ישבתי סמוך לאחד ת"ח ואברך חשוב מאוד, אך היה שם משהו שממש הפריע לי, ולא נראה לי שרק אני סובר כך.
דבר ראשון אני מבקש עכשיו סליחה מאותו ת"ח ואברך חשוב.
הת"ח למד כל הזמן ועיין בספרים באמצע התפילה עד שממש ריחמתי עליו וחשבתי שאולי אני אמצא בשבילו היתר לא להתפלל וילמד כל הזמן.
פשוט הרגשתי שהתפילה בשבילו זה ממש בגדר "ביטול זמן בכמות ובאיכות".
והאמת היא שאני לא יודע באמת עד כמה התפילה שלו חשובה, ואולי עדיף לא להתפלל כלל!!.
זה פשוט לבייש את הקב"ה!!!!
אתה מדבר עם המלך שהוא הוא צווה לך להתפלל בכוונה ולא ללמוד באמצע הלימוד!!!.
הקב"ה לא צריך כאלו תפילות!!!.
זמן תורה לחוד וזמן תפילה לחוד.
עיי' בשבת י. שמבואר עד כמה האמוראים היו מכינים את עצמם לפני התפילה באימה וביראה ובבגדים ולא נראה לי שאחרי כל ההכנה הזאת הם למדו בכלל במקום התפילה!!!
סליחה מאותו ת"ח ואברך חשוב, נראה לי שעדיף שתוותר על זמן השינה שלך או מזמן האוכל אם כ"כ דחוף לך לנצל את כל הזמן, ויהיו כאלה שישיבו לי "אולי הוא ג"כ שם לומד" אז לא התכוונתי לומר זאת בשביל התשובה הזאת וד"ל.
זה ברור שיש מקומות שהרבה אנשים לומדים אז אם זה ב"לכה דודי" או בין גברא לגברא" ששם זה סעפור אחר ובפשטות אין בעיה כ"א כמו שרוצה, אבל לא ללמוד בתוך התפילה.
שיהיה "ללמוד באמצע התפילה" ולא "להתפלל באמצע הלימוד"!.
האמת, שהיה עוד כמה דברים שראיתי עוד כמה דברים אך מפני כבוד הת"ח אם הוא יראה מאמר זה בפורום זה (לא תאמינו! הגם שהוא מנצל כל רגע ראיתיו כמה פעמים "מעיין היטב" בפורום זה (בעמדות מחשבים), אולי זה יותר חשוב מהתפילה ויל"ע, ובשביל שלא יבן לרגע הראשון שהוא הוא האיש אני לא אכתוב עוד כמה פרטים קטנים.