דוגמא כמה קשה לעקור דעה שהתקבעה: כרוב רגיל.

במבי

משתמש ותיק
אם התקבעה דעה במח מאד קשה לשחררה, אביא דוגמא קלאסית: כרוב לבן.

אם תשאלו את המבינים, החרקים שעלולים להמצא בכרוב אינם נכנסים לתוך גוף הירק כמו בחסה אלא רק חיצוניים ולכן אם קונים כרוב רגיל בחנות ומקלפים את גלדיו (ממליצים את הקליפה החיצונית לזרוק, ומסתמא זה רק חומרא) ומשרים במים עם סבון כלים ולאחמ"כ שוטפים גלד גלד, ניתן להשתמש בכרוב רגיל לכתחילה !

וגם הרב ויא כותב זאת מפורש בספרו, אבל מה לעשות וטבע האדם מקובע ומסתמא יהיה קשה לעקור את ההרגל לקנות רק חסלט, וכולי האי ואולי אם אצליח לשכנע משהו, אין סיכוי שאצליח לשכנע גם את ב"ב.


(והדבר נפק"מ כעת שאין אפשרות להשיג כרוב חסלט)
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
עשירית האיפה אמר:
להפריד עלה עלה ולשטוף זה ממש מסובך....
אנשים מעדיפים לקנות חסלט ולחתוך אותו בצורה הרגילה

רבים מאד מקפידים לעשות זאת אפילו בכרוב חסלט וחוצמזה שכעת אין כרוב חסלט
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
אבל תכל׳ס מנסיון רב (שלי בכל אופן) גם הכרוב הרגיל הוא נקי למדי ורק פעמיים בערך ראיתי חרקים בתוכו

ויש הבדל בין לקנות כרוב ב3 ש״ח לקילו (כעת 5) לבין לקנות ב16.90 לקילו, וחביב ממונן של ישראל.
 

בשלמא

משתמש ותיק
במבי אמר:
אם תשאלו את המבינים, החרקים שעלולים להמצא בכרוב אינם נכנסים לתוך גוף הירק כמו בחסה אלא רק חיצוניים ולכן אם קונים כרוב רגיל בחנות ומקלפים את גלדיו (ממליצים את הקליפה החיצונית לזרוק, ומסתמא זה רק חומרא) ומשרים במים עם סבון כלים ולאחמ"כ שוטפים גלד גלד, ניתן להשתמש בכרוב רגיל לכתחילה !
קודם כל תודה על המידע.
בעז"ה אם אכן כך נפעל בהתאם.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
בשלמא אמר:
במבי אמר:
אם תשאלו את המבינים, החרקים שעלולים להמצא בכרוב אינם נכנסים לתוך גוף הירק כמו בחסה אלא רק חיצוניים ולכן אם קונים כרוב רגיל בחנות ומקלפים את גלדיו (ממליצים את הקליפה החיצונית לזרוק, ומסתמא זה רק חומרא) ומשרים במים עם סבון כלים ולאחמ"כ שוטפים גלד גלד, ניתן להשתמש בכרוב רגיל לכתחילה !
קודם כל תודה על המידע.
בעז"ה אם אכן כך נפעל בהתאם.


עיין בספרו של הרב ויא מה הוא כותב לגבי הכרוב, פעם שהעלתי נושא זה כאן ציטטו מאיזה אתר וסיבכו את הנושא כהוגן
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
יש לי דוגמאות הרבה יותר קלאסיות לדעות והרגלים שאנשים רבים פוחדים לשנות -

פלפלים וגמבות - צריך לבדוק את החלק הפנימי שאין נקודות חומות. אם אכן אין, מעיקה"ד חובה לשטוף היטב ולשפשף גם מבפנים, וראוי להשרות במי סבון 3 דק' ולשטוף.

ענבים - חובה מעיקה"ד לחלק לאשכולות קטנים יחסית, להשרות במי סבון 3 דק' ולשטוף היטב תחת זרם מים.

שום - חובה מעיקה"ד לקלף שן שן ולשטוף תחת הברז, וראוי להשרות במי סבון 3 דק' ולשטוף.

בצל - חובה לחתוך כשני ס"מ מראש הבצל, ולהתבונן אם יש רווחים בין הגלדים. אם אין שום רווח, חובה לקלף ולהוריד גלד אכיל אחד מבחוץ, ולשטוף היטב תחת זרם מים, ואם יש רווח, אז חובה להפריד היכן שנמצא הרווח ולשטוף שם. 
אם יש הרבה רווחים וקשה לעקוב, כדאי לקצוץ את הבצל ולתת את החתיכות במסננת עם חורים קצת גדולים, ולשטוף הכל היטב תחת זרם מים.
הקרש שעלי' חתכו בצל בקליפתו, יש לשטפה היטב לפני ששמים עלי' את הבצל הנקי. וכן לגבי הסכין.

ירק גוש קטיף - כמו בכל מוצר, גם בזה צריך הכשר טוב, והכיתוב "גידול מיוחד", "גוש קטיף" וכד' אינו אומר כלום, אם אין הכשר מצויין על האריזה, והפירצה בזה גדולה עד מאוד.

תבלינים - יש לבדוק את כולם על גבי משטח לבן. כשבודקים כמות גדולה - ראוי להעבירם במסננת ולראות אם נשאר משהו על המסננת.

גרעיני חמני' - צריך לבדוק אחד אחד.

פירות הדר - חובה לשטוף היטב ולשפשף במים לפני הקילוף או החיתוך - וראוי לקרצף עם סקוטש.




זה יכול להימשך עמודים,
עיקר כוונתי להראות, שאם כבר רוצים לחנך אנשים בשינוי הרגלים, ועוד בתחום החרקים,
הרי בתחום זה יש יותר בורות לכיוון הקולא מאשר לחומרא.

 
 

לביא

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
פלפלים וגמבות - צריך לבדוק את החלק הפנימי שאין נקודות חומות. אם אכן אין, מעיקה"ד חובה לשטוף היטב ולשפשף גם מבפנים, וראוי להשרות במי סבון 3 דק' ולשטוף.
לאשתי אין צורך לנקות גמבה, היא לוקחת רק את החלק החיצוני ושוטפת אותו. מי בכלל אוכל את החלק הפנימי?
(אני מדבר על הגרעינים שיש בתוך הגמבה)
וכמובן גם לחתוך את העלים, אבל זה בכל ירק.
חייל של הרבי אמר:
ענבים - חובה מעיקה"ד לחלק לאשכולות קטנים יחסית, להשרות במי סבון 3 דק' ולשטוף היטב תחת זרם מים.
זוכרני שהרב ויא כותב (ושוב, אני כותב זאת מזיכרון) שלקחת את הענבים הטובים, וגם בהם לראות אם יש משהו מבפנים, ואם אין מותר.
מה העניין במי סבון ותחת זרם מים? מלבד שאף פעם לא מצאתי שמישהו אוכל ענבים בלי לשוטפם, למה צריך סבון? הקרום של הענבים הוא חלק מספיק שאם יש עליו חרק אתה תראה, לא כמו תרד וחסות.
חייל של הרבי אמר:
גם בזה זוכרני שצריך לקלף שני הקליפות החיצוניות, אבל לא מטעם חרקים אלא מטעם שזה לא בריא.
אם לאח״כ הבצל נראה נקי צריך רק לשטוף אותו היטב, ולהוריד לו את אחת הקצוות.
(אבל לא להוריד את ה״זנב״, כי א״כ אסור לשמור אותו במקרר)
חייל של הרבי אמר:
זה תלוי מאיפה קונים את זה, מהשוק או באריזה.
מהשוק וודאי שצריך לבדוק היטב, אבל באריזה מאן דכר שמיה.
חייל של הרבי אמר:
גרעיני חמני
ע״ז אני מסכים, והלוואי שהיו נזהרים בזה.
חייל של הרבי אמר:
פירות הדר
למה? אנחנו אוכלים את הקליפה?
תפוזים וכד׳ זה הדבר הכי קל לבדיקה כי אתה יכול לראות ישר שיש תולעת.

ועכ״פ חבל על האריכות שלך, לענ״ד אדם שאין לו בבית את הספרים של הרב ויא ועובר עליהם מדי פעם לפעם מסתמא או אוכל חרקים, או מחמיר על עצמו יותר מדי.
 

לביא

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
ירק גוש קטיף - כמו בכל מוצר, גם בזה צריך הכשר טוב, והכיתוב "גידול מיוחד", "גוש קטיף" וכד' אינו אומר כלום, אם אין הכשר מצויין על האריזה, והפירצה בזה גדולה עד מאוד.
אתה מזכיר לי שפעם אחת קנינו בסופר חסה של חסלט, וכשאשתי באה לפתוח בשבת היא מצאה חילזון בפנים, והספק שלי היה מה לעשות עם זה בשביל לא לעבור על נטילת נשמה בשבת.
 

חימקו

משתמש ותיק
לביא אמר:
חייל של הרבי אמר:
ירק גוש קטיף - כמו בכל מוצר, גם בזה צריך הכשר טוב, והכיתוב "גידול מיוחד", "גוש קטיף" וכד' אינו אומר כלום, אם אין הכשר מצויין על האריזה, והפירצה בזה גדולה עד מאוד.
אתה מזכיר לי שפעם אחת קנינו בסופר חסה של חסלט, וכשאשתי באה לפתוח בשבת היא מצאה חילזון בפנים, והספק שלי היה מה לעשות עם זה בשביל לא לעבור על נטילת נשמה בשבת.
זה מוזר, חסה חובה לנקות לפני שבת!
 
 

לביא

משתמש ותיק
חימקו אמר:
זה מוזר, חסה חובה לנקות לפני שבת!
שמעתי את זה הרבה, אך בפשיטות אין בזה שום איסור, ואם יש אשמח שתביא לי מקורות.
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
לביא אמר:
חייל של הרבי אמר:
פלפלים וגמבות - צריך לבדוק את החלק הפנימי שאין נקודות חומות. אם אכן אין, מעיקה"ד חובה לשטוף היטב ולשפשף גם מבפנים, וראוי להשרות במי סבון 3 דק' ולשטוף.
לאשתי אין צורך לנקות גמבה, היא לוקחת רק את החלק החיצוני ושוטפת אותו. מי בכלל אוכל את החלק הפנימי?

​​​​​​כולם אוכלים החלק הפנימי. אין כוונתי לליבה הלבנה או לגרעינים, אלא לבשר הפלפל עצמו, מצדו הפנימי.
(אני מדבר על הגרעינים שיש בתוך הגמבה)
וכמובן גם לחתוך את העלים, אבל זה בכל ירק.
חייל של הרבי אמר:
ענבים - חובה מעיקה"ד לחלק לאשכולות קטנים יחסית, להשרות במי סבון 3 דק' ולשטוף היטב תחת זרם מים.
זוכרני שהרב ויא כותב (ושוב, אני כותב זאת מזיכרון) שלקחת את הענבים הטובים, וגם בהם לראות אם יש משהו מבפנים, ואם אין מותר.
מה העניין במי סבון ותחת זרם מים?

איני יודע "מה העניין", אני כותב את ההןראות המוסכמות על המומחים בעניין זה (בכללות - הרב דורפמן, הרב וייא, העד"ח). איתם איני מתווכח.
מלבד שאף פעם לא מצאתי שמישהו אוכל ענבים בלי לשוטפם, למה צריך סבון? הקרום של הענבים הוא חלק מספיק שאם יש עליו חרק אתה תראה, לא כמו תרד וחסות.
חייל של הרבי אמר:
גם בזה זוכרני שצריך לקלף שני הקליפות החיצוניות, אבל לא מטעם חרקים אלא מטעם שזה לא בריא.
אם לאח״כ הבצל נראה נקי צריך רק לשטוף אותו היטב, ולהוריד לו את אחת הקצוות.
(אבל לא להוריד את ה״זנב״, כי א״כ אסור לשמור אותו במקרר)
חייל של הרבי אמר:
זה תלוי מאיפה קונים את זה, מהשוק או באריזה.
מהשוק וודאי שצריך לבדוק היטב, אבל באריזה מאן דכר שמיה.
מאן דדכר שמי' הם מומחי הכשרות, וההכשרים עצמם המודפסים על האריזה. "יש לבדוק לפני השימוש".
חייל של הרבי אמר:
גרעיני חמני
ע״ז אני מסכים, והלוואי שהיו נזהרים בזה.
חייל של הרבי אמר:
פירות הדר
למה? אנחנו אוכלים את הקליפה?
תפוזים וכד׳ זה הדבר הכי קל לבדיקה כי אתה יכול לראות ישר שיש תולעת.
החשש העיקרי הפירות הדר - כנימות קטנות על הקליפה. חופה לנקות למרות שלא אוכלים את הקליפה, כיוון שבחיתוך או בקילוף, אפשר בטעות להעביר כנימה אל בשר הפרי.

ועכ״פ חבל על האריכות שלך, לענ״ד אדם שאין לו בבית את הספרים של הרב ויא ועובר עליהם מדי פעם לפעם מסתמא או אוכל חרקים, או מחמיר על עצמו יותר מדי.
בכללות, מוסכם. לדעתי לאו דווקא הרב וייא, אפשר להתייעץ גם עם העד"ח או עם הרב דורפמן.



תשובותיי במודגש.
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
חימקו אמר:
לביא אמר:
חייל של הרבי אמר:
ירק גוש קטיף - כמו בכל מוצר, גם בזה צריך הכשר טוב, והכיתוב "גידול מיוחד", "גוש קטיף" וכד' אינו אומר כלום, אם אין הכשר מצויין על האריזה, והפירצה בזה גדולה עד מאוד.
אתה מזכיר לי שפעם אחת קנינו בסופר חסה של חסלט, וכשאשתי באה לפתוח בשבת היא מצאה חילזון בפנים, והספק שלי היה מה לעשות עם זה בשביל לא לעבור על נטילת נשמה בשבת.
זה מוזר, חסה חובה לנקות לפני שבת!
לפי הדעות שמה שנשאר ביד נקרא מעשה הברירה (זוהי מחלוקת ראשונים ענקית),
אזי אם אין סבירות גדולה לחרקים חיים בירק, מותר להשרות במי סבון, כיוון שזה אינו מפריד החרקים ממש אלא רק ממסמס הדבק,
ואז מותר לשטוף תחת הברז כיוון שבורר חסה מתוך מי סבון וחרקים, אוכל מתוך פסולת.

אכן יש דעות שמה שהולך מן היד נקרא מעשה הברירה, ולדידם זה פסולת מתוך אוכל ואסור.

אצל רבני חב"ד מקובל לפסוק שהמשנה אחרונה של אדמה"ז היא לחלוטין כהדעה הא' הנ"ל (נ"ל בגלל שמתיר לשפוך זבוב מהכוס תה בסדר 'הלכתא רבתא לשבתא' שנכתב אחרי השו"ע), ולכן מקילים בזה (רק מה שצריך לאותה סעודה ובסמוך לה).
 
 

לביא

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
​​​​​​כולם אוכלים החלק הפנימי. אין כוונתי לליבה הלבנה או לגרעינים, אלא לבשר הפלפל עצמו, מצדו הפנימי.
אכן לזה התכוונתי.
אזור הגרעינים הוא מאד מתולע ועדיף פשוט לזורקו.
חייל של הרבי אמר:
איני יודע "מה העניין", אני כותב את ההןראות המוסכמות על המומחים בעניין זה (בכללות - הרב דורפמן, הרב וייא, העד"ח). איתם איני מתווכח.
טעמי ונימוקי בצדו.
אבדוק אח״כ בספר של הרב ויא בכ״א.

ועד״א אומר מקרה שהיה לי לא מזמן, בו לא היה בסופר פטרוזיליה ונאלצתי לקנות לא נקי.
הלכתי אחד אחד לפי ההוראות של הרב ויא ואפילו החמרתי לעשות בדיקה מול אור ולשים אותו בסבון אחרי כל שלב, צריך לקרצף את כל השדרה והעלה שלו עם ספוג וסבון וכו׳, אבל אח״כ מעט התרתחתי, הרב ויא כותב שם שאפילו אחרי כל זה עדיף לטחון אותו בשביל לצאת מכלל כל ספק. אחרי שבדקתי מול אור לפחות 4 פעמים את העלה והשדרה, השלכתי לפח חצי ממה שנראה לי לא טוב מלכתחילה, עכשיו אני גם צריך לטחון? זה היה מתסכל אבל עשיתי זאת בכ״א.
ומזה נובע לי השאלה הזו גם כן - אם בענב שהקרום שלו חלק (אלו שלא עדיף לכתחילה לא לאכול, הם גם ככה לא טעימים) ואני יכול לראות בקלות שאין חרק, למה נצרך ג״כ לעשות שטיפה בסבון?
חייל של הרבי אמר:
החשש העיקרי הפירות הדר - כנימות קטנות על הקליפה. חופה לנקות למרות שלא אוכלים את הקליפה, כיוון שבחיתוך או בקילוף, אפשר בטעות להעביר כנימה אל בשר הפרי.
ולזה בודקים גם את הפרי אחרי שחותכים, ולכן כתבתי שבתפוזים וכד׳ מאד קל להבחין כי הם שקופים בלאו הכי.
חייל של הרבי אמר:
בכללות, מוסכם. לדעתי לאו דווקא הרב וייא, אפשר להתייעץ גם עם העד"ח או עם הרב דורפמן.
דיברתי בעניין שיהיו הספרים בבית, לעניין ייעוץ וודאי.
 

לביא

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
לפי הדעות שמה שנשאר ביד נקרא מעשה הברירה (זוהי מחלוקת ראשונים ענקית),
כל החסה גוף אחד הוא, לא בוחרים את החלק הטוב אלא בוחרים כל חלק, ואז אין ברירה.
חייל של הרבי אמר:
אזי אם אין סבירות גדולה לחרקים חיים בירק, מותר להשרות במי סבון, כיוון שזה אינו מפריד החרקים ממש אלא רק ממסמס הדבק,
כל עניין השטיפה בחסלט וכד׳ זה על צד שיהיו חרקים, וגם אם יש כפי שאמרת לא משפשפים בידיים אלא נותנים לזרם המים להפיל אותם על צד שיש.

יש לי להוסיף עוד אבל יש לי שבת להכניס.
שבת שלום.
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
לביא אמר:
חייל של הרבי אמר:
לפי הדעות שמה שנשאר ביד נקרא מעשה הברירה (זוהי מחלוקת ראשונים ענקית),
כל החסה גוף אחד הוא, לא בוחרים את החלק הטוב אלא בוחרים כל חלק, ואז אין ברירה.

דבריי לא אמורים לגבי ברירה בין עלי החסה, אלא ברירה בין החסה להסבון והתולעים.
חייל של הרבי אמר:
התשובה במודגש. שבת שלום
 
 

לביא

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
דבריי לא אמורים לגבי ברירה בין עלי החסה, אלא ברירה בין החסה להסבון והתולעים.
אשמח אם תבאר יותר, אני סה״כ שם את החסה תחת זרם מים חזק, בלאו הכי שוטפים את החסה לפני שימוש בשביל להוריד את הריסוס, וגם מצד זה תבוא לאמר שיש ברירה. ובכ״א ממה שאני יודע העיקר להקל בזה. (לפי פסקי מרן הגר״ע שאני הולך לפיהם)
 

חימקו

משתמש ותיק
לביא אמר:
חימקו אמר:
זה מוזר, חסה חובה לנקות לפני שבת!
שמעתי את זה הרבה, אך בפשיטות אין בזה שום איסור, ואם יש אשמח שתביא לי מקורות.
אין שורין את הכרשינין, דהיינו שמציף מים עליהם בכלי כדי להסיר הפסולת, ,(שיט,ח)
 
 

לביא

משתמש ותיק
חימקו אמר:
עין שורין את הכרשינין, דהיינו שמציף מים עליהם בכלי כדי להסיר פסולת, ,(שיט,ח)
זה נכון אם אכן יש עליו פסולת, כל מה שעושים את השטיפה זה על צד שיש חרקים, ולדבריך גם יהיה אסור לשטוף בשבת את המלפפונים והעגבניות מפני הריסוס.
 

חימקו

משתמש ותיק
לביא אמר:
חימקו אמר:
עין שורין את הכרשינין, דהיינו שמציף מים עליהם בכלי כדי להסיר פסולת, ,(שיט,ח)
זה נכון אם אכן יש עליו פסולת, כל מה שעושים את השטיפה זה על צד שיש חרקים, ולדבריך גם יהיה אסור לשטוף בשבת את המלפפונים והעגבניות מפני הריסוס.

יש הבדל - חסה אי אפשר לאכול בלי לשטוף, מלפפונים ועגבניות אפשר בדוחק לאכול גם בלי לשטוף.
 
חלק עליון תַחתִית