פירוש הרמב"ם למשנה

בבלי

משתמש ותיק
למה הרמב"ם באף מקום בפירושו למשנה לא פוסק הלכה כבית הלל/בית שמאי?
 

נדיב לב

משתמש ותיק
בבלי אמר:
למה הרמב"ם באף מקום בפירושו למשנה לא פוסק הלכה כבית הלל/בית שמאי?


רמב"ם פירוש המשניות - מסכת דמאי פרק ו משנה ו - כבר ביארנו שחבר הוא תלמיד חכם, והוא הנאמן על הטומאה וטהרה, ואומרים בית שמאי שלא ימכרו הזיתים מפני שהם עומדים לדרוך אותם, אלא למי שהוא נאמן על הטומאה, שמא יתעסק בטומאה בשמן: ובית הלל אומרים שמותר למכרן למי שהוא נאמן על המעשרות, ואף על פי שלא יהיה נאמן על הטומאה, לפי שדעת בית הלל שמותר לגרום טומאה לחולין שבארץ ישראל, וזו היא משנה אחרונה שהוא מותר, וכן הלכה: וצנועי ב"ה. הם הם המדקדקים במצות מחבורות האלו:

ובעוד מקומות. מסכת מעשר שני פרק ד משנה ח וכן בעירובין פרק א משנה ב' כתב הרמב"ם בסו"ד "- והלכה כבית הלל. ועוד כמה מקומות.
 

יוסף ה'

משתמש ותיק
אם הנחתך נכונה, ייתכן ומשום ש"ב"ש במקום ב"ה אינה משנה" (ביצה יא ב).
 

נדיב לב

משתמש ותיק
רמב"ם פירוש המשניות - מסכת יבמות פרק ג משנה א
ארבעה אחין שנים מהן נשואין שתי אחיות כו' - מן העיקרים גם כן שנמשכין אחריהן בבות זאת המסכתא, שכל זמן שנפלו שתי עריות לפני אחים הראויות להם, הרי אלו חולצות ולא מתיבמות, לפי שזיקת כל אח ואח נפלה על שתיהן והן כמו צרות, ולפיכך אינן מתיבמות, לפי שכל אחת מהן ראויה לאחד מן האחים, ואמרו כאן יקיימו לדברי ב"ש, אמנם אין זה דעת ב"ה, והעיקר אצלינו ב"ש במקום ב"ה אינה משנה, רצונו לומר כל זמן שתמצא ב"ש מקילין וב"ה מחמירין, וזה היפך המפורסם מסברתם, לפיכך תדע שהמשנה מוטעת ושהדבר מיוחס לבית שמאי, אמנם הוא חוץ מן המקומות המנויין שהם מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל, ולפיכך פסק ההלכה בכאן יקיימו:


@בבלי מה שתמוה שיש מקומות שכותב והלכה כב"ה, ויש מקומות שנמנע. ומה שכתב הרמב"ם ביבמות את הכלל הידוע ב"ש במקום ב"ה אינה משנה, רק מוסיף תמיה מדוע יש מקומות שבחר לכתוב והלכה כב"ה.
 

בבלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
בסדר.
ברוב המקומות ולא בכל המקומות הוא נמנע מכך
 

זנון האילייטי

משתמש ותיק
@בבלי מה שתמוה שיש מקומות שכותב והלכה כב"ה, ויש מקומות שנמנע. ומה שכתב הרמב"ם ביבמות את הכלל הידוע ב"ש במקום ב"ה אינה משנה, רק מוסיף תמיה מדוע יש מקומות שבחר לכתוב והלכה כב"ה.
בדוגמא מדמאי אפשר לענות שהר"מ רצה להפקיע את הצד שנדון כבי"ש בגלל שצנועי ב"ה היו נוהגים כמותם.
ועל יבמות אפשר לומר דכיוון שאין זה דבריהם בפירוש אלא ר"א שאמר משמם היה מקום לומר שאין הלכה כר"א לכך פסק הר"מ כב"ש.
 
חלק עליון תַחתִית