העיסוק בעיקרים הוא רעיון חדש שלא מופיע במקורות התלמודיים: בבלי, ירושלמי.צ''ע אמר:כמעט ואין דברים ברמב''ם שלא מופיעים בגמ',
ואם הי' צריך לספרים הרי שבדר''כ זה לפשט בגמ',
טעות איומה,נחש בריח אמר:העיסוק בעיקרים הוא רעיון חדש שלא מופיע במקורות התלמודיים: בבלי, ירושלמי.צ''ע אמר:כמעט ואין דברים ברמב''ם שלא מופיעים בגמ',
ואם הי' צריך לספרים הרי שבדר''כ זה לפשט בגמ',
יש רשימה של אלו שגיהנם כלה והם אינם כלים במסכת ר"ה, שמשם פיתח הרמב"ם את הגותו.
בעיקרים הראשונים הרמב"ם משתמש בעקרונות פילוסופיים מובהקים (ולא לחינם חלק מהראשונים נטו מעקרונות אלו, ר' משה מתקו בכתב תמים לדוגמא)
רצוני רק לדעת מה היו הספרים שמהם שאב הרמב"ם את ידיעותיו בנושא
לא שייך לטעון שיש ראשונים שלא מאמינים בעיקר דהגשמה כי מי שסבור שיש לו תמונה או מוגבלות הרי הוא סכל כי כל מוגבל חייב להיות שמישהו הגביל אותו וע''כ שהבוראא היחיד אינו מוגבל בשום גבול, והרמב''ם חוזר על היסוד הזה כמה פעמים, ובמו''נ מבאר שזה גרוע פי כמה וכמה מעוע''ז,נחש בריח אמר:לאלו שחשבו שנפלה כאן "טעות איומה" או שאני "מבולבל", ובכן, לצורך הבהרת העניין אדגיש שוב בהרחבה:
הרמב"ם כותב על הי"ג עיקרים שהוציאם מספרים חשובים, וא"כ לא הוציא אותם מן התלמודים, ומוכח שלא הייתה לו גם קבלה בעניין זה (אם הייתה קבלה ע"ז, מדוע הרס"ג נוקט 10 עיקרים וכן הלאה? ומדוע הקבלה עברה דרך הרמב"ם דווקא (בשונה מה'קבלה' שלא הכיר)?
הגמרא בר"ה מביאה ברייתא על אלו שגיהנם כלה והם אינם כלים (אין להם חלק לעוה"ב? כתוב גיהנם) ומוזכר שם מינים וכופרים בתורה ובביאת גואל. ישנם מספר סוגיות בש"ס שבהם הגמ' מבארת מיהו מין ומיהו מומר, וההגדרות שהרמב"ם נותן הם רחבות הרבה יותר, כמו גם ל"אפיקורוס", ולא בדיוק נזכרות שם.
ר' משה מתקו (מבעלי התוס', מוזכר בכמה שו"תים) בספרו כתב תמים חולק על עניין אי ההגשמה (וצר לי שאני מנפץ כאן כמה מיתוסים)
הרמב"ן באיגרתו "טרם אענה אני שוגג" מתפלמס על עניין ההגשמה עם בעלי התוס' ונראה מדבריו שכך הם סברו, וכן כתב ר' ידעיה הפניני לרשב"א במכתבו.
ויתכן שעליהם התכוון הראב"ד בהשגה.
לומר דברים כמו "פשוט שהרמב"ם הסתמך על גמרות" בלי להביא מקורות לדבר - בעיני אין להם שום אחיזה ושום מציאות לא משנה מי יכתוב את זה. כמו שציינתי ייתכן שמשם הרמב"ם ביסס ופיתח את הגותו.
בתקווה שהובנתי
נחש בריח אמר:לומר דברים כמו "פשוט שהרמב"ם הסתמך על גמרות" בלי להביא מקורות לדבר - בעיני אין להם שום אחיזה ושום מציאות לא משנה מי יכתוב את זה. כמו שציינתי ייתכן שמשם הרמב"ם ביסס ופיתח את הגותו.
נחש בריח אמר:אבל הבאתי מקורות לעניין הזה, אז חושבני שאפשר לוותר על העניין (אם קשה לך להשיג את הכתב תמים, יש ע"ז מאמר בתורה שלמה)
שוב.צ''ע אמר:יש כמה גמ' לגבי מינים ואפיקורסים שנכרתין מעולם הבא וכמו''כ לגבי מורידין ולא מעלין, אני לא זוכר בדיוק את המ''מ, אבדוק ואציין ביתר דיוק,
כעת נשאר השאלה מהו מין ומהו אפיקורס, בא הרמב''ם ולמד שהגדר הוא כל אלו שכופרים בעיקרי היהדות שאת חלקם מונה המשנה בפ' חלק בסנהדרין, ועי' שם בפיה''מ שמפרש כך להדיא, ומוסיף על כך מה שראה לדעתו שכלול בעיקרים ומה שראה בגמ' התייחסות לכפירה ככופר בעיקר או הקרוי מין,
אולי בהמשך אם יהי' לי זמן אעתיק לך ציטוטים,
נחש בריח אמר:אדרבא, אם בידך מקור מוסמך מחז"ל כפי שאתה טוען, הבא לדיון ונדון בו. זהו בדיוק הסיבה לפתיחת הנושא.
צ''ע אמר:נחש בריח אמר:אדרבא, אם בידך מקור מוסמך מחז"ל כפי שאתה טוען, הבא לדיון ונדון בו. זהו בדיוק הסיבה לפתיחת הנושא.
ר''מ פר' חלק לפני העיקרים :
ומילת "אֶפִּיקוֹרוֹס" היא ארמית, עניָנה מי שמפקיר ומבזה את התורה או לומדיה. ולפיכך קורין בזה השם כל שאינו מאמין ביסודי התורה, או מי שמבזה החכמים או איזה תלמיד חכם שיהיה או רבו (סנהדרין צ"ט ע"ב).
הרמב"ם כותב את זה על הכלצ''ע אמר:תוך כדי שאני מנסה לעזור לך לעי' במקורות רציתי לראות שוב את הל' שסיבך אותך בראשית האשכול וקלטתי שקושיתך לא קמה ולא ניצבה, כי הרמב''ם לא אומר שהעיקרים נלקטו מספרים גדולים אלא הוא מתייחס לכל הקדמתו של פרק חלק שהאריך שם בענין עולם הבא ולשמה ועוד ענינים,
נחש בריח אמר:החת"ם סופר הידוע שחולק על הרמב"ם בביאת המשיח
נחש בריח אמר:היעב"ץ בעניין תורה אחרת).
יפה אנו מתקדמים, ראשית אתה רואה שהרמב''ם [לפחות לדעתו] למד כך במשנה ולא מספרים אחרים,נחש בריח אמר:צ''ע אמר:נחש בריח אמר:אדרבא, אם בידך מקור מוסמך מחז"ל כפי שאתה טוען, הבא לדיון ונדון בו. זהו בדיוק הסיבה לפתיחת הנושא.
ר''מ פר' חלק לפני העיקרים :
ומילת "אֶפִּיקוֹרוֹס" היא ארמית, עניָנה מי שמפקיר ומבזה את התורה או לומדיה. ולפיכך קורין בזה השם כל שאינו מאמין ביסודי התורה, או מי שמבזה החכמים או איזה תלמיד חכם שיהיה או רבו (סנהדרין צ"ט ע"ב).
מופלא!
יבוא הרמב"ם בפיהמ"ש וישמש מקור למשנה תורה שנכתב שנים אחריו...
היכן כ"ז מבואר בגמ', זו פרשנות של הרמב"ם.
נחש בריח אמר:ובדיוק לכן הבאתי את הראב"ד, ודו"ק בלשונו הזהב.
נחש בריח אמר:מה שכותב הרמב"ם שכל חיבורו מבוסס על הגמרא לא מיישב את מה שכותב בפירוש על הי"ג עיקרים,
צ''ע אמר:יפה אנו מתקדמים, ראשית אתה רואה שהרמב''ם [לפחות לדעתו] למד כך במשנה ולא מספרים אחרים,נחש בריח אמר:צ''ע אמר:ר''מ פר' חלק לפני העיקרים :
ומילת "אֶפִּיקוֹרוֹס" היא ארמית, עניָנה מי שמפקיר ומבזה את התורה או לומדיה. ולפיכך קורין בזה השם כל שאינו מאמין ביסודי התורה, או מי שמבזה החכמים או איזה תלמיד חכם שיהיה או רבו (סנהדרין צ"ט ע"ב).
מופלא!
יבוא הרמב"ם בפיהמ"ש וישמש מקור למשנה תורה שנכתב שנים אחריו...
היכן כ"ז מבואר בגמ', זו פרשנות של הרמב"ם.
לא אמרתי שלא ניתן לחלוק על הרמב''ם, אבל כך הוא למד בגמ',
אבל עדיין לא ראיתי א' בעולם שחולק על הרמב''ם חוץ מהנושאים הצדדיים של העיסוק בעיקרים אבל לא באמונות למעשה
החת"ס יורה דעה תשובה שנוצ''ע אמר:נחש בריח אמר:החת"ם סופר הידוע שחולק על הרמב"ם בביאת המשיח
?
נחש בריח אמר:היעב"ץ בעניין תורה אחרת).
???
הראב"ד ודאי חולק. אולי רק על הטועים בשגגה.צ''ע אמר:נחש בריח אמר:ובדיוק לכן הבאתי את הראב"ד, ודו"ק בלשונו הזהב.
הראב''ד רק חולק על הטועים בשגגה אבל ח''ו לומר שחולק ואתה צריך לדוק בדבריו,
והאומר שיש שם רבון אחד אלא שהוא גוף ובעל תמונה:
א"א, ולמה קרא לזה מין, וכמה גדולים וטובים ממנו הלכו בזו המחשבה לפי מה שראו במקראות, ויותר ממה שראו בדברי האגדות המשבשות את הדעות:
היינו שזה אכן שיבוש אבל בטעות וא''כ לא צריכים להרוג אותם כדין אלו שמורידין אותן ולא מעלין ויתכן שיש להם חלק לעולם הבא,
כבר כתבתי שרצוני הוא לראות את המקור. דבריו בפיהמ"ש הוא חיזוק לדברי.צ''ע אמר:נחש בריח אמר:מה שכותב הרמב"ם שכל חיבורו מבוסס על הגמרא לא מיישב את מה שכותב בפירוש על הי"ג עיקרים,
אתה מתעלם מזה שהרמב''ם כותב את ההלכה של העיקרים בהל' תשובה,
יש רק נפק''מ קטנה שהתחדש בפיהמ''ש
נחש בריח אמר:החת"ס יורה דעה תשובה שנו
מה שברור שהראב''ד לא חולק על האמונה למעשה שאין צד של הגשמה ח''ו, ורק חלק על הרמב''ם שמשמע ממנו שגם הטועים בפסוקים נכרתין מעוה''ב וע''ז הוא ר''ל שאולי לא כי שוגגים הם,נחש בריח אמר:הראב"ד ודאי חולק. אולי רק על הטועים בשגגה.צ''ע אמר:נחש בריח אמר:ובדיוק לכן הבאתי את הראב"ד, ודו"ק בלשונו הזהב.
הראב''ד רק חולק על הטועים בשגגה אבל ח''ו לומר שחולק ואתה צריך לדוק בדבריו,
והאומר שיש שם רבון אחד אלא שהוא גוף ובעל תמונה:
א"א, ולמה קרא לזה מין, וכמה גדולים וטובים ממנו הלכו בזו המחשבה לפי מה שראו במקראות, ויותר ממה שראו בדברי האגדות המשבשות את הדעות:
היינו שזה אכן שיבוש אבל בטעות וא''כ לא צריכים להרוג אותם כדין אלו שמורידין אותן ולא מעלין ויתכן שיש להם חלק לעולם הבא,
והיכן אמרתי אחרת. רק ציינתי שייתכן שהראב"ד בגדולים וטובים התכוון לחלק מהראשונים שטעו בפסוקים ובאגדה.
לכל אחד יש צורת חשיבה ייחודית ומסויימת וכמ''ש בגמ' כשם שפרצופיהן שונות כך דיעותין שונות, אבל עדיין ניתן תמיד להגיע מאיזו נקודת מבט שהיא לדעת התורה, ואכן הרמב''ם הי' קצת חדשן בקטע הפילוסופי וכו' והרבה לא ראו בטוב את דרכו בזה,נחש בריח אמר:צ''ע אמר:יפה אנו מתקדמים, ראשית אתה רואה שהרמב''ם [לפחות לדעתו] למד כך במשנה ולא מספרים אחרים,נחש בריח אמר:מופלא!
יבוא הרמב"ם בפיהמ"ש וישמש מקור למשנה תורה שנכתב שנים אחריו...
היכן כ"ז מבואר בגמ', זו פרשנות של הרמב"ם.
לא אמרתי שלא ניתן לחלוק על הרמב''ם, אבל כך הוא למד בגמ',
אבל עדיין לא ראיתי א' בעולם שחולק על הרמב''ם חוץ מהנושאים הצדדיים של העיסוק בעיקרים אבל לא באמונות למעשה
לא אמרתי שהרמב"ם הוציא את הכל, מאלף ועד ת"ו, מספרים אחרים.
אבל ברור שצורת חשיבה מסויימת הניעה אותו לפרש כך.
ומוזר מאד, שדבר כ"כ יסודי, השמיטה הגמ'