מקור י"ג עיקרים להרמב"ם

נחש בריח

משתמש ותיק
כתב הרמב"ם בסוף דבריו על הי"ג עיקרים וז"ל:
"אבל אני עשיתי זה לפי שראיתי בו תועלת באמונה, לפי שאספתי לך בו דברים מועילים מפוזרים מספרים גדולים [=חשובים]."
מהם המקורות והספרים שעליהם הסתמך הרמב"ם (חוץ מהרס"ג בשמות)?
 

צ''ע

משתמש ותיק
כמעט ואין דברים ברמב''ם שלא מופיעים בגמ',
ואם הי' צריך לספרים הרי שבדר''כ זה לפשט בגמ',
 

נחש בריח

משתמש ותיק
פותח הנושא
צ''ע אמר:
כמעט ואין דברים ברמב''ם שלא מופיעים בגמ',
ואם הי' צריך לספרים הרי שבדר''כ זה לפשט בגמ',
העיסוק בעיקרים הוא רעיון חדש שלא מופיע במקורות התלמודיים: בבלי, ירושלמי.
יש רשימה של אלו שגיהנם כלה והם אינם כלים במסכת ר"ה, שמשם פיתח הרמב"ם את הגותו.
בעיקרים הראשונים הרמב"ם משתמש בעקרונות פילוסופיים מובהקים (ולא לחינם חלק מהראשונים נטו מעקרונות אלו, ר' משה מתקו בכתב תמים לדוגמא)
רצוני רק לדעת מה היו הספרים שמהם שאב הרמב"ם את ידיעותיו בנושא
 
 

שחג

משתמש חדש
הנני לצטט בספר 'מאמר יסודות האמונה', אולי זה יבהיר קצת יותר.
לאחר שמביא את דברי הרמב"ם שהבאת לעיל, הוא מוסיף


היינו שהרמב"ם אסף העיקרים הללו מספרים גדולים וקדמונים ואח"כ טרח והביא להם הוכחות. ולא שכך הסיק מתוך לימודו בחקירה או בדחז"ל והתורה, אלא להיפך: קיבץ אותם מכלל גדולי האומה.

מקור קדום יותר מהרמב"ם לתזכור י"ג העיקרים נראה עוד מימי האמוראים, שכן כתב השל"ה "שי"ג העיקרים נמשכים מי"ג מידות הרחמים ומכל מידה ומידה יוצא עיקר אחד" ובהמשך הביא תפילה ישנה שהחתם סופר יחס אותה לאמורא  שחתם בכינוי "טביומי" ובשמו מר בר רב אשי.
וזה לשון התפילה: "יהי רצון מלפניך השם המקודש שלוש עשרה, למען אברהם ויצחק הראשונים בבריתות שלוש עשרה, ולמען יעקב איש תם וצאצאיו שלוש עשרה, תחנני עם מקיימי תורתך הנדרשת במידות שלוש עשרה וברכני לדבק לשמרני ממקרה ולא ימנעו ממני מדותיך השלוש עשרה, והאר פניך אלי והוצא שכלי לפועל התורה ותחנני ואדעך בשם עם יושר עיקרם שלוש עשרה ותשא זיו שכינתך אלי ועלי תשרה ותשים לי שלום מהמונעים באלו השלוש עשרה" הרי לך שעוד מזמן התלמוד נזכרו י"ג העיקרים.

ודע שעוד מגדולי ישראל סברו שאמונת י"ג העיקרים היא מקבלת חז"ל. כך כתב בעיקרים לרבי יוסף אלבו שעיקרי האמונה באו מדברי קבלה ומתחבט שם הרב אם כל ההוכחה לביאת המשיח היא רק מדברי קבלה או גם הכרח מפסוקים. 

וכן כתב גם בשלטי גבורים בשם הריא"ז שכותב שאמונת היחוד היא מצד הקבלה והשמועה. משמע מדבריו שכן שאר עיקרי התורה והאמונות. וכן כתב רבי חיים בן בצלאל שעיקרי ויסודי הדת הם מדברי קבלה מסיני.

וכך גם כתב המבי"ט בספרו בית אלוקים המבאר שם את עניין י"ג העיקרים שכתב: "כל עיקרי תורתנו התמימה ואמונותיה נרשמים ונרמזים בתורה נביאים וכתובים ובדברי רז"ל מפי הקבלה" 
 

צ''ע

משתמש ותיק
נחש בריח אמר:
צ''ע אמר:
כמעט ואין דברים ברמב''ם שלא מופיעים בגמ',
ואם הי' צריך לספרים הרי שבדר''כ זה לפשט בגמ',
העיסוק בעיקרים הוא רעיון חדש שלא מופיע במקורות התלמודיים: בבלי, ירושלמי.
יש רשימה של אלו שגיהנם כלה והם אינם כלים במסכת ר"ה, שמשם פיתח הרמב"ם את הגותו.
בעיקרים הראשונים הרמב"ם משתמש בעקרונות פילוסופיים מובהקים (ולא לחינם חלק מהראשונים נטו מעקרונות אלו, ר' משה מתקו בכתב תמים לדוגמא)
רצוני רק לדעת מה היו הספרים שמהם שאב הרמב"ם את ידיעותיו בנושא
טעות איומה,
עי' בהל' תשובה ברמב''ם שהעמיד את העיקרים וידוע מהקדמתו  שלא כתב את התורה שבע''פ אלא מקבלת חז''ל שזה מהגמ' ועוד כמו ירושלמי ומדרש וכו'

ועי' בכס''מ ובמצייינים שם בהל' תשובה וראה שאת הכל הוא הוציא מהגמ' דהיינו בכל מקום שמוזכר מין ואפיקורס הרי שזהו כפירה בעיקר, ואת הכופרים בעיקר ומינים כבר דרשו בחז''ל בכמה מקומות את דינם ומזה יצא לרמב''ם הדין של העיקרים,
למעשה הרמב''ם לא חידש משהו הלכתי כלל בנושא של העיקרים כי אם שאפ' הטועה בהם גם כן יצא מכלל ישראל,

ועי' כאן האריכות :

https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=24&t=27359&start=90#p466841

https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=24&t=28623#p494553

https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=24&t=1589&hilit=%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8+%D7%9C%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99+%D7%94%D7%92%D7%A8%27%27%D7%97+%D7%A9%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A1&start=60#p374449

אף אחד מהראושנים לא חולק על העיקרים למעשה כי אם במושג או במניין שלהם, דהיינו מהו עיקר ומהו דין העיקר אבל אף אחד לא חולק על העיקר עצמו,

 
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
אולי אתה מתבלבל עם שמונה פרקים להרמב''ם ששם כ' להדיא בתחילה שהוא מלוקט גם מהפילוסופים וחכמי העולם.

שמונה פרקים לרמב"ם הקדמה
ודע, כי הדברים אשר אומר אותם באלו הפרקים, ובמה שיבוא מן הפירוש, אינם עניינים שחידשתים אני מעצמי, ולא פירושים שבדיתים, אלא הם עניינים מלוקטים מדברי החכמים, במדרשות ובתלמוד וזולתו מחיבוריהם, ומדברי הפילוסופים גם כן, הקדומים והחדשים, ומחיבורי הרבה בני אדם. ושמע האמת ממי שאמרה.
 

נחש בריח

משתמש ותיק
פותח הנושא
לאלו שחשבו שנפלה כאן "טעות איומה" או שאני "מבולבל", ובכן, לצורך הבהרת העניין אדגיש שוב בהרחבה:
הרמב"ם כותב על הי"ג עיקרים  שהוציאם מספרים חשובים, וא"כ לא הוציא אותם מן התלמודים, ומוכח שלא הייתה לו גם קבלה בעניין זה (אם הייתה קבלה ע"ז, מדוע הרס"ג נוקט 10 עיקרים וכן הלאה? ומדוע הקבלה עברה דרך הרמב"ם דווקא (בשונה מה'קבלה' שלא הכיר)?
הגמרא בר"ה מביאה ברייתא על אלו שגיהנם כלה והם אינם כלים (אין להם חלק לעוה"ב? כתוב גיהנם) ומוזכר שם מינים וכופרים בתורה ובביאת גואל. ישנם מספר סוגיות בש"ס שבהם הגמ' מבארת מיהו מין ומיהו מומר, וההגדרות שהרמב"ם נותן הם רחבות הרבה יותר, כמו גם ל"אפיקורוס", ולא בדיוק נזכרות שם.
ר' משה מתקו (מבעלי התוס', מוזכר בכמה שו"תים) בספרו כתב תמים חולק על עניין אי ההגשמה (וצר לי שאני מנפץ כאן כמה מיתוסים)
הרמב"ן באיגרתו "טרם אענה אני שוגג" מתפלמס על עניין ההגשמה עם בעלי התוס' ונראה מדבריו שכך הם סברו, וכן כתב ר' ידעיה הפניני לרשב"א במכתבו.
ויתכן שעליהם התכוון הראב"ד בהשגה.
לומר דברים כמו "פשוט שהרמב"ם הסתמך על גמרות" בלי להביא מקורות לדבר - בעיני אין להם שום אחיזה ושום מציאות לא משנה מי יכתוב את זה. כמו שציינתי ייתכן שמשם הרמב"ם ביסס ופיתח את הגותו.
בתקווה שהובנתי
 
 

צ''ע

משתמש ותיק
נחש בריח אמר:
לאלו שחשבו שנפלה כאן "טעות איומה" או שאני "מבולבל", ובכן, לצורך הבהרת העניין אדגיש שוב בהרחבה:
הרמב"ם כותב על הי"ג עיקרים  שהוציאם מספרים חשובים, וא"כ לא הוציא אותם מן התלמודים, ומוכח שלא הייתה לו גם קבלה בעניין זה (אם הייתה קבלה ע"ז, מדוע הרס"ג נוקט 10 עיקרים וכן הלאה? ומדוע הקבלה עברה דרך הרמב"ם דווקא (בשונה מה'קבלה' שלא הכיר)?
הגמרא בר"ה מביאה ברייתא על אלו שגיהנם כלה והם אינם כלים (אין להם חלק לעוה"ב? כתוב גיהנם) ומוזכר שם מינים וכופרים בתורה ובביאת גואל. ישנם מספר סוגיות בש"ס שבהם הגמ' מבארת מיהו מין ומיהו מומר, וההגדרות שהרמב"ם נותן הם רחבות הרבה יותר, כמו גם ל"אפיקורוס", ולא בדיוק נזכרות שם.
ר' משה מתקו (מבעלי התוס', מוזכר בכמה שו"תים) בספרו כתב תמים חולק על עניין אי ההגשמה (וצר לי שאני מנפץ כאן כמה מיתוסים)
הרמב"ן באיגרתו "טרם אענה אני שוגג" מתפלמס על עניין ההגשמה עם בעלי התוס' ונראה מדבריו שכך הם סברו, וכן כתב ר' ידעיה הפניני לרשב"א במכתבו.
ויתכן שעליהם התכוון הראב"ד בהשגה.
לומר דברים כמו "פשוט שהרמב"ם הסתמך על גמרות" בלי להביא מקורות לדבר - בעיני אין להם שום אחיזה ושום מציאות לא משנה מי יכתוב את זה. כמו שציינתי ייתכן שמשם הרמב"ם ביסס ופיתח את הגותו.
בתקווה שהובנתי
לא שייך לטעון שיש ראשונים שלא מאמינים בעיקר דהגשמה כי מי שסבור שיש לו תמונה או מוגבלות הרי הוא סכל כי כל מוגבל חייב להיות שמישהו הגביל אותו וע''כ שהבוראא היחיד אינו מוגבל בשום גבול, והרמב''ם חוזר על היסוד הזה כמה פעמים, ובמו''נ מבאר שזה גרוע פי כמה וכמה מעוע''ז,
ולא ע''ז התווכחו על הרמב''ם,  


 
 

צ''ע

משתמש ותיק
נחש בריח אמר:
לומר דברים כמו "פשוט שהרמב"ם הסתמך על גמרות" בלי להביא מקורות לדבר - בעיני אין להם שום אחיזה ושום מציאות לא משנה מי יכתוב את זה. כמו שציינתי ייתכן שמשם הרמב"ם ביסס ופיתח את הגותו.

הרמב'''ם בהקדמה כותב שאת כל היד החזקה הוא לקח מהגמ' ומשנה ועוד מדרשי חז''ל ולא משום מקום אחר למעט דבר שכותב להדיא ''יראה לי'' או ''רבותי אמרו'' וכדו',
ובהל' תשובה הוא מעמיד את העיקרים הרי שלמד כך בגמ',
ובכס''מ שם בהל' תשובה מביא מקרות אמנם לא לכל העיקרים,
אבל עי' במקו''צ דפרנקל ותמצא נחת לכל המקורות,
 

נחש בריח

משתמש ותיק
פותח הנושא
לא מובן לי ויכוח הסרק כאן.
"שייך לטעון" או "לא שייך לטעון" בעניין ההגשמה היה יכול להיות משהו פילוסופי מעניין ומרתק.
אבל הבאתי מקורות לעניין הזה, אז חושבני שאפשר לוותר על העניין (אם קשה לך להשיג את הכתב תמים, יש ע"ז מאמר בתורה שלמה)
הרשב"א בח"א תי"ח, אם רוצה אתה להוסיף ולהתבונן. לא שמענו גם שהרשב"א עשה מחאה רבתי על דבריו.
וזה שהרמב"ם טען שזה יותר גרוע מע"ז, לא מחייב ראשונים אחרים. ובדיוק לכן הבאתי את הראב"ד, ודו"ק בלשונו הזהב.
מה שכותב הרמב"ם שכל חיבורו מבוסס על הגמרא לא מיישב את מה שכותב בפירוש על הי"ג עיקרים, ומשום מה יש לי תחושה שאתה מסתובב סחור סחור במקום לגעת בנקודה. אם לרמב"ם היה מקור מפורש בש"ס ובמדרשים הרי שלא כותב שאסף את החומר מחיבורים חשובים. וכמו שכבר הזכרתי הרמב"ם פיתח מאד את ההגדרה של אפיקורוס ומין (בש"ס מבואר היטב מיהו אפיקורוס ומיהו מין ולא שייך לטעון שמקורו מהגמרא).
אדרבא, אם בידך מקור מוסמך מחז"ל כפי שאתה טוען, הבא לדיון ונדון בו. זהו בדיוק הסיבה לפתיחת הנושא.
 

צ''ע

משתמש ותיק
יש כמה גמ' לגבי מינים ואפיקורסים שנכרתין מעולם הבא וכמו''כ לגבי מורידין ולא מעלין, אני לא זוכר בדיוק את המ''מ, אבדוק ואציין ביתר דיוק,
כעת נשאר השאלה מהו מין ומהו אפיקורס, בא הרמב''ם ולמד שהגדר הוא כל אלו שכופרים בעיקרי היהדות שאת חלקם מונה המשנה בפ' חלק בסנהדרין, ועי' שם בפיה''מ שמפרש כך להדיא, ומוסיף על כך מה שראה לדעתו שכלול בעיקרים ומה שראה בגמ' התייחסות לכפירה ככופר בעיקר או הקרוי מין,
אולי בהמשך אם יהי' לי זמן אעתיק לך ציטוטים,
 

צ''ע

משתמש ותיק
נחש בריח אמר:
אבל הבאתי מקורות לעניין הזה, אז חושבני שאפשר לוותר על העניין (אם קשה לך להשיג את הכתב תמים, יש ע"ז מאמר בתורה שלמה)

את הרשב''א אכן לא ראיתי עדיין,
אבל בתורה שלמה עברתי על רוב דבריו ולא מצא שום ראושן חולק על הרמב''ם ואדרבה הוא רוצה לטעון שכל הפולמוס הי' בעצם קצר בתקשורת בין הראשונים שלא הובנו דבריהם א' לשני, ובסוף כן מצא איזה דיוק שכ' א' [ אולי הכתב תמים שדיברת עליו] שכותב שאכן הקב''ה לא מוגבל אבל מתגשם לפי זמנים,
וצריך זהירות בדברים אלו אבל מכאן ועד לעשות מחלוקת הדרך רחוקה המאד,
וכנ''ל לא מסתבר שא' בעולם יכול לחלוק על סברא זו של מגביל ומוגבל שלימדנו הרמב''ם ומסייעו השכל הבריא, [ ובטח לא מה שהביא בתורה שלמה כנ''ל שאינו מוגבל בעצם ]
 

נחש בריח

משתמש ותיק
פותח הנושא
צ''ע אמר:
יש כמה גמ' לגבי מינים ואפיקורסים שנכרתין מעולם הבא וכמו''כ לגבי מורידין ולא מעלין, אני לא זוכר בדיוק את המ''מ, אבדוק ואציין ביתר דיוק,
כעת נשאר השאלה מהו מין ומהו אפיקורס, בא הרמב''ם ולמד שהגדר הוא כל אלו שכופרים בעיקרי היהדות שאת חלקם מונה המשנה בפ' חלק בסנהדרין, ועי' שם בפיה''מ שמפרש כך להדיא, ומוסיף על כך מה שראה לדעתו שכלול בעיקרים ומה שראה בגמ' התייחסות לכפירה ככופר בעיקר או הקרוי מין,
אולי בהמשך אם יהי' לי זמן אעתיק לך ציטוטים,
שוב.
מה שכתוב בגמ' לא צריך למצוא בספרים אחרים, ולא שייך שאחרים ידונו בזה (החת"ם סופר הידוע שחולק על הרמב"ם בביאת המשיח, היעב"ץ בעניין תורה אחרת).
ומדוע צריך לחזור הרבה פעמים כדי להבין זאת, כאזהרת הרמב"ם, אם זוהי גמרא מפורשת כדבריך.

 
 

צ''ע

משתמש ותיק
נחש בריח אמר:
אדרבא, אם בידך מקור מוסמך מחז"ל כפי שאתה טוען, הבא לדיון ונדון בו. זהו בדיוק הסיבה לפתיחת הנושא.

ר''מ פר' חלק לפני העיקרים :

ומילת "אֶפִּיקוֹרוֹס" היא ארמית, עניָנה מי שמפקיר ומבזה את התורה או לומדיה. ולפיכך קורין בזה השם כל שאינו מאמין ביסודי התורה, או מי שמבזה החכמים או איזה תלמיד חכם שיהיה או רבו (סנהדרין צ"ט ע"ב).
 

צ''ע

משתמש ותיק
תוך כדי שאני מנסה לעזור לך לעי' במקורות רציתי לראות שוב את הל' שסיבך אותך בראשית האשכול וקלטתי שקושיתך לא קמה ולא ניצבה, כי הרמב''ם לא אומר שהעיקרים נלקטו מספרים גדולים אלא הוא מתייחס לכל הקדמתו של פרק חלק שהאריך שם בענין עולם הבא ולשמה ועוד ענינים,
 

צ''ע

משתמש ותיק
ר''מ חלק משנה ב'  
 
משנה ב
אולם זכר אלה לגודל מעלתם בחכמה, ושמא יחשוב החושב כי לרוב חכמתם וזכות התורה שהיו יודעים אותה ידיעה גדולה יש להם חלק,
לכן הודיענו שיסודי האמונה נתקלקלו אצל הנזכרים, ונסתפקו בקצתם, ולפיכך נדחו מחיי העולם הבא.

וזכר בלעם, והוא אינו מישראל, לפי שחסידי אומות העולם יש להם חלק לעולם הבא. והודיע כי בלעם מרשעי אומות העולם, ואין לו חלק לעולם הבא:
 

נחש בריח

משתמש ותיק
פותח הנושא
צ''ע אמר:
נחש בריח אמר:
אדרבא, אם בידך מקור מוסמך מחז"ל כפי שאתה טוען, הבא לדיון ונדון בו. זהו בדיוק הסיבה לפתיחת הנושא.

ר''מ פר' חלק לפני העיקרים :

ומילת "אֶפִּיקוֹרוֹס" היא ארמית, עניָנה מי שמפקיר ומבזה את התורה או לומדיה. ולפיכך קורין בזה השם כל שאינו מאמין ביסודי התורה, או מי שמבזה החכמים או איזה תלמיד חכם שיהיה או רבו (סנהדרין צ"ט ע"ב).




מופלא!
יבוא הרמב"ם בפיהמ"ש וישמש מקור למשנה תורה שנכתב שנים אחריו...
היכן כ"ז מבואר בגמ', זו פרשנות של הרמב"ם.
 
 

נחש בריח

משתמש ותיק
פותח הנושא
צ''ע אמר:
תוך כדי שאני מנסה לעזור לך לעי' במקורות רציתי לראות שוב את הל' שסיבך אותך בראשית האשכול וקלטתי שקושיתך לא קמה ולא ניצבה, כי הרמב''ם לא אומר שהעיקרים נלקטו מספרים גדולים אלא הוא מתייחס לכל הקדמתו של פרק חלק שהאריך שם בענין עולם הבא ולשמה ועוד ענינים,
הרמב"ם כותב את זה על הכל
 
 

צ''ע

משתמש ותיק
נחש בריח אמר:
צ''ע אמר:
נחש בריח אמר:
אדרבא, אם בידך מקור מוסמך מחז"ל כפי שאתה טוען, הבא לדיון ונדון בו. זהו בדיוק הסיבה לפתיחת הנושא.

ר''מ פר' חלק לפני העיקרים :

ומילת "אֶפִּיקוֹרוֹס" היא ארמית, עניָנה מי שמפקיר ומבזה את התורה או לומדיה. ולפיכך קורין בזה השם כל שאינו מאמין ביסודי התורה, או מי שמבזה החכמים או איזה תלמיד חכם שיהיה או רבו (סנהדרין צ"ט ע"ב).




מופלא!
יבוא הרמב"ם בפיהמ"ש וישמש מקור למשנה תורה שנכתב שנים אחריו...
היכן כ"ז מבואר בגמ', זו פרשנות של הרמב"ם.
יפה אנו מתקדמים, ראשית אתה רואה שהרמב''ם [לפחות לדעתו] למד כך במשנה ולא מספרים אחרים,
לא אמרתי שלא ניתן לחלוק על הרמב''ם, אבל כך הוא למד בגמ',
אבל עדיין לא ראיתי א' בעולם שחולק על הרמב''ם חוץ מהנושאים הצדדיים של העיסוק בעיקרים אבל לא באמונות למעשה 
 
 

צ''ע

משתמש ותיק
נחש בריח אמר:
ובדיוק לכן הבאתי את הראב"ד, ודו"ק בלשונו הזהב.

הראב''ד רק חולק על הטועים בשגגה אבל ח''ו לומר שחולק ואתה צריך לדוק בדבריו,


והאומר שיש שם רבון אחד אלא שהוא גוף ובעל תמונה:  
  א"א, ולמה קרא לזה מין, וכמה גדולים וטובים ממנו הלכו בזו המחשבה לפי מה שראו במקראות, ויותר ממה שראו בדברי האגדות המשבשות את הדעות:

היינו שזה אכן שיבוש אבל בטעות וא''כ לא צריכים להרוג אותם כדין אלו שמורידין אותן ולא מעלין ויתכן שיש להם חלק לעולם הבא,
 

צ''ע

משתמש ותיק
נחש בריח אמר:
מה שכותב הרמב"ם שכל חיבורו מבוסס על הגמרא לא מיישב את מה שכותב בפירוש על הי"ג עיקרים,

אתה מתעלם מזה שהרמב''ם כותב את ההלכה של העיקרים בהל' תשובה,
יש רק נפק''מ קטנה שהתחדש בפיהמ''ש
 

נחש בריח

משתמש ותיק
פותח הנושא
צ''ע אמר:
נחש בריח אמר:
צ''ע אמר:
ר''מ פר' חלק לפני העיקרים :

ומילת "אֶפִּיקוֹרוֹס" היא ארמית, עניָנה מי שמפקיר ומבזה את התורה או לומדיה. ולפיכך קורין בזה השם כל שאינו מאמין ביסודי התורה, או מי שמבזה החכמים או איזה תלמיד חכם שיהיה או רבו (סנהדרין צ"ט ע"ב).




מופלא!
יבוא הרמב"ם בפיהמ"ש וישמש מקור למשנה תורה שנכתב שנים אחריו...
היכן כ"ז מבואר בגמ', זו פרשנות של הרמב"ם.
יפה אנו מתקדמים, ראשית אתה רואה שהרמב''ם [לפחות לדעתו] למד כך במשנה ולא מספרים אחרים,
לא אמרתי שלא ניתן לחלוק על הרמב''ם, אבל כך הוא למד בגמ',
אבל עדיין לא ראיתי א' בעולם שחולק על הרמב''ם חוץ מהנושאים הצדדיים של העיסוק בעיקרים אבל לא באמונות למעשה 


לא אמרתי שהרמב"ם הוציא את הכל, מאלף ועד ת"ו, מספרים אחרים.
אבל ברור שצורת חשיבה מסויימת הניעה אותו לפרש כך.
ומוזר מאד, שדבר כ"כ יסודי, השמיטה הגמ'
 
 

נחש בריח

משתמש ותיק
פותח הנושא
צ''ע אמר:
נחש בריח אמר:
החת"ם סופר הידוע שחולק על הרמב"ם בביאת המשיח

?
 
נחש בריח אמר:
היעב"ץ בעניין תורה אחרת).


???
החת"ס יורה דעה תשובה שנו
היעב"ץ במגדל עוז, ואינו תחת ידי כעת. בעז"ה אציין מקורו בהמשך.
 
 

נחש בריח

משתמש ותיק
פותח הנושא
צ''ע אמר:
נחש בריח אמר:
ובדיוק לכן הבאתי את הראב"ד, ודו"ק בלשונו הזהב.

הראב''ד רק חולק על הטועים בשגגה אבל ח''ו לומר שחולק ואתה צריך לדוק בדבריו,


והאומר שיש שם רבון אחד אלא שהוא גוף ובעל תמונה:  
  א"א, ולמה קרא לזה מין, וכמה גדולים וטובים ממנו הלכו בזו המחשבה לפי מה שראו במקראות, ויותר ממה שראו בדברי האגדות המשבשות את הדעות:

היינו שזה אכן שיבוש אבל בטעות וא''כ לא צריכים להרוג אותם כדין אלו שמורידין אותן ולא מעלין ויתכן שיש להם חלק לעולם הבא,
הראב"ד ודאי חולק. אולי רק על הטועים בשגגה.
והיכן אמרתי אחרת. רק ציינתי שייתכן שהראב"ד בגדולים וטובים התכוון לחלק מהראשונים שטעו בפסוקים ובאגדה.
 
 

נחש בריח

משתמש ותיק
פותח הנושא
צ''ע אמר:
נחש בריח אמר:
מה שכותב הרמב"ם שכל חיבורו מבוסס על הגמרא לא מיישב את מה שכותב בפירוש על הי"ג עיקרים,

אתה מתעלם מזה שהרמב''ם כותב את ההלכה של העיקרים בהל' תשובה,
יש רק נפק''מ קטנה שהתחדש בפיהמ''ש
כבר כתבתי שרצוני הוא לראות את המקור. דבריו בפיהמ"ש הוא חיזוק לדברי.
אגב, עיין באיגרת תחיית המתים שם מציין הרמב"ם סיבה שבחר בתחיית המתים כעיקר (רמז: לא מקור בגמרא)
אודה ואתוודה כי אין לי פשט בדבריו, אך עכ"פ שפתיו ברור מללו
 
 

צ''ע

משתמש ותיק
נחש בריח אמר:
החת"ס יורה דעה תשובה שנו

במה הוא חולק שם ?
זוהי התשובה הידועה שלא לעשות עסק מהעיקרים כי צריך להאמין בכל התורה כולה ללא הבדל וכבר טענו כך קודמים לו כמו האברבנאל,

והגר''ח מבריסק ר''ל שאה''נ מי שלא מאמין באות א' בתורה הוא גם מין אלא שאת העיקרים חייבים לדעת וגם הטועה בהם בשגגה אפיקורס הוא !
 

צ''ע

משתמש ותיק
נחש בריח אמר:
צ''ע אמר:
נחש בריח אמר:
ובדיוק לכן הבאתי את הראב"ד, ודו"ק בלשונו הזהב.

הראב''ד רק חולק על הטועים בשגגה אבל ח''ו לומר שחולק ואתה צריך לדוק בדבריו,


והאומר שיש שם רבון אחד אלא שהוא גוף ובעל תמונה:  
  א"א, ולמה קרא לזה מין, וכמה גדולים וטובים ממנו הלכו בזו המחשבה לפי מה שראו במקראות, ויותר ממה שראו בדברי האגדות המשבשות את הדעות:

היינו שזה אכן שיבוש אבל בטעות וא''כ לא צריכים להרוג אותם כדין אלו שמורידין אותן ולא מעלין ויתכן שיש להם חלק לעולם הבא,
הראב"ד ודאי חולק. אולי רק על הטועים בשגגה.
והיכן אמרתי אחרת. רק ציינתי שייתכן שהראב"ד בגדולים וטובים התכוון לחלק מהראשונים שטעו בפסוקים ובאגדה.
מה שברור שהראב''ד לא חולק על האמונה למעשה שאין צד של הגשמה ח''ו, ורק חלק על הרמב''ם שמשמע ממנו שגם הטועים בפסוקים נכרתין מעוה''ב וע''ז הוא ר''ל שאולי לא כי שוגגים הם,

וגדולים לאו היינו ראשונים,
 
 

צ''ע

משתמש ותיק
נחש בריח אמר:
צ''ע אמר:
נחש בריח אמר:
מופלא!
יבוא הרמב"ם בפיהמ"ש וישמש מקור למשנה תורה שנכתב שנים אחריו...
היכן כ"ז מבואר בגמ', זו פרשנות של הרמב"ם.
יפה אנו מתקדמים, ראשית אתה רואה שהרמב''ם [לפחות לדעתו] למד כך במשנה ולא מספרים אחרים,
לא אמרתי שלא ניתן לחלוק על הרמב''ם, אבל כך הוא למד בגמ',
אבל עדיין לא ראיתי א' בעולם שחולק על הרמב''ם חוץ מהנושאים הצדדיים של העיסוק בעיקרים אבל לא באמונות למעשה 


לא אמרתי שהרמב"ם הוציא את הכל, מאלף ועד ת"ו, מספרים אחרים.
אבל ברור שצורת חשיבה מסויימת הניעה אותו לפרש כך.
ומוזר מאד, שדבר כ"כ יסודי, השמיטה הגמ'
לכל אחד יש צורת חשיבה ייחודית ומסויימת וכמ''ש בגמ' כשם שפרצופיהן שונות כך דיעותין שונות, אבל עדיין ניתן תמיד להגיע מאיזו נקודת מבט שהיא לדעת התורה, ואכן הרמב''ם הי' קצת חדשן בקטע הפילוסופי וכו' והרבה לא ראו בטוב את דרכו בזה,
אבל לאחר מעשה הוכח שלא זז ולא נד כי הוא זה מקבלת חז''ל, ואדרבה הוא העמיד בצורה הכי עוצמתית את הכרח התורה שבע''פ וקבלת המסורת בהבנת התורה,

וכנ''ל הגמ' לא השמיטה כלום כי היא משנה מבוארת ומפורשת אלא שבמשנה כתוב את הכלל היסודי של כופר בעיקר, וכעת עלינו לברר מהם העיקרים שעליהם נשענת בסיס היהדות בכדי לדעת מי כלול ואיזו  כפירה היא עיקר ואיזו לא אלא ככל אמונה קלאסית בדברי התורה,
וע''ז ליקהרמב''ם מכל המקומות בגמ' שכתוב בהם על הכופר שהוא מין, ותכן שיש עיקרים שיצא לו כך מסברא פשוטה שהם עיקר,




 
 
חלק עליון תַחתִית