אריה כלביא אמר:
חייל של הרבי אמר:
קשה לכתוב זאת בהחלטיות כזאת בזמן שחסידות חב"ד מושתתת בדור האחרון על ביטול מוחלט לרבי. ואכמ"ל בשינויים שיש בהנהגת חב"ד בענין זה.
אתה רק מחזק את מה שכתבתי.
ביטול לרבי אין פירושו שעושים כמה מעשים וטקסים של התקשרות אליו, ומאמינים בצדקתו באמונה תמימה - ואז כבר יצאנו ידי חובתנו כחסידים.
אלא להיפך ממש, צריך להתייגע ללמוד את תורתו את ואת כל תורת החסידות בעמקות גדולה, ולהתבונן בזה, ולזכך מידותיו, עד שמוסר את כל רצונו ותאוותיו ביד רצון ה' (שאינו מתבטא רק במצוות התורה הידועות, אלא גם בהוראות הצדיק, לשיטה החסידית כמובן).
ואם יש שינוי בחב"ד בעניין זה הוא אך ורק לחומרא, שהרבי האחרון דרש הכי הרבה, דרישות
כמעט בלתי הגיוניות (צריך הרבה אמונה כדי להאמין שאפשרי לקיים את הוראותיו במלואן) - בלימוד התורה (הן בנגלה והן בחסידות), קיום המצוות
בהידור, עבודת התפלה בדרך החסידית, פעולות לקירוב אחב"י לקרבם לתומ"צ, הפצת מעיינות החסידות, לטכס עצה כיצד להביא את המשיח ולא לנוח עד ביאתו ולא להסכים שיעבור אפילו עוד יום אחד בלי ביאתו ולדרוש כך מהקב"ה בצעקה אמיתית מפנימיות הלב, להגיע לדרגת
צדיק של התניא, קיום ההוראות והתקנות - והכל מתוך ביטול מוחלט ולא ע"מ לבוא לידי איזשהו סיפוק רוחני או גשמי (כידוע אילו חידושים מופלאים גילה הרבי במאמריו בעניין ביטול בעבודת ה') ואדרבה אם מרגיש איזה סיפוק ממעשיו כנראה לא עושה מספיק,
ואיכשהו את כל הנ"ל לעשות מתוך
שמחה אמיתית.
אז איפה ראית שיש פחות דרישות או חיים קלים יותר?
