מרן הגר"א - "בכח השירה מבטלים ליצר הרע" - השירה אינה רק לחסידים בלבד!!!

יענקב

משתמש חדש
בדברי הימים כתוב (א, כג,ד) "מאלה לנצח על מלאכת בית השם" ובי' שם הגר"א וז"ל "לנצח ע"ש שבכח השיר מנצחים ליצר הרע" ומבואר מהגר"א להדיא שע"י שירה מנצחים ליצר הרע (נ.ב ובוודאי שכוונתו לשירים טהורים ולא לשירים של היום) והשירה לא קשור רק לחסידים ואין לליטאים לזרוק את ה"סגולה" הזאת לחסידים ולצאת נגד כל השירה!
וביותר מבואר כאן שהמילה "לנצח" זהו שירה דבפסוק לא מבואר שמדובר על שירה והמפרשים שם לא מבארים שזה קאי על שירה כלל אלא על עבודת בית המקדש בכללות. 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פסוקים מפורשים בתהלים "שירו לו שיר חדש" "שירה לה' שיר חדש"
(וזה לא נאמר רק לחסידים למרות שאח"כ כתוב "תהילתו בקהל חסידים")
ואת"ל דזה לא קאי על שירה שאנו קוראים לו היום לשיר שירים, אלא על לשבח את הקב"ה, מנא לך שגם דברי הגר"א אינם מתכוונים לשירה כזאת?
 

תיובתא

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
פסוקים מפורשים בתהלים "שירו לו שיר חדש" "שירה לה' שיר חדש"
(וזה לא נאמר רק לחסידים למרות שאח"כ כתוב "תהילתו בקהל חסידים")
ואת"ל דזה לא קאי על שירה שאנו קוראים לו היום לשיר שירים, אלא על לשבח את הקב"ה, מנא לך שגם דברי הגר"א אינם מתכוונים לשירה כזאת?
אז ישיר משה.
 
 

אגור בן יקא

משתמש ותיק
אגב לשון הרמב''ם אודות שירת הלוים במקדש הוא "ואמרו בשירה", או כיו''ב, וכמדומה שהגאון מרוגצוב ביאר בזה ששירת הלוים היתה ה'טראפ', טעמי הקריאה. ולא בדיוק שיר במובן של היום...

(יש לציין שגם כיום בין חסידים אומרים 'זאג א ניגון', להגיד שיר, ולא לשיר... וק''ל).
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
תיובתא אמר:
יושב אוהלים אמר:
פסוקים מפורשים בתהלים "שירו לו שיר חדש" "שירה לה' שיר חדש"
(וזה לא נאמר רק לחסידים למרות שאח"כ כתוב "תהילתו בקהל חסידים")
ואת"ל דזה לא קאי על שירה שאנו קוראים לו היום לשיר שירים, אלא על לשבח את הקב"ה, מנא לך שגם דברי הגר"א אינם מתכוונים לשירה כזאת?
אז ישיר משה.
 
מה זה קשור להיום? וגם לא כתוב שם שצריכים לשיר אלא ששרו.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
יענקב אמר:
ובי' שם הגר"א וז"ל "לנצח ע"ש שבכח השיר מנצחים ליצר הרע"
באמת וברצינות, מנא לן שכוונת הגר"א הוא על שירה כמו שאנו קוראים לזה, אולי אכן כוונתו לשירה לה' כמו להודות לה'.
 

משיב דבר

משתמש ותיק
יענקב אמר:
והשירה לא קשור רק לחסידים ואין לליטאים לזרוק את ה"סגולה" הזאת לחסידים ולצאת נגד כל השירה!
הרי גם תלמוד תורה מבטל יצה"ר (תבלין) וגם יזכיר לו יום המיתה, ולהחליט אם להשתמש בעצה של שירה או של תלמוד תורה (עכ"פ כמהלך חיים ולא משהו חד פעמי וכו') הוא אכן תלוי בדרך בעבודת ה' (ואולי בחסידים ומתנגדים). ודוק.
וכמשל: גם ללמוד וגם לשיר זה עונג שבת, וכל אחד מחליט במה הוא מענג את השבת, הליטוואק בלימוד מדרש רבה והחסיד בשירה וריקודים. 
 

סולם

משתמש ותיק
תלמיד רבותיו אמר:
אני מקווה שלא צריך להזכיר מה הלווים היו עושים בביהמ״ק
אני מקווה מאוד שאתה לא משווה את השירה של היום לשירה של הלווים.
ובגדול צורם לי לומר שהפסוקים המצוטטים לעיל מדברים על השירה של היום. ודו"ק. 
 
 

מתון מתון

משתמש ותיק
יענקב אמר:
בדברי הימים כתוב (א, כג,ד) "מאלה לנצח על מלאכת בית השם" ובי' שם הגר"א וז"ל "לנצח ע"ש שבכח השיר מנצחים ליצר הרע". 

צ"ע בשערי תשובה סי' תרצ"ז [ענינא דיומא - פורים קטן].
 

ברזלים

משתמש ותיק
בכתב היד שלפנינו (עמודים [17]-[18]) מופיעה התייחסות מעניינת של הגר"א לבעש"ט ולצדיקי החסידות, המובאת בשמו של רבי חיים מוולוז'ין: "קנ"א - שמעתי שאמר א' לפני הגר"א ז"ל שרבנים של חסידים אינם יודעים כלום ואינם עושים שום מעשה כ"א ברמאות. והשיב הגר"א ז"ל כי מעשה הם עושים, ובהם יודעים קצת ניסתרות ועתידות קרובות. עוד אמר כל מה שידע הבעש"ט הי'[ה] ע"י שאלת חלום שעשה בכל לילה. אבל הגר"א ז"ל הי'[ה] לו עליית נשמה בכל לילה בלא שום יחודים, רק בטבע".
 

ובכן

משתמש ותיק
מתון מתון אמר:
יענקב אמר:
בדברי הימים כתוב (א, כג,ד) "מאלה לנצח על מלאכת בית השם" ובי' שם הגר"א וז"ל "לנצח ע"ש שבכח השיר מנצחים ליצר הרע". 

צ"ע בשערי תשובה סי' תרצ"ז [ענינא דיומא - פורים קטן].

שמא יש לדייק לשונו, דלסלק היצה"ר לגמרי צריך שירה ות"ת.
ובכל אופן, דווקא סיוע יש בדבריו, שכח השירה אינו מועיל לבד, אבל הוא נצרך לנצחון על היצה"ר.
 

ובכן

משתמש ותיק
ברזלים אמר:
בכתב היד שלפנינו (עמודים [17]-[18]) מופיעה התייחסות מעניינת של הגר"א לבעש"ט ולצדיקי החסידות, המובאת בשמו של רבי חיים מוולוז'ין: "קנ"א - שמעתי שאמר א' לפני הגר"א ז"ל שרבנים של חסידים אינם יודעים כלום ואינם עושים שום מעשה כ"א ברמאות. והשיב הגר"א ז"ל כי מעשה הם עושים, ובהם יודעים קצת ניסתרות ועתידות קרובות. עוד אמר כל מה שידע הבעש"ט הי'[ה] ע"י שאלת חלום שעשה בכל לילה. אבל הגר"א ז"ל הי'[ה] לו עליית נשמה בכל לילה בלא שום יחודים, רק בטבע".
מכאן.
אכן, כעין זה מופיע גם בנדפס בכתר ראש, ולא ידעתי מה החידוש כ"כ.

ובכל אופן, איני יודע איך כל זה קשור לאשכול הזה.
 

פלגי מים

משתמש ותיק
ברזלים אמר:
בכתב היד שלפנינו (עמודים [17]-[18]) מופיעה התייחסות מעניינת של הגר"א לבעש"ט ולצדיקי החסידות, המובאת בשמו של רבי חיים מוולוז'ין: "קנ"א - שמעתי שאמר א' לפני הגר"א ז"ל שרבנים של חסידים אינם יודעים כלום ואינם עושים שום מעשה כ"א ברמאות. והשיב הגר"א ז"ל כי מעשה הם עושים, ובהם יודעים קצת ניסתרות ועתידות קרובות. עוד אמר כל מה שידע הבעש"ט הי'[ה] ע"י שאלת חלום שעשה בכל לילה. אבל הגר"א ז"ל הי'[ה] לו עליית נשמה בכל לילה בלא שום יחודים, רק בטבע".

נוגד עדותו של מורנו הבעש''ט הק׳ בעצמו.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
יענקב אמר:
ובי' שם הגר"א וז"ל "לנצח ע"ש שבכח השיר מנצחים ליצר הרע"
באמת וברצינות, מנא לן שכוונת הגר"א הוא על שירה כמו שאנו קוראים לזה, אולי אכן כוונתו לשירה לה' כמו להודות לה'.


 
 

ובכן

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
יענקב אמר:
ובי' שם הגר"א וז"ל "לנצח ע"ש שבכח השיר מנצחים ליצר הרע"
באמת וברצינות, מנא לן שכוונת הגר"א הוא על שירה כמו שאנו קוראים לזה, אולי אכן כוונתו לשירה לה' כמו להודות לה'.
ראה שם לשון המצודות:
מצודות ציון (דבה"י א' כג ד) אמר:
לנצח - מלאכת השיר נקרא מלשון נצוח כי דרך בעלי השיר לנצח זה את זה בהרמת הקול ובהכרעת הנעימה.
ועל זה מוסיף הגר"א לרמז, דנקרא ניצוח לנצחון על היצה"ר.
 

בת עין

משתמש ותיק
שלומיאל בן צורישדי אמר:
ברזלים אמר:
בכתב היד שלפנינו (עמודים [17]-[18]) מופיעה התייחסות מעניינת של הגר"א לבעש"ט ולצדיקי החסידות, המובאת בשמו של רבי חיים מוולוז'ין: "קנ"א - שמעתי שאמר א' לפני הגר"א ז"ל שרבנים של חסידים אינם יודעים כלום ואינם עושים שום מעשה כ"א ברמאות. והשיב הגר"א ז"ל כי מעשה הם עושים, ובהם יודעים קצת ניסתרות ועתידות קרובות. עוד אמר כל מה שידע הבעש"ט הי'[ה] ע"י שאלת חלום שעשה בכל לילה. אבל הגר"א ז"ל הי'[ה] לו עליית נשמה בכל לילה בלא שום יחודים, רק בטבע".

נוגד עדותו של מורנו הבעש''ט הק׳ בעצמו.

כוונתך לזה?

דגל מחנה אפרים פרשת ויצא
עוד י"ל כי במקלי עברתי את הירדן הזה ע"ד שסיפר אא"ז נ"ע זלל"הה שפעם אחת עבר הנעסטר בלי שום שם, רק היה מניח חגורו ועבר עליו ואמר שבאמונה גדולה הוא שעבר.
 

פלגי מים

משתמש ותיק
בת עין אמר:
שלומיאל בן צורישדי אמר:
ברזלים אמר:
בכתב היד שלפנינו (עמודים [17]-[18]) מופיעה התייחסות מעניינת של הגר"א לבעש"ט ולצדיקי החסידות, המובאת בשמו של רבי חיים מוולוז'ין: "קנ"א - שמעתי שאמר א' לפני הגר"א ז"ל שרבנים של חסידים אינם יודעים כלום ואינם עושים שום מעשה כ"א ברמאות. והשיב הגר"א ז"ל כי מעשה הם עושים, ובהם יודעים קצת ניסתרות ועתידות קרובות. עוד אמר כל מה שידע הבעש"ט הי'[ה] ע"י שאלת חלום שעשה בכל לילה. אבל הגר"א ז"ל הי'[ה] לו עליית נשמה בכל לילה בלא שום יחודים, רק בטבע".

נוגד עדותו של מורנו הבעש''ט הק׳ בעצמו.

כוונתך לזה?

דגל מחנה אפרים פרשת ויצא
עוד י"ל כי במקלי עברתי את הירדן הזה ע"ד שסיפר אא"ז נ"ע זלל"הה שפעם אחת עבר הנעסטר בלי שום שם, רק היה מניח חגורו ועבר עליו ואמר שבאמונה גדולה הוא שעבר.
גם אבל לא רק.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
ובכן אמר:
יושב אוהלים אמר:
יענקב אמר:
ובי' שם הגר"א וז"ל "לנצח ע"ש שבכח השיר מנצחים ליצר הרע"
באמת וברצינות, מנא לן שכוונת הגר"א הוא על שירה כמו שאנו קוראים לזה, אולי אכן כוונתו לשירה לה' כמו להודות לה'.
ראה שם לשון המצודות:
מצודות ציון (דבה"י א' כג ד) אמר:
לנצח - מלאכת השיר נקרא מלשון נצוח כי דרך בעלי השיר לנצח זה את זה בהרמת הקול ובהכרעת הנעימה.
ועל זה מוסיף הגר"א לרמז, דנקרא ניצוח לנצחון על היצה"ר.

מנ"ל שהגר"א מוסיף, אולי הוא אומר פשט אחר. ולפי באורו אין הכרח שזה קאי על שירה כזאת.
 

ובכן

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
מנ"ל שהגר"א מוסיף, אולי הוא אומר פשט אחר. ולפי באורו אין הכרח שזה קאי על שירה כזאת.
בכל מקום, 'למנצח' פירשו כל המפרשים, בכלי שיר, או בנעימת הקול להרים ולהשפיל. ראה 'למנצח בנגינותי' דחבקוק.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
ובכן אמר:
יושב אוהלים אמר:
מנ"ל שהגר"א מוסיף, אולי הוא אומר פשט אחר. ולפי באורו אין הכרח שזה קאי על שירה כזאת.
בכל מקום, 'למנצח' פירשו כל המפרשים, בכלי שיר, או בנעימת הקול להרים ולהשפיל. ראה 'למנצח בנגינותי' דחבקוק.

הפירוש 'למנצח' הוא שפרקים אלא שבתהילים היה דוד המלך שר במנגינה??
 

ובכן

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
ובכן אמר:
יושב אוהלים אמר:
מנ"ל שהגר"א מוסיף, אולי הוא אומר פשט אחר. ולפי באורו אין הכרח שזה קאי על שירה כזאת.
בכל מקום, 'למנצח' פירשו כל המפרשים, בכלי שיר, או בנעימת הקול להרים ולהשפיל. ראה 'למנצח בנגינותי' דחבקוק.
הפירוש 'למנצח' הוא שפרקים אלא שבתהילים היה דוד המלך שר במנגינה??
אולי אם יוסיף מר עוד כמה סימני שאלה - אצליח להבין בקוצר דעתי את שאלת מר.

הלא שלחתי למפרשים.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
ובכן אמר:
יושב אוהלים אמר:
ובכן אמר:
בכל מקום, 'למנצח' פירשו כל המפרשים, בכלי שיר, או בנעימת הקול להרים ולהשפיל. ראה 'למנצח בנגינותי' דחבקוק.
הפירוש 'למנצח' הוא שפרקים אלא שבתהילים היה דוד המלך שר במנגינה??
אולי אם יוסיף מר עוד כמה סימני שאלה - אצליח להבין בקוצר דעתי את שאלת מר.

הלא שלחתי למפרשים.
 

למה לכתוב בצורה מזלזלת?
שאלתי שאלה פשוטה, תענה כן או לא.
 

ובכן

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
למה לכתוב בצורה מזלזלת?
- חולשה שלי, כאשר אני נשאל שאלה שאינה נצרכת. אבקש סליחתו.
יושב אוהלים אמר:
שאלתי שאלה פשוטה, תענה כן או לא.
על חלק ה'מנגינה' - כן.
על חלק ה'דוד', לא בהכרח.
 
חלק עליון תַחתִית