוצאת השן ולא במצבו העכשווי, אם כי כעת ראיתי בר"ב שסתם שם וכתב בזה"ל: ובשן של שועל - דעבדי לשינתא. למאן דניים להקיצו תולין עליו שן של שועל חי, ולמאן דלא ניים כדי שיישן תולין עליו שן של שועל מת: אמנם כאמור מדברי הרמב"ם מדוייק שבשעת הוצאה דווקא.
 

בבלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
נדיב לב אמר:
בבלי אמר:
ר' @נדיב לב ענית לשאלה מספר 1.
ולגבי שאלה 2 מה תענה?
מסתבר שנקט סוג הבע"ח ולא מין החיה ואין הפרש בין זכר לנקבה. אם כי יותר נכון להפנות את השאלה לאמוריים, שזו היתה דרכם. אבל מ"מ אדייק לך מהמשנה שם שנקטה 'ביצת החרגול', וזה בודאי המכוון על 'חרגולה', בהכרח שנקט סוג הבע"ח.
אית להא מקור?
 

לבי במערב

משתמש ותיק
המקור הפשוט הוא כי בלה"ק הצורה הסתמית היא צורת הזכר, והרוצה לטעון דזכר לאפוקי נקבה אמרו הוא שעליו להביא ראי'.
 

הישר והטוב

משתמש רגיל
אולי באמת מדובר על שועל שחי או מת עכשיו- אלא דסתמא דמילתא אם בשעת ההוצאה היה השועל חי, יש לו חזקת חי.
 
חלק עליון תַחתִית