קביעות למעשרות

זוטרא

משתמש ותיק
מבואר במעשרות פרק א' ובמפרשי המשנה שם, שמדאוריתא, מירוח לא קובע למעשרות, רק כשיראה פני הבית, שנאמר ביערתי הקדש מן הבית ורק מדרבנן גמר מלאכה קובעת, 
וקשה אם כן, אם יפריש מהכרי על מה שנכנס לבית יקרא מן הפטור על החיוב,
וזה לא מצאתי בשום מקום.
אודה מאד למי שיסביר לי או ישלח מראה מקום
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
הביאור הוא שחלות טבל הוא משעת מירוח ולכן לא יכול ליפטר הלוי מתרומת מעשר אחר שנתמרחה בכרי, אבל קביעות תרומה היא מראיית פני הבית.
ראה רמב"ם פ"ג ממעשר ה"ב,ג והשגת הראב"ד
ומקד"ד זרעים סי' נו אות ג' ד"ה כתב הרמב"ם (במהדורה הישנה - עמוד 391).
 

זוטרא

משתמש ותיק
פותח הנושא
לא הבנתי, אתה מתכון שיש חילוק בין זמן חיוב התרומה לזמן חיוב המעשרות?
המקדש דוד ששלחת הוא בהלכות שביעית.
 

הצבי

משתמש ותיק
זוטרא אמר:
מבואר במעשרות פרק א' ובמפרשי המשנה שם, שמדאוריתא, מירוח לא קובע למעשרות, רק כשיראה פני הבית, שנאמר ביערתי הקדש מן הבית ורק מדרבנן גמר מלאכה קובעת, 
וקשה אם כן, אם יפריש מהכרי על מה שנכנס לבית יקרא מן הפטור על החיוב,
וזה לא מצאתי בשום מקום.
אודה מאד למי שיסביר לי או ישלח מראה מקום
במחכ''ת כמדומה שיש כאן טעות בשאלה, הן אמת שמותר מדאו' לאכול מהכרי גם אחר מירוח ועד שיראה פני הבית, אבל אעפ''כ הרי להחיל חלות תרומה אפשר כבר משיבולים ואפי' לפני מירוח, ולעניין חיוב ופטור לא איכפ''ל באיסור טבל שכאן אלא באם הכרי הזה כבר נפטר בהפרשה או לא.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
זוטרא אמר:
לא הבנתי, אתה מתכון שיש חילוק בין זמן חיוב התרומה לזמן חיוב המעשרות?
המקדש דוד ששלחת הוא בהלכות שביעית.
סליחה. בחלק ב' - לא ציינתי
מעשרות, סימן נו, אות ג' ד"ה כתב הרמב"ם, עמ' 391-392 

יש חילוק בין זמן שחל עליו שם טבל, ויכול לאכול רק אכילת עראי, לבין זמן שנתחייב להפריש ואסור לאכול אפי' ארעי.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
הצבי אמר:
זוטרא אמר:
מבואר במעשרות פרק א' ובמפרשי המשנה שם, שמדאוריתא, מירוח לא קובע למעשרות, רק כשיראה פני הבית, שנאמר ביערתי הקדש מן הבית ורק מדרבנן גמר מלאכה קובעת, 
וקשה אם כן, אם יפריש מהכרי על מה שנכנס לבית יקרא מן הפטור על החיוב,
וזה לא מצאתי בשום מקום.
אודה מאד למי שיסביר לי או ישלח מראה מקום
במחכ''ת כמדומה שיש כאן טעות בשאלה, הן אמת שמותר מדאו' לאכול מהכרי גם אחר מירוח ועד שיראה פני הבית, אבל אעפ''כ הרי להחיל חלות תרומה אפשר כבר משיבולים ואפי' לפני מירוח, ולעניין חיוב ופטור לא איכפ''ל באיסור טבל שכאן אלא באם הכרי הזה כבר נפטר בהפרשה או לא.
אך זה עדיין לא עונה על השאלה אז א"כ מה זה גורן/גמר מלאכה. נכון שאפשר למצא נ"מ אבל הם חייבים לבא משורש וסיבה.
והרי משעה שהיא בשיבלים כבר יכול לעשר.
וע"ז ביאר המקד"ד.
 
 

הצבי

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
הצבי אמר:
זוטרא אמר:
מבואר במעשרות פרק א' ובמפרשי המשנה שם, שמדאוריתא, מירוח לא קובע למעשרות, רק כשיראה פני הבית, שנאמר ביערתי הקדש מן הבית ורק מדרבנן גמר מלאכה קובעת, 
וקשה אם כן, אם יפריש מהכרי על מה שנכנס לבית יקרא מן הפטור על החיוב,
וזה לא מצאתי בשום מקום.
אודה מאד למי שיסביר לי או ישלח מראה מקום
במחכ''ת כמדומה שיש כאן טעות בשאלה, הן אמת שמותר מדאו' לאכול מהכרי גם אחר מירוח ועד שיראה פני הבית, אבל אעפ''כ הרי להחיל חלות תרומה אפשר כבר משיבולים ואפי' לפני מירוח, ולעניין חיוב ופטור לא איכפ''ל באיסור טבל שכאן אלא באם הכרי הזה כבר נפטר בהפרשה או לא.
אך זה עדיין לא עונה על השאלה אז א"כ מה זה גורן/גמר מלאכה. נכון שאפשר למצא נ"מ אבל הם חייבים לבא משורש וסיבה.
והרי משעה שהיא בשיבלים כבר יכול לעשר.
וע"ז ביאר המקד"ד.
לא התעמקתי בדבריך כה''צ אבל כמדומני שהם אינן נוגעים ישירות בשאילה שעליה נפתח האשכול, ועליה בלבד באתי לענות.
 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
צדקת. כיון ששניהם מתעשרים א"ז מהחיוב על הפטור. אף שלא הגיע שעת חיוב.
 
חלק עליון תַחתִית