ידיעה ובחירה - מה הבעיה ?

איש תלמודי

משתמש ותיק
ידועה השאלה בקשר לסתירה בין זה שהד' יודע מה אני עומד לעשות לזה שיש לי בחירה בעניין.
ולא הבינותי מה הסתירה
האדם יש לו בחירה מה לעשות והוא יכול לעשות מה שהוא רוצה
והשם יודע מה 'יבחר'.
למה זה לא מובן ?

למשל, כמו שאני יודע שפלוני אלמוני לא עומד להתאבד בשניה הקרובה, וזה לא אומר שהוא לא יכול להתאבד, אבל אני יודע שזה עומד להיות הבחירה שלו
כך השם הוא חכם גדול מאוד ואין חקר לתבונתו והוא יודע מה אני וכל אחד אחר עומדים לבחור

יש בזה עוד עומק, אולי בהמשך.
 

איש תלמודי

משתמש ותיק
פותח הנושא
הוספה:
הרי השם הוא למעלה מהזמן
וא"כ הוא יודע מה אני עומד לעשות
כי מבחינתו זה כבר היה.

נ.ב. כתבתי שני טיעונים נפרדים.
 

איש פשוט מאד

משתמש ותיק
על הטיעון הראשון התשובה הפשוטה היא שמה שאתה יודע שהשכן שלך לא עומד להתאבד, משום שהדבר לא בנקודת הבחירה שלו, ולא משום שאתה חכם, דבר שהוא בנקודת הבחירה, אם יש לו את 2 האופציות - לכאו' אין דרך לדעת.
בנוסף אין לך דרך לדעת שלא יקרה לו איזה מקרה חיצוני שיגרום לו שיעשה כך, הוא יכול לאבד את שפיות דעתו ואז יתאבד.

אבל התשובה ע"ז, וכמדו' שכך הדרך הפשוטה להסביר ברמב"ם, שידיעתך על השני היא מכח מה שאתה מבין שהוא כביכול מתוכנת לעשות כך, אז לכן מה שאתה יודע עכשיו מחייב שהוא יעשה אח"כ. אבל אצל הקב"ה זו סוג ידיעה אחרת, הוא יודע מה יהיה, וזה לא סתירה לבחירה, כי הוא יודע את העתיד, ולא שהעתיד מחויב מכח ההווה.
 

חימקו

משתמש ותיק
איש תלמודי אמר:
האדם יש לו בחירה מה לעשות והוא יכול לעשות מה שהוא רוצה
והשם יודע מה 'יבחר'.
למה זה לא מובן ?
אם הקב"ה יודע שביום פלוני אני יעשה כך וכך, האם באותו יום אני יכול לעשות אחרת? זו השאלה.
 

מיכי

משתמש ותיק
חימקו אמר:
איש תלמודי אמר:
האדם יש לו בחירה מה לעשות והוא יכול לעשות מה שהוא רוצה
והשם יודע מה 'יבחר'.
למה זה לא מובן ?
אם הקב"ה יודע שביום פלוני אני יעשה כך וכך, האם באותו יום אני יכול לעשות אחרת? זו השאלה.

מדוע ידיעתו מכריחה לך מה לבחור?  מה שתבחר בסוף הוא כבר יודע. בכל אופן זה התירוץ לשאלה לחלק מהראשונים
 

צ''ע

משתמש ותיק
זו בעי' הרבה יותר גדולה מאשר הידיעה גרידא, הראשונים השתמשו במושג ידיעה כדי לבטא את הא''ס ואת האי גבול של הבורא,
אבל כוונתם שלא שייך להגביל את עצמו ומה שייך שנבחר נגד רצונו והרי הוא עושהו בעצמו,

אלא שכל זה מגזירתו יתברך,

והארכתי באשכול נפרד,
וגנבו לי שם את הנושא למשהו לא קשור בעליל,

https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=24&t=31081
 

חימקו

משתמש ותיק
מיכי אמר:
חימקו אמר:
איש תלמודי אמר:
האדם יש לו בחירה מה לעשות והוא יכול לעשות מה שהוא רוצה
והשם יודע מה 'יבחר'.
למה זה לא מובן ?
אם הקב"ה יודע שביום פלוני אני יעשה כך וכך, האם באותו יום אני יכול לעשות אחרת? זו השאלה.

מדוע ידיעתו מכריחה לך מה לבחור?  מה שתבחר בסוף הוא כבר יודע. בכל אופן זה התירוץ לשאלה לחלק מהראשונים

כשאני עומד כרגע לפני הבחירה, יש לי אפשרות לבחור אחרת?
 

צ''ע

משתמש ותיק
חימקו אמר:
מיכי אמר:
חימקו אמר:
אם הקב"ה יודע שביום פלוני אני יעשה כך וכך, האם באותו יום אני יכול לעשות אחרת? זו השאלה.

מדוע ידיעתו מכריחה לך מה לבחור?  מה שתבחר בסוף הוא כבר יודע. בכל אופן זה התירוץ לשאלה לחלק מהראשונים

כשאני עומד כרגע לפני הבחירה, יש לי אפשרות לבחור אחרת?
לכא' לא,
אבל בתורה כתוב שכן,
אז צ''ע,
מה שברור שאתה חייב לבחור,


ואולי אתה תבין את שאלתי,
שהקושי הוא הבחירה ולא הידיעה שמובנת בפשטות עקב האי מוגבלות הבורא,
ולכא' אין קושי אמיתי לבחירה כי למעשה מחוייבים אנו לעשות רצונו,
ואטו השאלה היא רק על הגמול ?
 
 

מיכי

משתמש ותיק
חימקו אמר:
מיכי אמר:
חימקו אמר:
אם הקב"ה יודע שביום פלוני אני יעשה כך וכך, האם באותו יום אני יכול לעשות אחרת? זו השאלה.

מדוע ידיעתו מכריחה לך מה לבחור?  מה שתבחר בסוף הוא כבר יודע. בכל אופן זה התירוץ לשאלה לחלק מהראשונים

כשאני עומד כרגע לפני הבחירה, יש לי אפשרות לבחור אחרת?

כן בהחלט. 
 

איש תלמודי

משתמש ותיק
פותח הנושא
איש פשוט מאד אמר:
על הטיעון הראשון התשובה הפשוטה היא שמה שאתה יודע שהשכן שלך לא עומד להתאבד, משום שהדבר לא בנקודת הבחירה שלו, ולא משום שאתה חכם, דבר שהוא בנקודת הבחירה, אם יש לו את 2 האופציות - לכאו' אין דרך לדעת.
בנוסף אין לך דרך לדעת שלא יקרה לו איזה מקרה חיצוני שיגרום לו שיעשה כך, הוא יכול לאבד את שפיות דעתו ואז יתאבד.

תודה רבה
 

איש תלמודי

משתמש ותיק
פותח הנושא
חימקו אמר:
איש תלמודי אמר:
האדם יש לו בחירה מה לעשות והוא יכול לעשות מה שהוא רוצה
והשם יודע מה 'יבחר'.
למה זה לא מובן ?
אם הקב"ה יודע שביום פלוני אני יעשה כך וכך, האם באותו יום אני יכול לעשות אחרת? זו השאלה.
אתה יכול
אבל הוא יודע
שאתה עומד לבחור אחרת.

בקיצור הידיעה היא לא גזירה.
 
 

איש תלמודי

משתמש ותיק
פותח הנושא
חימקו אמר:
מיכי אמר:
חימקו אמר:
אם הקב"ה יודע שביום פלוני אני יעשה כך וכך, האם באותו יום אני יכול לעשות אחרת? זו השאלה.

מדוע ידיעתו מכריחה לך מה לבחור?  מה שתבחר בסוף הוא כבר יודע. בכל אופן זה התירוץ לשאלה לחלק מהראשונים

כשאני עומד כרגע לפני הבחירה, יש לי אפשרות לבחור אחרת?
כן
 
 

דניאל11

משתמש חדש
אם אלוקים יודע מה שאני עומד לבחור אז המציאות הזאת נקבעה כבר, איפה נכנס הצד שלי פה? הוא יודע שאני עומד לבחור בטוב או ברע, התמונה שלי נותן צדקה, למשל, כבר חתומה לפי דברייך, פשוט אני עדיין לא חוויתי אותה.
או שאתה רוצה לטעון שבאמת אין בחירה ורק הרגשה של בחירה.
 

צ''ע

משתמש ותיק
איש תלמודי אמר:
חימקו אמר:
איש תלמודי אמר:
האדם יש לו בחירה מה לעשות והוא יכול לעשות מה שהוא רוצה
והשם יודע מה 'יבחר'.
למה זה לא מובן ?
אם הקב"ה יודע שביום פלוני אני יעשה כך וכך, האם באותו יום אני יכול לעשות אחרת? זו השאלה.
אתה יכול
אבל הוא יודע
שאתה עומד לבחור אחרת.

בקיצור הידיעה היא לא גזירה.
זה פחות או יותר הכיוון של הרמב''ם, דהיינו שידיעה כזו איננה מחייבת קודם כי הבורא לא יודע את זה מהצד אלא הוא המדע והיודע בעצמו,
 
 

איש תלמודי

משתמש ותיק
פותח הנושא
דניאל11 אמר:
אם אלוקים יודע מה שאני עומד לבחור אז המציאות הזאת נקבעה כבר, איפה נכנס הצד שלי פה? הוא יודע שאני עומד לבחור בטוב או ברע, התמונה שלי נותן צדקה, למשל, כבר חתומה לפי דברייך, פשוט אני עדיין לא חוויתי אותה.
או שאתה רוצה לטעון שבאמת אין בחירה ורק הרגשה של בחירה.

השם יודע את זה אחרי שכבר עשית את זה
כי הוא למעלה מהזמן
ומצדו גם העתיד הוא הווה.
 

דניאל11

משתמש חדש
איש תלמודי אמר:
דניאל11 אמר:
אם אלוקים יודע מה שאני עומד לבחור אז המציאות הזאת נקבעה כבר, איפה נכנס הצד שלי פה? הוא יודע שאני עומד לבחור בטוב או ברע, התמונה שלי נותן צדקה, למשל, כבר חתומה לפי דברייך, פשוט אני עדיין לא חוויתי אותה.
או שאתה רוצה לטעון שבאמת אין בחירה ורק הרגשה של בחירה.

השם יודע את זה אחרי שכבר עשית את זה
כי הוא למעלה מהזמן
ומצדו גם העתיד הוא הווה.

וזה אומר? 
אם הוא יודע אז המציאות הזאת כבר קיימת לגבי, פשוט אני עדיין לא נמצא בה.
אם אתה שואל אותי זה ברור שיש ברירה אבל אני לא חושב שהפתרון  הוא מה שהצעת.
האמת זה גם לא באמת משנה מה הפתרון לטעמי.
 

מר דרור לולב

משתמש רגיל
איש תלמודי אמר:
ידועה השאלה בקשר לסתירה בין זה שהד' יודע מה אני עומד לעשות לזה שיש לי בחירה בעניין.
ולא הבינותי מה הסתירה
האדם יש לו בחירה מה לעשות והוא יכול לעשות מה שהוא רוצה
והשם יודע מה 'יבחר'.
למה זה לא מובן ?

למשל, כמו שאני יודע שפלוני אלמוני לא עומד להתאבד בשניה הקרובה, וזה לא אומר שהוא לא יכול להתאבד, אבל אני יודע שזה עומד להיות הבחירה שלו
כך השם הוא חכם גדול מאוד ואין חקר לתבונתו והוא יודע מה אני וכל אחד אחר עומדים לבחור

יש בזה עוד עומק, אולי בהמשך.
השאלה בעומק היא, אם כל דבר בעולם נעשה על ידי הקב"ה דהיינו שעל כל תנועה שאני עושה הוא מכחו יתברך, אם כן מה שייך להעניש לאדם שעשה עבירה, הרי לאדם אין שום כח עצמי, אלא הכל עושה הקב"ה?
 
 

איש תלמודי

משתמש ותיק
פותח הנושא
מר דרור לולב אמר:
איש תלמודי אמר:
ידועה השאלה בקשר לסתירה בין זה שהד' יודע מה אני עומד לעשות לזה שיש לי בחירה בעניין.
ולא הבינותי מה הסתירה
האדם יש לו בחירה מה לעשות והוא יכול לעשות מה שהוא רוצה
והשם יודע מה 'יבחר'.
למה זה לא מובן ?

למשל, כמו שאני יודע שפלוני אלמוני לא עומד להתאבד בשניה הקרובה, וזה לא אומר שהוא לא יכול להתאבד, אבל אני יודע שזה עומד להיות הבחירה שלו
כך השם הוא חכם גדול מאוד ואין חקר לתבונתו והוא יודע מה אני וכל אחד אחר עומדים לבחור

יש בזה עוד עומק, אולי בהמשך.
השאלה בעומק היא, אם כל דבר בעולם נעשה על ידי הקב"ה דהיינו שעל כל תנועה שאני עושה הוא מכחו יתברך, אם כן מה שייך להעניש לאדם שעשה עבירה, הרי לאדם אין שום כח עצמי, אלא הכל עושה הקב"ה?
נכון
אבל זה לא קשור לידיעה.
ואגב, לא דייקת בלשונך שכתבת "הכל עושה הקב"ה" כי הוא לא עושה הכל, דהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים
אלא הכל מכוחו כמו שכתבת בהתחלה, כי אין שום מציאות מבלעדיך יתברך כלל
ועוד שכתבת שהשאלה היא על העונש, והאמת היא שהשאלה היא על עצם הבחירה.
 
 

איש תלמודי

משתמש ותיק
פותח הנושא
דניאל11 אמר:
איש תלמודי אמר:
דניאל11 אמר:
אם אלוקים יודע מה שאני עומד לבחור אז המציאות הזאת נקבעה כבר, איפה נכנס הצד שלי פה? הוא יודע שאני עומד לבחור בטוב או ברע, התמונה שלי נותן צדקה, למשל, כבר חתומה לפי דברייך, פשוט אני עדיין לא חוויתי אותה.
או שאתה רוצה לטעון שבאמת אין בחירה ורק הרגשה של בחירה.

השם יודע את זה אחרי שכבר עשית את זה
כי הוא למעלה מהזמן
ומצדו גם העתיד הוא הווה.

וזה אומר? 
אם הוא יודע אז המציאות הזאת כבר קיימת לגבי, פשוט אני עדיין לא נמצא בה.
אם אתה שואל אותי זה ברור שיש ברירה אבל אני לא חושב שהפתרון  הוא מה שהצעת.
האמת זה גם לא באמת משנה מה הפתרון לטעמי.
אתה כן נמצא בא
אלא שאצל אדם המציאות מחולקת לעבר הווה ועתיד
ואצל השם זה מאחד (מה שנקרא 'הוי"ה').
 
 

איש תלמודי

משתמש ותיק
פותח הנושא
מר דרור לולב אמר:
השאלה בעומק היא, אם כל דבר בעולם נעשה על ידי הקב"ה דהיינו שעל כל תנועה שאני עושה הוא מכחו יתברך, אם כן מה שייך להעניש לאדם שעשה עבירה, הרי לאדם אין שום כח עצמי, אלא הכל עושה הקב"ה?

ועוד יש לי להעיר על דבריך
דלפי"ז זה כבר השאלה הידועה של צמצום ולית אתר פנוי מיניה
ולא שאלה חדשה של בחירה וידיעה.
 

איש תלמודי

משתמש ותיק
פותח הנושא
איש תלמודי אמר:
דניאל11 אמר:
איש תלמודי אמר:
השם יודע את זה אחרי שכבר עשית את זה
כי הוא למעלה מהזמן
ומצדו גם העתיד הוא הווה.

וזה אומר? 
אם הוא יודע אז המציאות הזאת כבר קיימת לגבי, פשוט אני עדיין לא נמצא בה.
אם אתה שואל אותי זה ברור שיש ברירה אבל אני לא חושב שהפתרון  הוא מה שהצעת.
האמת זה גם לא באמת משנה מה הפתרון לטעמי.
אתה כן נמצא בא
אלא שאצל אדם המציאות מחולקת לעבר הווה ועתיד
ואצל השם זה מאחד (מה שנקרא 'הוי"ה').

ועיין בקובץ המצורף
הצג קובץ מצורף הרב משה שטרנבוך -זמן.PDF
 

מר דרור לולב

משתמש רגיל
איש תלמודי אמר:
מר דרור לולב אמר:
השאלה בעומק היא, אם כל דבר בעולם נעשה על ידי הקב"ה דהיינו שעל כל תנועה שאני עושה הוא מכחו יתברך, אם כן מה שייך להעניש לאדם שעשה עבירה, הרי לאדם אין שום כח עצמי, אלא הכל עושה הקב"ה?

ועוד יש לי להעיר על דבריך
דלפי"ז זה כבר השאלה הידועה של צמצום ולית אתר פנוי מיניה
ולא שאלה חדשה של בחירה וידיעה.
אני לא מבין המושג צמצום הוא מהאר"י ז"ל, והשאלה של ידיעה ובחירה מובא כבר מהרמב"ם,  

 
 

איש תלמודי

משתמש ותיק
פותח הנושא
מר דרור לולב אמר:
איש תלמודי אמר:
מר דרור לולב אמר:
השאלה בעומק היא, אם כל דבר בעולם נעשה על ידי הקב"ה דהיינו שעל כל תנועה שאני עושה הוא מכחו יתברך, אם כן מה שייך להעניש לאדם שעשה עבירה, הרי לאדם אין שום כח עצמי, אלא הכל עושה הקב"ה?

ועוד יש לי להעיר על דבריך
דלפי"ז זה כבר השאלה הידועה של צמצום ולית אתר פנוי מיניה
ולא שאלה חדשה של בחירה וידיעה.
אני לא מבין המושג צמצום הוא מהאר"י ז"ל, והשאלה של ידיעה ובחירה מובא כבר מהרמב"ם,  
זה גופא השאלה שלי
שלא יתכן לומר כן
וממילא אני לא מבין מה הבעיה בידיעה ובחירה.
 
 

סמוך מיעוטא

משתמש ותיק
כמדומה שבנו"ט להביא גם מדברי כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע, הדרן על הרמב"ם בסיום השני, ש"פ ויקהל תשמ"ו, הערה 14 (וע"ש לאורך):
ועפ"ז יש לבאר מ"ש הרמב"ם (הל' תשובה ספ"ה) בענין השאלה ד"ידיעה ובחירה", ש"תשובת שאלה זו ארוכה מארץ מדה כו'" וש"אין בנו כח לידע היאך ידע הקב"ה כל הברואים והמעשים" (וראה בהשגת הראב"ד שם) – דלכאורה תמוה, הרי מובן בפשטות, שבידיעת איזה דבר – אין הידיעה סיבה להדבר, אלא להיפך, הידיעה מסובבת מהדבר. ואותו הדבר הוא (לכאורה) בענין ידיעת הקב"ה, דמה שיודע גם העתיד להיות, הוא מפני שלגבי' ית' ישנו כבר הדבר, מכיון ש"לפניו ית' אין קדימה ואיחור שאינו בחוק הזמן".
ועפ"ז, ה"קושיא" (מדוע הידיעה אינה מכרחת את הבחירה) מעיקרא ליכא, דמכיון שמה שהוא ית' יודע (מקודם) היאך יבחור האדם הוא מפני שלגבי' ית' היתה כבר הבחירה – הרי זה ממש כמו הידיעה הבאה אחר הבחירה. וכמבואר כל זה בארוכה במדרש שמואל על מס' אבות פ"ג מכ"א בשם הר"ם אלמושנינו (הובא בתויו"ט שם). ולמה כתב הרמב"ם ש"תשובת שאלה זו ארוכה מארץ מדה כו' אין בנו כח לידע כו'"?
ולאידך, באם ישנה סברא השוללת את תירוץ הנ"ל (ועכצ"ל שהיא סברא פשוטה, שלכן לא הוזקק הרמב"ם להוסיף "הסבר" בהקושיא דידיעה ובחירה) – היאך לא עמד הר"ם אלמושנינו על סברא זו?
ויש לומר הביאור בזה: כלל הנ"ל שידיעה מסובבת מהדבר שיודע – הוא ע"פ גדרי השכל. ומכיון שהוא ית' אינו מוגדר בגדרי השכל – הרי ידיעתו ית' היא לא מצד הדבר שיודע, כי אם, שיודע מצד עצמו. ורק לאחרי שצמצם עצמו כביכול בגדרי השכל – הנה ידיעה זו (שלאחרי הצמצום) היא מסובבת מהדבר (אלא שמ"מ גם בבחינה זו הוא יודע את העתיד להיות, כי "לפניו ית' אין קדימה ואיחור", כנ"ל). ועיין בתו"א וירא (טו, א) בענין דעת עליון ודעת תחתון, די"ל שהם ב' הבחינות דלעיל.
ועפ"ז יש לומר, שהר"ם אלמושנינו מדבר בענין הידיעה שלאחרי הצמצום, משא"כ הרמב"ם (בהל' תשובה שם) מדבר בענין הידיעה שלפני הצמצום.
 

איש תלמודי

משתמש ותיק
פותח הנושא
סמוך מיעוטא אמר:
כמדומה שבנו"ט להביא גם מדברי כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע, הדרן על הרמב"ם בסיום השני, ש"פ ויקהל תשמ"ו, הערה 14 (וע"ש לאורך):
ועפ"ז יש לבאר מ"ש הרמב"ם (הל' תשובה ספ"ה) בענין השאלה ד"ידיעה ובחירה", ש"תשובת שאלה זו ארוכה מארץ מדה כו'" וש"אין בנו כח לידע היאך ידע הקב"ה כל הברואים והמעשים" (וראה בהשגת הראב"ד שם) – דלכאורה תמוה, הרי מובן בפשטות, שבידיעת איזה דבר – אין הידיעה סיבה להדבר, אלא להיפך, הידיעה מסובבת מהדבר. ואותו הדבר הוא (לכאורה) בענין ידיעת הקב"ה, דמה שיודע גם העתיד להיות, הוא מפני שלגבי' ית' ישנו כבר הדבר, מכיון ש"לפניו ית' אין קדימה ואיחור שאינו בחוק הזמן".
ועפ"ז, ה"קושיא" (מדוע הידיעה אינה מכרחת את הבחירה) מעיקרא ליכא, דמכיון שמה שהוא ית' יודע (מקודם) היאך יבחור האדם הוא מפני שלגבי' ית' היתה כבר הבחירה – הרי זה ממש כמו הידיעה הבאה אחר הבחירה. וכמבואר כל זה בארוכה במדרש שמואל על מס' אבות פ"ג מכ"א בשם הר"ם אלמושנינו (הובא בתויו"ט שם). ולמה כתב הרמב"ם ש"תשובת שאלה זו ארוכה מארץ מדה כו' אין בנו כח לידע כו'"?
ולאידך, באם ישנה סברא השוללת את תירוץ הנ"ל (ועכצ"ל שהיא סברא פשוטה, שלכן לא הוזקק הרמב"ם להוסיף "הסבר" בהקושיא דידיעה ובחירה) – היאך לא עמד הר"ם אלמושנינו על סברא זו?
ויש לומר הביאור בזה: כלל הנ"ל שידיעה מסובבת מהדבר שיודע – הוא ע"פ גדרי השכל. ומכיון שהוא ית' אינו מוגדר בגדרי השכל – הרי ידיעתו ית' היא לא מצד הדבר שיודע, כי אם, שיודע מצד עצמו. ורק לאחרי שצמצם עצמו כביכול בגדרי השכל – הנה ידיעה זו (שלאחרי הצמצום) היא מסובבת מהדבר (אלא שמ"מ גם בבחינה זו הוא יודע את העתיד להיות, כי "לפניו ית' אין קדימה ואיחור", כנ"ל). ועיין בתו"א וירא (טו, א) בענין דעת עליון ודעת תחתון, די"ל שהם ב' הבחינות דלעיל.
ועפ"ז יש לומר, שהר"ם אלמושנינו מדבר בענין הידיעה שלאחרי הצמצום, משא"כ הרמב"ם (בהל' תשובה שם) מדבר בענין הידיעה שלפני הצמצום.
תודה רבה 
דבריו ממש האירו את עיני!
אשמח לקישור לדבריו המלאים או העלאה כקובץ
אולי הרב @לבי במערב יאות לעשות את זה, כדרכו בקודש.
 
 

איש תלמודי

משתמש ותיק
פותח הנושא
איש תלמודי אמר:
ויש לומר הביאור בזה: כלל הנ"ל שידיעה מסובבת מהדבר שיודע – הוא ע"פ גדרי השכל. ומכיון שהוא ית' אינו מוגדר בגדרי השכל – הרי ידיעתו ית' היא לא מצד הדבר שיודע, כי אם, שיודע מצד עצמו. ורק לאחרי שצמצם עצמו כביכול בגדרי השכל – הנה ידיעה זו (שלאחרי הצמצום) היא מסובבת מהדבר (אלא שמ"מ גם בבחינה זו הוא יודע את העתיד להיות, כי "לפניו ית' אין קדימה ואיחור", כנ"ל). ועיין בתו"א וירא (טו, א) בענין דעת עליון ודעת תחתון, די"ל שהם ב' הבחינות דלעיל.
ועפ"ז יש לומר, שהר"ם אלמושנינו מדבר בענין הידיעה שלאחרי הצמצום, משא"כ הרמב"ם (בהל' תשובה שם) מדבר בענין הידיעה שלפני הצמצום.

יל"ע בדבריו
דהרי היסוד שהוא אומר בגדר 'ידיעת' הוי"ה ב"ה
להסביר קושית הרמב"ם
מבאר הרמב"ם כדי ליישב את הקושיא של ידיעה ובחירה
ואיך נוכל לומר שהקושיא בנויה ע"ז ?

אלנקק את החב"דיים דמתא @לבי במערב @חייל של הרבי אולי יסבירו לי את דבריו רבם זיע"א.
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
איש תלמודי אמר:
איש תלמודי אמר:

יל"ע בדבריו
דהרי היסוד שהוא אומר בגדר 'ידיעת' הוי"ה ב"ה
להסביר קושית הרמב"ם
מבאר הרמב"ם כדי ליישב את הקושיא של ידיעה ובחירה
ואיך נוכל לומר שהקושיא בנויה ע"ז ?

אלנקק את החב"דיים דמתא @לבי במערב @חייל של הרבי אולי יסבירו לי את דבריו רבם זיע"א.
נא לבאר יותר את השאלה באם אפשר
 
 

איש תלמודי

משתמש ותיק
פותח הנושא
חייל של הרבי אמר:
איש תלמודי אמר:
איש תלמודי אמר:

יל"ע בדבריו
דהרי היסוד שהוא אומר בגדר 'ידיעת' הוי"ה ב"ה
להסביר קושית הרמב"ם
מבאר הרמב"ם כדי ליישב את הקושיא של ידיעה ובחירה
ואיך נוכל לומר שהקושיא בנויה ע"ז ?

אלנקק את החב"דיים דמתא @לבי במערב @חייל של הרבי אולי יסבירו לי את דבריו רבם זיע"א.
נא לבאר יותר את השאלה באם אפשר

תעיין בדברי הרבי 
ותראה שהוא מסביר את הסתירה בין הידיעה לבחירה, ע"פ ההסבר שהידיעה של ה' היא ידיעה מעצמו, ולא ע"י המעשה שכבר קרה
ובזה הוא מסביר את קושית הרמב"ם.
והקושיא שלי היא, שע"פ ההסבר הזה בגדר ידיעת ה', מסביר הרמב"ם את התירוץ על קושית הידיעה והבחירה
ואיך יתכן לומר שכל קושייתו בנויה על יסוד זה.

נ.ב. מקווה שהובנתי, תודה.
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
איש תלמודי אמר:
חייל של הרבי אמר:
והקושיא שלי היא, שע"פ ההסבר הזה בגדר ידיעת ה', מסביר הרמב"ם את התירוץ על קושית הידיעה והבחירה
ואיך יתכן לומר שכל קושייתו בנויה על יסוד זה.

נ.ב. מקווה שהובנתי, תודה.
רק חלק זה לא הבנתי. היכן מסביר הרמב"ם את התירוץ? ומה הבעי' לומר שקושייתו בנוי' על ידיעה שלפני הצמצום?
 
 
חלק עליון תַחתִית